דרוש מידע ילד בן 3 מרביץ במעון בלי סוף - מה ניתן לעשות?

[א. כהנא]

תלמדי אותה להחזיר

אני אלמד את הבת שלי לעמוד על שלה כשלוקחים לה משהו, כשמעליבים אותה, כשיש יחסי כוחות הוגנים.
ללמד אותה להחזיר לילדה שפוגעת בכל הילדים באלימות, לא נראה לי יעיל, לא יפתור את הבעיה ולא יחנך את הבת שלי לשום דבר חשוב, זה רק יגרום לילדה ההיא לפגוע בה יותר.
אני כן מלמדת אותה להתרחק ממי שמציק לה ולהתחבר לילדים שכיף ונעים לה איתם.

 

[משתמש משודרג]

איזה רחמנות עליו.......
הוא בטח בטראומה מזה....
תתשאלי אותו "פחדת שXX לקחה אותך לחדר שלה? " מה היא עשתה לך שם?"

ממש לא רחמנות- להפך- היא מנהלת חכמה ומבינה- גם לנפש הילד (שמתקשה לעת עתה במשמעת), גם לנפש הילדים האחרים (הסובלים- לעת עתה), וגם לנפש הגננות המתמודדות וכבר עייפות!
למה לחשוב כך?
מי אמר שהיא רעה?
לקחה אותו אליה למשרד, נתנה לו דף, צבעים ומדבקות לתעסוקה והמשיכה בסדר יומה...
ואגב, לשאול ילד: פחדת שX לקחה אותך? - זה להכניס לו מחשבות שליליות סתם!
במקום לשאול כך אפשר לשאול אחרת- והייתי אומרת לשאול בנימה של חיבה/ שמחה- היה לך כיף בחדר של X? - אם היה לו כיף הוא יענה בעניים בורקות "כן", ואם לא היה לו כיף הוא יאמר "לא"...
במקום לשאול- מה היא עשתה לך שם? תשאלי- מה עשית שם? או מה עשיתם שם?

ו @שרה 2020 - כל הכבוד על התגובה!!!!

היא דווקא מנהלת מקסימה ממש
גם כשהיא לוקחת אותו איתה שיהיה שקט בכיתה היא עושה לו סיור כייף במעון ולוקחת אותו לתינוקיה והוא מתלהב מזה ממש
היא מאד עדינה ואין סיכוי שהיא כעסה עליו כמו שאני מכירה אותה
ואני מריחה אנשים מקילומטר
היא בטוח בסדר והיא מאד נמנעת להתקשר להורים על כל דבר
דברתי איתו על זה ולא נראה שהיה לו טראומה

 

[שני 1212]

הולכת לרופא ילדים שנותן הפניה להתפתחות הילד. עד גיל 5 זה ע"ח הקופה.

עד גיל 3

 

[גימפעל]

איזה רחמנות עליו.......
הוא בטח בטראומה מזה....
תתשאלי אותו "פחדת שXX לקחה אותך לחדר שלה? " מה היא עשתה לך שם?"

הופכים את האשם לקורבן.

 

[ברור מאד]

ומה עם לחנך??
להסביר לו באופן ברור ונחרץ שאין מקום להרמת ידיים!! ילד בן 3 אמור להבין זאת היטב אפשר לשוחח עם הגננת בנוכחותו לסכם אתה על מבצע יומי של התגברות ולשמוע מדי יום על ההתנהגות היומית ולצ'פר אותו במשהו קטן.
לא בשמיים היא .
לערב את אבא או דמות משמעותית אחרת אם זה יעזור.

 

[קוביית קרח]

התנהלות של אלימות היא ממש לא תואמת הגיל
וזה ממש לא 'עובר'
אולי הבעיה מתחלפת, היא לא עוברת.
פה ושם להרים יד, כן
אבל כשגרה? ממש לא.

 

[קוביית קרח]

ומה עם לחנך??
להסביר לו באופן ברור ונחרץ שאין מקום להרמת ידיים!! ילד בן 3 אמור להבין זאת היטב אפשר לשוחח עם הגננת בנוכחותו לסכם אתה על מבצע יומי של התגברות ולשמוע מדי יום על ההתנהגות היומית ולצ'פר אותו במשהו קטן.
לא בשמיים היא .
לערב את אבא או דמות משמעותית אחרת אם זה יעזור.

זה נכון בילד רגיל
לא ילד עם קושי

 

[ניק 130444]

ממש לא רחמנות- להפך- היא מנהלת חכמה ומבינה- גם לנפש הילד (שמתקשה לעת עתה במשמעת), גם לנפש הילדים האחרים (הסובלים- לעת עתה), וגם לנפש הגננות המתמודדות וכבר עייפות!
למה לחשוב כך?
מי אמר שהיא רעה?
לקחה אותו אליה למשרד, נתנה לו דף, צבעים ומדבקות לתעסוקה והמשיכה בסדר יומה...
ואגב, לשאול ילד: פחדת שX לקחה אותך? - זה להכניס לו מחשבות שליליות סתם!
במקום לשאול כך אפשר לשאול אחרת- והייתי אומרת לשאול בנימה של חיבה/ שמחה- היה לך כיף בחדר של X? - אם היה לו כיף הוא יענה בעניים בורקות "כן", ואם לא היה לו כיף הוא יאמר "לא"...
במקום לשאול- מה היא עשתה לך שם? תשאלי- מה עשית שם? או מה עשיתם שם?

הצעקה ה"עדינה" שקיבלתי כילדה קטנה "תתנהגי יפה" עדיין חרוטה לי בלב.... - למרות שעברו 25 שנה!
(לא זוכרת איך הנוזפת ההיא הייתה נראית, היא הייתה מאוד כהה וזה הפחידדדד אותי מאוד!!!!!!!!)
וגם החדר של המפקחת/מנהלת - איך שהיא הייתה שם עסוקה וכו' והמחשב שלה ---
מה שבטוח, גם לילד הכי רעעע לא מגיע כזה דבר, וגם אם משהו נראה לנו נחמד, כמבוגרים ילד תופס דברים אחרת במיוחד אם זה בעל סמכות עליונה (יותר מהסמכות הרגילה שהוא רגיל - הגננת שלו)
ואין שם אף אחד ששומר עליו - מהמנהלת (ושוב גם אם היא נראית עדינה וחביבה - לנו המבגרים- אצל ילד קטן זה נתפס אחרת)

 

[שרה 2020]

זה הגיל ואין מה לעשות ומתי שהוא זה עובר
ותסלחו לי הרבה פעמים הילדים הללו הם חכמים מוכשרים והכל בסדר איתם, ואין מה לגשת לאבחון עם כל הטררם שבדבר כי זה פשוט תואם גיל, ולכל הסובלים, צודקים!אבל אין מה לעשות, מטפלת במעון לא יכולה לבודד ילד מחבריו כי הוא מרביץ.

הוא באמת ילד מאד חכם
הוא בהחלט מודע לזה שהוא מרביץ ויודע שזה אסור
אני כן מעדיפה לבדוק ולדעת שאני עושה מה שצריך לטובת הילד

 

[קוביית קרח]

הצעקה ה"עדינה" שקיבלתי כילדה קטנה "תתנהגי יפה" עדיין חרוטה לי בלב.... - למרות שעברו 25 שנה!
(לא זוכרת איך הנוזפת ההיא הייתה נראית, היא הייתה מאוד כהה וזה הפחידדדד אותי מאוד!!!!!!!!)
וגם החדר של המפקחת/מנהלת - איך שהיא הייתה שם עסוקה וכו' והמחשב שלה ---
מה שבטוח, גם לילד הכי רעעע לא מגיע כזה דבר, וגם אם משהו נראה לנו נחמד, כמבוגרים ילד תופס דברים אחרת במיוחד אם זה בעל סמכות עליונה (יותר מהסמכות הרגילה שהוא רגיל - הגננת שלו)
ואין שם אף אחד ששומר עליו - מהמנהלת (ושוב גם אם היא נראית עדינה וחביבה - לנו המבגרים- אצל ילד קטן זה נתפס אחרת)

לשבת בחדר של המנהלת לא חייב להתפרש לילד קטן כשלילי
הוא יכול לשבת לידה , לצייר, לעזור לה, ולקבל ממתק.
לא כעונש.(כי יש לה קושי, הוא לא אשם ואין סיבה לעונש)
אלא כהפרדת כוחות זמנית.

 

[mf868]

לאיזה אבחון

בהתפתחות הילד יש להם הרבה מה לעזור

 

[ניק 130444]

לשבת בחדר של המנהלת לא חייב להתפרש לילד קטן כשלילי
הוא יכול לשבת לידה , לצייר, לעזור לה, ולקבל ממתק.
לא כעונש.(כי יש לה קושי, הוא לא אשם ואין סיבה לעונש)
אלא כהפרדת כוחות זמנית.

ברור לי שזה לא נעים לו,
רק שלא תהיה לו טראומה מזה

 

[mf868]

הבן שלי בן 3 נמצא במעון
בתקופה האחרונה הוא מרביץ בלי סוף
היום המנהלת של המעון התקשרה אלי ואמרה לי שהיום היה השיא שלו
פשוט ניגש לילדים ובלי סיבה מרביץ
היא לקחה אותו למשרד שלה כי הגיעו למצב שפשוט אין ברירה אחרת

למזלי הוא ילד ממש מתוק ומאד אוהבים אותו - הוא לא מרגיש דחוי בכיתה זה מה שבטוח לי

אין משהו חריג בבית
אני יוצאת איתו לימי כייף לבד
יושבת איתו כל ערב לפני השינה כמעט חצי שעה רק איתו לבד
מפנקים אותו בהרבה אהבה

לא מצליחים להבין מה גורם לו לכך

אשמח לשמוע מניסיונכם

כדאי לך לבדוק אולי משהו מציק לו אפילו הוא עם עצמו ללכת לאבחון בהתפתחות הילד זה. ממש טוב הגננת צריכה למלא טפסים וגם ההורים אני יכולה לומר לך מנסיון עם ילד שאני הייתי הגננת שלו. היה כך תקופה לא קצרה במעון והפניתי את האמא היום לאחר כמה שנים היא לא מפסיקה להודות לי על זה כי הילד קיבל את הטיפול הנכון וזה עזר לו מאוד עד היום בהצלחה רבה

 

[בעל בעמיו]

מצטרף לגמרי לקודמיי:

זה הגיל
וזה יעבור בעז"ה

אם את רוצה לעזור לו - שלא יצא מהבית רעב, ועדיף פירות במקום מזונות.
אבל חוץ מזה לא צריך להפוך את זה לבעייתי. מאוד מוכר ומאוד תואם גיל

זה הגיל ואין מה לעשות ומתי שהוא זה עובר
ותסלחו לי הרבה פעמים הילדים הללו הם חכמים מוכשרים והכל בסדר איתם, ואין מה לגשת לאבחון עם כל הטררם שבדבר כי זה פשוט תואם גיל, ולכל הסובלים, צודקים!אבל אין מה לעשות, מטפלת במעון לא יכולה לבודד ילד מחבריו כי הוא מרביץ.

עברנו את זה עם יותר מילד אחד.

הוא באמת ילד מאד חכם
הוא בהחלט מודע לזה שהוא מרביץ ויודע שזה אסור
אני כן מעדיפה לבדוק ולדעת שאני עושה מה שצריך לטובת הילד

וכן, בפעם הראשונה עברנו את זה גם עם ילד מאוד חכם, שהיה מודע לזה שהוא מרביץ ויודע שזה אסור, והעדפנו לבדוק ולדעת שאנחנו עושים מה שצריך לטובת הילד... והונחינו ע"י המטפלת ב'התפתחות הילד' לדבר איתו בלי סוף על ההרגשה של הילד המוכה, ושלחנו אותו לפרוק בחוג התעמלות טיפולי, וגור נישט.
עד שהוא הגיע לתלמוד תורה, ושם ישבנו עם המנהל החינוכי, שהרגיע אותנו ואפילו האשים אותנו ב"הורות יתר", הוא הסביר לנו שבגיל כזה אי אפשר לצפות מהילד לערב מחשבה באינסטינקטים, בדיוק כמו שאי אפשר לצפות מחתול לחשוב לפני שהוא שורט. הוא התחייב שזה יפחת ככל שהוא יגדל. הוא הזהיר אותנו מאוד שלא לתייג אותו כ"מרביץ", לא בעיני עצמו, לא בבית וגם לא מול הצוות.
זה לא עלה איתו לכיתה א'...

 

[שרה 2020]

מצטרף לגמרי לקודמיי:


עברנו את זה עם יותר מילד אחד.

וכן, בפעם הראשונה עברנו את זה גם עם ילד מאוד חכם, שהיה מודע לזה שהוא מרביץ ויודע שזה אסור, והעדפנו לבדוק ולדעת שאנחנו עושים מה שצריך לטובת הילד... והונחינו ע"י המטפלת ב'התפתחות הילד' לדבר איתו בלי סוף על ההרגשה של הילד המוכה, ושלחנו אותו לפרוק בחוג התעמלות טיפולי, וגור נישט.
עד שהוא הגיע לתלמוד תורה, ושם ישבנו עם המנהל החינוכי, שהרגיע אותנו ואפילו האשים אותנו ב"הורות יתר", הוא הסביר לנו שבגיל כזה אי אפשר לצפות מהילד לערב מחשבה באינסטינקטים, בדיוק כמו שאי אפשר לצפות מחתול לחשוב לפני שהוא שורט. הוא התחייב שזה יפחת ככל שהוא יגדל. הוא הזהיר אותנו מאוד שלא לתייג אותו כ"מרביץ", לא בעיני עצמו, לא בבית וגם לא מול הצוות.
זה לא עלה איתו לכיתה א'...

זה גם הדרך שלי מולו
לדבר איתו על מה שהילדים מרגישים

עוד דבר שלא ציינתי - הוא היחיד בכיתה שנשאר לפני חלאקה
רק עכשיו הוא עושה 3 וכולם עם כיפה וציצית
אז קנינו לו כיפה וציצית כדי שירגיש גם גדול

 

[משתמש משודרג]

אני כותבת ממקום של גננת לחינוך הרגיל! עם נסיון בילדים שמתמודדים עם התנהגויות כאלו, ולא תמיד מצליחים לשלוט על עצמם, והם בני 5+...

ומה עם לחנך??
להסביר לו באופן ברור ונחרץ שאין מקום להרמת ידיים!!

אפשר לנסות, לא תמיד זה הולך כמו שאנו רוצים- בפרט שמדובר בילד אך ורק בן 3, ועוד במעון...

ילד בן 3 אמור להבין זאת היטב

לא תמיד, וגם אם הוא מבין לא תמיד הוא מסוגל "לשלוט" על התגובות של עצמו- הוא מאוד רוצה לא להרביץ, ולזכור לא להרביץ- אבל המעשה יותר מהיר מהמחשבה...

ותשובה ל @ברור מאד - על:

הצעקה ה"עדינה" שקיבלתי כילדה קטנה "תתנהגי יפה" עדיין חרוטה לי בלב.... - למרות שעברו 25 שנה!
(לא זוכרת איך הנוזפת ההיא הייתה נראית, היא הייתה מאוד כהה וזה הפחידדדד אותי מאוד!!!!!!!!)
וגם החדר של המפקחת/מנהלת - איך שהיא הייתה שם עסוקה וכו' והמחשב שלה ---
מה שבטוח, גם לילד הכי רעעע לא מגיע כזה דבר, וגם אם משהו נראה לנו נחמד, כמבוגרים ילד תופס דברים אחרת במיוחד אם זה בעל סמכות עליונה (יותר מהסמכות הרגילה שהוא רגיל - הגננת שלו)
ואין שם אף אחד ששומר עליו - מהמנהלת (ושוב גם אם היא נראית עדינה וחביבה - לנו המבגרים- אצל ילד קטן זה נתפס אחרת)

ילד חייב סמכותיות אצל המבוגר שאחראי עליו (הורים, צוות חינוכי וכו')- ילד שאינו מקבל סמכותיות- יבקש זאת בצורה שלילית, כלומר- יציק לחברה, יפריע, יעשה מעשים שליליים, וככל שלא יספקו לו את המעמד הסמכותי אצל המבוגר האחראי הוא יגביר את קצב וצורת ההתנהגות השלילית!!!
אולי הצורה שהתנהגו איתך במקרה המתואר הייתה יותר מלחיצה מלקחת ילד בעדינות אבל בסמכותיות ולומר לו- אתה הרבצת עכשיו לX, והוא בוכה- אצלינו במעון אסור להרביץ- בוא איתי עכשיו לחדר שלי להרגע , תצייר קצת לידי וכשתרגע ותרגיש שאתה כבר לא תרביץ אני אקח אותך בחזרה לכיתה...- לא נראה לי שילד שיקבל כזו תגובה יצא עם טראומה,
ואגב, מנהלות מעון בדר"כ מסתובבות המון בכיתות, הילדים מכירים אותן, אומרים להם שלום בבוקר, מדברים איתן חופשי, מנהלת מעון זו לא דמות מפחידה כמו מנהלת בי"ס....

 

[אסתריקה הלר]

ואין שם אף אחד ששומר עליו - מהמנהלת (ושוב גם אם היא נראית עדינה וחביבה - לנו המבגרים- אצל ילד קטן זה נתפס אחרת)

אני לא כל כך מסכימה איתך. יש ילדים שפוחדים ממבוגרים.
אבל רוב הילדים, גם פעוטות, אינם חרדים מאנשים טובי לב ונעימים. בטח לא עד כדי כך.

כמובן צר לי על הטראומה שעברת, זה ממש נורא. אבל זה חד משמעית לא נתפס ככה אצל כל הילדים...
כמו כן ילד בן 3 הוא קטן, אבל כשמסבירים לו יפה שאסור לו להרביץ והוא ממשיך (מכל סיבה שהיא) מאוד הגיוני שהמנהלת תוציא אותו ותפריד אותו מהילדים לרגע. אולי ככה הוא יבין שהוא צריך להפסיק. הרי מהגננת ומהילדים הוא לא מתרשם...

ולאמא היקרה- כל הכבוד שאכפת לך ואת מנסה לתקן את זה. מכירה אישית אמהות שלא אכפת להן שהילד מתנהג ככה. אני כן הייתי ממליצה לבדוק אם יש קושי בויסות חושי. תגידי לרופא הילדים שהילד מתנהג בצורה חריגה מאוד לגילו ואת מעוניינת באבחון.
תנסי גם לחשוב אולי יש קושי בויסות חושי שאפשר לראות. האם הוא רגיש מאוד לרעשים? או שונא מרקמים מסוימים? אוהב מאוד מגע? אם יש משהו תצייני את זה כשאת פונה לרופא

בהצלחה רבה!

 

[הנדימן]

@אותו דבר רק מעניין אותי מה המנהלת צריכה לעשות לשיטתך....

 

[לא אני]

זה הגיל ואין מה לעשות ומתי שהוא זה עובר
ותסלחו לי הרבה פעמים הילדים הללו הם חכמים מוכשרים והכל בסדר איתם, ואין מה לגשת לאבחון עם כל הטררם שבדבר כי זה פשוט תואם גיל, ולכל הסובלים, צודקים!אבל אין מה לעשות, מטפלת במעון לא יכולה לבודד ילד מחבריו כי הוא מרביץ.

זה ממש לא תואם גיל, ומה המשמעות של "אין מה לעשות"? יש ילדים שחוזרים מוכים וחווים אלימות, אם יש לילד בעיה חובה לטפל בה ואם הוא לא בשל למסגרת רגילה, לא משנה כמה הוא חכם ומוכשר הוא אמור להשתבץ במקום מתאים עם עזרה צמודה.

 

[ריקי שי]

זה לא מקובל לומר את זה היום, אבל ניסיתם את השיטה ששמה עונש?
לא פופולרי, לא נחמד לשמוע, אבל אם ילד יודע שהוא יקבל עונש ויהיה לו לא נעים אם הוא יעשה לא נעים לילד אחר- בדר"כ זה יגרום לו להרביץ פחות.
בדיוק כמו שאם הילד שלך קופץ לכביש (וזה מאוד תואם גיל באזור גיל שנתיים-שלוש....) את תבהירי לו בחומרה ובאופן נחוש מאוד שזה דבר שאין לעשותו, כי את רוצה את הילד חי, ולא תחכי שהוא יגדל ויעבור לו.
אז אם תבהירי באותה רמת חומרה שלהרביץ לילדים אחרים זה מעשה שלא ייעשה יש סיכוי שהוא יפסיק...
זה לא ילד בן שנה שלא מבין מה הוא עושה.