יפו, אוגוסט 2011

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לחו"ד
ו-כן, אפשר להוריד חופשי ולהנות ממה שהקב"ה ברא לנו בעולם היפה הזה...
ובטובו נתן לנו מצלמות כדי להנציח ולהתרגש מחדש!
(התמונות לא עברו עיבודים)
 

קבצים מצורפים

  • DSC00007.JPG
    1.1 MB · צפיות: 11
  • DSC09910.JPG
    1.3 MB · צפיות: 10
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה זה הWB הקפוא הזה...
משרת את המטרה!! כל הכבוד!
גם הראשונה ללא עיבוד כלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אכן.
התמונות אינם מעובדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
באמת עולם יפה,ועוד יותר ההנצחה..................
הראשונה מדהימה,והצבע הכחול מוסיף לה .

(צריך רק לישר את קו האופק.)

השניה לא משהו,
מידי הרבה פריטים ללא סדר שיוצרים הרבה בלגן בעיניים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תמונות לא מעובדות זה כבוד כשהתמונה מושלמת..

ראשונה:
קומפוזיציה טובה מאוד.
דרוש יישור קל
אני לא בטוח שהWB נועד לשרת מטרה כלשהיא (תקן אותי אם אני טועה) ומשום כך - הוא לא נכון בעליל. אם הוא בכוונה - ביצוע מצויין.
חשיפה לא מדוייקת, פרטים שרופים.

שניה:
קומפוזיציה לא מובנת
דרוש יישור
חשיפהלא מושלמת


ותכוון את התאריך במצלמה שלך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אם כבר יפו..

כפי שהנכם רואים, יצא לי בתמונות מדייי כחול.
מה יכולה להיות הסיבה?
תודה למפרע.
 

קבצים מצורפים

  • DSC09918.JPG
    1 MB · צפיות: 11
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י אביבים;729405:
כפי שהנכם רואים, יצא לי בתמונות מדייי כחול.
מה יכולה להיות הסיבה?
תודה למפרע.

אם היה לך ניקון - היה יוצא לך צהוב..
אם היה לך קנון - היה יוצא לך אדום..
יש לך סוני - אז כחול..:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י msphoto;729399:
אני לא בטוח שהWB נועד לשרת מטרה כלשהיא (תקן אותי אם אני טועה) ומשום כך - הוא לא נכון בעליל. אם הוא בכוונה - ביצוע מצויין.

יכול להיות שזה בטעות ושזה לא נכון, אבל הצבע שזה נתן למים לדעתי יפה מאוד,
זה נראה גלויה,
רק שזה לא נראה בארץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
msphoto וחברי פורם צילום הנכבדים שלום,
אני לומדת צילום מעצמי ולמדתי את הבסיס בקורס.
לא מתיימרת לעמוד ליידכם רק לקרוא חו"ד של הניקים בפורום פרוג.
אז תודה על הו"ד זה חשוב לי!...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י אביבים;729405:
כפי שהנכם רואים, יצא לי בתמונות מדייי כחול.
מה יכולה להיות הסיבה?
תודה למפרע.
זוכר את הלוקיישן מאיר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בגדול - תמונות יפות מאד!
הראשונה - יפה מאד, קצת שרופה
השניה - ההשתקפויות יפות מאד, אבל כדי ליצור קומפוזיציה נוחה לעין היה עדיף להתרחק קצת
השלישית- יפה מאד

ד"א - באיזו שעה צולמו התמונות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם ככה יצא לך ללא כוונה זה לא טוב!! אם רצית לראות את התמונה שלך ככה זה מצויין...

בגדול: ראיה צילומית טובה .. ברמה הטכנית יש מה לשפר כדאי לך ללמוד את ההוראות מצלמה זה נותן קצת הבנה . ויש המון אתרים באינטרנט..
גם אני את רוב הלימוד שלי עשיתי לבד. וזה לא רע.

נ.ב. בעניין העלאת תמונה בודדת כל פעם: זה לא עניין מנהלי של הפורום בלבד אלא הוא עניין שע"י זה שהצלם יודע להחליט איזה תמונה טובה יותר מבחינתו הוא מחדד את הביקורת העצמית שלו וע"י זה הראיה הצילומית תשתפר המון לפעם הבאה.. מאד מומלץ לנסות!!


בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י msphoto;729407:
אם היה לך ניקון - היה יוצא לך צהוב..
אם היה לך קנון - היה יוצא לך אדום..
יש לך סוני - אז כחול..:eek:
מאיר???
יש לי פסיכולוג טוב עם רקע בצילום ... הוא יוכל לעזור להפרעת הניקון שלך...:D:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אינני צלמת, אך אהבתי מאד את התמונות.
באיזו שעה צולם? ובאילו שעות אתם ממליצים לצלם ביפו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י מיכאל דב;729570:
מאיר???
יש לי פסיכולוג טוב עם רקע בצילום ... הוא יוכל לעזור להפרעת הניקון שלך...:D:D

אם הרקע שלו בצילום היה קשור לניקון, אני לא מתקרב אליו, למעשה אני אשלח אותו לבדיקת טראומות עבר..:cool:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בהתחלה, פשוט שמחתי שאני כבר מחוץ לבית הכלא, בן אדם חופשי, יכול לקום מאוחר, לא צריך לעמוד במסדר כל בוקר, אני אדון לעצמי: אף אחד לא יחלק לי הוראות, אני לא צריך לישון במיטה נמוכה, לקבל כל היום בדיחות מעליבות משישא, הבוס של התא.
אני יכול להסתכל על השמיים כמה שבא לי, לא רק בשעת חצר היומית.
הכיף הזה, אתם לא יכולים לדמיין, לעשות מקלחת במשך יותר משבע דקות, בלי לשמוע צרחות אימים של הסוהרים: "תצא! תצא!" ופתאום המים הופכים לקפואים ואני שומע צחוק מרושע.
כיף להיות אדם חופשי. ככה חשבתי.
אלא ש... לצערי, חוויית השחרור לא הייתה כפי שחשבתי, ולמעשה רחוקה מאוד מהחלומות הורודים אותן רקמתי בליבי בשנות כליאתי הארוכות.

זמן קצר לאחר השחרור התחלתי בעבודה הראשונה שלי. שוטף כלים במסעדת הברון הרזה, בפאתי יפו הערבית. הייתי שומע ניגונים בווליום, מלהתענג על האפשרות ליהנות בפרטיות. בלי ששישא חצוף מתערב לי ומכבה ומדליק לי כמה שבא לו.
אני שמח בכך שמצאתי עבודה ויש לי אפשרות לשלם על השכירות, ועל השתייה ומתענג על החופש.
אלא שאז, בערך כשבועיים לאחר תחילת עבודתי, הגיע אליי קוסקוס הרזה, הבעלים של המסעדה. תפס אותי באמצע שטיפת הכלים. ניער לי את הצווארון אפילו יותר מפחיד ממה ששישא היה אוהב לעשות, וצעק עליי:
מה נראה לך שאתה עושה פה? שמעתי שאתה אסיר משוחרר!

הסתכלתי עליו בלי לדבר, הידיים שלי עדיין טבולות במים הסבוניים. הלב התחיל לדפוק לי כמו פטיש על סדן. כמו שישא על הכתף שלי אם הוא דמיין שהסתרתי לו את הנוף של הרצפה או משהו. "אני עובד כאן כבר שבועיים," גמגמתי. "לא עשיתי שום דבר רע."

קוסקוס, מצידו, צחק צחוק קר: "לא עשית שום דבר רע? אתה לא עשית שום דבר רע גם כשישבת בכלא, נכון?" הוא התקרב אליי עוד יותר, והריח של הדיאודורנט הזול שהוא אהב להשתמש בו הכה באפי כמו שריקה: "תקשיב לי טוב, פשעון קטן. אני לא רוצה פה בעיות. לא רוצה משטרה, לא רוצה לקוחות שיברחו, ובטח לא רוצה שאיזה גנב יעבור לי על הקופה..."

מה יכולתי להגיד? אוקיי, הייתי בכלא, אני אסיר משוחרר - הנה אמרתי את המילים האלו! - אבל... אבל... "אבל אני לא גנב!!" ניסיתי להגן על עצמי. נראה לכם שהוא התרשם? פחח.

"כולם אומרים ככה," הוא ירק על רצפת המטבח שגם ככה לא הייתה שיא הנקיון. "שמע, יש לי משפחה לפרנס ועסק לנהל. אני לא יכול להרשות לעצמי להסתכן איתך. ביי"

וזהו. הרגשתי איך הקרקע נמסה מתחת לרגליי. שוב הייתי הופך למישהו שאף אחד לא רוצה, מישהו שכולם פוחדים ממנו, מישהו שלא מגיע לו הזדמנות שנייה. א-ס-י-ר מ-ש-ו-ח-ר-ר. מילים צורבות כל כך.

"בבקשה," לחשתי. "אני צריך את העבודה הזאת. אני לא אעשה בעיות, מבטיח לך. וגם... אני... אני... לא גנב...".
מזל שלא יצא כלום מהעיניים, נס.

אבל קוסקוס לא התרגש, פנה ללכת, גבו מדבר אליי: "תקח את השכר עד היום ותיעלם מפה. אל תחזור."

*
ועכשיו אני יושב כאן, בחדר השכור הזה שמריח כמו פחית בירה מעוכה בוואדי, כותב. בחוץ יורד גשם, והטיפות על החלון נשמעות כמו מחיאות כפיים איטיות, לעגניות.

אכן, כבר חמישה חודשים עברו מאז קוסקוס זרק אותי. חמישה חודשים של דלתות שנטרקות בפנים, של מבטים חשדניים, של המילה "אסיר משוחרר" שהופכת אותי לאדם בלתי נראה. לא, זה לא נכון. אני נראה מאוד טוב. יותר מידי. אמהות רצות לשמור ילדותיהן לצידן, קשישים ממהרים להניח יד על ארנקם כשאני עובר. הקופאי השכונתי שמחייך לכולם מביט בי במבט קפוא.

אתמול קיבלתי עוד תשובה שלילית לבקשת עבודה. הפעם מחברת ניקיון. אפילו לא רצו שאבוא לראיון. "בגלל הרקע הפלילי," הסבירה לי המזכירה בקול מנומנם, כאילו היא מספרת על מזג האוויר. "מצטער, ובהצלחה".

הרקע הפלילי. זה מה שאני עכשיו. לא בן אדם, לא אדם שטעה ושילם על הטעות שלו. רק שתי מילים מעורפלות. רקע פלילי.

אני חושב לפעמים על שישא מהכלא. איך הוא אמר לי יום אחד: "תראה, לוזר, בחוץ זה לא מחכה לך פיקניק. הם לא מחכים לך עם פרחים ונשיקות. הם מחכים לך עם פטיש, מסמר וסדן".

צחקתי עליו אז. חשבתי שהוא שישא. עכשיו אני מבין שהוא אמר לי את האמת הכי כנה שמישהו אמר לי אי פעם.

החופש שלי זה לא חופש. זה כלא אחר, גדול יותר, עם חומות בלתי נראות. הפרק שבין הסורגים לחוץ לא קיים. השחרור הוא אשליה. האמת היא שהחברה ממשיכה להעניש אותך גם אחרי שסיימת את הזמן שלך. היא מסמנת אותך בחותמת בלתי נמחקת ואומרת לכולם: "הנה, זה המסוכן. תיזהרו ממנו."

מחר אני חוזר לביקור אצל הקצין מבחן. אגיד לו שהכל בסדר, שאני מחפש עבודה, שאני משתדל להשתלב. כמובן. כל מה שהוא צריך לשמוע ולרשום בטפסים הארורים שלו. לא אגיד לו שאתמול חשבתי לרגע אחד, רק לרגע קטן, שאולי שישא צדק כשאמר שכדאי לחזור פנימה. לפחות שם יודעים מי אתה. ואם אתה לא דורך בטעות על הבוהן הלא נכונה, אתה גם זוכה ביחס די סביר מהחברה סביבך. אתה לא שקוף, לפחות. גם משהו, לא?

אז אני מבקש ממכם, ההגונים, שוחרי החופש. אם תיתקלו בי פעם, או באחד מחבריי למעמד הלא מכובד, תנו לנו צ'אנס, זה הכל.
לא ויתורים, לא הטבות, לא יחס מועדף, לא שאלות מטופשות, רק צ'אנס.

אהלן, ביי. תודה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה