התייעצות ילד בן 4 שחזר לפספס

[SMGD1997]

בגלל הקורונה והשהיה בבית הוא חזר לפספס לפחות 3 פעמים ביום. מדובר בילד שנגמל כבר לפני שנה פלוס ונולדו לו 2 אחים והוא לא הגיב ככה אף פעם.
הבו עצה ופיתרון!!!
תודה רבה!

 

[מצטרפת]

דבר ראשון והכי חשוב
זה להרגיע אותו
לדבר אתו על זה שהתקופה עכשיו מאד מבלבלת
לשמוע מה הוא מרגיש
לדבר אתו על הרגשות שאת רואה שמרגיש
אולי מתגעגע לגן, אולי מבלבל שאין שגרה
אולי גם פחד מהמחלה שאפילו לא הבין בדיוק אם היא מסוכנת ועוד וכו'
ממש לפתוח אתו ולראות מה מפריע לו
ואפשר גם לומר לו שלפעמים אנחנו לא בדיוק יודעים מה מפריע לנו
וזה בסדר.
תסבירי לו-שהוא ילד טוב, וגדול וחכם
ולפעמים כשיש משהו קשה/עצוב או מבלבל אז הרבה ילדים גדולים
מפספסים לפעמים, פתאום וזה בסדר,
זה תקופה ובעז"ה יעבור כשהמצב יחזור להיות רגיל
ותגידי לו גם שאם יש משהו שקשה לו או מפריע לו הוא יכול לבוא ולספר לך
ואת תעזרי לו, ועוד ועוד
מה שחשוב זה לתת לו את ההרגשה: א. שזה נורמלי, ובסדר וזה לא נורא.
(וזה לבד יכול לפתור לפחות חצי מהבעיה ולהוריד את זה)
ב. שכנראה יש משהו שקשה לו בלב עכשיו ואם הוא יודע מה-אז יכול לשתף אותך
בכל המחשבות על התקופה הזו-וגם אם לא יודע מה מפריע לו זה בסדר, אבל שידע שזה מה שגורם לו לחזור אחורה..
ג. חשוב להעביר לו את ההרגשה שיש לו גב חזק להשען ומקום בטוח לפתוח כל מחשבה וקושי.
ד. אנחנו אתך, ומבינים שזה מאד לא נעים לך, אבל יודעים שבעז"ה זה יעבור, נעבור ביחד את התקופה הלא נעימה הזו
עד שזה יעבור לך. הכל בסדר.
עוד דבר שמאד עוזר, להתייחס אליו בתקופה הזו עם הרבה מגע מחבק-ממש לחבק אותו אפילו כמו תינוק קטן-שירגיש בטוח ומוגן.
ולדבר על מה שמפריע.
ולבדוק מה הוא יודע על הקורונה.
בהצלחה!

 

[בשעות הקטנות]

בגלל הקורונה והשהיה בבית הוא חזר לפספס לפחות 3 פעמים ביום. מדובר בילד שנגמל כבר לפני שנה פלוס ונולדו לו 2 אחים והוא לא הגיב ככה אף פעם.
הבו עצה ופיתרון!!!
תודה רבה!

אני לא מאמינה!!!!!
אותה הבעיה בדיוק עם בת שלוש!!!
לא מפסיקה לפספס...
החזרתי לה את הטיטול.... אין ברירה.
הרמתי לפני כמה דקות טלפון לרופאת משפחה, נתנה הפנייה לבדיקה לשלול דלקת.
וכן המליצה על הדרכה כלשהי שלא כאן המקום לפרט... (אפשר באישי)
עדיין אני חושבת שמדובר בקטע רגשי בגלל המצב!
שאלתי אותה בענין והיא אמרה שיתכן וזה סטרס "כולנו בסטרס היום..." ככה היא אמרה.
אשמח גם לעזרה.

 

[אסתר כהן]

גם אצלי!
בגיל 4
ביום טיפטופים
בלילה פספוסים
שגעון!!

 

[הני ר.]

אשמח לעשות מעט סדר.
אני עובדת עם הרטבות ילדים ויש חלוקה ברורה בין הרטבה ראשונית [ילד שאףצ פעם לא היה יבש]
לבין הרטבה שניונית [לפחות חצי שנה יבש]
הסיבות להרטבה שניונית מחולקות ל3 קטגוריות שונות.
1 פיזי -דלקת בדרכי השתן, חולשה באיזור השלפוחית כגון התקררות ועד בעיות כליות.
2 רגשי- שינוי או חוויה שקשה לחוות או להרגיש והמח " מפנה" את זה בצורה כזו ולעיתים ילד לא יודע שהוא צריך לשרותים.
3 סמכות- לפעמים יש בעיה בסמכות בעיה יחסית נדירה של ילד מצפצף ולא "שם" על אף אחד.
מתחילים לפי הסדר.
ואז מגיעים לתוצאות מיטביות.
בהרטבה שניונית יש הרבה יותר סיכוי להצלחה מלאה.
לרוב מדובר בכמעט 100%
בהרטבה ראשונית לפעמים מדובר בחוסר בהורמון ושם הסיפור הוא שונה.

כמה דברים ראשוניים לברר
1. האם יש ריח רע?
2.האם זה ביום ובלילה?
בעיקרון לכל ילד יש זכאות להתייעצות פעם אחת בחיים בהחזר מקופת חולים!
בהצלחה!!

 

[אהרן שטיימן]

דבר ראשון והכי חשוב
זה להרגיע אותו
לדבר אתו על זה שהתקופה עכשיו מאד מבלבלת
לשמוע מה הוא מרגיש
לדבר אתו על הרגשות שאת רואה שמרגיש
אולי מתגעגע לגן, אולי מבלבל שאין שגרה
אולי גם פחד מהמחלה שאפילו לא הבין בדיוק אם היא מסוכנת ועוד וכו'
ממש לפתוח אתו ולראות מה מפריע לו
ואפשר גם לומר לו שלפעמים אנחנו לא בדיוק יודעים מה מפריע לנו
וזה בסדר.
תסבירי לו-שהוא ילד טוב, וגדול וחכם
ולפעמים כשיש משהו קשה/עצוב או מבלבל אז הרבה ילדים גדולים
מפספסים לפעמים, פתאום וזה בסדר,
זה תקופה ובעז"ה יעבור כשהמצב יחזור להיות רגיל
ותגידי לו גם שאם יש משהו שקשה לו או מפריע לו הוא יכול לבוא ולספר לך
ואת תעזרי לו, ועוד ועוד
מה שחשוב זה לתת לו את ההרגשה: א. שזה נורמלי, ובסדר וזה לא נורא.
(וזה לבד יכול לפתור לפחות חצי מהבעיה ולהוריד את זה)
ב. שכנראה יש משהו שקשה לו בלב עכשיו ואם הוא יודע מה-אז יכול לשתף אותך
בכל המחשבות על התקופה הזו-וגם אם לא יודע מה מפריע לו זה בסדר, אבל שידע שזה מה שגורם לו לחזור אחורה..
ג. חשוב להעביר לו את ההרגשה שיש לו גב חזק להשען ומקום בטוח לפתוח כל מחשבה וקושי.
ד. אנחנו אתך, ומבינים שזה מאד לא נעים לך, אבל יודעים שבעז"ה זה יעבור, נעבור ביחד את התקופה הלא נעימה הזו
עד שזה יעבור לך. הכל בסדר.
עוד דבר שמאד עוזר, להתייחס אליו בתקופה הזו עם הרבה מגע מחבק-ממש לחבק אותו אפילו כמו תינוק קטן-שירגיש בטוח ומוגן.
ולדבר על מה שמפריע.
ולבדוק מה הוא יודע על הקורונה.
בהצלחה!

כל מילה...

אוסיף עוד קצת....

הכי הכי חשוב - יותר מכל דבר אחר - זה להגיד לו שזה נורמלי וזה בגלל שכולם בלחץ אז זה משפיע גם על זה
ולדאוג שאף אחד מבני הבית לא יצחקו/ילעגו עליו או יאמרו לו שהוא תינוק ולהדגיש לו כל הזמן שהוא בהחלט גדול וזה לא קשור מה שהוא מפספס זה לא אומר עליו כלום.

עוד דברים שאפשר לעשות, ואני אומר את זה מניסיון כחונך
אמנם על ילד קצת יותר גדול אבל לדעתי זה יכול להתאים גם לילד בן 4
להגיד איתו ביחד לפני השנה - שמע ישראל וכו' ולהוסיף פרק תהילים מיוחד ולבקש מהשם שלא יקרה לו כלום ולא לאף אחד מהמשפחה וכו' וכו' אפשר להוסיף את כל התפילות המרגיעות...

אפשר גם - בשלב שני כשהוא כבר מתחיל קצת להירגע אולי אחרי כמה ימים
וזה גם תלוי בסגנון הילד ולכן אני קצת מסייג את העצה הזו אם כי אני מכיר כמה שזה עזר להם
להגיד לו שיחשוב בראש לפני השינה שהוא לא ירטיב הלילה ואם הוא ירגיש שהוא צריך לשירותים אז הוא יקום
אם הוא מידי קטן בשביל זה אז פשוט להגיד איתו את זה ביחד
בעז"ה אני לא ארטיב ואם אני ארגיש.... לא בקטע של לחץ אלא הפוך בקטע של ביטחון שהוא מסוגל לזה


ושוב - הכי חשוב - שזה לא יהיה נושא יותר מידי בבית בפורום
בשיחה עם ההורים בוודאי לדבר אבל לא ציבורי
וכמובן לחזור ולהגיד כל הזמן שזה לא נורא וזה לא בגלל שהוא ילד קטן וכו'...

 

[בשעות הקטנות]

אשמח לעשות מעט סדר.
אני עובדת עם הרטבות ילדים ויש חלוקה ברורה בין הרטבה ראשונית [ילד שאףצ פעם לא היה יבש]
לבין הרטבה שניונית [לפחות חצי שנה יבש]
הסיבות להרטבה שניונית מחולקות ל3 קטגוריות שונות.
1 פיזי -דלקת בדרכי השתן, חולשה באיזור השלפוחית כגון התקררות ועד בעיות כליות.
2 רגשי- שינוי או חוויה שקשה לחוות או להרגיש והמח " מפנה" את זה בצורה כזו ולעיתים ילד לא יודע שהוא צריך לשרותים.
3 סמכות- לפעמים יש בעיה בסמכות בעיה יחסית נדירה של ילד מצפצף ולא "שם" על אף אחד.
מתחילים לפי הסדר.
ואז מגיעים לתוצאות מיטביות.
בהרטבה שניונית יש הרבה יותר סיכוי להצלחה מלאה.
לרוב מדובר בכמעט 100%
בהרטבה ראשונית לפעמים מדובר בחוסר בהורמון ושם הסיפור הוא שונה.

כמה דברים ראשוניים לברר
1. האם יש ריח רע?
2.האם זה ביום ובלילה?
בעיקרון לכל ילד יש זכאות להתייעצות פעם אחת בחיים בהחזר מקופת חולים!
בהצלחה!!

האמת שהבת שלי גמולה כבר חצי שנה ואולי יותר אבל רק ביום!!!
הבכורה שלי, ולא היה לי מספיק פניות וידע איך לגמול אותה בלילה... (לפעמים מתחרטת אך היום זו המציאות).
בלילה היא עם טיטול, אבל ביום- מפספסת בלי הפסקה..... לפעמים בורח בלי ששמה לב באמת.

 

[הני ר.]

האמת שהבת שלי גמולה כבר חצי שנה ואולי יותר אבל רק ביום!!!
הבכורה שלי, ולא היה לי מספיק פניות וידע איך לגמול אותה בלילה... (לפעמים מתחרטת אך היום זו המציאות).
בלילה היא עם טיטול, אבל ביום- מפספסת בלי הפסקה..... לפעמים בורח בלי ששמה לב באמת.

גמילה זה נושא שונה מהרטבה.
ויש אשכול מפורט של רותי קפלר אם אני לא טועה

 

[קריאת כיוון]

כל תופעת נסיגה כל כך טבעית והגיונית.
גם אנחנו נסוגים, תלוי במבט
פחות עובדים, פחות מייצרים
לפעמים יותר רגועים ולעיתים פחות....
הקבלה, ההכלה והרוגע הם המפתח.
יש לי שו"ת עם מענה מקצועי של עוס"ק , מנחי הורים ופסיכיאטרים למי שמעוניין - בשמחה.
בטוחה, שבס"ד, עם חלוף המצב ואגירת כוחות נפש, לא רק שנחזור לעצמנו
אלא, בס"ד, נשתדרג, אמן.

 

[SMGD1997]

כל תופעת נסיגה כל כך טבעית והגיונית.
גם אנחנו נסוגים, תלוי במבט
פחות עובדים, פחות מייצרים
לפעמים יותר רגועים ולעיתים פחות....
הקבלה, ההכלה והרוגע הם המפתח.
יש לי שו"ת עם מענה מקצועי של עוס"ק , מנחי הורים ופסיכיאטרים למי שמעוניין - בשמחה.
בטוחה, שבס"ד, עם חלוף המצב ואגירת כוחות נפש, לא רק שנחזור לעצמנו
אלא, בס"ד, נשתדרג, אמן.

אשמח לקבל למייל:
<לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
תודה!

 

[nechmad]

אוף!!! גם בת ה-3 שלי חזרה להרטיב, אבל בגלל לידת האח...
זה קרה לי עם ילד אחר גם אחרי לידה...
לא הלך לא בטוב ולא ברע- רק להתעלם!!!!
הסיפור נגמר רק אחרי חצי שנה!

 

[קריאת כיוון]

שלחתי לכם.