שיתוף - לביקורת ירושלים של דורות

  • הוסף לסימניות
  • #23
  • הוסף לסימניות
  • #24
גם אני הסתפקתי.

עריכה:
בסוף ערכתי ושיניתי.

לאלו שבאים עכשיו, הסיום המקורי היה כך:

ורבי אנשיל עדיין מבכה את ירושלים.​
מבכה את בניו של הקב"ה, שסרו מדרכו. שכבר לא מעניין אותם מה שמעניין אותו.​
מבכה את בנו שלמה שהתרחק, ואת נכדתו ענבל שהתרחקה עוד יותר.​
מתי ישובו הבנים לביתם?​

אשמח לשמוע עוד חווֹת דעת. מה עדיף?
פשיטא שבפשיטא שבפשיטא.
הנאה צרופה הסוף המפתיע הזה.
והדאנצן היווניים, התמוגגות.
זה @הדוויג, מה ציפיתם.
כך גורס אני: עדיף הומלס ירושלמי מווילאי תל אביבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נהדר!
איך כל דמות מתוארת בסגנון הכתיבה האופייני לה (שהציניות לא נעדרת ממנו...), ואיך כל דמות מוסרת לנו את ההסתכלות שלה על העיר רבת הגוונים הזו.
הסיום מחזיר אותנו להסתכלות האמיתית (או שגם כאן יש תעתוע?...) ובכל-זאת הייתי מצפה לקצת יותר הרחבה, קצת יותר השלמה.
אבל מן הסתם זה הסגנון שלי. אחרים כותבים בסגנון אחר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ורבי אנשיל עדיין מבכה את ירושלים.מבכה את בניו של הקב"ה, שסרו מדרכו. שכבר לא מעניין אותם מה שמעניין אותו.מבכה את בנו שלמה שהתרחק, ואת נכדתו ענבל שהתרחקה עוד יותר.מתי ישובו הבנים לביתם?
אני דווקא אוהבת את זה. אולי טיפה פחות ישיר, אבל יש בזה משהו יותר "סוגר", יותר מאחד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
קטע מעולה!

לא אוהבת כקוראת שמאכילים אותי בכפית, תסמכו על האינטלגנציה של הקוראים שיבינו לבד.
לכן, בעיני, העריכה נדרשת ומעלה את הקטע בדרגה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה