ילד רוצה ממתק?

[שב נא הסופר]

ואם כבר..
אז תפקחו שבע עינים על הילדים שלכם עם איזה חברים הם הולכים
שזה באמת דבר שצריך לשים לב אליו אם אתם רוצים שלא יתקלקלו רוחנית
בעידן של היום - מה שלא היה פעם, הכל נגיש, ומספיק קטע קטן להרוס לילד את כל השאיפה הרוחנית שלו. לא צריך לפרט. הדברים ידועים.
וזה באמת יותר מפחיד היום, ויותר מצוי מפגיעה פיזית.
....

 

[דיו וקסת]

אין אפשרות אמיתית לדעת מהם אחוזי הנפגעים משום שלא כל המקרים מדווחים.
אלא מאי, החוקרים לוקחים את הנתונים המדווחים, ומנסים לשער מהו האחוז שלהם ביחס לכלל המקרים, ולפי זה משקללים מהו האחוז הסופי.
זו המתודולוגיה.
כלומר, כל נתון שאתם שומעים, כלול בו חלק לא עובדתי אלא 'אמונות' של עורכי המחקר.
מסיבה זו, ובעיקר משום שיש גופים שונים שמרוויחים הרבה כסף מניפוח האחוזים. (ארגוני זכויות וכו' וכו') - אני נוטה לא להאמין לנתונים הללו ולחשוב שהם מוגזמים.

זה לא קשור, אני עדיין חושב שצריך להיזהר ולשים לב למה שקורה. אבל לא להפוך כל גבר לסכנה פוטנציאלית מהלכת.

 

[מרשמלו]

כדי לא להתגלגל במורד, נעצור פה.
תודה לכל המשתתפים בדיון החשוב הזה.

 

[שבל]

חישוב סטטיסטיקות של נפגעים אפשרי, בניגוד לסטטיסטיקות של פוגעים.


מלבד המתודות של הסקה ממדגמים שנחקרים על ידי מרכזי הסיוע וכו' - ישנם גם שאלונים לדיווח עצמי. ברמת אנונימיות מספקת התוצאות מהימנות, ובוודאי שאינן מוטות כלפי מעלה.


אחת מכל שלש נשים נפגעה
אחת מכל חמש נשים נפגעה באופן חמור
אחד מכל חמישה גברים נפגע
אחד מכל שבעה נפגע במסגרת המשפחתית
עד גיל 12 בנים ובנות נפגעים במידה שווה, ובמגזר שלנו בנים נפגעים עד גיל מאוחר יותר, ויותר באופן כללי.


כ10% מהפגיעות מתרחשות על ידי אדם זר

כ90% מהפגיעות מתרחשות על ידי אדם שהילד מכיר, על ידי פיתוי הדרגתי.

)זו הסיבה שחלק גדול מכלי המוגנות המועברים היום לילדים הינם בעלי רלוונטיות מועטת וחשיבות משנית).


הנתונים הללו נכונים, מבוססים ומתוקפים מחקרית.


לגבי פוגעים -

רוב מוחלט של הפוגעים הם גברים, אך ישנן גם נשים פוגעות, וגם ילדים משני המינים.

הנתון של אחד משישה בוודאות איננו נכון, יתכן שישנו בלבול עם הסטטיסטיקות של נפגעים.


בין השאר - בלתי אפשרי כמעט להגיע לסטטיסטיקות מהימנות בנושא, כיון שפוגעים פחות ייטו לדווח על כך בשאלוני דיווח עצמי, ואחוז הנתפסים והמדווחים לרשויות הוא אפסי.


גילוי נאות: כותבת שורות אלה הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית ומעבירה את סדנאות המוגנות שנזכרו לעיל.

 

[שב נא הסופר]

גילוי נאות: כותבת שורות אלה הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית ומעבירה את סדנאות המוגנות שנזכרו לעיל.

אם כך.. מבלי לפגוע כמובן
עדיף לשמוע נתונים מאנשים שאין להם אינטרס בענין
מה גם.. שתוצאות סקרים של שאלונים אינם משקפים באמת את המציאות
....

 

[חולמנית]

בעקבות האשכול הזה של @מרים יעל
שם אני לא יכולה להגיב,
אבל זה הזכיר לי סיפור שקרה ביום בדיקת חמץ
היום הכי מסוכן בשנה לילדים.

הבן שלי בן השבע חזר מהחיידר, החיידר קרוב מאוד, יש לו כביש אחד לחצות ששם הוא מבקש ממבוגר להעביר אותו.
אני לא ממש רגועה עם ההסדר הזה, אבל לא זו הנקודה.
באותו יום הוא חוזר נרגש, ש"איזה איש אחד, עם שקית ענקית של ממתקים, רצה לתת לי מלא'ן ממתקים. הוא אמר שזה הכל בד"צ."
אני מיד שואלת אותו: "ומה עשית?"
הוא עונה נחרצות: "לא לקחתי, אמרתי לו שאני צריך לשאול אותך רשות"
אני: כל הכבוד, אתה ילד גדול, שיודע שאסור לקחת ממתקים מזרים גם ממכרים, אם אבא ואמא לא לידך, נכון? עכשיו תקבל ממתק גדול במקום, כי התנהגת כמו גדול.
הוא קופץ משמחה.
"אז אני יכול ללכת להגיד לו שאת לא מרשה, הוא מחכה לי בחוץ" (!!!)
אני כמובן הסברתי לו שאף אחד לא מחכה לו בחוץ ואני אצא אליו.
אני יוצאת לחדר מדרגות, ורואה טיפוס לא ברור בכלל.
אכן, עם שקית תפוחה תפוחה של ממתקים.
והוא פשוט עומד ומחכה לו. ככה פשוט.
מידי הרבה שכל לא היה לו כנראה. אבל הוא הסתלק מהמקום כשראה אותי יוצאת.

המסקנה שלי:
כן, תספרו לילדים בלי סוף.
תשחילו בכל סיפור שאסור לקחת מאף אחד, אף אחד ממתק בלי שאבא ואמא בשטח.
ושלא הולכים עם זרים לשומקום.
ושאם קורה לך משהו לא נעים, מספרים לאבא ואמא, כי הם דואגים לך יותר מכולם.

בררררררררררררררררררררר