בני זוג שרכשו דירה מהקבלן נתקלו בליקויים רבים, בהם נזילות, קילופי צבע ורטיבות. הקבלן, שנדרש על ידם לתיקון הבעיות, התחמק ולא עשה דבר. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. השופטת קבעה...
www.bizportal.co.il
הקבלן התחמק מתיקון הליקויים - וישלם ביוקר
בני זוג שרכשו דירה מהקבלן נתקלו בליקויים רבים, בהם נזילות, קילופי צבע ורטיבות. הקבלן, שנדרש על ידם לתיקון הבעיות, התחמק ולא עשה דבר. המומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. השופטת קבעה כי בני הזוג יקבלו פיצויים בהיקף כולל של כ-300 אלף שקל
עוזי גרסטמן | 10/05/2025 18:11
נושאים בכתבה
ליקויי בנייה דיני חוזים דירה מקבלן
ביום שבו קיבלו בני זוג את המפתחות לדירתם החדשה, הם לא שיערו בנפשם שהחלום שלהם על קורת גג חדשה משלהם ייהפך במהרה למסכת של תסכול, עוגמת נפש וקרב משפטי מתיש. הדירה, שנרכשה מהקבלן י. חדד, נראתה על הנייר כמו הבטחה גדולה - בית מודרני, חדש, מאובזר, כזה שאפשר לגדל בו משפחה. בפועל, בתוך זמן קצר נחשפו בקירותיה סדקים עמוקים לא רק בבטון, אלא גם באמון שבין הרוכשים ליזם.
הבעיות הראשונות הופיעו במהרה. נזילות בתקרות ובקירות, קילופי צבע ורטיבות שחדרה לחדרים. כל אלה היו חלק בלתי נפרד מהמציאות החדשה של בני הזוג, חודשים בודדים לאחר המסירה של הנכס. כשניסו לפנות לקבלן בבקשה שיבצע תיקונים, הם נתקלו בהכחשות, דחיות ולעתים אף בהתעלמות. הדרך לבית המשפט היתה כמעט בלתי נמנעת. בפסק דין מעניין שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון, ונמשך על פני 29 עמודים, קבעה השופטת מירית פורר כי הקבלן אחראי באופן מלא לליקויים החמורים שהתגלו בדירה, ופסקה לזכות הרוכשים פיצויים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים.
המחלוקת החלה כשבני הזוג רכשו דירה מהקבלן, שהתחייב לסיים את הבנייה ולהעביר את החזקה עד ספטמבר 2015. בפועל, הדירה נמסרה רק במאי 2016 - איחור של שמונה חודשים. אלא שלא האיחור בלבד היה העילה של התביעה, אלא בעיקר מה שציפה להם בין הקירות. בבדיקות שנערכו זמן קצר לאחר קבלת המפתח, גילו הרוכשים רטיבות בתקרות, נזילות חמורות, קילופי צבע נרחבים, חדירת מים מתחת לריצוף ובעיות איטום חמורות בגג ובחלונות. אחד הממצאים החמורים ביותר היה התקלפות הטיח באזורים רבים בבית, כולל בתקרת חדר האמבטיה, באזורים רטובים וגם יבשים. לטענת הרוכשים, כל ניסיונותיהם לפנות לנתבע בדרישה שיתקן את הליקויים נענו בסירוב, טענה לבלאי טבעי או, לעתים, פשוט בהתעלמות.
הקבלן: הליקויים נובעים מבלאי או הזנחה של הדיירים
מנגד, הנתבע, הקבלן י. חדד, טען כי הדירה נבנתה בהתאם לתקנים, וכי הליקויים המדוברים נובעים מבלאי סביר או מהזנחה של הדיירים עצמם. לדבריו, הרטיבות נגרמה בעקבות “שימוש לא נכון באמבטיה” ו”תחזוקה לקויה של הדירה”. חדד גם הוסיף כי הציע להגיע ולבצע תיקונים בעצמו, אך הרוכשים לא שיתפו פעולה. במהלך הדיונים הציגו הצדדים חוות דעת מומחים סותרות. בעוד שהמהנדס מטעם הרוכשים קבע כי מדובר בליקויי בנייה חמורים הנובעים מביצוע כושל וסטייה מהתקן, טען המומחה מטעם הנתבע כי מדובר בליקויים שוליים. לפיכך, מינתה השופטת מומחה מטעם בית המשפט, שהכריע באופן חד משמעי.
המומחה שמינה בית המשפט בדק את הדירה באופן יסודי, ומסקנותיו היו ברורות: הליקויים נובעים מעבודות בנייה לקויות, אי עמידה בתקני האיטום, שימוש בחומרים לא מתאימים ואי הקפדה על גמרים תקינים. “ניכר כי בוצעו עבודות ביד רשלנית תוך התעלמות מהוראות התקן", כתב המומחה בחוות הדעת שהגיש, וציין כי כדי להשיב את הדירה למצב ראוי למגורים, יש לבצע שיפוץ יסודי הכולל החלפת ריצוף, איטום מחדש של גגות ומרפסות, הסרת צבעים מתקלפים ותיקון מקומות רטובים. השופטת קיבלה את חוות הדעת הזו במלואה, תוך שהיא מדגישה בפסק הדין שפורסם כי, “אין מדובר בליקויים מינוריים הניתנים להסתרה או בתקלות שימוש. מדובר בבעיות שורשיות, שניכרו מייד עם האכלוס".
בפסק דינה המפורט, כתבה השופטת פורר כי, “הנתבע לא עמד בחובותיו כלפי התובעים. הליקויים שהתגלו בדירה חורגים מהמקובל ומהצפוי בדירה חדשה, והם מלמדים על ליקויים שורשיים באיכות הביצוע ובפיקוח". לגבי האיחור במסירה, קבעה השופטת כי אין כל הצדקה לעיכוב של שמונה חודשים, וכי הנתבע לא הציג כל ראיה המצביעה על נסיבות חריגות או כוח עליון שמנעו את העמידה בלוחות הזמנים. באשר לטענת הנתבע שלפיה הרוכשים מנעו ממנו לבצע תיקונים, קבעה השופטת כי, “התנהלות הנתבע כלפי התובעים מלמדת על חוסר תום לב. הצעות התיקון הוצעו רק לאחר פתיחת ההליך המשפטי, ואף אז לא היו רציניות או ישימות".
בסופו של דבר, פסק בית המשפט לבני הזוג את הסכומים הבאים: עלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה - כ-219 אלף שקל; פיצוי בגין איחור במסירה - 8,100 שקל; עוגמת נפש - 30 אלף שקל; שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט - כ-40 אלף שקל. השופטת הסבירה כי הפיצוי בגין עוגמת נפש מוצדק, משום ש“מדובר בדירה שהיתה אמורה להיות ביתם של התובעים - מקום בטוח ומוגן. תחת זאת, הפכה למקור של תסכול, עימותים והוצאות בלתי צפויות".
מדוע לא הסתפקה השופטת בפיצוי כספי עבור תיקון הליקויים בלבד?
בית המשפט הכיר בכך שלליקויי בנייה, בייחוד בדירה חדשה שנרכשה ממיטב כספם של הרוכשים, יש גם השלכות נפשיות, תפקודיות ומשפחתיות. השופטת פורר פסקה בנוסף לפיצוי על התיקונים גם סכום משמעותי בגין עוגמת נפש. מדובר בהכרה משפטית בפן הרגשי של המקרה - הנזק שנגרם לא רק לקירות, אלא גם לאיכות החיים של הזוג.
האם ניתן היה להחיל על הקבלן פיצויים עונשיים (פיצויים לדוגמה)?
אף שמדובר בהתנהלות שפגעה באמון מול הרוכשים, בית המשפט לא פסק פיצויים עונשיים, ככל הנראה מכיוון שלא נמצאה כוונה זדונית או רשלנות פלילית. עם זאת, סכום עוגמת הנפש הגבוה יחסית והדגש על חוסר תום הלב של הנתבע משדרים מסר חד - בתי המשפט לא ימהרו לגלות סלחנות כלפי מי שלא עומד בהתחייבויותיו.
כיצד קבע המומחה את עלות התיקון, והאם השופטת שינתה משהו מהמלצותיו?
המומחה מטעם בית המשפט ביסס את הערכתו על סיור בדירה, בדיקות מדגמיות והשוואה לסטנדרטים מקצועיים. חוות דעתו התקבלה במלואה על ידי השופטת, ללא כל הפחתה. הדבר מעיד על האמון שניתן לחוות דעת ניטרלית ואובייקטיבית, בייחוד כשהיא עקבית ומנומקת היטב.
האם בני הזוג יוכלו לתבוע בעתיד נזקים נוספים, אם וכאשר יתגלו?
באופן עקרוני, אם יתגלו ליקויים חדשים או נזקים מתמשכים שנגרמו מהליקויים המקוריים, התובעים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט. עם זאת, לרוב בתי המשפט נזהרים מפיצול דיונים ומעודדים את הצדדים להעלות את כל טענותיהם במסגרת תביעה אחת כוללת. לכן, כל תביעה נוספת תיבחן לפי נסיבות מיוחדות.
הנושאים החמים
www.lawforums.co.il
