יחסי עובד/מעסיק

[MV25]

היות והדיון מיצה את עצמו מבחינתי
ומצד שני מגיעים פה לכעסים ותלונות על עובדות
והעולם הרי קטן
חבל לי שזה יגיע לאוזניים לא רצויות.

 

[רות מיכל]

שלום וברכה

כשהחנות נסגרת בעשר למשל
זה נורמלי שהעובד בורח על השנייה למרות שנשארו עוד מלא לקוחות בחנות?

האם העובד רשאי להחליט על דעת עצמו שהיות ואין מספיקה עבודה/לקוחות היום ומשעמם מידי ולכן הולך חצי שעה / שעה קודם?

לא נראה לי שיש חוק בענין והכל לפי סיכום מראש.
אבל תכלס', השאלות לא היו נשאלות אם היחסים היו טובים יותר.
מצד העובד- אם היה יודע שלמעסיק אכפת ממנו ושהוא דואג לו, באופן טבעי גם לעובד היה אכפת מהמעסיק ומהעסק, וברור שהוא לא היה הולך בשעה שיש לקוחות ומשאיר את החנות ככה.
מצד המעסיק- ברור שהוא מצפה מהעובד לגלות אכפתיות לחנות ואז גם לו יהיה אכפת מהעובד המסור וידאג לתגמל אותו על זה, ואף לאשר לו לצאת לחצי שעה- שעה כשאין לקוחות.
כל הבעיה מתחילה כשאין אכפתיות מ2 הצדדים.
מישהו צריך להתחיל לעשות את השינוי.\ הבוס צריך לדעת שלעובד יש חיים ורצונות והוא לא עבד אלא עובד, והעובד צריך להרגיש חלק מהעסק ולרצות בהצלחת העסק.
כמעביד- האם נתת לעובד פעם מתנה לחג? (אפילו שאתה לא חייב מבחינה חוקית)?
האם החמאת לו לפעמים?
השאלות מראות שהיחסים לא תקינים מ2 הצדדים, אחרת לא היו מגיעים לשאלות אלו אלא היו הבנות הדדיות בשטח.

 

[חנה קונקטורית ומאמנת]

ל
כמעביד- האם נתת לעובד פעם מתנה לחג? (אפילו שאתה לא חייב מבחינה חוקית)?
האם החמאת לו לפעמים?

עזבו מתנות שלא חייבים. נתת לו את כל מה שכן מגיע לו בחוק? חופשות, זכויות וכו'

 

[תור הזהב]

בתור עובדת לשעבר במספר מקומות ובת של מעסיקים. השאלה שצפה לי: האם המעביד מכיר את תנאי העובד?
יתכן שבעקבות משרה חלקית למשל. לעובד יש עבודה נוספת שעליו להגיע אליה בזמן ולכן אינו יכול להישאר מעבר לזמן שנקבע מראש גם במצבי עומס. לעיתים מדובר במטפלת או סיכומים אחרים.
האם אתם מבינים שעליכם לשלם תוספת על הזמן הזה ולעיתים יותר באחוזים? לצערי שמעתי על מעסיקים שמחשבים קיזוז מהזמן בו לא הייתה פעילות בשעות העבודה, זה לא חוקי ולא מדרבן.
האם ישבתם עם העובד ברוח טובה, הבנתם אילוצים והסכמתם על הסעיף של עומס או שהחוזה הוא עד 10 ודרקוני לכם ולו? כשיש מודעות למצב של עיכוב יש יותר הבנה ויכולת נפשית להתעכב.
אם זהו עומס של ערבי פסחים, העומס הוא גם אצלו. אולי יש לכם יכולת לבוא לקראת העובד ע"י הורדת זמנים אחרים למשל בתחילת משמרת או לצאת בזמן רגוע לסידורים בסביבה?
האם אתם עושים מאמצים שלא יקרו מצבים כאלה של לקוחות שמגיעים ברגע האחרון ומוציאים את הנשמה העייפה עד קרוב ל11?
בגדול יש כאן מצב שאתם מצפים ממנו להתגמש כשהוא לא חייב לפי חוזה העסקה והתנאים שסוכמו מראש, ברור שעליכם להתגמש ג"כ ולבוא לקראתו.
לגבי השאלה השנייה, נשמע מוזר. צריך להגדיר מה הסמכויות של העובד.
אלא אם יש לו הפרעת קשב וריכוז או ריחוף. שאז זה סיפור אחר לגמרי.
והכי חשוב! לדבר ברוח טובה, לבוא לקראת ולהנעים. בלי זה הכל יהיה כמו הנחתות.

 

[MV25]

י...

 

[GRN]

יתכן

 

[MV25]

ו...

 

[רות מיכל]

יתכן שהתקלות האלו נובעות דווקא מבעיה הפוכה?
יחסי יותר מידי טובים בין עובד למעביד
מחמאות על כל מה שמגיע
צחוקים על הכל
מתנות חג נדיבות כדוגמת 150 ש"ח מתנה בפורים גם לעובדת שעובדת חודשים ספורים

אם ככה אז בהחלט יש צורך בכללים כתובים.
אני הייתי מארגנת מסיבונת ומבקשת מהעובדים להביא הצעות ייעול לגבי כל המערכת, ומתוך ההצעות של העובדים לנתב את הכללים. ואחכ להוציא דף כתוב ובראשו לכתוב: בעקבות ובתאום עם הבנות הצוות אנו מבקשים לרענן נהלים.
כך לא תיצרו מירמור, היחסים החברתיים ישמרו, ותפיקו את מלוא התפוקה מהיכולות. וכמובן לעמוד על הכללים הכתובים.

 

[מי]

דוגמא שנראה לי ניתנת ליישום, מתוך הספר של דייל קארנגי:
ישיבת צוות נעימה, מתוכננת מראש, רצוי עם כיבוד, רצוי מאד על חשבון זמן העבודה (אפשר לפתוח יום אחד חצי שעה מאוחר יותר, כמובן שלא בערב פסח).
המעסיק שואל את העובדים: למה אתם מצפים ממני? וכותב את התשובה על הלוח (או על פוליגל שהוכן מראש). הוא לוקח את הדברים לתשומת ליבו.
בשלב שני הוא שואל את העובדים: למה אני יכול לצפות מכם?
כשיש הדדיות ביחסים, התשובות אמורות להיות סבירות ומעלה
בהצלחה!!!

 

[מי]

חזרה לשאלה הראשונה: כשהחנות נסגרת בעשר, ברוב המקרים העובד לחוץ יותר "לברוח" על הרגע, מאשר חנות שנסגרת בשמונה וחצי. טבעי. אם רוצים שזה לא יקרה, אפשר וכדאי להגיע להבנות.
למשל, אני עבדתי פעם בבית דפוס שנסגר בשעה 18:00. כשהתקבלתי לעבודה, אמרו לי מראש ששעות העבודה מסתיימות ב 18:30. ממילא, מעולם לא עלה בדעתי להתמרמר על כך. לא היה על מה.

לשאלה השניה: עובד לא אמור ללכת הביתה לפני הזמן. זה ברור, לא?

 

[אפרתה]

עוד נקודה- לפעמים יש עובדים בלי מוסר עבודה. גם קורה אמנם לא הרבה. אם מדובר באחד כזה- חבל להחזיק אותו. (לדעתי גם אם יחסי העבודה לא טובים עדיין אין מצב ללכת לפני הזמן, זו פשיעה, לא?- אני שכירה ולא מעסיקה)

 

[rosmarin]

ואגב השכר הוא 25 לשעה
והעובדות מתוגמלות לפי שעה כך שברור להן שזה לא על חשבונן

אם אני הייתי שכירה היה דרוש יותר מ 25 ש"ח לשעה כדי להשאיר אותי במקום אחרי שעות העבודה.

גם בחוק, על עבודה מעבר למשרה מלאה (8 שעות) יש תוספת, נראה לי 150% לשעה. אני לא יודעת בדיוק.

כעצמאית- כמובן שאין שעות סגירה.

 

[רות מיכל]

אם אני הייתי שכירה היה דרוש יותר מ 25 ש"ח לשעה כדי להשאיר אותי במקום אחרי שעות העבודה.

גם בחוק, על עבודה מעבר למשרה מלאה (8 שעות) יש תוספת, נראה לי 150% לשעה. אני לא יודעת בדיוק.

כעצמאית- כמובן שאין שעות סגירה.

מתגובתך ניכר שאת עצמאית..

 

[rosmarin]

מתגובתך ניכר שאת עצמאית..

ב"ה ב"ה ב"ה.

 

[תילתן]

שלום וברכה

כשהחנות נסגרת בעשר למשל
זה נורמלי שהעובד בורח על השנייה למרות שנשארו עוד מלא לקוחות בחנות?

האם העובד רשאי להחליט על דעת עצמו שהיות ואין מספיקה עבודה/לקוחות היום ומשעמם מידי ולכן הולך חצי שעה / שעה קודם?

כל התשובות נבונות אבל לא קשורות לשאלה.
לשאלתך:
1.זה לא נורמלי, זה אסור וזה לא מקובל עובד בחנות נשאר עד הלקוח האחרון, ברור שאם יש "מלא לקוחות בחנות" לא עוזבים!!!!!
2.עובד לא מחליט שום דבר על דעת עצמו!!! אם יש מספיק עבודה או אין מספיק עבודה זה עניין של בעל החנות ולא של העובד ללכת "חצי שעה / שעה קודם" על דעתך בלבד? זה יום העבודה האחרון שלך בחנות....

 

[תור הזהב]

כל התשובות נבונות אבל לא קשורות לשאלה.
לשאלתך:
1.זה לא נורמלי, זה אסור וזה לא מקובל עובד בחנות נשאר עד הלקוח האחרון, ברור שאם יש "מלא לקוחות בחנות" לא עוזבים!!!!!

ממש לא נכון, כמו שיש לעובד אחריות לעסק. יש לו אחריות גם לחיי המשפחה שלו ולעניינו הפרטיים. במידה ולא סוכם אחרת. ואין לו נכונות/יכולות, זכותו לעזוב במועד שסוכם. במיוחד כשהבוס נמצא שם ויכול לטפל בלקוחות/ניתן לסכם עם הלקוחות על קנייה במועד אחר וכו'.
יש מצבים שזה התנהגות וולגרית מצד העובד לעזוב במועד שנקבע ויש שלא. אבל אין לו חובה להישאר.
יש מצבים שברגע חירום הבוס יכול להבטיח צ'ופר על ההישארות כדי לדרבן את העובדים. ואם זה מתחיל להיות סידרתי שיעגן את זה בתנאי העסקה.
(אגב כמו שאתה לא התייחסת לחוק-גם אני לא.
אני זוכרת מקרים כאלה בחלק מהעבודות שלי ובד"כ במצב של חוסר מוטיבציה להישאר-שלי או של נשות צוות אחרות- נכנס שיקול של מורא מעביד).

עם כל זאת ראוי ויהיה לעובד להיות מסור ונאמן. לויאלי ופטריוטי להצלחת העסק ושגשוגו. לרצות שהלקוחות יצאו עם חיוך ויחזרו אח"כ שוב עם חיוך.
לעשות מאמצים כשרואה שהבוס במצב לחוץ ע"מ לאפשר לבוס לפתח את העסק ולהיות הגון ואיכפתי כלפי מקור פרנסתו וכלפי האדם שעומד מאחורי.

 

[שירי כהן]

יש מצבים שזה התנהגות וולגרית מצד העובד לעזוב במועד שנקבע ויש שלא. אבל אין לו חובה להישאר.

וולגרי - בּוֹטֶה, הֲמוני, בעל התנהגות לא מעוּדנת, גס-רוּח, פְּרָאִי, שאינו עדין, חסר-תרבּוּת, רעשני, קוֹלני, בְּהֵמִי. (מילון)

האם כל זה ראוי לכנות עובד שעזב במועד שנקבע, יהיה המצב אשר יהיה?...
כל זמן ש:
שעות העבודה המסוכמות הן בין איקס לוואי,
ולא דובר גלויות על החלק הזה של הלקוחות שמגיעים ברגע האחרון,
והשעות הנוספות לא משולמות,
והשכיר מקבל לפי שעה ולא לפי מכירה...
והיחסים לא חמימים...
מדוע ולמה יישאר העובד מעבר לזמן המסוכם?
כשזו החנות שלך יש לך ענין להשאר כשיש הרבה לקוחות, כי אתה מרוויח מזה.
השכיר לא מרוויח מזה.
מדוע שיהיה לו אכפת אם הוא לא מרוויח גם משהו מהענין?
לגבי עובד שעוזב לפני הזמן - אם זה קרה באופן חד פעמי יש להניח וכדאי לברר אם קרה משהו, (גם כדי להראות שזה בהחלט לא בסדר מצד המעסיק דבר שכזה)
אם זה באופן קבוע זה נשמע כמו בעיה במוסר עבודה,
ואז יש להחליט לכאן או לכאן - שיחה יעילה והעמדת הדברים על מקומם, או החלפת העובד.