וואוו הוא מתוק כל כך.
אני לא אשת מקצוע,
אבל כאמא אני יכולה לומר לך שעם ליווי ותמיכה שלכם - הילד יכול בהחלט להתפכח מהתמימות.
ליווי - לנתח איתו כל פעם את המצב שגרם לו להפגע או להתנהג שונה מהחברה,
להסביר לו את הצדדים, ללמד אותו מנסיון החיים גם כילד/ה לשעבר, מה נכון בחברה, מה נכון מול הרב'ה וכו'
בעדינות, בהומור, ברצינות, אבל ודאי לא מתוך כעס ותסכול.
גם אני הופתעתי, אבל מה שלי ברור - לא תמיד ברור לילד שלי,
וגם אם תגידי שיש ניואנסים שברורים לילדים אחרים, ואולי יהיו כאלו שישלחו אותך לאבחון,
בתכלס, אין כמו ליווי והדרכה של ההורים,
עם מחשבה והמון תפילה,
ומבלי להתייחס לרגש של 'מה יגידו',
יש ללב של אמא ואבא מקום של כבוד.
תמיכה - המון אהבה, עידוד, למצוא את מה שהוא חזק בו ולפתח אצלו, לראות בו את הטוב,
להתייחס אליו עם המון כבוד, להסביר לו דברים ממקום בוגר,
להוריד את הלחץ מהלב - כמו מה יהיה איתו בחברה, מה יהיה כשהוא יגדל - זה לא עוזר, רק גורם לנו להגיב לא בצורה יעילה,
להחמיא לו ממקום אמיתי בדברים אמיתיים ונכונים, לא רק כדי למרוח אותו במחמאות (זה לא עובד)
ה' בחר בכם בתפקיד המיוחד הזה לגדל את הילד הזה עם שאר אחיו,
התפקיד מתגלה כמשימה שדורשת תהליך,
בע"ה תצליחו במשימה.
המון נחת!
הנושאים החמים
