דרוש מידע ילדה רגישה לכאב

  • הוסף לסימניות
  • #61
השיטה של אלימינציה אחד-אחד לא שווה את התוצאה לדעתי. יש יותר מדי אפשרויות.
לא ניסיתי שיטת אלימנציה אבל אם לבן שלי לא היה תגובה אלרגית מיידית למזון אז לא הייתי יודעת מה המזון שמפריע לו לפי בדיקות דם...
אולי אם הייתי מנסה שיטת אלמינציה הייתי עולה על זה כבר בהנקה ולא בטעימות.
אז נכון שאצלך זה לא תגובה אלרגית מיידית אבל במקרה שאין שום דבר אחר מוכח אני אישית כן הייתי בודקת לבד
כי לעבוד על סף כאב (ועבדתי על זה) לא יהיה חכם במקרה שיש משהו שגורם לנזק לגוף ואנחנו מלמדים אותו להתעלם מהאיתות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לא ניסיתי שיטת אלימנציה אבל אם לבן שלי לא היה תגובה אלרגית מיידית למזון אז לא הייתי יודעת מה המזון שמפריע לו לפי בדיקות דם...
אולי אם הייתי מנסה שיטת אלמינציה הייתי עולה על זה כבר בהנקה ולא בטעימות.
אז נכון שאצלך זה לא תגובה אלרגית מיידית אבל במקרה שאין שום דבר אחר מוכח אני אישית כן הייתי בודקת לבד
עשיתי אלימיניציה ורישום מזונות מדוייק, וכמובן גם רישום תגובות מדויק.
זה בלתי מדיד באופן מייאש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
את מתארת מקרה שיש לבת שלי כבר שנים
התחיל עם כאבי בטן לפני גיל 4 . היה לסירוגין ואז זה התחזק תוך 4 שנים. עד כדי שהיה התקפים מאוד חזקים שהייתי בטוחה שזה אפנדציט.....אם לא יותר גרוע...
כל כאב שריטה ביד.. נפילה. יש תחושה כאב מאוד חזקה...
וכמובן שניסיתי הרבה בדיקות הכל יצא שלילי .. הכל היה תקין...
ניסיתי להוריד קמח לבן ועדיין לא ראיתי שיפור.
לפי חצי שנה הלכתי להיימליך והוא אבחן שפשוט לא טוב לה כל סוגי הקמחים חוץ מקמח כוסמין לבן...
התחלתי להקפיד וראיתי שיפור אדיר היא אכלה שלושה חודשים הכל מקמח כוסמין לבן... ממש שמרתי מכל סוגי חטיפים. חמצוצים ועוד.... לאט לאט כן עברה לקמח לבן בחזרה ....וברוך ה' כרגע הכאב בטן לא חזר.... כל הזמן אני בניסוי וטעיה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
את מתארת מקרה שיש לבת שלי כבר שנים
התחיל עם כאבי בטן לפני גיל 4 . היה לסירוגין ואז זה התחזק תוך 4 שנים. עד כדי שהיה התקפים מאוד חזקים שהייתי בטוחה שזה אפנדציט.....אם לא יותר גרוע...
כל כאב שריטה ביד.. נפילה. יש תחושה כאב מאוד חזקה...
וכמובן שניסיתי הרבה בדיקות הכל יצא שלילי .. הכל היה תקין...
ניסיתי להוריד קמח לבן ועדיין לא ראיתי שיפור.
לפי חצי שנה הלכתי להיימליך והוא אבחן שפשוט לא טוב לה כל סוגי הקמחים חוץ מקמח כוסמין לבן...
התחלתי להקפיד וראיתי שיפור אדיר היא אכלה שלושה חודשים הכל מקמח כוסמין לבן... ממש שמרתי מכל סוגי חטיפים. חמצוצים ועוד.... לאט לאט כן עברה לקמח לבן בחזרה ....וברוך ה' כרגע הכאב בטן לא חזר.... כל הזמן אני בניסוי וטעיה...
טוב, השתדלתי לא להיגרר לדיון על השיטות האלו אבל אני לא מתאפקת.
את מתארת פה שינוי תזונתי רציני לכיוון הבריא שקרה מעצם זה שהתחלת להגביל באופן רציני את התפריט. היה עובד באותה המידה אם היו מורידים לך רשימה אחרת של מאכלים.
אז אני פשוט משתדלת שהתזונה בבית תהיה בריאה באופן כללי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אם את מתארת שיש לה רגישות יתר פיזית
אז כנראה שהיא גם ילדה רגישה באופן כללי?
קושי בוויסות הוא שם כולל ל: תחושתי ורגשי -זה תמיד בא ביחד.
ואם כבר בדקת את הנושא הפיזי , אולי שווה לבדוק את הנושא הרגשי:
האם הכאבים האלה מגיעים בזמני מעבר/שינוי/הצפה רגשית /קושי/ וכדו'?
יכול להיות שהיא לא יודעת לבטא את התחושות שלה, לשתף בחוויות שלה אם היא מרגישה מוצפת מידי למשל,
ויתכן שזה משליך לכאבים פיזיים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אם את מתארת שיש לה רגישות יתר פיזית
אז כנראה שהיא גם ילדה רגישה באופן כללי?
קושי בוויסות הוא שם כולל ל: תחושתי ורגשי -זה תמיד בא ביחד.
ואם כבר בדקת את הנושא הפיזי , אולי שווה לבדוק את הנושא הרגשי:
האם הכאבים האלה מגיעים בזמני מעבר/שינוי/הצפה רגשית /קושי/ וכדו'?
יכול להיות שהיא לא יודעת לבטא את התחושות שלה, לשתף בחוויות שלה אם היא מרגישה מוצפת מידי למשל,
ויתכן שזה משליך לכאבים פיזיים..
היא אכן רגישה באופן כללי אבל לא נראה שיש לכאבים קשר למשהו רגשי. לא נראה שיש לה יותר כאבים בזמני סטרס או שינוי וכו'. היא יכולה להיות במצב רוח נפלא, מאוזן ומווסת במשך תקופה רצופה ולהתלונן על כאבים.
היא באמת לא תמיד מצליחה לבטא את עצמה (היה גם עיכוב שפתי ברקע) אבל א) זה השתפר מ-א-ד, והכאבים לא, ו-ב) זה מתבטא בדברים אחרים. זה יוצא במצב רוח, ואין שום קשר בין מצב הרוח לכאבים.
הרושם שלי שבאמת יש משהו פיסי. אם לא כאב עם סיבה, אז אולי היא חשה מה שאחרים היו קוראים לו "אי נוחות" כ"כאב".
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
טוב, השתדלתי לא להיגרר לדיון על השיטות האלו אבל אני לא מתאפקת.
את מתארת פה שינוי תזונתי רציני לכיוון הבריא שקרה מעצם זה שהתחלת להגביל באופן רציני את התפריט. היה עובד באותה המידה אם היו מורידים לך רשימה אחרת של מאכלים.
אז אני פשוט משתדלת שהתזונה בבית תהיה בריאה באופן כללי.
כשמדברים על כאבי בטן ו/או רגישות בעיכול, יש בעיה גדולה ב'אוכל בריא באופן כללי', כי אוכל בריא באופן כללי, הוא עתיר סיבים. וכאבי בטן או מעי רגיז או מערכת עיכול רגישה, לא מגיבים טוב לסיבים מרובים.
(למשל, עדיף קמח לבן ממלא...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
@ח.ג.ג'. אולי תחזרי לרופא ולגסטרולוג ותגידי שאת רוצה לבדוק לעומק גם אם בבדיקות החיצוניות זה נראה תקין?
תגידי להם שאין שיפור ואת כן חושבת שיש משהו פיזי שמפריע.
(גיליתי שלעיתים קרובות התחושת בטן של אמא נכונה יותר מרשימת וי ואיקס של הרופא, ולפעמים צריך רופא יצירתי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
כשמדברים על כאבי בטן ו/או רגישות בעיכול, יש בעיה גדולה ב'אוכל בריא באופן כללי', כי אוכל בריא באופן כללי, הוא עתיר סיבים. וכאבי בטן או מעי רגיז או מערכת עיכול רגישה, לא מגיבים טוב לסיבים מרובים.
(למשל, עדיף קמח לבן ממלא...)
אבל אז חזרנו לשיטת האלימינציה. יכול להיות שיש משהו שנכון לה באופן אישי אבל אין לי דרך לדעת מה.
ההנחיה הכללית היא שסיבים זה דבר חשוב מאד, אני לא הולכת ללכת הפוך מההנחיות הכלליות בגלל ניחוש שאולי היא שונה מאחרים דווקא בדבר הזה.
מבחינת הרופאים ההנחיות הן כן לתת הרבה פירות וירקות ולהעדיף דגנים מלאים ותזונה בריאה כללית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
@ח.ג.ג'. אולי תחזרי לרופא ולגסטרולוג ותגידי שאת רוצה לבדוק לעומק גם אם בבדיקות החיצוניות זה נראה תקין?
תגידי להם שאין שיפור ואת כן חושבת שיש משהו פיזי שמפריע.
(גיליתי שלעיתים קרובות התחושת בטן של אמא נכונה יותר מרשימת וי ואיקס של הרופא, ולפעמים צריך רופא יצירתי)
אני אגיע לזה בסוף אם באמת לא יהיה שיפור, אבל יש הגיון בהימנעות מבדיקות פולשניות.
הם לא מכחישים את זה שיש לה כאבי בטן פיסיים, מבחינתם זה מצב מבאס אבל תקין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אבל אז חזרנו לשיטת האלימינציה. יכול להיות שיש משהו שנכון לה באופן אישי אבל אין לי דרך לדעת מה.
ההנחיה הכללית היא שסיבים זה דבר חשוב מאד, אני לא הולכת ללכת הפוך מההנחיות הכלליות בגלל ניחוש שאולי היא שונה מאחרים דווקא בדבר הזה.
מבחינת הרופאים ההנחיות הן כן לתת הרבה פירות וירקות ולהעדיף דגנים מלאים ותזונה בריאה כללית.
זה לא ההנחיה הכללית במקרה של רגישות במערכת העיכול. ממש ממש לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
אני אגיע לזה בסוף אם באמת לא יהיה שיפור, אבל יש הגיון בהימנעות מבדיקות פולשניות.
הם לא מכחישים את זה שיש לה כאבי בטן פיסיים, מבחינתם זה מצב מבאס אבל תקין.
ויש הגיון בלסבול?
יש הגיון לעבוד על סף כאב ולגלות אחרי כמה שנים טובות שהיה משהו והוא רק החמיר עם השנים בזמן שלמדו להתעלם מהכאב? (מנסיון...)

אבל אז חזרנו לשיטת האלימינציה. יכול להיות שיש משהו שנכון לה באופן אישי אבל אין לי דרך לדעת מה.
ההנחיה הכללית היא שסיבים זה דבר חשוב מאד, אני לא הולכת ללכת הפוך מההנחיות הכלליות בגלל ניחוש שאולי היא שונה מאחרים דווקא בדבר הזה.
מבחינת הרופאים ההנחיות הן כן לתת הרבה פירות וירקות ולהעדיף דגנים מלאים ותזונה בריאה כללית.
זה ממש לא שיטלת למינציה
זה לעבור לתזונה של מעי רגיז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
תזונה של מעי רגיז זה תזונה דלת סיבים, דלת לקטוז ודלת חומרים מעובדים (בערך, בקווים מאד כלליים).
אני יודעת מה זה :)
אבל זה לא שיטת אלמינציה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
ויש הגיון בלסבול?
יש הגיון לעבוד על סף כאב ולגלות אחרי כמה שנים טובות שהיה משהו והוא רק החמיר עם השנים בזמן שלמדו להתעלם מהכאב? (מנסיון...)

זה ממש לא שיטלת למינציה
זה לעבור לתזונה של מעי רגיז.
אין הגיון בלסבול, אבל אני סומכת על רופא הילדים שלנו ולא ממהרת לבטל את שיקול דעתו.
לעבוד על סף כאב זה רק אם מגיעים למסקנה שבאמת יש בעיה של סף כאב. אני חושדת שיש בעיה כזו שכאבי הבטן הם רק חלק ממנה.
לגבי מעי רגיז, זה מצב ספציפי שאפשר לאבחן, ושני רופאים עם התמחות בגסטרו לא אמרו שיש לה, ואמרו לתת לה תזונה עם סיבים. אז אני לא הולכת לנחש שאולי במקרה עדיפה לה תזונת מעי רגיז סתם כך. זה לא נראה לי ניהול סיכונים נכון. זה לא כמו הורדה של מאכל ספציפי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אבל אז חזרנו לשיטת האלימינציה. יכול להיות שיש משהו שנכון לה באופן אישי אבל אין לי דרך לדעת מה.
ההנחיה הכללית היא שסיבים זה דבר חשוב מאד, אני לא הולכת ללכת הפוך מההנחיות הכלליות בגלל ניחוש שאולי היא שונה מאחרים דווקא בדבר הזה.
מבחינת הרופאים ההנחיות הן כן לתת הרבה פירות וירקות ולהעדיף דגנים מלאים ותזונה בריאה כללית.
אני רק מספרת שהפסקתי לבת שלי חלבי לתקופה של שבועיים,
וראו שיפור משמעותי.

סיפרתי לרופאת גסטרו, היא אמרה לי לנסות להביא חלבי נטול לקטוז, ניסינו והשיפור עדיין נמשך.

הייתי אח"כ אצל כמה רופאי גסטרו וכולם אמרו לי להמשיך עם זה
וכתבו אי סבילות ללקטוז.

היא בהתחלה היתה מידי פעם "גונבת" לא עשינו עסק, התעלמנו.
היום היא בעצמה אומרת- אני לא רוצה את זה, זה עושה לי כואב בבטן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אין הגיון בלסבול, אבל אני סומכת על רופא הילדים שלנו ולא ממהרת לבטל את שיקול דעתו.
לעבוד על סף כאב זה רק אם מגיעים למסקנה שבאמת יש בעיה של סף כאב. אני חושדת שיש בעיה כזו שכאבי הבטן הם רק חלק ממנה.
לגבי מעי רגיז, זה מצב ספציפי שאפשר לאבחן, ושני רופאים עם התמחות בגסטרו לא אמרו שיש לה, ואמרו לתת לה תזונה עם סיבים. אז אני לא הולכת לנחש שאולי במקרה עדיפה לה תזונת מעי רגיז סתם כך. זה לא נראה לי ניהול סיכונים נכון. זה לא כמו הורדה של מאכל ספציפי.
שיהיה לכם בהצלחה ורפואה שלמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אני רק מספרת שהפסקתי לבת שלי חלבי לתקופה של שבועיים,
וראו שיפור משמעותי.

סיפרתי לרופאת גסטרו, היא אמרה לי לנסות להביא חלבי נטול לקטוז, ניסינו והשיפור עדיין נמשך.

הייתי אח"כ אצל כמה רופאי גסטרו וכולם אמרו לי להמשיך עם זה
וכתבו אי סבילות ללקטוז.

היא בהתחלה היתה מידי פעם "גונבת" לא עשינו עסק, התעלמנו.
היום היא בעצמה אומרת- אני לא רוצה את זה, זה עושה לי כואב בבטן...
לקטוז כבר ניסינו פעם ולא עזר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
אבל רבאק !! מבקשת בכל תוקף !!!!
אף מילה לדיון !!
עזבו רגע אג'נדה השקפות "כאב לב" ורעל ושנאה שיש בינינו בצורה מעוררת חמלה (אותנו מפציצים ואנחנו עוד רבים)
בקשה אישית (גם בתשלום)
אני פותחת חדשות בפעם המי יודע כמה ורואה בין היתר שוב פעם מי יודע כמה הפגנה על עוד משהו שכואב למישהו
דבר אחד ממש תופס אותי כעומדת מהצד
עזבו את זה שהפכו שם עגלת תינוק כאילו זה דלעת (ולגמרי לא משנה לי באיזה נסיבות הוא היה שם) ים של חמלה מאנשים (רובוטים. אין לי מילה אחרת.)
רק להשלמת ידע - כותרת אחרי זה היא על איזה אנפה נדירה שמצאו בתל אביב ואשפזו אותה ברחימאיות עצומה

מה שמציק לי-
שוב ושוב אני קוראת על עימותים עם "המשטרה" שמצדיקה להם את הגיהינום הזה (צובטת את עצמי לפעמים להפנים שהפכנו לפחות ממקק ודי משלימים עם זה. כשהפתרון הוא בערך להתחפר בבית כל שני וחמישי. איזה חבטות סדיסטיות שם . להתעלף . מנסה לנחש אם הייתי נקלעת לשם בטעות אם השוטר היה בכלל מתעניין שאני יהודיה עסוקה ולא עוד איזה מפגין (משועמם/כואב/נלחם תבחרו לבד באמת לא הנושא)

השאלה שלי - פשוטה - מישהו ראה פעם הרמת יד על שוטר ? לפחות בזמן האחרון ? "עימותים אלימים עם שוטרים" למען השם ! ובכל הודעת דוברות ! על שוטר שנגסו בו ועוד שוטר ששברו לו את היד (אם בכלל היה כנראה מרוב הפיצוצים שהוא הנחית שם על אנשים בחדווה רבתי)

זה מדומיין שזה מצוטט אצלנו ככותרת
מדגישה שאני לא מדברת על עימותים עם פרחחים מה שלגמרי קורה אצל הנוער וגם לא על הדיונים הלגיטימיים על הצורך לרסן את הנוער אני גם לא נכנסת לנושא האם להכיר ש"אלו החיים" ולנסות לברוח מסיטואציות או לנסות להילחם להציל מה שאפשר (מקווה שהגיתי נכון את שני הצדדים. מוסיפה את זה רק כדי שלא יבער למישהו להוסיף את הכאבי בטן שלו)

נטו על הכותרת המתוזמרת שוב ושוב גם מצידנו עימותים אלימים עם שוטרים בחיי לא ראיתי דבר כזה מעולם !! זה שקרים ברמה הכי נמוכה ! ברוב המקרים כמו זה אנשים שבערך אולי יושבים על הכביש מוצאים את עצמם מותקפים על ידי אנשי חמאס בפוטנציה. (סרטון זוועות כשהשפיץ זה התינוק האומלל הזה. קדימה.)

אם יש למישהו עדות מצולמת כזו אשמח מאד ואם לא - זה צריך להגיע למישהו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה