ילדה מ-ש-ו-ע-מ-מ-ת..

  • הוסף לסימניות
  • #1
ילדה בכיתה א'. אנחנו גרים במרחק יחסי מהחברות בכיתה שלה, והיא רק מגיעה הביתה ורוצה ללכת לחברה.
היא סוג שלא יודעת להעסיק את עצמה לבד, אבל עם חברות היא משחקת נפלא.
קשה לי לעמוד כל הזמן בלחץ ולהתחיל להתקשר לאמהות שיעשו טובה וישלחו את הילדות, או שיקבלו את הבת שלי, ואני סבורה שעליה לרכוש מיומנות של יכולת העסקה עצמית.

יש לה אחות שנתיים מתחתיה ב"ה, וכשהן לא רבות הן משחקות יפה. אבל זה נגמר די מהר כי הקטנה לא אוהבת שאומרים לה כל הזמן מה לעשות ומכריחים אותה לצבוע ציור שהגדולה יצרה פרי מעשה ידיה..

משך הקיץ לקחתי אותה כמעט כל יום לגינה שיש שם חברות, אבל החורף מגיע ואין גינה, ואני מתלבטת אם להתחיל עם קטע של כל יום חברה, או לתת לה לדאוג לתעסוקה עצמית.

בעלי אומר שהיא בכיתה א' ויתכן ויש חשיבות לאפשר לה חברה תמידית גם אחה"צ כדי לחזק את המעמד החברתי. אני חושבת שאין קשר בין הדברים, וסה"כ יש לה ב"ה מעמד איתן בחברה.
בקיצור, החלטנו לתת את ההכרעה למומחי פרוג..
האם ילדה שוחרת חברה חייבת תעסוקה מבחוץ כל אחה"צ או שעליה לדעת להעסיק את עצמה?

(זה לא שהיא לא עסוקה לפעמים עם עצמה, מסדרת את אלבומי המדבקות וכו, אבל לרוב היא צריכה מישהו איתה, את אחותה או חברה. ואגב, אחותה הקטנה מעסיקה את עצמה שעות לבד..).
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
היא קוראת, אבל זה לא מיומנות של ספרים שלמים.
גם אני נהייתי תולעת ספרים, אבל זה לא מתחיל בכיתה א'.

אגב, אני לא משועממת.. אין לי עצבים להתחיל לדאוג לה לתעסוקה, וגם לא בא לי לשלם את המחיר של בית מבולגן.

קניתי לה פזל של 99 חלקים עם ציור מהמם של רחלי דויד, אבל אין לה חשק כי זה מדי הרבה חלקים.
היא לא אוהבת להעסיק את עצמה ללא חברה. כשיש חברה, היא מסוגלת לקרוא לה סיפור, או להעסיק את שתיהן גם באי ריק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שכנות בגיל קרוב יש? או קטנות יותר (ולהזמין אותן לקייטנה או לספר סיפור בחדר מדרגות )

משחק עם ילדות בבנין הוא:
לא מחייב,
לא דורש תקשורת טלפונית קודמת,
הוא מסתיים כשאמא קוראת
ומתאים למגוון גילאים
(ואפשר לשלב בו ארוחת ערב בצוותא שכל אחת מביאה בשקית מהבית)
והעיקר: כולם מרוצים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ילדה חייבת חברה.
לא על בסיס יומיומי וגם לא חייב חברות מהכיתה,
אפשר שכנות, בנות דודות וכו'...
מאד תלוי בסגנון הילדה.
יש ילדים שיהיו מרוצים מלקרא ספר כל אחה"צ, לעומת ילדים שמהרגע שהם חוזרים הם רק מחפשים למי ללכת או להזמין..
אם הבת שלך מאד אוהבת להיות עם חברות את יכולה לשלוח אותה לחברה ולמחרת להזמין אליה וכו'..
מאד מקובל (אצלינו בכל אופן) להתקשר אחה"צ להזמין חברה או לשאול את החברה אם אפשר לבא אליה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ילדה בגיל הזה חייבת חברה.חשבתי שאח קטן יפתור את הבעיה והיא אכן משחקת איתו מאד יפה ובכלל לא נראית משועממת איתו אבל היא אומרת לי:"אמא אני רוצה חברות אמיתיות.בנות.בגיל שלי.שישחקו איתי."
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סכמי איתה: יום חברה, יום לא.
כך היא תדע מראש בבוקר היום אין חברה, ותערך בהתאם. או להיפך, היום יש חברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
חברות שכנות חברות.
אגב, המשחק עמי חכמי מעסיק שעות בגיל הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כדאי לך לסכם איתה משהו כמו פעמיים שלוש בשבוע ובשאר הימים היא תצטרך להעסיק את עצמה.
מנסיון זה עזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לנו בבנין יש ילדה בלי חברות בגילה
היא גדולה מכולן
ומעסיקה את עצמה ב לארגן קיטנה, הקיטנים בני השנה עד 6 די מרוצים

וגם אם אין חברה בגיל אני הייתי שולחת לחוג:פלסטלינה/ציור/בישול ועוד..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה