יעוץ בבחירת מופע

[mig]

כמו "אנה אלך"?

אנה אלך היה יפה מאד!

 

[תקוה]

היה בו חיזוק ברוחניות.
חיזוק בגאווה היהודית.

 

[נחל]

סתם שאלה,
מה עשינו לפני שהיו כל הסרטים הללו?
אולי פשוט ישבנו בסוכה ונהננו עם המשפחה בחג הקדוש הזה???

אני ממש רואה טעם לפגם בכל הקולנוע החרדי הזה,
ואני יודעת שיקפצו עלי מכל הכוונים
אבל זוהי דעתי.

זה לא מתאים לא לבחורות ולא לנשים ולא לילדות ולא לאף אחד!!!
מקומנו הוא בבית עם המשפחה ואפשר להנות גם ככה!

(אגב, ראיתי גם מודעה שהכניסה לגברים בלבד, על זה בכלל אני לא מדברת... ה' ישמור, לאן הגענו????)

טוב, אז לא קפצו עליך משום כיוון...
אבל ברשותך, למרות שאני מבינה גם את ההסתייגות, אני רוצה להציג זוית ראיה שונה.

אנשים נבדלים זה מזה בצרכים. אחת נהנית בבית וטוב לה, אחת זקוקה לאיורור בחוץ.
תחשבי על אשה שמשקיעה הרבה אנרגיה בבית. זה יכול להיות ילד שקשה לה להתמודד איתו, בחור ישיבה שחווה תקופה קשה לא באשמת אף אחד, ומקרין מתח בבית, אמא מבוגרת שנמצאת אצלה, תינוק קטן שיש לו דלקת אוזנים מתמשכת, וסתם - גידול ילדים דורש בדרך כלל הרבה כח וסבלנות.
מגיע החג. היא לא עובדת פחות, אלא הרבה יותר.
ערב אחד היא יוצאת להתאוורר. היא נהנית וטוב לה.
היא צריכה להתנצל, או שהיא ראויה להערכה על כך שהיא דואגת גם לכוחות שלה?

(אם אף אחד לא דוחף אותה לזה, והיא מעצמה יודעת לדאוג לעצמה, היא ראויה עוד יותר להערכה. הרבה יותר קל להתמסכן, מאשר לבחור לדאוג לעצמינו, ולחזור הביתה עם חיוך.)

ומה עשינו פעם?
מה עשינו כשלא היו פלאפונים? לא שמנו לב לחסר, כי הם פשוט לא היו, וגם לא סבלנו מהבעיות שהם מביאים איתם, אבל האם לכן נפסול אותם?
הרבה דברים היו שונים פעם. יש דברים שהיו חסרים, ויש דברים שלא היו חסרים, אבל היום חלק מהאנשים נזקקים להם.
העובדה שדבר מה לא היה פעם, אינה אומרת מאומה. נכון יותר לבדוק האם הוא משרת מטרה חיובית או שלילית.

 

[mig]

טוב, אז לא קפצו עליך משום כיוון...
אבל ברשותך, למרות שאני מבינה גם את ההסתייגות, אני רוצה להציג זוית ראיה שונה.

אנשים נבדלים זה מזה בצרכים. אחת נהנית בבית וטוב לה, אחת זקוקה לאיורור בחוץ.
תחשבי על אשה שמשקיעה הרבה אנרגיה בבית. זה יכול להיות ילד שקשה לה להתמודד איתו, בחור ישיבה שחווה תקופה קשה לא באשמת אף אחד, ומקרין מתח בבית, אמא מבוגרת שנמצאת אצלה, תינוק קטן שיש לו דלקת אוזנים מתמשכת, וסתם - גידול ילדים דורש בדרך כלל הרבה כח וסבלנות.
מגיע החג. היא לא עובדת פחות, אלא הרבה יותר.
ערב אחד היא יוצאת להתאוורר. היא נהנית וטוב לה.
היא צריכה להתנצל, או שהיא ראויה להערכה על כך שהיא דואגת גם לכוחות שלה?

(אם אף אחד לא דוחף אותה לזה, והיא מעצמה יודעת לדאוג לעצמה, היא ראויה עוד יותר להערכה. הרבה יותר קל להתמסכן, מאשר לבחור לדאוג לעצמינו, ולחזור הביתה עם חיוך.)

ומה עשינו פעם?
מה עשינו כשלא היו פלאפונים? לא שמנו לב לחסר, כי הם פשוט לא היו, וגם לא סבלנו מהבעיות שהם מביאים איתם, אבל האם לכן נפסול אותם?
הרבה דברים היו שונים פעם. יש דברים שהיו חסרים, ויש דברים שלא היו חסרים, אבל היום חלק מהאנשים נזקקים להם.
העובדה שדבר מה לא היה פעם, אינה אומרת מאומה. נכון יותר לבדוק האם הוא משרת מטרה חיובית או שלילית.

אני כמעט לא יוצאת בחג לסרטים וכד'

ותאמיני לי שאם היו מביאים לי את זה סתם באמצע היום יום הייתי יוצאת ונהנית הרבה יותר,
החג לכשעצמו הוא פסק זמן.

 

[bbr]

אני כמעט לא יוצאת בחג לסרטים וכד'

ותאמיני לי שאם היו מביאים לי את זה סתם באמצע היום יום הייתי יוצאת ונהנית הרבה יותר,
החג לכשעצמו הוא פסק זמן.

זה בדיוק ההוכחה שכל אחד והאופי שלו וההנאה שלו!!!
ואם את רוצה יש היום גם בזמנים אחרים לא רק בחול המועד!

 

[שולה]

ותאמיני לי שאם היו מביאים לי את זה סתם באמצע היום יום הייתי יוצאת ונהנית הרבה יותר,
החג לכשעצמו הוא פסק זמן.

ולעומת זאת- אני במשך כל השנה עובדת גם בוקר וגם ערב. אין לי זמן לצאת, לנשום ק"ו לראות סרטים (אני מאד אוהבת את התענוג הזה) סוף כל סוף בא חול המועד, אבא של הילדים שלי נמצא גם הוא בבית ויכול לשמור עליהם בנחת, אין עבודה. אז כל החג נחים בצוותא עם המשפחה וערב אחד יוצאים עם האחיות / חברות. מה פסול בזה?