ישעיה או ישעיהו - ירמיה או ירמיהו

[אפכא מסתברא]

...שיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום),

אם כבר העלו אשכול זה מדרכו לארכיון לא אתאפק מהתיחסות להערה שבסוגריים - 'מסור' זה לא שיבוש; יש משקל כזה בלשה"ק/בעברית (איך שתקראו לזה, בלי מריבות בבקשה) לבעלי מקצוע מסוימים וגם לסתם חפצים: כרוז, פמוט ויש עוד.

 

[stars]

אם כבר העלו אשכול זה מדרכו לארכיון

קיבלתי את ההערה

כרוז, פמוט

כוונתך לניקוד שורוק באות ו'?

 

[אפכא מסתברא]

קיבלתי את ההערה


כוונתך לניקוד שורוק באות ו'?

לא, מה פתאום! כָּרוֹז, מָסוֹר, פָּמוֹט, פָּעוֹט

 

[stars]

לא, מה פתאום! כָּרוֹז, מָסוֹר, פָּמוֹט, פָּעוֹט

אז לגמרי לא הבנתי.
חשבתי ש @מוישה התכוון למילה "מסור" עם שורוק בו', במקום "מוסר", והיינו מי שמוסר לשלטון.

 

[אפכא מסתברא]

אז לגמרי לא הבנתי.
חשבתי ש @מוישה התכוון למילה "מסור" עם שורוק בו', במקום "מוסר", והיינו מי שמוסר לשלטון.

אכן, אין לי ספק ש @מוישה התכוון למלה 'מסור', אותו משוקץ שהיה מוסר לשלטונות לשה"ר על יהודים, אבל לא מנקדים זאת בשורוק אלא בחולם מלא.

 

[stars]

אכן, אין לי ספק ש @מוישה התכוון למלה 'מסור', אותו משוקץ שהיה מוסר לשלטונות לשה"ר על יהודים, אבל לא מנקדים זאת בשורוק אלא בחולם מלא.

??
ואני תמיד קראתי את זה תמיד בניקוד שורוק (כלומר, כך ראיתי מנקדים מילה זו).

 

[אפכא מסתברא]

??
ואני תמיד קראתי את זה תמיד בניקוד שורוק (כלומר, כך ראיתי מנקדים מילה זו).

נו-נו, כמה פירות עבודה של 'נקדנים/ות' ראיתי שהם עקודים וברודים ואוי לניקודים...

 

[stars]

נו-נו, כמה פירות עבודה של 'נקדנים/ות' ראיתי שהם עקודים וברודים ואוי לניקודים...

למה ש"מוסר" יוחלף למסור עם 'חולם' יותר מאשר ל"מסור" עם 'שורוק'?

 

[stars]

למה ש"מוסר" יוחלף למסור עם 'חולם' יותר מאשר ל"מסור" עם 'שורוק'?

כלומר, ברור שהוא משום שהמילה מסור עם שורוק מבטאת מי שנמסר ולא מי שמוסר, אך הלא בשיבושים עסקינן

 

[אפכא מסתברא]

'מוסר' לא הוחלף ב'מסור' - יש מלה כזו, 'מוסר', וזה פועל בזמן הווה (מוסר, מוסרת, מוסרים, מוסרות) שיכול לשמש גם שם עצם (כמו שומר, בוקר, רועה וכו'), וחוץ מזה יש 'בעל מקצוע' כזה, שזו עבודתו תמיד - 'למסור', והוא מסוֹר, כמו שיש חוטא אבל יש חַטָּא - זה שה'מקצוע' שלו לחטוא, זו דרכו.
'מסוּר' הוא צורת בינוני פעול של 'מוסר', כמו ש'שמוּר' ל'שומר', 'פעוּל' ל'פועל' וכו'.

 

[stars]

כמו שיש חוטא אבל יש חַטָּא

אז למה לא לכתוב מסר (בפתח וקמץ)?

 

[אפכא מסתברא]

אז למה לא לכתוב מסר (בפתח וקמץ)?

זאת שאלה על מי שטבע מטבע לשון זו - 'מסור', למה בחר במשקל זה דייקא. אפשר לשאול למה לא 'מסרן', כמו 'קבלן'...
אפשר לראות מלה זו, לדוגמא, בתוספתא סנהדרין יג, ה: אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים...
לפי צורת הרבים ברור שהניקוד הוא כמו פמוֹט - פמוטות, כרוֹז (לא כְּרוּז, שזה משהו אחר) - כָּרוֹזוֹת.

 

[טראכטער]

אפשר לראות מלה זו, לדוגמא, בתוספתא סנהדרין יג, ה: אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים...

וזו כבר, במחילה, קושיא על עצם ההנחה של @מוישה שמילה זו מקורה משיבושים עתיקי יומין תוצרת מזרח אירופה

טוב, זה כבר שייך לז'אנר המילים שנוהגים לשבש כדי להציב ציונים כל כמה שורות שאיננו מאמינים בלשונם הטמאה, חלקן במקור משיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום), בקיצור כתיבה שמלאה ב'שטותים' ו'טעותים'...

 

[מוישה]

אתם בהחלט צודקים. לא זכרתי שבמשך השנים עמדתי על כך שזו צורה תקינה [בדומה גם ל'רכוב' במקום רוכב]. אולי לכן כתבתי זאת בסוגריים בתוספת 'אולי' ומי יעמוד בסוד כוונתי הטמירה גם לי...

 

[ישראל123456]

מסור זה כנראה בפתח קמץ (ושמו וי"ו בקמץ) במשקל גנב גמל סלח (משקל דומה הוא גזלן ומקביל בשורש מסר הוא מסרן וזה בלשון תלמוד ירושלמי בקמץ וכתבו "גוזלן").

1 גנב - פתח קמץ.
2 גזלן - פתח שוא קמץ.
3 גוזלן - קמץ שוא קמץ
[4 הצלע החסרה - קמץ קמץ]

 

[אפכא מסתברא]

3 גוזלן - קמץ שוא קמץ

איפה ראה מר 'גוזלן' מנוקד בג' קמוצה?
ולעצם ההנחה ש'מסור' הוא על משקל גנב, סלח וכו' - רבים של גנב = גנבים, ורבים של מסור - מסורות, כפי שצוטט לעיל, וקמץ שיש אחריו ו' זה רק בענייני קרי וכתיב במקרא, ולא בדברי חכמים.