עזרה ילדים מרעישים באוטובוס

  • הוסף לסימניות
  • #21
יש מקרים שבהם אין ברירה, אז אין.
אבל יש מקרים שזה ממש לא באין ברירה.. מה עם מבוגרים שמרעישים?
לפעמים ההורים פשוט עסוקים בעצמם והילד ממש מפריע לנוסעים אחרים ואין שום יחס מצידם..
לאחרונה נסעתי באוטובוס ומישהו מאחוריי טחן על איזושהי דירה שהוא רוצה לקנות, והמשכנתא וכו', רציתי לצרוח עליו "דיייייי!" אבל לא עשיתי זאת.
נוסעים נוספי הסתכלו עליו מידי פעם, והבנאדם לא מרגיש..
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ברוכה הבאה למועדון:mad::mad::mad::mad::eek::eek::eek::eek::eek:
פעם הבאה תביאי נגן עם אזניות איכותיות ומבודדות. ושירים קצביים. האוזניים ממילא נהרסות, לפחות שתהני על הדרך...:p:p:p:p
ותציעי למסורקות להשפריץ גם קצת קוקו- שנל, למה רק ספריי לשיער?

וחוצמזה, לכי תוציאי רישיון. עולה כמעט כמו אקמול פוקוס.....:cool::cool::cool::eek::confused::D
ובסוף - נראה אותך אמיצה, נוהגת עם החבר'ה הפרטיים שלך מאחורה ........:p
חבלזי"ת...
התגלגלתי מצחוק:p
מתאים לאדר....

דרך אגב, מה זה קוקו-שנל??
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מאידך גיסא
יש משפחות שנסיעות לטיולים סתם לא בשגרה שלהם
אם מחמת תקציב או סתם
וכל יציאה לחתונה היא מאורע מרגש והזדמנות להורים להרחיב את האופק של הילדים
אז הם מתלהבים קצת או הרבה
תביטו גם על היופי שבמשפחות שלנו, ברוך ה' המון ילדים עליזים ושמחים, זרע ברך ה',
דור העתיד של הציבור החרדי. לא רק ילד וכלב...
תודו לה' שאנו בחברה כזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם כבר בענייני אוטובוסים, וכנוסעת קבועה, אז הבה נדבר גם על עניין האוכל באוטובוס, כמה אנקודות מהשבועות האחרונים:
במשך נסיעה שלמה נערה שישבה בכסא מאחוריי מכרסמת בסלי מתוך חפיסה מרשרשת. נגמרה החבילה, אני נושמת לרווחה, והיא מוציאה עוד אחת.
חזור מהעבודה, חמש אחרי צהריים, אשה מוציאה קופסא של תבשיל כלשהו ואוכלת, השילוב של הרעב עם הריח וקולות הלעיסה הרגיש לי רע.
אשה חרוצה התיישבה לידי, שלפה תפוח והתחילה במלאכת הלעיסה. אוח. כל ביס ביס, זה תפוח.ערב, בדרך לשמחה, מישהי בספסל הסמוך מוציאה קופסא של דג ברסק ואוכלת. אכילה שקטה אמנם, אבל הריח, אוי.
זו הרגישות המוגזמת שלי לקולות וריחות או שגם לעוד אנשים כאן זה מפריע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם כבר בענייני אוטובוסים, וכנוסעת קבועה, אז הבה נדבר גם על עניין האוכל באוטובוס, כמה אנקודות מהשבועות האחרונים:
במשך נסיעה שלמה נערה שישבה בכסא מאחוריי מכרסמת בסלי מתוך חפיסה מרשרשת. נגמרה החבילה, אני נושמת לרווחה, והיא מוציאה עוד אחת.
חזור מהעבודה, חמש אחרי צהריים, אשה מוציאה קופסא של תבשיל כלשהו ואוכלת, השילוב של הרעב עם הריח וקולות הלעיסה הרגיש לי רע.
אשה חרוצה התיישבה לידי, שלפה תפוח והתחילה במלאכת הלעיסה. אוח. כל ביס ביס, זה תפוח.ערב, בדרך לשמחה, מישהי בספסל הסמוך מוציאה קופסא של דג ברסק ואוכלת. אכילה שקטה אמנם, אבל הריח, אוי.
זו הרגישות המוגזמת שלי לקולות וריחות או שגם לעוד אנשים כאן זה מפריע?
הם גם נשמו? הסתכלו מהחלון? התעטשו? השתעלו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כנוסעת יומיומית החוויות מוכרות מאד. להתחשב באנשים באוטובוס זה חלק מהבין אדם לחברו הנדרש.
מענין אותי כמה אנשים ברכב הפרטי שלהם מרשים לילדים לצרוח ולצווח תוך כדי נסיעה,ולאכול ולמרוח צ'יטוסים ופאף ושאר בישין עם ריח מזעזע ומגע שומני שנשאר על מה שהילדים נגעו(כולל על המשענת של המושב לפניך שהוא בתוך האף שלך)?
כמה נשים היו אוכלות תפוזים/טונה/ביסלי בחדר קטן צפוף מלא ב55 איש עם חלונות סגורים?
שלא לדבר על החוויות הטלפוניות.
בגלל שישלמנו על הנסיעה אז האוטובוס שלנו ומי שיש לו בעיה שיקפוץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הם גם נשמו? הסתכלו מהחלון? התעטשו? השתעלו?

נראה לי שמן הנימוס הבסיסי שאדם ישתדל ככל יכולתו להמעיט את נזקי נוכחותו במרחב הציבורי, ויעשה מאמץ שלא להציק לשוכני סביבתו. אמנם העלו פה צדדי זכות למרעישים, בין היתר גם אני ציינתי שיש ילדים שפחות ניתן לשלוט בהתנהגותם, ויהיו הוריהם אלופי החינוך בעולם (לא שאני כזו. רק הילדים שלי שייכים לקטגוריה הראשונה).

אכילה במרחב הציבורי היא דבר לא נעים. לא בכדי דימו חכמינו את האוכל בשוק לכלב. אפשר כמובן לדון לזכות אנשים מזי רעב או חולי סכרת ועוד שדרושה להם הזנה מיידית, אבל איכשהו נראה לי שמאכלים מוזיקליים (כלומר כאלו שלעיסתם כרוכה בהשמעת אי אלו קולות) או בעלי ריח דומיננטי לא נבחרו מהסיבות הללו כמו מחוסר מחשבה על הזולת. הם לא בדיוק התפריט האופטימלי באוטובוס. אם ממש ממש רעבים אי אפשר להסתפק במזון אחר, שקט וחף מניחוחות?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
מיליון לייקים
אחת הסיבות להתחיל ללכת ברגליים...
ו..כן.
מזמן הבנתי שזה לא רק אני
פשוט העולם מתחלק ל-2 :
אלה שלא יכולים עם זה
ואלה שלא מבינים מה הבעיה בזה(ולא יכולים כנראה..בא נדון לזכות:(..בלי זה)

תמיד באמת מה שעוזר לי ברגעים האלו במקום להתעצבן ועוד רגע לדפוק את הראש בדלת של האוטובוס ולראות למי כואב יותר:mad:, זה לחשוב מחשבות טובות על האמא הזו, אולי מסכנה היא עברה ילדות עשוקה;)אולי היא תמיד תמיד כמוני ורק הפעם הרשתה:eek:אולי ואולי ואולי.

זה מה שעזר לי.
כדאי לך לנסות
בתור אישה צעירה עם פיצקלאך, גמאתי קילומטרים ברגל עם עגלת תאומים,
רק לא לשבת איתם באוטובוס...
זה הרבה מידי לפעוט לשבת 20 דק' על מקום אחד. גם לאמא שלו.
היום הפיצפונות שגדלו לוקחות תחת פיקודן את הפצפונות שנולדו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אור, אז את בטח יודעת שנסיעה ארוכה ברכב משפחתי עם הילדים היא בד"כ סיוט, כך שנסיעה ברכב ציבורי עם עוד כמה משפחות וילדיהן היא סיוט בחזקה...

אני אישית ציינתי שיש ילדים עם בעיות אובייקטיביות שלא ניתן להתלונן עליהם או על הוריהם. מה שלא סיפרתי אלו המאמצים שאני מקדישה לצמצם את נזקינו במרחב הציבורי. אני מצטיידת בהר ממתקים לא מריחים ולא מרעישים (סוכריות למשל), סיפרון, מספרת גם סיפור חופשי לפי הנוף הנשקף מהחלונות או לפי תוואי דמיוני.

אשכולות כאלו הם אשכולות פורקן, לא רק חינוך ההמון. יש חסד גם באיפשור לפרוק. ומעבר לזאת, הם גם מעלים למודעות. ברור שמי שטמבל וחסר טאקט אלף אשכולות כאלו לא יעזרו לו. בואי נסתמך על תבונת הציבור כאן שרובו ב"ה לא כזה, והחי(ות) יתנו אל ליבן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
יש לי, ויצא לי המון לנסוע באוטובוסים/ברכבות וגם להיתקל במקרים כאלו וגרועים מכך.
אבל טוב , אמרתי שזה בהשפעה של שיעור ששמעתי אתמול, זה לא קשור לרכב שיש לי או אין לי.
סוג של הסתכלות אחרת על העולם שסביבי.

(האמת , שנאמר שאני עוד יבין שאפשר להתלונן על חוסר טאקט של מבוגרים (לא שזה יעזור , כן?) אבל להתלונן על ילדים שובבים, זה כבר.. בלתי יעיל בעיני. בעיקר כי לא תמיד זה קשור לחינוך של ההורים.)

להגיד קשה לך תרדי מהאוטובוס זו אימרה של מי שלא נמצא שם, זה כמו להגיד לך: מעצבן אותך שחדר מדרגות מלוכלך אז תצאי מהבית דרך המרפסת שלך בקומה 5.

גם בנסיעה עם ילדים שובבים יש קטעים שקשורים להורים. יש הבדל בין כאלו שמנסים לרסן לאלו שמשתתפים בחוויה עם ילדיהם בקולי קולות ובדינמיות. מה ואם יאכלו בנסיעה זה גם קשור להורים.
גם לי יש ילדים שובבים יותר ושובבים פחות ויש התנהגות בסיסית שהורים אמורים לחנך אליה ילדים באוטובוס חוץ מזה שהרבה פעמים זה גובל בונשמרתם לגבי הילדים עצמם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
שוב, הכל תלוי בנקודת המבט של כל אחד על הסביבה זה הכל.
זו אמרה של מי שלא נמצא שם , לא כי אני לא נוסעת באוטובוס, אלא כי דבר כזה פחות יפריע לי מאשר ל XXX , מהסיבה - שאני לוקחת את זה בצורה של זה המציאות , ולא עליתי לאוטובוס כדי לחנך את משפחת XXX שלא אוכלים תפוז ליד כל האנשים.

הייתי עם בעלי לא מזמן באזור מסוים שאסור לעשן בו,
מקום סגור, והיה שם אדם שהדליק 3 סיגריות אחת אחרי השניה, ישב לידינו , כמעט נחנקתי , באמת. אני שונאת ריח של סיגריות , ובהריון מתקדם זה בכלל נורא ואיום. הוא היה קרוב אלינו אבל לנו לא היתה אפשרות לצאת או משהו
מסתמא יש כאלו שהיו מתרגזים ומעירים , בעלי ראה שזה מפריע לי ואני רק משתעלת שלח אליו עובד מטעם המקום לומר שהעישון מפריע,
אחרי כמה דקות הוא הדליק סיגריה נוספת. אז?
למרות שהוא אדם מבוגר ואמור להבין לבד שלא מעשנים במקום שאסור לעשן בו.
זה דוגמא קיצונית ומטרידה הרבה יותר , רק להוכיח לך שאני לא התלוננתי לא מהמקום שאני לא נמצאת בו כי אני לא "שם" , אני לא נמצאת בו כי אני מסתכלת על זה בצורה אחרת. וזה לא טורד את מנוחתי עד כדי לקום ולפתוח על זה אשכול טעון.
סבלתי בשקט עד שסיימנו וזה הכל. ותאמיני לי כשיצאתי משם שכחתי לגמרי.

והאמת , התלבטתי אם להגיב לך , ובזה סיימתי ..
אין לי כח וזמן לזה. זו דעתי ומי שרוצה לקחת מכאן משהו זה בחירה שלו.
מה שבטוח - זה מתכון לחיים קצת יותר שמחים ונטולי עצבים.

מי שלא - שימשיך להתלונן ולכעוס על נוסעי האוטובוס המפריעים , וכל השאר :)
יש דרך אמצע בין לסבול בשקט (ולהתפוצץ!) ובין לצרוח בעצבים- אפשר בהחלט לבקש בנימוס: בבקשה, תפסיק לעשן, אתה במקום ציבורי, או - אני מבקשת שהילדים לא יתקרבו אלי עם צ'יטוס, אני ממש לא סובלת את הריח (שהוא באמת נורא! גם הילדים שלי יודעים שצ'יטוס לא אוכלים ליד אמא...) וכו'.
בוא נאמר, שלפתוח אשכול בפרוג, לא ממש פותר בעיות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
באוטובוס?
נו, מילא.
טסתם פעם מעבר לים עם פרטנרים מהסוג הזה?...

אבל עוד נקודה למחשבה:
זוכרים מה הלך בשנים עברו באוטובוסים ששירתו נוסעים צעירים מהמגזר החילוני? (סליחה!)
זוכרים את צווחות ההשתוללות, ניבול פה, קטטות...
לא עוד.
תעלו היום לאוטובוס כזה, ותיבהלו מהדממה.
הדממה החולנית של כ-50 נוסעים שתקועים בתוך המכשירים שלהם...
חוץ מאוושת האגודלים לא תשמעו כלום.
כמו בבית קברות.
גם סוג של בית קברות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני לא מבינה דבר אחד.
למה מי שעולה לאוטובוס חושבת שזה כמו שהיא נכנסת לחדר שינה וסוגרת את הדלת?
איך אמרתם? זה מרחב ציבורי.
מזה ציבור? ציבור זה ערבוב של הטרוגני של סוגי אנשים מסוגים שונים, מינים שונים, תרבויות שונות.

אז נכון, ברור שיש חינוך, ואי אפשר להרשות לילדים לרוץ הלוך ושוב ולהפריע לנוסעים, בוודאי.

אבל הגזמתם? לאמא אסור להגיד לילד "הנה רכבת?"
לילד אסור לאכול ביסלי?
זה מרחב צ-י-ב-ו-ר-י.

תהיו הגיוניים, במחילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אני לא מבינה דבר אחד.
למה מי שעולה לאוטובוס חושבת שזה כמו שהיא נכנסת לחדר שינה וסוגרת את הדלת?
איך אמרתם? זה מרחב ציבורי.
מזה ציבור? ציבור זה ערבוב של הטרוגני של סוגי אנשים מסוגים שונים, מינים שונים, תרבויות שונות.

אז נכון, ברור שיש חינוך, ואי אפשר להרשות לילדים לרוץ הלוך ושוב ולהפריע לנוסעים, בוודאי.

אבל הגזמתם? לאמא אסור להגיד לילד "הנה רכבת?"
לילד אסור לאכול ביסלי?
זה מרחב צ-י-ב-ו-ר-י.

תהיו הגיוניים, במחילה.

לשמור על הילד שלא ירוץ זה לביטחונו האישי בלבד.
להראות לילד רכבת ברור שמותר
הקטע עם האוכל כן זה בעיה,יש ריחות ויש קולות לעיסה ויושבים יחסית די קרוב אחד לשני,בכלל הפלאפל והטוסטים חוגגים בקוים הבין עירונים,יש נשים במצבים,ויש גם נשים שלא במצב והריח מפריע.

הבחורות סמינר שחוזרות מהלימודים חושבות שבאוטובוס מותר הכל,משתחררות לגמרי,זה כולל טלפונים לכל העולם ופירוט על כל מורה ומורה,ואני רק רוצה קצת שקט זה הכל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה