מידע שימושי יחידות דיור האם זה שווה לנו?

  • פותח הנושא haso
  • פורסם בתאריך
גם הסולידיות יוצרות עומס על התשתיות, על החניות ואם אין הקצאות למוסדות אז מרגישים את הקטסטרופה גם במעון.
התכנון העירוני לא לקח בחשבון (ובצדק) מאות דיירים בלתי צפויים וראשי עיר שלא אוכפים.
כך שמעבר ליופי ולנוחות זה לפעמים נזק במעגלים רחבים יותר וכמובן לאורך ימים ושנים.
נכון ואת הנזקים של המעגלים הרחבים אפשר לספוג ולשאת
ביחס לתועלת הישירה שזה מביא לרבים
שוב לא מדברת על אלו שהופכים דירת 4 חדרים ל6 יחידות דיור
או עושים מליונים על חשבון אחרים
אלא על משפחה פרטית שצריכה תוספת הכנסה ויש לה שטח לעשות את זה
 
אבל עדיין הכיעור חוגג בחסות עיריות שלא עושות דבר - כי זה רצון התושבים.

איזה רצון התושבים?
אולי התושבים שבונים לא חוקית. ומסדרים את זה איך שהוא בעיריה לטובתם והרבה פעמים למרות התנגדות של שכנים
 
נכון,
אבל הרחבות בנייה כה מכוערות - זה ייחודי לנו ולכפרים ערביים - שהמכנה המשותף הוא העדר מנהל תקין, והעדר תכנון ואכיפה מצד הרשות המקומית.
כמובן שבערים החרדית המצב טוב עשרת מונים מכפר ערבי, אבל עדיין הכיעור חוגג בחסות עיריות שלא עושות דבר - כי זה רצון התושבים.
כנראה שזה אכן רצון התושבים
ומי שמאוד מפריע לו
יכול לגור בערים מעורבות ששם אא לעשות מה שרוצים
כמו ירושלים בית שמש ואחיסמך
 
נכון ואת הנזקים של המעגלים הרחבים אפשר לספוג ולשאת
ביחס לתועלת הישירה שזה מביא לרבים
שוב לא מדברת על אלו שהופכים דירת 4 חדרים ל6 יחידות דיור
או עושים מליונים על חשבון אחרים
אלא על משפחה פרטית שצריכה תוספת הכנסה ויש לה שטח לעשות את זה
זה את החלטת. את יכולה להחליט על תועלת ונזק כאשר ההחלטה משליכה רק עלייך.
אם כל אחד יבנה רק יחידה אחת הרי שכבר יש עשרות דיירים חדשים בכל רחוב ותשתיותיו לא תוכננו עבורם ועבור העומס שהם יוצרים.
מי אמר לך שכולם מוכנים לספוג תקלות בצנרת וחשמל לאורך שנים?
מי אמר שכולם מוכנים לשלם למטפלת פרטית כי אין להם מקום במעון או בגן או לוותר על חניה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד?
ובכלל, מי אמר שיש לזה היתר הלכתי? להיזק במעגלים רחבים כל כך.
לכן הבעתי דעתי ואני חוזרת: אין להשאיר את הבחירה בידי תושבים כי זה נסיון גדול. אלא לאסור בניית יחידות ולאכוף זאת.
 
כנראה שזה אכן רצון התושבים
ומי שמאוד מפריע לו
יכול לגור בערים מעורבות ששם אא לעשות מה שרוצים
כמו ירושלים בית שמש ואחיסמך
ככה זה הולך? מגרשים כל מי שחושב אחרת לעיר אחרת או לאשכול אחר? את לא חייבת להסכים עם דעות מסוימות אבל את לא יכולה להחליט למי יש מקום ואיפה.
 
אני חושבת שצריך להפריד בדיון בין שתי שאלות-
1. האם בניית יחידה באמת מסייעת כלכלית לבעלים/ האם זה טוב לזו"צ לגור ביחידה ליד ההורים?
כאן אני חושבת שזה לא משנה מה כל אחד חושב. אם בעלי הדירה בדקו את הנושא והם חושבים שירוויחו מהיחידה- בבקשה. אפשר לייעץ להם, אבל זו ההחלטה שלהם. אותו דבר לגבי הזוגות הצעירים- אם הם בוחרים לגור ביחידת "סלח לי" ובלבד שיוכלו להמשיך לגור על יד ההורים- בבקשה. אני יכולה לחשוב שזה לא נכון, אבל זו הבחירה שלהם. וודאי שאי אפשר להאשים את בעלי היחידה בכך שהיחידה שבנו לא טובה לזוג.

2. האם בניית היחידה פוגעת בשכנים/ בסביבת המגורים?
זאת כן שאלה שאפשר לדון בה- האם אדם פרטי יכול לבנות יחידה לרווחתו באופן שפוגע בשכנים. ובמקרה הזה אני בהחלט מצפה שיהיו חוקי עזר שיאזנו בין רווחת הפרט לרווחת הכלל. ושיאכפו אותם. ומבינה את הכעס אם הם לא נאכפים...
 
איזה רצון התושבים?
אולי התושבים שבונים לא חוקית. ומסדרים את זה איך שהוא בעיריה לטובתם והרבה פעמים למרות התנגדות של שכנים
כשמתסובבים בערים חרדיות, ורואים שאחוז נכבד מהדירות בעיר הורחבו בצורה מכוערת, זה מראה שיש רצון בקרב התושבים לחיות כך.
ברור שלא כולם. וברור שיש שמתוסכלים מהענין.
אבל אי אפשר להתעלם מההתעלמות של הציבור כציבור מכללי תכנון ובנייה.
(וכשמציבים קראוון לבית כנסת על חשבון שטח ציבורי בלי התרים, זה אומר שכל מתפללי הקרוואן מסכימים להתעלם מכללי תב"ע לטובת נוחות האישית, גם אם זה להתפלל וללמוד תורה).
 
אן אני חושבת שזה לא משנה מה כל אחד חושב. אם בעלי הדירה בדקו את הנושא והם חושבים שירוויחו מהיחידה- בבקשה. אפשר לייעץ להם, אבל זו ההחלטה שלהם. אותו דבר לגבי הזוגות הצעירים- אם הם בוחרים לגור ביחידת "סלח לי" ובלבד שיוכלו להמשיך לגור על יד ההורים- בבקשה. אני יכולה לחשוב שזה לא נכון, אבל זו הבחירה שלהם. וודאי שאי אפשר להאשים את בעלי היחידה בכך שהיחידה שבנו לא טובה לזוג.
אבל אולי כל החלטורות מונעות הקמת מערכת של פתרון משמעותי?
כי הזוגות כביכול מסודרים?
בגלל כל אותם "יחידות" שהזוג "מסודר" בהם?
יש לי חברה שגרה מתחת לרגלים של אנשים שמטפסים במדרגות.
שניה בדירה בלי אוויר
שלישית בדירת 18 מ"ר
אז נכון שהן לא מוכרחות לגור שם אבל אין להם כמעט אופציות נוספות.
 
לכן אמרתי ואני חוזרת: אין להשאיר את הבחירה בידי תושבים כי זה נסיון גדול. אלא לאסור בניית יחידות ולאכוף זאת.
למעשה, אם הייתה חקיקה ואכיפה מסודרת, הייתה גם אפשרות מסודרת להרחבת דירות, או לבניית כמות סבירה של יחידות (למשל כמו בתמ"א 38)
הבעיה היא לא הוספת מעט דירות, ואפילו לא הגבלת רווחתם של הרוצים לבנות (יחידה או הרחבה לדירתם)
הבעיה היא שאין אחריות ציבורית.
 
אבל אולי כל החלטורות מונעות הקמת מערכת של פתרון משמעותי?
כי הזוגות כביכול מסודרים?
בגלל כל אותם "יחידות" שהזוג "מסודר" בהם?
יש לי חברה שגרה מתחת לרגלים של אנשים שמטפסים במדרגות.
שניה בדירה בלי אוויר
שלישית בדירת 18 מ"ר
אז נכון שהן לא מוכרחות לגור שם אבל אין להם כמעט אופציות נוספות.
יכול להיות.
אבל אני לא יכולה להאשים את הזוג או את בעלי היחידה. זה משהו שההנהגה צריכה למצוא לו פתרון. לא האדם הפרטי.
 
כשמתסובבים בערים חרדיות, ורואים שאחוז נכבד מהדירות בעיר הורחבו בצורה מכוערת, זה מראה שיש רצון בקרב התושבים לחיות כך.
או שאין רצון כזה, אלא סוג של יאוש, בבחינת "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם"
 
כשמתסובבים בערים חרדיות, ורואים שאחוז נכבד מהדירות בעיר הורחבו בצורה מכוערת, זה מראה שיש רצון בקרב התושבים לחיות כך.

זה מה שאת מסיקה ממה שאת רואה.
אני מסיקה אחרת - שאולי אלו בעלי הכח והכסף והעיריה שמשתפת פעולה בגלל שתי הסיבות הנל.
אני מכירה מקום שבו הציבו קראוון לבית כנסת על חשבון חניה של כמה בנינים בצורה לא יפה. האנשים שהתלוננו לא נענו מהעיריה כי לא הם הצד ששם כסף על הקרוואן למרות שמבחינה מספרית הם היו יותר מכמות המתפללים והחצי השני שלא התלונן התחלק לאלו שטענו שזה בית כנסת והם לא רוצים להתחיל עם זה ולאלו שפחדו להתחיל עם העיריה.
גם פה זה רצון התושבים?
ובבנין שבו שני שכנים בונים בצורה מופרעת וכל נסיון של השכנים האחרים (6 שכנים) להתנגד או לעצור את הבניה נענה בהאשמות לצרות עין , במריבות והכפשות וגורם להם לשתוק גם פה זה רצון השכנים? זה 2 שבונים לעומת 6 שמתנגדים ואת שרואה מבחוץ מסיקה שהם רוצים זאת.
 
כשמתסובבים בערים חרדיות, ורואים שאחוז נכבד מהדירות בעיר הורחבו בצורה מכוערת, זה מראה שיש רצון בקרב התושבים לחיות כך.
אף אדם לא רוצה לחיות בצורה כזו!
אם הייתה לו אופציה טובה יותר הוא היה בוחר בה
אף אחת לא נהנה מבעיות בתשתיות במגורים ביחידות זעירות ומראה נוראי של העיר
זה מצב שנוצר בלי מחשבה מראש של איך הוא יראה בהתחלה או בסוף
זה נגרר מאדם ועוד אדם ועוד אחד
זה נכון שיש בעיה וצריך פתרון
אבל למה שנסתפק בכזה פתרון??
מגיע לתושבי העיר יותר.
מגיע לזוגות יותר.
וזה אכן בעיה ברמה מדינית ולא פרטית
אבל כשראש עיר לא עוצר את החינגה הזאת
הוא נותן למצב להתגלגל
ולא נותן פתרון לבעיה האמיתית!
אולי בדמות כמה בניינים בעיר עם דירות קטנות ממש?
שיהיו במקום היחידות וישמשו לתקופות שאחרי החתונה?
סתם מעלה הצעה, יכולות להיות אין ספור כאלה
אם יש רצון, ומודעות.
 
ככה זה הולך? מגרשים כל מי שחושב אחרת לעיר אחרת או לאשכול אחר? את לא חייבת להסכים עם דעות מסוימות אבל את לא יכולה להחליט למי יש מקום ואיפה.
לא גירשתי , ולא החלטתי
ואנחנו לא קובעים במילא את המדיניות
זה פשוט המציאות מוצאת חן בעינכם או לא- הערים החרדיות כבר נראות כך
(ואני מקווה שעם כל האחריות הציבורית , אם היתה לך הבחירה לא ההיית מחליטה להרוס לכל אלו שבנו כבר, כדי להחזיר את העיר למראה המקורי)
אז במקום לסבול ולקטר אפשר אולי לעבור לעיר שיהיה לכם יותר טוב שם,
אם אתם רוצים להשאר בשמחה ממש !
 
אז במקום לסבול ולקטר אפשר אולי לעבור לעיר שיהיה לכם יותר טוב שם,
אם אתם רוצים להשאר בשמחה ממש !
תודה מקרב לב על קבלת הרשות להישאר אבל אני תושבת מגדל העמק. אין פה את הבעיה הזו. :)
ובנימה רצינית. כל אחד יגור איפה שליבו חפץ וגם יביע דעתו על מדיניות ציבורית באופן חופשי. כל עוד השיח מכבד.
אין מקום רק לדעה אחת.
 
לפעמים כשאדם בונה דירה על הגג ולא פוגע בצורת הבניה ויש מדרגות מסודרות השכן מבין שיש לו לגיטימציה לחפור בין יסודות הבנין וליצור יחידות תת קרקעית כי גם הוא צריך להרויח.
ואם כל שכן יבנה יחידה או שתיים אז כל בנין יכפיל או ישלש את מספר דייריו וזה לא הגיוני.

מי זה שהחליט שרק לדירי הגג מותר ליהנות מהשקעה תוך שימוש ברכוש המשותף?
ברבים מהבנינים בבני ברק בכלל לא חולמים לפצות שכנים בתשלום בגין שימוש ברכוש משותף לצורך השקעה. כששכן מעז לבקש תשלום הוא נתפס כסחטן וצר עין. וגם כך הפיצוי תמורת מכירת גג הוא די מזערי, ודאי שביחס לרווח שניתן להפיק מבניית דירה נוספת.
דיירים שבבניינם הגג נבנה לא יוכלו להנות מתמ"א שמממנת הגדלה ושיפוץ של דירתם ושיפור חיצוני של חזות הבניין, וגם עיבוי העמודים והפיכת הבניין לבטוח יותר. אם להיות קטנוניים יותר - הם יכלו גם הם להיות שותפים בבניה על הגג, תוך שימוש בגרם מדרגות שממשיך מחדר המדרגות הציבורי.
 
דיירים שבבניינם הגג נבנה לא יוכלו להנות מתמ"א שמממנת הגדלה ושיפוץ של דירתם ושיפור חיצוני של חזות הבניין, וגם עיבוי העמודים והפיכת הבניין לבטוח יותר. אם להיות קטנוניים יותר - הם יכלו גם הם להיות שותפים בבניה על הגג, תוך שימוש בגרם מדרגות שממשיך מחדר המדרגות הציבורי.
עוד דוגמא לנזק לטווח ארוך לכלל הדיירים: מניעת הטבה והשבחה בדמות תמ"א לכל הבניין בגלל יחידת דיור בגג שממנה נהנה דייר אחד.
 
למעשה, אם הייתה חקיקה ואכיפה מסודרת, הייתה גם אפשרות מסודרת להרחבת דירות, או לבניית כמות סבירה של יחידות (למשל כמו בתמ"א 38)
הבעיה היא לא הוספת מעט דירות, ואפילו לא הגבלת רווחתם של הרוצים לבנות (יחידה או הרחבה לדירתם)
הבעיה היא שאין אחריות ציבורית.
יש חקיקה להרחבות וגם לתמ"א יש חקיקה.
אין אכיפה אחידה על ידי הרשויות המקומיות.
 
זה מה שאת מסיקה ממה שאת רואה.
אני מסיקה אחרת - שאולי אלו בעלי הכח והכסף והעיריה שמשתפת פעולה בגלל שתי הסיבות הנל.
אני מכירה מקום שבו הציבו קראוון לבית כנסת על חשבון חניה של כמה בנינים בצורה לא יפה. האנשים שהתלוננו לא נענו מהעיריה כי לא הם הצד ששם כסף על הקרוואן למרות שמבחינה מספרית הם היו יותר מכמות המתפללים והחצי השני שלא התלונן התחלק לאלו שטענו שזה בית כנסת והם לא רוצים להתחיל עם זה ולאלו שפחדו להתחיל עם העיריה.
גם פה זה רצון התושבים?
ובבנין שבו שני שכנים בונים בצורה מופרעת וכל נסיון של השכנים האחרים (6 שכנים) להתנגד או לעצור את הבניה נענה בהאשמות לצרות עין , במריבות והכפשות וגורם להם לשתוק גם פה זה רצון השכנים? זה 2 שבונים לעומת 6 שמתנגדים ואת שרואה מבחוץ מסיקה שהם רוצים זאת.
זה בהחלט רצון התושבים, שהצביעו לחברי העירייה הנ"ל.
(ובל ניכנס לויכוח התאולוגי על הצבעה לעיריות חרדיות, כי או אז - אם לנציגים יש כח שמיימי - אז אל לנו לבוא אליהם בטענות)
 
מי זה שהחליט שרק לדירי הגג מותר ליהנות מהשקעה תוך שימוש ברכוש המשותף?
ברבים מהבנינים בבני ברק בכלל לא חולמים לפצות שכנים בתשלום בגין שימוש ברכוש משותף לצורך השקעה. כששכן מעז לבקש תשלום הוא נתפס כסחטן וצר עין. וגם כך הפיצוי תמורת מכירת גג הוא די מזערי, ודאי שביחס לרווח שניתן להפיק מבניית דירה נוספת.
דיירים שבבניינם הגג נבנה לא יוכלו להנות מתמ"א שמממנת הגדלה ושיפוץ של דירתם ושיפור חיצוני של חזות הבניין, וגם עיבוי העמודים והפיכת הבניין לבטוח יותר. אם להיות קטנוניים יותר - הם יכלו גם הם להיות שותפים בבניה על הגג, תוך שימוש בגרם מדרגות שממשיך מחדר המדרגות הציבורי.
את צודקת לחלוטין!
נתתי דירת גג כדוגמא לדירה שלא מפריעה בהיזק ראיה או בצורת הבנין הרבה פעמים. ברור שאם הגג שייך לשכנים אין לאף אחד רשות לעשות מזה עסק כלכלי לעצמו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מייל שקיבלתי מצורף הקובץ המלא
אני יגור בעז"ה בארץ ישראל בכל מצב אבל יש כאלו שמציעים הצעות מעניינות לפתרון מצוקת הדיור לדוגמא באלבניה

ההגירה לאלבניה יכולה להיות
הקלה ביותר מבין מדינות אירופה .
קבלת תושבות זמנית ניתנת
בקלות ותקפה לשנה, במקרים רבים
יכולה להיות תקפה ללא הגבלה בזמן .
לאחר 5 שנים באלבניה אפשר
להגיש בקשה לתושבות קבע וכן
לאזרחות שתקפה לכל החיים .
יוקר המחיה
המחירים זולים במיוחד ביחס
למדינות אירופאיות .
מחירים לדוגמא :
כיכר לחם: 5.1-1 שקל, ליטר חלב:
5.2 שקל, 12 ביצים 3 :שקל "ק, ג בשר:
16 שקל "ק, ג תפוח אדמה: 5.1 שקל .
מחירי הנדל"ן גם כן נמוכים
במיוחד :
מחיר ממוצע בבניה חדשה למטר
מרובע 750 דולר .
דירה בשוק היד השניה (60 מטר)
תעלה בסביבות 50 אלף דולר .
בית פרטי חדש (160 מטר) יעלה
100 אלף דולר .
דונם אדמה בשטח שאינו מיושב
יעלה 2000 דולר .
חשוב לציין שמחירי הנדל"ן הנ ל "
הינו מחיר ממוצע מדינתי, כמובן
שהמחיר בקניה כקבוצת רכישה יוזיל
את המחיר בכחצי עד שני שליש בערך .
האקלים במדינה
לאלבניה יש אקלים ים תיכוני
סובטרופי. קַ יִץ ארוך, חם ויבש, החורף
מתון ורטוב, טמפרטורה ממוצעת ביולי
8-9 - ינואר, צלזיוס מעלות 24-25 -
מעלות צלזיוס .
מערכת הבריאות
רמת הרפואה באלבניה די נמוכה,
יש מחסור תמידי בתרופות בסיסיות.
רמת ההכשרה של הרופאים המקומיים
גם היא נמוכה, עזרה ראשונה ניתנת
אמנם ללא תשלום, אך טיפולים
נוספים כרוכים בתשלום .
"אי ה עם התפתחות הישוב היהודי
נביא רופאים מומחים שיעמדו לרשות
הציבור, בתקוה לרופא כל בשר שלא
נצטרך
בס"ד
לכבוד מע"כ שליט"א
באתי בשורות אלו להציע לפני כ"מ ענין חשוב ונחוץ, בפרט בתקופה האחרונה, והוא ענין הדירה במדינה הציונית, הן ובעיקר מבחינה הרוחנית (ציונות, פריצות, גיוס, ועוד גזירות על הדת), והן מבחינה גשמית (מלחמות והריגות, יוקר הדירות, המחי-ה, והצמצום בהכנסות), ומפני כ"ז הגענו למצב החונק כל יהודי - מכמה בחינות - לחיות במדינה הציונית.
וע"כ אין עצה כי אם לחשוב על מקום חלופי, עם אותם תקנות והנהגות של א"י, ושיהיה נקי מכל המכשולות והגזירות הנ"ל, וכן שיהיה באופן של הוצאות מועטות שאפשר יהיה לצאת קצת מהצמצום הנורא המפריע והמעיק לחיי היהדות.
הרעיון לא נולד עכשיו, אלא כבר כמה שנים שיושבים על מדוכה זו, למצוא מקום מתאים לכך, ובתקופה האחרונה באו לידי כמה רעיונות של מקומות המתאימים, ומפני זה אנו פונים אל מע"כ רק עכשיו.
ומה אנו רוצים ממע"כ?
פשוט מאוד!
המכתב נשלח אליכם מחמת אחת מב' הסיבות:
א) שמע"כ מעוניין שפרויקט כזה יצא לדרך ויצליח – גם אם אתם בעצמכם לא תעברו לגור שם.
ב) שמע"כ בעצמו מעוניין ויכול להצטרף לישוב זה.
וגם אם מע"כ שייך לסיבה הראשונה הנ"ל, יש הרבה דברים שמע"כ יכול לעזור שהדבר יצא לפועל, וכדלהלן.
במה למעשה מע"כ יכל לעזור?
א) לתרום כסף כדי להתחיל להריץ את הפרויקט (השלב הראשוני כולל שיווק הפרויקט לציבור הרחב בארה"ק) וכן עוד עניינים הקשורים ליסוד הפרויקט, וכל מי שיתרום יותר מ – 100$ נודיע לו, מזמן לזמן, על כל ההוצאות והכנסות של הנ"ל.
ב) מע"כ יכול להיות מועמד לזט"ה (וועדת ההנהלה), ע"י הגשת מועמדות בקו או במייל, והוועדה הזמנית תחליט מי תהיה הוועדה הקבועה של הזט"ה (ז' טובי העיר).
ג) מע"כ יכול להיות משקיע (אם העניין יצא לפועל בצורה של השקעה ולא בצורה של קבוצת רכישה – העדפה למשקיע), או לחשוב ולהציע מי יכול להיות משקיע.
ד) מע"כ יכול להאיר ולהעיר בקו כל מיני הצעות לשיפור וייעול הפרויקט והישוב.
אנחנו כותבים פה שמות של חלק מהאנשים היוזמים והמנהלים את הפרויקט, והעומדים מאחוריו, כדי להראות שלא מדובר בחלומות שווא, אלא שיש מי שמוכן לעמוד מאחורי הדברים, ולנסות לדחוף שיצא מהכוח אל הפועל.
לעת עתה אין לפרסם את המכתב לאחרים (עד הודעה חדשה, מפני שכרגע אנחנו מעוניינים לפנות לאנשים הקרובים ביותר אלינו).
מצורף בזה הגליון השיווקי של הפרויקט
הכו"ח בשם הוועד הזמני, ישראל דוד אבראהאם - מנהל הפרויקט
ניתן לתרום:
בקנדה אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
בענגלאנד אצל הר"ר מאיר אריה האראוויטץ הי"ו 447901689860
בארה"ק אצל הר"ר משה גימפל בלויא הי"ו 0533180176
בארה"ב אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
טעלעפון ליין: 0794946221
מייל: V758758 GMAIL.COM
ועד דיור לקהילות מודיע על פרויקט בניה במחיר מוזל במגרשים שזכו בהם חברות בניה גדולות שהגיעו להסדר עם הרב אברהם סלונים על מכירה מרוכזת לציבור החרדי במחיר של כ 150 אלף פחות ממחיר השוק בהר יונה, פרויקט במודל דומה לאחיסמך- אחיסמך עכו, הרב נתן רוזנבלט סייע רבות בנושא

שלום וברכה,

לאחר תקופת זמן שבהם נעשתה פעילות רחבה בכמה מקומות שעתידים להתפתח אי"ה לציבור חרדי, תקוותינו לצאת בתקופה הקרובה עם כמה בשורות דיור ברחבי הארץ, ומפני שלא היו דברים שהבשילו סופית, לא יצאנו בהודעות.

ועל של עתה באנו. בהר יונה נסגר מכרז לפני 3 שבועות אשר זכתה בו חברת מהגדולות בארץ אשר בסיכום עם איש החסד הרב אברהם סלונים שליט"א, סוכם על מכירה במחיר מוזל לנרשמים דרכו. ההרשמה הינה כללית לכל הציבורים, ובמידה וירשמו מעל מספר יחידות הדיור שזכו במכרז (כ-580) תערך הגרלה בין הנרשמים מי יזכה.
המחירים בפרוייקט זה הם כ150,000 ש"ח פחות ממחיר השוק. והר יונה עומדת לפני התפתחות חרדית אדירה בשנים הקרובות עם תוספת של קרוב ל3000 דירות המיועדות לציבור החרדי.

בד בבד ועדת 'דיור לקהילות' יצרה שיתוף פעולה ביחד עם ועדת הדיור המקומית של הר יונה ופנתה להרב אברהם סלונים שליט"א לייעד מגרש במכרזים העתידים להיסגר בימים הקרובים לציבור הליטאי מתוך תפילה ותקווה שיצליח לזכות במכרזים נוספים, ויתאפשר גיבוש ליטאי גדול בהר יונה. הרב סלונים שטוב ליבו ורוחב דעתו ידועים הסכים לדבר בחפץ לב. (וכאן המקום להודות להרב נתן רוזנבלט שליט"א שטרח ויגע רבות בחיבור האנשים ורבות חייבים לו על הגלוי ועוד יותר על הנסתר).

על כן כל מי שחפץ להירשם למגרש שהרב סלונים כבר זכה בו והוא דבר וודאי, מצ"ב בזה המודעות שפורסמו מטעמו דרכי הרישום בקו ו'דמי הרצינות' שצריכים להפקיד בימים הקרובים ממש. כפי שהודגש הרישום פתוח לכלל הקהילות והזכיה תהיה לפי הגרלה בלבד.

אמנם במקביל אנו עושים רישום למכרז העתידי, מתוך תפילה שהרב סלונים יצליח לזכות בו וכפי שסוכם בין הצדדים אי"ה ייועד לציבור הליטאי, החפצים להירשם (לעת עתה ללא צורך ב'דמי רצינות') יכולים להירשם במגוון דרכים:
1. פלאפון 053-4153331.
2. נדרים פלוס
https://nedar.im/F4081.
3. במייל חוזר. במידה ובחרתם במייל חוזר יש לציין את הפרטים דלקמן, שם הבעל, תעודת זהות, שם האשה, תעודת זהות, נייד בעל, מייל זמין, האם אתם מעוניינים בדירת 3/4/5 חדרים, מספר ילדים.
אנו תקווה (בלא התחייבות לעת עתה) שאי"ה יהיה הלוואה על סך מכובד כעזרה להון העצמי בפריסה נרחבת, על מנת להקל על הרוכשים.

הרישום הינו עד ט"ו בשבט בלבד! מצ"ב המודעות הן על המכרז הקיים ופרטי ההתקשרות והן על המכרז הבעל"ט.

נ.ב. לבקשת רבים לקבל חומר מסודר על הפריפריה אנו מקווים אי"ה בשבועות הקרובים להתחיל להוציא סקירות מסודרות אחת לשבועיים/שלוש, שבהם ינתן מידע מקיף על הפריפריה החרדית כיום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה