דרוש מידע יש כאן מישהי שעובדת בלקיחת דמים? או שמכירה מישהי כזאת?

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מכללות ואוניברסיטאות מנסות להילחם בה, פרופסורים ומנחים מתאמצים לזהות ולפסול אותה, וסטודנטים רבים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להמשיך להשתמש בה.

היא קיימת בשטח כבר לא מעט זמן, ולמרות זאת - כתיבה אקדמית באמצעות בינה מלאכותית ממשיכה להוות סוגיה בוערת שמעסיקה ומאתגרת את העולם האקדמי.

סיבות למה להיעזר בכלי AI כדי לכתוב עבודה לא חסרות. זה קל, מהיר ונוח כל כך. כל מה שעליכם לעשות הוא להזין שאלת מחקר ולקבל תוך כמה רגעים עבודה אקדמית שממבט ראשון - נראית בנויה לתלפיות.

אך האם זה אכן אפשרי?

התשובה שלא תסבך אותי משפטית, במילה אחת, אם תלחצו אותי לקיר - היא לא.

התשובה המורכבת יותר היא לא לגמרי.

התשובה המדויקת ביותר היא כן, אבל זה מסוכן.

למה מסוכן? לא רק כי יכולים לעלות עליכם, אלא כי יש סיבה שלאנשי מקצוע קל לזהות עבודות שכלי AI יצרו. הכתיבה שלהן היא בדרך כלל כללית ופשטנית, כמעט תמיד נטולת עמדה מחקרית וחשיבה ביקורתית, ולפעמים עלולה להכיל פרשנויות שגויות ונתונים לא מדויקים.

כלי כתיבה של AI מייצרים תגובות על סמך דפוסים בנתונים שהוכנסו עליהם, אבל אין להם הבנה אמתית או כישורי חשיבה ביקורתית כמו של אדם אקדמי. זה אומר שלפעמים הם יכולים לתת תשובות שנשמעות טובות אבל בעצם שגויות, מטעות או פשוטות מדי. בעבודה אקדמית יש חשיבות מכרעת לדיוק ולכתיבה בשפה שלכם, ולכן שימוש במידע שלא אומת כראוי עלול להוביל לציונים נמוכים או אפילו לפסילה.

בנוסף, עבודה אקדמית דורשת לעתים קרובות תובנות חדשות, ניתוח מעמיק ופרשנות אישית, דברים שכלי AI פשוט לא יכולים לספק. אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב עבודת סמינריון, היא עלולה להיות חסרה את העומק והפרספקטיבה הייחודית שהמנחה האקדמי שלכם מצפה לה.

אם החלטתם בכל זאת לקחת את הסיכון, ולנסות לרתום את היכולות הבאמת מדהימות של AI לטובת העבודה שלכם, הנה כמה כללי מפתח שיעזרו לכם לא להסתבך:

אתם הראש - אתם אשמים

AI היא אולי טכנולוגיה גאונית, אבל לפעמים כדאי להתייחס אלה כאילו הייתה ילד מוגבל. תסבירו בדיוק מה אתם מבקשים, אל תסמכו עליה שתבין לבד, תנו לה דוגמאות, תסבירו לה איפה טעתה אם התוצר הראשוני היה לא מדויק.

AIיכולה, בתנאים מסוימים, לעשות עבורכם את העבודה השחורה והמייגעת של חיפוש החומרים, השכתוב והניסוח, אם אתם מצפים ממנה להבין יותר מכם איך צריכה להיראות העבודה שלכם - זאת בעיה. היא בסוף כאן כדי לקבל הוראות ולבצע אותן כמיטב יכולה, אבל אין לה את הכלים להוביל את התהליך.

תהיו ספציפיים

אתם מעוניינים שכתוב של מידע קיים או ניתוח שלו ? שאלות מחקר או מסקנות? פרשנות ביקורתית או סקירה יבשה? אל תסתפקו בהגדרה "כתיבה אקדמית", נסו לכוון את כלי הכתיבה לטון ולאפיונים הספציפיים של כל פרק ותת פרק בעבודה שלכם.

תסמכו רק על עצמכם

גם כלי הAI הטובים ביותר תוכנתו באופן שמאפשר להם, לפעמים, לבלף בביטחון. אם חסר להם מידע או שהם התקשו להבין את השאלה באופן מדויק, אם הם לא מוצאים מחקרים אמתיים שמתאימים למטרה שניסחתם - הם עלולים לנסח פרשנות מעוותת למה שנכתב בהם, ואפילו להמציא מחקרים לא קיימים. תבקשו מקורות, תגדירו באילו תנאים אקדמיים הם צריכים לעמוד, ותבדקו כל אחד ואחד מהם בעצמכם. סביר להניח שרובם יהיו באנגלית ולחלקנו זה אתגר, אבל זה שלב הכרחי.

תבקשו עזרה

כאמור, AI יכולה לספק תוצאות לא רעות בכלל, אבל חסר לה את שיקול הדעת האנושי והמקצועי. היא לא תוכל להחליט עבורכם אם שאלת המחקר מקורית ורלוונטית מספיק, האם הפרקים מחולקים באופן פרופציונאלי, האם העבודה בנויה באופן שיש בו הגיון מחקרי. היא גם לא יכולה לייצר טון אישי של סטודנט חוקר ואיש מקצוע בהתהוות שאמור בכל זאת לעבור בין השורות היבשות. תתייעצו עם המנחה שלכם או עם איש מקצוע בכל אחד משלבי איסוף הנתונים והכתיבה.

בשורה התחתונה?

כלי AI יכולים לעזור לכם מאד בכתיבת העבודה, אבל הם בשום אופן לא יכולים להחליף אתכם. תתייחסו אליהם כגמדים הקטנים שיכולים לאסוף עבורכם נתונים, לשכתב מידע ולהציע רעיונות, אבל תדאגו להשאיר כותב מקצועי בעל הבנה אקדמית מספקת עם יד על ההגה.
התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה