עזרה ילדים מרעישים באוטובוס

[חנון]

מעניין אותי לדעת אם רק אני המרובעת והמוזרה שחושבת כך.

עם מרובעים כאלה ואבדנו...
מסכימה 100%

 

[ינשופי]

יש בעיה כשילדים נוסעים לבד, בעיקר בחבורה. כל אחד מהם יכול להיות נחמד ומחונך, אבל בנסיעה הם משועממים ומובטלים, ויש להם המון מרץ. ובחבורה לכל אחד יש את ה'גב' של הרבים, שנהנים מה'גבורה' ומהשובבות שלו. והעניינים מדרדרים.
לדעתי, לא טוב שילדים נוסעים באופן קבוע ובחבורה לבד. זהו פתח לבעיות. רבים מההורים לו היו יודעים מה הילד שלהם - או חבר שלו - עושה בנסיעה בלעדיהם - לא היו שולחים אותו ללא השגחת מבוגר. חלק מהילדים הנוסעים יום יום, מדברים עם נהגים רחוקים, מקשיבים למה שלא צריך, מסגלים השתוללויות או חוצפה. חשוב להיות מודעים למכשול הזה.
כמובן לא מדובר על כולם. מספיק ששניים שלושה יתנו את הטון והכיוון. ילדים בנסיעה, בעיקר בחבורה - חייבים השגחה. לפעמים ייתכן שעדיף לשלוח אותם לחיידר קרוב יותר לבית, אף שהוא קצת פחות ברמה, אף שהוא לא בדיוק בגוון המדויק של הבית, העיקר לחסוך את הנסיעות.
וכשאין ברירה, לפחות להיות מודעים. לשוחח עם הילדים. לשאול. להיות בעניינים. להסביר. להדריך. וכן, הם צריכים לדעת שמצייתים לנהג בענייני הנסיעה, גם אם הוא לא 'משלנו'. ולא מתחצפים.

או שיסעו בהסעה מאורגנת מטעם החידר (עם מלווה)

 

[שמחו]

בעד - נגד כבר נכתב בכל הצורות.
אבל עוד נקודה למחשבה:
הייתי באוטובוס שילדי חיידר שעלו עליו (לפחות שתי כיתות...) ממש השתוללו, והנהג עצר את האוטובוס וצעק שהוא לא נוסע כך - והם התחילו להתחצף אליו באופן שאני הסמקתי.
אח"כ הנהג - אדם חילוני - צעק על אברך עדין שעלה לאוטובוס - "אתם - אין לכם חינוך אתם - גן חיות קטן ליד הילדים שלכם, תתביישו לכם - זה ......" (השאר היה קללות).
והילדים האלו הם דור העתיד שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זה קורה כל יום, וזה מביש לגמרי. הבעיה היא שאח"כ הכותרות צועקות על הנהגים [אחים יהודים שלנו] שהם לא פחות מאנטשימים...
וזה כבר יותר מביש.

 

[פרפר]

לגבי דיבור, החלוקה ברורה:
1. אנשים עם קולות שקטים ונעימים וסיפורים מעניינים, מוזמנים לדבר לידי מאילת עד מטולה.
2. אנשים עם קולות צרחניים וסיפורים משעממים, אתם תהיו בשקט! זה חוסר תרבות לדבר באוטובוס!

איתי ישבה באוטובוס מישהי עם קול נעים וסיפור מעניין, אוהו מעניין! כל נוסעי האוטובוס עצרו את נשימתם בקטע המסעיר בו דודי שלה כמעט עף מהישיבה על גבי טיל.
אבל פתאום, בלי הודעה מוקדמת, תוך כדי תיאור דרמטי של הטלפון מהמשגיח, היא פשוט קמה, נטלה את התיק ו- ירדה מהאוטובוס!
כולנו נשארנו עם הלשון בחוץ, המומים ומזועזעים. מישהו צעק: "רגע!", אבל הנהג כבר סגר את הדלתות וצעק לו: "תרד בתחנה הבאה!". ועד עצם היום הזה אנחנו לא יודעים: מה קרה בסוף? החזר דודי לישיבה? ומה אמר המשגיח? אי אפשר להשאיר ככה אנשים באמצע המתח. איזו התנהגות! חוסר תרבות!

 

[שירי כהן]

אין סיפור אוטובוס (שהיה! ש) אהוב עלי יותר מזה,
אוטובוס שקט ומיוגע, אשה אחת מדברת בטלפון בלחישות רמות,
שהולכות ומתגברות, ומתעצמות, ומצטעקות -
ובאיזשהו שלב כל תושבי האוטובוס עדים למריבה עסיסית בינה לבין מי שמעבר לקו,
שתיקה - צעקה - שתיקה - צעקה - שתיקה - ואז:
אני צועקת?! איך אני יכולה לצעוק??? אני באוטובוס!!!!

 

[סא איור]

רציתי להוסיף נקודה שכבר הזכירו- לגבי ילדים שנוסעים לבד באוטובוס.
לפעמים הילדים לא נוסעים לבד- רק לא יושבים קרוב להורים-כך יוצא ששהורים לא מודעים שנסיעה בינעירונית ארוכה- הילדה הטהורה שלהם ישבה ליד בחורה שצופה בסרטים במכשירה!!
הנוסעת לידי ניסתה בעדינות לבקש להחליף מקום עם הבחורה[ערביה] כדי שהילדה לא תהיה לידה- והיא לא הסכימה.
כל הנסיעה עקבנו אחרי הילדונת שב"ה התעסקה עם ציורים וענינים ולא היה נראה כי מתענינת בתועבות שריצדו על המסך.-אך בסוף הנסיעה ראינו- שההורים מקדימה! ואפילו לא ראו מה הילדה שלהם עושה כל הנסיעה!
הורים! פיקחו עין!

 

[אנונימית חדשה]

כמו שכבר כתבו מעלי, אוטובוס זה מקום ציבורי עם כל המשתמע מכך, שזה אומר שאי אפשר לדרוש שקט מוחלט, כי זה מקום "ציבורי" ואי אפשר להרעיש יותר מדי כי זה מקום "ציבורי" (המלצה שלי אטמי אוזניים).
ועל מה שכתבו בקשר לילדי החיידר שמרעישים, אני הייתי בנסיעה כשכמה ילדים "לא חרדים" עלו, ואז ראיתי כמה ילדי החיידר עדינים באופן יחסי.

 

[nhfk]

מסקנה,
כדאי להצטייד באוזניות מבודדות, וכדורים נגד בחילה.

 

[nhfk]

אימא שלי תמיד מספרת שפעם היא ירדה מהאוטובוס וגילתה שהיא שכחה שקית,
אז היא התקשרה למי שישבה לידה ובאמת בסופו של דבר השקית חזרה אליה.
כשהנ"ל התפלאה איך היא השיגה אותה,
אימי ענתה בפשטות שהיא דיברה על עצמה בפלאפון כל כך הרבה שהיא הצליחה די בקלות לגלות את מספרה...