עזרה ילד בן שנתיים שרוצה להתלבש לבד

[חוליה בשרשרת]

בני בן השנתיים מבקש לעשות הכל לבד
להתלבש לבד
להתקלח לבד (אחרי אמבטיה כולי רטובה מהמאבק על הטוש)
מנסה להכין לעצמו סנדוויץ לבד מכל הממרחים שהצליח למצוא במקרר (כמובן כשאף אחד לא במטבח)
נכון שלפעמים זה מתוק וחמוד אבל איך מסבירים לו בלי מאבק שיש דברים שהוא צריך לגדול בשביל לעשות אותם??
תנו לי רעיונות אני אובדת עיצות

 

[GRN]

יש לך ילד נורמלי
ברכותיי

 

[מילה בסלע]

אחרי חצי שנה עם ילדון מהסוג שתארת, גיליתי שכל פעולה בעצם מורכבת מהרבה פעולות.

אז "להתקלח" זו פעולה גדולה וזה ממש לא לבד, אבל בתוך להתקלח יש:
לפתוח את הברז
לכוון את הידית
לבחור את השמפו
לשפשף עם הספוג

וכו' וכו'...
תני לו תחומים שהם שלו, וברגע שירגיש שיש לו מקום, ישמח לשוב ולהיות ילד

גם ה"להתלבש" מורכב ממאה ואחת: לגרוב גרביים, לנעול נעליים, לבחור גומייה (לילדון שלי יש 'קוקו' מהודר...) להכניס ראש לצווארון וידיים לשרוולים, לסגור רוכסן במכנסיים...

עשיתי חישוב פשוט שעוד חצי שנה אני אשמח מאוד אם יתלבש לבד וזו הקלה משמעותית בבקרים לחוצים, אז חבל לדכא את הרצון הזה...

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

אוי... הם כל כך אוהבים להיות עצמאיים בגיל הזה... (:
להתלבש לבד? תני לו... אם הוא לא מסתבך, אז למה לא? רק תכווני אותו קצת וזהו.
להתקלח לבד? קודם כל, תסבירי לו בנחת שזה לא נעים לאמא להתרטב כל כך מהמים ותעשי איתו "הסכם". תסכמו שהוא ישתמש בסבון ואמא תשתמש במים. שימי לו כמות נדיבה של סבון ותאמרי לו שינקה את הבטן טוב טוב "לבד" וברגע שהוא מסבן במשך שעה את הבטן - כבר תספיקי לסבן את כל הגוף...
להכין כריך לבד? אפשר לומר ברכות- מתי שאתה רוצה, אמא בעז"ה ובלי נדר תסכים. אבל, צריכים לבקש מאמא רשות! אם אתה הולך להכין לך כריך לבד בלי לומר לאמא, אז אמא תכעס. ודווקא אולי זה יעזור אם תשתפי אותו הרבה פעמים- אתה כל כך גדול ואתה יודע לעזור לאמא נפלא!! רוצה להכין עם אמא כריך לגן? מה נשים בפרוסה? חומוס או גבינה?

יש לי אחיינית, גם כן בגיל הזה.
אצלה ה"לבד" נפל דווקא בעניין הלבוש! היא מחליטה על הבוקר מה מתחשק לה ללבוש ולא מסכימה בשום אופן ללבוש מה שאמא מביאה. "רק אני בוחרת"!!!
אחותי ראתה שמאבקי כח לא יועילו, והילדה סתם הולכת לגן בוכה וצורחת במקום לצאת מהבית עם חיוך גדול...
אז היא החליטה לשחרר במקומות שעוד אפשר...
"נכון מתוקה, את כבר ממש גדולה! ואני רואה שאת מאוד רוצה לבחור לבד את הבגדים... רוצה לעזור לי לבחור לך בגד יפה לגן?
ואז אחותי מוציאה לה 2 סטים של בגדים ואומרת לה, "אני מסכימה לך לבחור- את זה או את זה"
והיא מדגישה את המילים שהיא מעוניינת להשמיע!
הילדה שומעת בקול של אמא נעימות ורכות. היא שומעת בין המילים את מה שהיא חיפשה לשמוע! "את גדולה... אני מסכימה לך לבחור לבד!! וכו'..."

אז אולי כדאי לשחרר מעט במקומות שלא חורגים מגבולות החינוך והכללים של הבית וכך כל אחד ישיג את מבוקשו בצורה נעימה ללא מאבקי כח...

זה מצריך לפעמים לא מעט סבלנות ואיפוק, אבל לבסוף זה משתלם לכל הצדדים!!

בהצלחה רבה!!!

 

[תילי5565]

חמוד!
אני מכירה את זה מקרוב עם 2 ילדים.
תאמיני שהוא מסוגל והוא יעשה את זה טוב.(דברים שלא מזיקים מידי..)

הבן שלי בן שנתיים וחצי מתלבש לגמרי לבד, וגם מתפשט...
בגיל פיצי ממש כבר אכל מוצק בכיסא אוכל לבד..
ואח״כ התעקש לאכול מכפית לבד גם בגיל צעיר ממש ( לא זוכרת במדויק!), ונתתי לו,
והיום הוא ילד מאוד עצמאי ביחס לגילו וזה כיף.
זה אופי כזה.. הם חמודים וכייפים...
ילדים מזן זורם ומאתגר..

 

[שיפי פוקסמן]

זה השלב שהילד מפתח את העצמאות שלו, וזה מאתגר ומקסים.
נסי לתת לו אופציות לבחירה בכל דבר, וכך הוא ירגיש שהוא החליט.
''אתה רוצה להוציא את הממרח מהמקרר, או להביא לי את הלחם?''
''אתה רוצה לסבן לבד את היד או את הרגל?''
וכו'
בד''כ כשהוא מקבל 2 אופציות הוא מרגיש גדול ועצמאי שמחליט לגמרי לבד.

 

[א-ירושלמית]

פתאום קלטתי, שהבן שלי בדיוק בגיל הזה...
אני אוהבת שהוא בוחר לעשות פעולות שונות בעצמו. מצד שני, אני גם מגבילה אותו; מאמי מלמדת אותך פעם ראשונה (לפעמים אפילו בהכרח), אחר כך תעשה מה שאתה רוצה.
לפעמים, אחרי שהוא טעם את הלימוד המחודש, הוא כבר מסכים שאלמד אותו עוד...
ומה שמתלכלך? נו, ב"ה.

עוד משהו: אני מרשה לו לבחור בין שתי אופציות (שבחרתי אותן מראש...)
רוצה את הגרביים האפורות, או השחורות? (שתיהן מתאימות במקרה זה לבגד)
רוצה שאמרח לך אבוקדו, או טחינה עם שוקולד? (התשובה ברורה... הכיף הוא לבחור)
רוצה לבן בטעם וניל, או יוגורט אפרסק?
רוצה תפוח, או בננה?

בענינים לא עקרוניים, אין טעם להכריח או להנחית עובדות מלמעלה. כשילד חווה מספיק את היותו 'גדול', בעל יכולת בחירה ושליטה, הוא פחות מתנגד לתכתיבים מוכרחים.