דיון יחסינו לאן?

  • הוסף לסימניות
  • #21
קטונתי מלחלוק על דברי גדולים ממני, בטח אם הם נושאים בכתר מנהלי הפורום הזה.
אבל סיפורים בנושא הזה הם לא דבר חדש בפורום. מדי תקופה יש גל של כתיבה בנושא, ואז הוא דועך עד לגל הבא.

(מה שעלה לי מיד בראש, בטוחה שיש עוד:
https://www.prog.co.il/threads/חיים-של-אחרים.497962/
https://www.prog.co.il/threads/אלקסתימיה-ולאהוב.446901/
https://www.prog.co.il/threads/בשכר-שממתינות.451104/)

אני חושבת, כמו שכבר הזכירו לפני, שזה נושא שתמיד מענין. הוא טיפהלה צהבהב, וכמעט כל מה שתכתוב עליו - יתקבל באהדה והתענינות. בפרט שבעיתונות הכתובה אין במה לדברים הללו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני תולה בטרנד, וחושב שזה גם טרנד שחוזר על עצמו.
למרות שכמו שכתבתי באיזה אשכול שכתבתי בגלל ששמעתי באוטובוס שבאוטו שלי הקראה מיומן של אשה וזה ממש הדריך את חושי וחידד את מקלדתי לגלגלי מוחי התחילו לדמיין את הסיפור שאכתוב. בלי קשר לטרנד.

אבל כבר לימדונו רבותינו
שכאשר תשאלו קבוצת אשים שאלה בדבר שאין להם שמץ של מושג בו. לדוגמא תשאלו כמהו ק"ג שוקל סמטריילר והם אנשים הגונים בגדול, יגידו שאינם יודעים.
או אז תחייבו אחד להמר על מספר תבקשו ממנו שיגיד משהו שנראה לו הגיוני, נניח יגיד עשרים טון,
נמשיך בסבב. כל השאר יגידו מספרים קרובים למספר שאמר הראשון. האחד יגיד 22, השני 15, חברם האחר יגיד 25. אבל שכיח שימצא מי שיגיד 50 (יש איפכא מסתברניקעס', אני יודע). למרות שאף לא לאחד היה מושג באמת בהערכה של משקל הסמטריילר. ברגע שאחד זרק עוגן נמשכו אחריו כולם.
לא יודע למה סיפרתי לכם על התרגיל הנחמד הזה, אבל אולי גם זה יסביר את נושא הטרנדים במעט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חבר שעוקב אחרי הפורום כאן (בלי ללייק...)
לא יפה. :mad: מקווה שחינכת אותו...
ושניהם יחד מביאים לידי אינטרנט,
המביא לידי פרוג
המביא לידי התמכרות
הסב את תשומת ליבי לאינפלציה שקיימת לאחרונה בסיפורי שלום בית ובעיות בזוגיות.
יש לכם הסבר לתופעה?

כמדומני שיש אינפלציה כללית בסיפורים לאחרונה, עקב ריבוי הכותבים שנכנסו לכאן, אף זה בקורלציה לקורונה.
לדעתי, השאלה לא מה ההסבר לתופעה, אלא למה עד עכשיו זה לא קרה.
בספרות הכללית, כל סיפור מתחיל ונגמר בעניינים ש'בינו לבינה'. בציבור החרדי, המקסימום שאפשר לדבר עליו הוא על 'שלום בית'. אך כמובן שזה רק קצה הקרחון...
הפרק הכי מוצלח שנכתב כאן על מה שעומד מאחורי סיפורי 'שלום בית' רבים, הוא בעיני פרק זה:
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שאלה מצוינת.
אכן יש הרבה מה להרחיב. ומפאת קוצר הדברים עלולים לעלות סתירות כגון...
בקצרה,
במקביל לשטח אותו חולקים הזוג יחד, חשוב שלכל אחד (בעיקר לבעל, אך בהחלט גם לאישה) יהיה מרחב אישי כלשהו.
ביומיום הדבר מתממש דרך חברים, עבודה, תפילות בבית הכנסת... וכדו'.
בחגים, מינון השהות יחד עולה רק במעט.
לכן הוא מציף את הבעיות רק לבעלי פתיל קצר, או למי שהבעיות כבר עמדו ממש בקצה הגרון.
ואת זה ניתן לתקן ביתר קלות דרך יעוץ.
אבל תקופה ארוכה כל כך, מרחיבה את גל הנפגעים בהרבה.
השהות הסוגרת יחד כפולה ומכופלת, וגם זוגות שהיו במצב תקין, או מצב ביניים, מוצאים את עצמם במורד.

שיעלה בינתיים, עד שאחד המנהלים הנמרצים כאן ימחק לי.
או,
שנקשר את זה כך:
זו הסיבה שאחרי חגים לא נראה גל סיפורי זוגיות בפורום. ובקורונה, כן.
מעניין.
להעשיר את דבריך, הנה דבר המומחים אנשי אקשיבה. על פניו נראה שהעצות והניתוח שהם כתבו נכון לכל זוג שנישא בחודשים האחרונים.
זוגיות בצל הקורונה
שאלה מקטגוריה:
זוגיות
שאלה:
שלום וברכה לצוות האתר,
אנחנו זוג צעיר, התחתנו באחת החתונות שאולי ראיתם מהמרפסת,
והתחלנו את חיינו בצל הקורונה.
אנחנו לבד בבית, בעלי לא יכול ללכת לכולל ולי אין עבודה,
וזה גם לא ממש בית, אנחנו גרים ביחידת דיור בגודל מזערי,
ו-כ-ל היום בין ארבעה קירות על שטח של 30 מ"ר בערך.
אנחנו לא יוצאים מהבית כדי לא להידבק,
לא יכולים לפגוש את המשפחה ולהתארח כדרכם של זוגות בתחילת הדרך,
מדברים הרבה, מנסים להכיר ובעיקר מגלים חסרונות זה בזו.
יש הרבה רגעים מביכים, ולא הכל אני יכולה לפרט.
אנחנו כלואים ומשתגעים.
מה לעשות???
יש לכם עצה?
תשובה:
שלום וברכה לשואלת!

דבר ראשון, מזל טוב!!!
אני מברך אתכם שתזכו לצאת מאפלה לאור גדול, ותזכו לחיות יחד הרבה שנים טובות ומאושרות!
דבר שני, כל הכבוד!
התחלה נכונה לחיים. יש קושי, מבקשים עצה.
את מבינה שאת חדשה בעולם הנישואין, ועלייך ללמוד מניסיונם של אחרים.
יש לי כמה נקודות למחשבה ועצות מעשיות.
א) המערכת הזוגית לא נועדה להתקיים 24 שעות ביממה.
בני זוג מנהלים חיים כפולים (לא במובן השלילי של המושג),
לו יש את החיים שלו, לה יש את החיים שלה,
וחוץ מזה לשניהם יחד יש זוגיות, בית, ובעז"ה גם ילדים.
זוגיות בריאה באה בגלים.
המציאות בה הקשר הזוגי מתקיים ברציפות מוחלטת יום אחר יום אינה טבעית,
והיא סגולה בדוקה לבעיות.
יש לכך כמה סיבות:
1. כל אחד זקוק למרחב האישי שלו,
אי אפשר להתערבב כל הזמן.
2. לכל אחד יש רגעים בהם הוא מבזבז את הזמן,
ובלשון מכובסת: אינו מנהל את זמנו כראוי.
זה טבעי שבאחוז נכבד מהיום איננו מנהלים את הזמן שלנו כראוי,
אבל זה לא טבעי שיעמוד לנו מישהו על הראש ויראה את זה.
3. גדול הגעגוע מן האהבה,
ועל כן הריחוק בין בני הזוג הכרחי כדי ליצור קרבה מחודשת ביניהם.
על פי הניסוח של הפסיכולוגית אסתר פרל: אינטימיות ותשוקה הם שני הפכים.
כלומר, כשבני זוג נמצאים באינטימיות – אין ביניהם תשוקה. לשם כך נדרש ריחוק.
4. האדם נועד לשתי מערכות של קשר,
עם בני מינו ועם המין השני.
יש דברים שאת תדברי עליהם עם בעלך, ובחיים לא תדברי עליהם עם חברות,
ויש דברים שבחיים לא תדברי עליהם עם בעלך, רק עם חברות.
הוא זקוק לחברים (אותם הוא פוגש בבית הכנסת ובבית המדרש),
את זקוקה לחברות (אפילו להתקשר ולשוחח בחופשיות אי אפשר כשבעלך כל הזמן לצדך),
זה מאוד חסר בתקופה הזו.
בקיצור, המציאות בהם אתם חיים אינה טבעית ואינה רצויה.
עצם ההבנה שככה זה תסייע בידיכם להתמודד עם המציאות הזאת.
ומעבר לכך, עליכם לייצר ריחוק מועיל בתוך המרחב הביתי,
ולחשוב כיצד תוכלו למנף את התקופה הזו בצורה מיטבית.
ב) יש המון שעות ביום.
אתם יכולים ליהנות ממנוחת צהריים רגועה.
פעם את נחה ופעם הוא,
לא ביחד.
המטרה היא שלכל אחד יהיה זמן שקט,
בו הוא יוכל להתקשר לחברים\ות או סתם להתעסק במשהו ללא צורך לרצות (ר פתוחה) את בן הזוג.
ג) זה הזמן להרים איזה פרויקט אישי,
להשקיע במשהו.
הייתי ממליץ לבעלך שינסה ללמוד מקצוע תורני ולהקיף אותו,
לעשות תכנית מסודרת איך הוא מספיק כך וכך ומגיע ליעדים.
גם לך אני ממליץ המלצה דומה,
בטח יש לך כישרונות מיוחדים,
דברים שחלמת לעשות ולא היה לך פנאי.
זה הזמן.
את יכולה להשקיע את כל מאודך בפרויקט, את לא צריכה להשקיע בבעלך כל הזמן.
ולכן, מעבר לעצה הנ"ל של הפרדת שעות המנוחה,
אתם צריכים לומר זה לזו: עכשיו אני יושב ללמוד, עכשיו אני משקיעה בתכנית שלי, ניפגש ב-14:00.
באופן מודע עליכם להתעלם זה מזו באותן שעות,
מקסימום את מכינה קפה, תכיני גם לו. לא יותר מזה.
ד) כהמשך לעצה הקודמת,
אתם יכולים לבנות סדר יום מלאכותי,
כאילו יש שעות בהן הוא "הולך" ללמוד (אגב, כדי להצליח ללמוד הוא צריך לכתוב, מסתמא. אחרת קשה לשרוד כל הרבה שעות לבד) ואת "הולכת" לעבודה,
כשבפועל הוא יושב בבית ואת עסוקה בעניינייך.
לא כדאי שהלו"ז יהיה קשוח,
אבל כן חשוב שיהיה איזשהו מבנה בסיסי ליום.
ה) תפילות – למשל – כן הייתי ממליץ לערוך יחד.
גם אם אינך נוהגת להתפלל שלוש תפילות ביום,
אולי זה זמן ראוי לחיזוק כזה, כשעם ישראל והעולם כולו זקוקים לתפילות.
כך תקבעו לכם את זמני התפילות, ותתפללו יחד.
זה יוצר איזושהי אווירה של בית כנסת, שווה.
אפשר להתפלל מנחה וערבית בזמן (כלומר, מנחה לפני השקיעה וערבית בצאת הכוכבים),
ובינתיים ללמוד מוסר יחד.
את יכולה לכבד את בעלך למסור שיעור,
מסתבר שהוא ייהנה מזה.
ו) אל תתעסקו בכלל בזוגיות עצמה,
זה חופר.
היא נוכחת יותר מידי.
כפי שכתבתי לעיל: זוגיות צריכה להיות מרכיב במערכת האנושית,
אך היא לא הדבר.
כשאת תרגישי שאת מצליחה,
כשהוא ירגיש שהוא מצליח,
הקשר הזוגי כבר יזרום, בעזרת השם.
ז) תדברו על זה.
תהיו מודעים לכך שאתם בסיטואציה מאוד קשה לזוג.
תדעו שכל מה שאתם רואים זה אצל זו הכול שקר,
כי המציאות הטבעית היא של חיים שבתוכם יש מערכת זוגיות,
לא רק זוגיות (זה כמו קפה עם שבע כפיות סוכר),
זה ממש בלתי נסבל.
תשוחחו על הקושי,
תכירו בו,
תצחקו עליו.
זה יעזור לכם.
בעזרת השם.
מאחל לכם הצלחה גדולה,
אהבה, אחווה, שלום ורעות,
שנים רבות יחד, עם הרבה אור שמחה ועשייה ברוכה!
אביאל
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לי יש הסבר כלשהו, אבל נחכה לשמוע מה אחרים אומרים.
מתי נגמור להמתין.

שילבנו ידיים. הפרחנו בלונים, בועות אוויר, בשביל להכין לך את השטח למכה ה'סודית', ובנתיים היא עוד לא התבשלה???
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
הצנזורה הקיימת בספרות ובעיתונות החרדית מונעת מלעסוק בנושאים שונים, חלקם בצדק, חלקם פחות.

עד לפני כמה שנים תיאור של פגישות שידוכים היה טאבו. עד שבא חיים ולדר ופרץ את הטאבו. האם זה טוב או לא? אני חושב שכן, אחרים חושבים שלא.
תיאור פולשני של החיים בתוך הבית, הוא עדיין לא משהו שאפשר או לכתוב או לקרוא עליו בצורה מספיק גלויה בעיתונות ובספרות הקיימים.
יש אמנם כמה ספרים כאלה, אבל הם מאד מהלכים בין הטיפות, מגלים טפח ומסתירים עשרה.
אל הנישה הזו נכנסים מקומות שמפוקחים בצורה פחות מחמירה מאשר העיתונות והספרות. הסיפורים בנושאים אלו זוכים לאהדה. אפשר לומר שזה משום שהם פונים למכנה משותף נמוך ומציצני. אבל אפשר שזה משום שהם עונים על הצורך שלנו לקרוא על החיים האמיתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מעניין.
להעשיר את דבריך, הנה דבר המומחים אנשי אקשיבה. על פניו נראה שהעצות והניתוח שהם כתבו נכון לכל זוג שנישא בחודשים האחרונים.
זוגיות בצל הקורונה
שאלה מקטגוריה:
זוגיות
שאלה:
שלום וברכה לצוות האתר,
אנחנו זוג צעיר, התחתנו באחת החתונות שאולי ראיתם מהמרפסת,
והתחלנו את חיינו בצל הקורונה.
אנחנו לבד בבית, בעלי לא יכול ללכת לכולל ולי אין עבודה,
וזה גם לא ממש בית, אנחנו גרים ביחידת דיור בגודל מזערי,
ו-כ-ל היום בין ארבעה קירות על שטח של 30 מ"ר בערך.
אנחנו לא יוצאים מהבית כדי לא להידבק,
לא יכולים לפגוש את המשפחה ולהתארח כדרכם של זוגות בתחילת הדרך,
מדברים הרבה, מנסים להכיר ובעיקר מגלים חסרונות זה בזו.
יש הרבה רגעים מביכים, ולא הכל אני יכולה לפרט.
אנחנו כלואים ומשתגעים.
מה לעשות???
יש לכם עצה?
תשובה:
שלום וברכה לשואלת!

דבר ראשון, מזל טוב!!!
אני מברך אתכם שתזכו לצאת מאפלה לאור גדול, ותזכו לחיות יחד הרבה שנים טובות ומאושרות!
דבר שני, כל הכבוד!
התחלה נכונה לחיים. יש קושי, מבקשים עצה.
את מבינה שאת חדשה בעולם הנישואין, ועלייך ללמוד מניסיונם של אחרים.
יש לי כמה נקודות למחשבה ועצות מעשיות.
א) המערכת הזוגית לא נועדה להתקיים 24 שעות ביממה.
בני זוג מנהלים חיים כפולים (לא במובן השלילי של המושג),
לו יש את החיים שלו, לה יש את החיים שלה,
וחוץ מזה לשניהם יחד יש זוגיות, בית, ובעז"ה גם ילדים.
זוגיות בריאה באה בגלים.
המציאות בה הקשר הזוגי מתקיים ברציפות מוחלטת יום אחר יום אינה טבעית,
והיא סגולה בדוקה לבעיות.
יש לכך כמה סיבות:
1. כל אחד זקוק למרחב האישי שלו,
אי אפשר להתערבב כל הזמן.
2. לכל אחד יש רגעים בהם הוא מבזבז את הזמן,
ובלשון מכובסת: אינו מנהל את זמנו כראוי.
זה טבעי שבאחוז נכבד מהיום איננו מנהלים את הזמן שלנו כראוי,
אבל זה לא טבעי שיעמוד לנו מישהו על הראש ויראה את זה.
3. גדול הגעגוע מן האהבה,
ועל כן הריחוק בין בני הזוג הכרחי כדי ליצור קרבה מחודשת ביניהם.
על פי הניסוח של הפסיכולוגית אסתר פרל: אינטימיות ותשוקה הם שני הפכים.
כלומר, כשבני זוג נמצאים באינטימיות – אין ביניהם תשוקה. לשם כך נדרש ריחוק.
4. האדם נועד לשתי מערכות של קשר,
עם בני מינו ועם המין השני.
יש דברים שאת תדברי עליהם עם בעלך, ובחיים לא תדברי עליהם עם חברות,
ויש דברים שבחיים לא תדברי עליהם עם בעלך, רק עם חברות.
הוא זקוק לחברים (אותם הוא פוגש בבית הכנסת ובבית המדרש),
את זקוקה לחברות (אפילו להתקשר ולשוחח בחופשיות אי אפשר כשבעלך כל הזמן לצדך),
זה מאוד חסר בתקופה הזו.
בקיצור, המציאות בהם אתם חיים אינה טבעית ואינה רצויה.
עצם ההבנה שככה זה תסייע בידיכם להתמודד עם המציאות הזאת.
ומעבר לכך, עליכם לייצר ריחוק מועיל בתוך המרחב הביתי,
ולחשוב כיצד תוכלו למנף את התקופה הזו בצורה מיטבית.
ב) יש המון שעות ביום.
אתם יכולים ליהנות ממנוחת צהריים רגועה.
פעם את נחה ופעם הוא,
לא ביחד.
המטרה היא שלכל אחד יהיה זמן שקט,
בו הוא יוכל להתקשר לחברים\ות או סתם להתעסק במשהו ללא צורך לרצות (ר פתוחה) את בן הזוג.
ג) זה הזמן להרים איזה פרויקט אישי,
להשקיע במשהו.
הייתי ממליץ לבעלך שינסה ללמוד מקצוע תורני ולהקיף אותו,
לעשות תכנית מסודרת איך הוא מספיק כך וכך ומגיע ליעדים.
גם לך אני ממליץ המלצה דומה,
בטח יש לך כישרונות מיוחדים,
דברים שחלמת לעשות ולא היה לך פנאי.
זה הזמן.
את יכולה להשקיע את כל מאודך בפרויקט, את לא צריכה להשקיע בבעלך כל הזמן.
ולכן, מעבר לעצה הנ"ל של הפרדת שעות המנוחה,
אתם צריכים לומר זה לזו: עכשיו אני יושב ללמוד, עכשיו אני משקיעה בתכנית שלי, ניפגש ב-14:00.
באופן מודע עליכם להתעלם זה מזו באותן שעות,
מקסימום את מכינה קפה, תכיני גם לו. לא יותר מזה.
ד) כהמשך לעצה הקודמת,
אתם יכולים לבנות סדר יום מלאכותי,
כאילו יש שעות בהן הוא "הולך" ללמוד (אגב, כדי להצליח ללמוד הוא צריך לכתוב, מסתמא. אחרת קשה לשרוד כל הרבה שעות לבד) ואת "הולכת" לעבודה,
כשבפועל הוא יושב בבית ואת עסוקה בעניינייך.
לא כדאי שהלו"ז יהיה קשוח,
אבל כן חשוב שיהיה איזשהו מבנה בסיסי ליום.
ה) תפילות – למשל – כן הייתי ממליץ לערוך יחד.
גם אם אינך נוהגת להתפלל שלוש תפילות ביום,
אולי זה זמן ראוי לחיזוק כזה, כשעם ישראל והעולם כולו זקוקים לתפילות.
כך תקבעו לכם את זמני התפילות, ותתפללו יחד.
זה יוצר איזושהי אווירה של בית כנסת, שווה.
אפשר להתפלל מנחה וערבית בזמן (כלומר, מנחה לפני השקיעה וערבית בצאת הכוכבים),
ובינתיים ללמוד מוסר יחד.
את יכולה לכבד את בעלך למסור שיעור,
מסתבר שהוא ייהנה מזה.
ו) אל תתעסקו בכלל בזוגיות עצמה,
זה חופר.
היא נוכחת יותר מידי.
כפי שכתבתי לעיל: זוגיות צריכה להיות מרכיב במערכת האנושית,
אך היא לא הדבר.
כשאת תרגישי שאת מצליחה,
כשהוא ירגיש שהוא מצליח,
הקשר הזוגי כבר יזרום, בעזרת השם.
ז) תדברו על זה.
תהיו מודעים לכך שאתם בסיטואציה מאוד קשה לזוג.
תדעו שכל מה שאתם רואים זה אצל זו הכול שקר,
כי המציאות הטבעית היא של חיים שבתוכם יש מערכת זוגיות,
לא רק זוגיות (זה כמו קפה עם שבע כפיות סוכר),
זה ממש בלתי נסבל.
תשוחחו על הקושי,
תכירו בו,
תצחקו עליו.
זה יעזור לכם.
בעזרת השם.
מאחל לכם הצלחה גדולה,
אהבה, אחווה, שלום ורעות,
שנים רבות יחד, עם הרבה אור שמחה ועשייה ברוכה!
אביאל
<באופן זמני לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
כמה חכמה טמונה במשפטים כ"כ קצרים!
אהבתי.
תודה על השיתוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אפשר לומר שזה משום שהם פונים למכנה משותף נמוך ומציצני.
אני לא מסכים עם זה. ככל שעקבתי, הסיפורים כאן נכתבו ברמה גבוהה ומכובדת.
אני סבור שהסיפורים "פונים למכנה משותף עמוק ומציצני".


לדעת שאתה נורמלי ולכולם יש את אותן סריטות...
בדר"כ סיפורי הזוגיות חורגים מגבול ה"שריטות" ופולשים לתחום ה"מצוקות".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
לדעת שאתה נורמלי ולכולם יש את אותן סריטות...
רוב הסיטואציות קשות יותר ומדברות על מקרים לא תקינים.
אבל אולי ניתן לומר 'לדעת שאתה נורמלי ויש זוגות שחווים סיטואציות קשות פי כמה.'
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הגל הזה (לאו דווקא בפורום) הוא לענ"ד ביטוי של תנועת מטוטלת.
במשך שנים היו (ועדיין יש) סיפורים נטולי זוגיות, נעדרי תקשורת בסיסית.
כל ההשתקה הזו גורמת לאי נחת וזרמים תת קרקעיים שבסופו של דבר התפרצו בגל עכור וקיצוני של סיפורים לא זהירים, מאד גרפיים (שלא לומר מסוכנים ומזיקים) על אלימות במשפחה, גירושין ועוד.
לו היה מקום מלכתחילה לסיפורת על זוגיות תקינה ונעימה לא היינו חוזים רק בצד אחד של הסקאלה אלא בספרות רבת גוונים שנבחרה בפינצטה.
(כל דברי אינם אמורים לגבי סיפורים שפורסמו דווקא פה אלא לגבי כמה מפורסמים ושנויים במחלוקת).
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
רוב הסיטואציות קשות יותר ומדברות על מקרים לא תקינים.
אבל אולי ניתן לומר 'לדעת שאתה נורמלי ויש זוגות שחווים סיטואציות קשות פי כמה.'
תמיד בסיפורים יביאו את המקרה הקיצון..
בלי זה אין בשר לסיפור.. כמו שבכל הראיונות לא יביאו את האברך שהולך 3 סדרים ומפזר את הילדים...
אבל כן, הסיפור רוצה לעביר מסר שלפעמים גם הסיפור הקשה מתחיל מ' נורמאלים'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
תמיד בסיפורים יביאו את המקרה הקיצון..
בלי זה אין בשר לסיפור.. כמו שבכל הראיונות לא יביאו את האברך שהולך 3 סדרים ומפזר את הילדים...
אבל כן, הסיפור רוצה לעביר מסר שלפעמים גם הסיפור הקשה מתחיל מ' נורמאלים'...
יש הבדל בין תיאור מקרה קיצון לבין תיאורים ברורים של הפרעות למשל, שלא מהווים מקרי קיצון של הסטנדרט, אלא מתארים מציאות שונה לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
יש הבדל בין תיאור מקרה קיצון לבין תיאורים ברורים של הפרעות למשל, שלא מהווים מקרי קיצון של הסטנדרט, אלא מתארים מציאות שונה לחלוטין.
בדיוק.
ההבדל בין סיפור שיצאים עם תובנה/מסר..
לבין סיפוריי אוי יויי יויי...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה