שיתוף - לביקורת יש לי חלום!

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני רוצה להזמין אתכם איתי לישיבה קטנה בשכונת בית וגן, ירושלים לפני מספר שנים.

אם תסתכלו חזק על השולחן הקדמי, בספסל הראשון מימין.

תראו בחור יושב וחושב, כל כך חזק שהוא מזיע כולו.

אחרי כמה דקות הוא מוציא דף ועט, ורושם משהו.

שלש מילים, לרוחב הדף, בגדול.

הבחור הזה הוא אני!





על הדף היה כתוב "רק ADHD יכול "

למפרע מסתבר, שהמשפט הזה שינה את פניו של העולם.

יש לי חלום, שביום מן הימים כל אותם בעלי ADHD יבינו את ערך האוצר שיש להם בידיים.



בינינו מסתובבים להם אלפי אנשים מדוכדכים על גורלם שהם זכו להיות בעלי הפרעת קשב וריכוז.

אבל לא כך הם פני הדברים, האנשים הללו שמסתובבים בינינו הם פצצת פוטנציאל!

כל אחד ואחת ממנו יכולים להיות אלה הבאים שישנו את פני ההיסטוריה אם רק יתחילו להבין שאין הם מוגבלים אם כי הם מצוידים בכוחות על.



אני לא מזכיר כאן את שמותם של כל אלה בהיסטוריה שהצליחו והיום הם מככבים בכל מקום, לא מפני שאיני מכיר כאלה אלא מפני שברגע שרק אנשים יבינו את זה הם יהיו כל כך רבים עד שאי אפשר למנותם!



אם תראה ביום מן הימים אדם שמדבר בטלפון תוך כדי נסיעה באופניים אגב קריאת ספר, דעו לכם שגם הוא זכה להמנות על בעלי הכשרונות המיוחדים הללו.



אנו, בעלי מתנת הקשב וריכוז, ביצירתיותנו נשנה את פני העולם, מפני שאנשים בעלי קו מחשבה ישר ורגיל כבר ישנם לאלפים ורבבות והם את שלהם כבר עשו, ועכשיו – תורינו!



אמנם איני ממעיט חס וחלילה בהתמודדויות הרבות שאנו מתמודדים איתן כבעלי הפרעת קשב וריכוז אך האנרגיות הרבות שיש לנו לבצע כל משימה עד הסוף והאפשרות שלנו להיות כל כך אכפתיים וקשובים לסביבה ולעולם לא לשעמם את מי שסביבנו היא מתנה גדולה

יום אחד יבוא, וכולנו נכיר בזה, אנשים ילכו ממומחה למשנהו בחיפוש אחר תואר הכבוד הזה, ובצדק.



יש לי חלום!



------------------------------------
לתוכן נוסף של חזקי .ט הכנסו לאתר מילים. בונות. עולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הכל מעורבב לי עכשיו במוח כמו איזה לא יודעת מה
ויש לי מיליון וטונות דברים מה לומר על הנושא
אז מזלכם ששום דבר לא יכול להתנסח עכשיו במשהו שקרוב למסודר... אז אציין רק את הדברים החשובים שבלעדיהם הדעת לא תדע מנוחה-
1. כל מילה כל אות כל פסיק ואפילו כל נקודה (ובאמת היו פה כמה שמיותרות ממש ואיימו לשבש לי את הרצף) - פצצות!
2. הרווחים האלה!!!!!! הם לא רק איימו לשבש את הרצף, אלא הם גם מימשו את האיום...... הם מציקים בעין , בצורה ....
אז אם אפשר לערוך את זה ולמחוק את הרווחים בין שורה לשורה (יודעים כמה דברים יכלו לקרות בזמן הזה שבין שורה לשורה??? סדום יכלה להתהפך פעמיים, אלף ואחת מחשבות יכלו להיכנס ולהישכח,העולם יכל להתפרק , וזה רק ההתחלה...)- אז תעשו את זה
כי זה ממש נחוץ!!!!!!

3. אמן החלום יתגשם בקרוב למה מכירה יותר מידי "מדוכדכים" שלא מעיזים אפילו לעשות אבחון.......
זהו
עד כאן דברי המרצה, אפשר להתעורר
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הכל מעורבב לי עכשיו במוח כמו איזה לא יודעת מה
ויש לי מיליון וטונות דברים מה לומר על הנושא
אז מזלכם ששום דבר לא יכול להתנסח עכשיו במשהו שקרוב למסודר... אז אציין רק את הדברים החשובים שבלעדיהם הדעת לא תדע מנוחה-
1. כל מילה כל אות כל פסיק ואפילו כל נקודה (ובאמת היו פה כמה שמיותרות ממש ואיימו לשבש לי את הרצף) - פצצות!
2. הרווחים האלה!!!!!! הם לא רק איימו לשבש את הרצף, אלא הם גם מימשו את האיום...... הם מציקים בעין , בצורה ....
אז אם אפשר לערוך את זה ולמחוק את הרווחים בין שורה לשורה (יודעים כמה דברים יכלו לקרות בזמן הזה שבין שורה לשורה??? סדום יכלה להתהפך פעמיים, אלף ואחת מחשבות יכלו להיכנס ולהישכח,העולם יכל להתפרק , וזה רק ההתחלה...)- אז תעשו את זה
כי זה ממש נחוץ!!!!!!

3. אמן החלום יתגשם בקרוב למה מכירה יותר מידי "מדוכדכים" שלא מעיזים אפילו לעשות אבחון.......
זהו
עד כאן דברי המרצה, אפשר להתעורר

לא הבנתי, את הכל בשורה אחת???
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
רציתי להעלות כמאמר אבל רציתי קודם ביקורת.

אז תכלס' אפשר ביקורת טכנית?
(שכחתי לכתוב בהתחלה שזו המטרה ואז כבר לא הייתי על המחשב...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא הבנתי, את הכל בשורה אחת???
לאאאא
רק לצמצם את השורות
כי בעקבות ההעתקה יצא שבין שורה לשורה יש שורה ריקה (ובין קטע לקטע איזה שלוש, שאז בכלל מי המבול היו מספקים להתאדות.....), הובנתי??

וזה ברור אגב שזה מאמר
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לאאאא
רק לצמצם את השורות
כי בעקבות ההעתקה יצא שבין שורה לשורה יש שורה ריקה (ובין קטע לקטע איזה שלוש, שאז בכלל מי המבול היו מספקים להתאדות.....), הובנתי??

וזה ברור אגב שזה מאמר


זה ממש לא עקב העתקה, זה ככה כי ככה אני כותב!
סגנון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זה ממש לא עקב העתקה, זה ככה כי ככה אני כותב!
סגנון...
זה ממש כן בגלל ההעתקה
בעצמי העתקתי פעם משהו וככה זה יצא
אבל כמו ילדה נהדרת מחקתי רווחים...
עכשיו זה לא שיש בעיה שיהיו רווחים
אבל כשזה יותר מידי, זה אמיתי משבש תרצף. ולא רק אני אמרתי את זה. הזיכרון שלי ממש מפתיע אותי ואני נזכרת שהועלה פעם איזה משהו עם רווחים, ואיזה מישהי ביקשה למחוק (ממש לא אני)
טוב לא חשוב , כבר קראתי (ותנסו לקרוא את זה שוב עם ה"סגנון" של עשר מרווחים בין בית לבית או קטע לקטע או איך שלא קוראים לזה, ותבדקו אם זה זורם מספיק.....)
*בין שורה לשורה זה ממש לא קריטי, אבל בין קטע לקטע זה ממש הרבה!!!!!

והנל לא סותר את העובדה שחוץ מזה זה מושלם בעיניי
תוכן משגע וראיון אדיר (והנושא!!)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם תסתכלו חזק על השולחן הקדמי, בספסל הראשון מימין.

תראו בחור יושב וחושב, כל כך חזק שהוא מזיע כולו.
מאמר נפלא!
אם ביקורת: הרווח בין שורות אלו, למרות שהם משפט אחד, הפריע לי.
בהצלחה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סליחה שאני כל כך צוננת ובתפקיד משביתת השמחות.
אבל כאיידיאייצ'דית בעצמי, אני חייבת לומר שקשב וריכוז זה מתנה מקסימה
אין על היצירתיות והמרץ והזרימה שלנו, ועל עוד אלף מתנות שוות שקיבלנו.
אבל אסור בשום פנים ואופן להקטין את הבעיה ולטעון שרק ADHD יכול ואיזה כיף לכל המופרעי קשב.
אני מכירה כמה וכמה נשים מתוקות שהחיים שלהן מבולגנים, ובתקופות שהן לא יכולות לקחת ריטלין אז לא כדאי לדמיין איך הבית שלהן נראה ובכמה סכסוכים עם הבוסית זה עולה להן...
וגם מכירה ילדים מדהימים, כובשים ודבשיים לחלוטין, שכל העסק עלה להם בדחייה חברתית מזעזעת ולא 'רק' בהסתבכות עם כל הצוות ובקשיים לימודיים.
נכון שזו מתנה מדהימה, וכנראה שהרבה כאלו שקבלו אותה מתנת שמיים לא יוותרו עליה לעולם,
אבל עדיין, לפחות אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מאוד מתוסכלת ממנה ומוכנה להשליך אותה לכל הרוחות והאנשים שמקנאים בי על הADHD המתוקי שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
סליחה שאני כל כך צוננת ובתפקיד משביתת השמחות.
אבל כאיידיאייצ'דית בעצמי, אני חייבת לומר שקשב וריכוז זה מתנה מקסימה
אין על היצירתיות והמרץ והזרימה שלנו, ועל עוד אלף מתנות שוות שקיבלנו.
אבל אסור בשום פנים ואופן להקטין את הבעיה ולטעון שרק ADHD יכול ואיזה כיף לכל המופרעי קשב.
אני מכירה כמה וכמה נשים מתוקות שהחיים שלהן מבולגנים, ובתקופות שהן לא יכולות לקחת ריטלין אז לא כדאי לדמיין איך הבית שלהן נראה ובכמה סכסוכים עם הבוסית זה עולה להן...
וגם מכירה ילדים מדהימים, כובשים ודבשיים לחלוטין, שכל העסק עלה להם בדחייה חברתית מזעזעת ולא 'רק' בהסתבכות עם כל הצוות ובקשיים לימודיים.
נכון שזו מתנה מדהימה, וכנראה שהרבה כאלו שקבלו אותה מתנת שמיים לא יוותרו עליה לעולם,
אבל עדיין, לפחות אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מאוד מתוסכלת ממנה ומוכנה להשליך אותה לכל הרוחות והאנשים שמקנאים בי על הADHD המתוקי שלי.
את לא הורסת שמחות כמו ש'יחזקאל הגאון' לא ניסה להעלים לגמרי את הקושי בהתמודדות עם 'המתנה', וכפי שסייג בעצמו,

וזה טוב מדי פעם (לפחות) להאיר זווית אופטימית על 'מתנה' שקבלנו למרות הקשיים והתמודדויות, גם אם זה נראה ייפוי המציאות, כי בתכלס מציאות נקבעת בין השאר על פי מה (ואיך) שאנחנו חושבים.
סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש אבל אני מאמין בזה
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בין אבחון לרצון

תשמע, חשוב לי לפני שאספר לך את הסיפור האישי שלי להבהיר לך משהו: אני לא רופא ולא מומחה בכלל, איש רגיל, עם סיפור רגיל. המידע הרפואי שיוזכר כאן, זה מה שהיה איתי, ולכל אחד הסיפור שלו, ואין לראות בדברים מידע רפואי, ובכלל, אף פעם סיפורים הם לא סמך למידע רפואי, רק בכל דבר להתייעץ עם הגורמים המוסמכים לכך.

והאמת שאם אתה חושב על זה, זה הסיפור הגדול של החיים שלי: שהמידע הרפואי עליו הסתמכו לא היה מדויק ומספיק רחב מבחינה מקצועית. אצלי זה עלה ביוקר, בהפסד של הרבה שנים ובחוויית כישלון שהותירה רושם לא פשוט. אז אתה לפחות אל תסמוך על סיפור בשביל להחליט משהו.

הייתי ילד מלא חן ועוד יותר מלא מרץ. אבא שלי תמיד אמר שהוא ישכיר אותי לתחנת הכח בחדרה. מטבע הדברים את אבא זה הצחיק, את המחנכים שלי פחות.

אז תצרף את המרץ שלי בשיעורים בתוספת חוסר היציבות במבחנים, פעם חמישים, פעם מאה, קח עם זה גם את כל המכות שחילקתי, ותקבל מסקנה: ככה אי אפשר להמשיך.

המלמד צלצל איפוא להורי: "נראה לי שלילד שלכם יש הפרעת קשב וריכוז, לא צריך להיבהל, כמוהו יש עוד שישה - שבעה בכיתה, הוא יקח ריטלין לא קרה כלום". והפנה אותנו לרופאת קשב וריכוז לבדיקה.

באנו לרופאה. לכבוד הרופאה לא היה זמן, והיא גם כעסה קצת שאיחרנו. אז היא הביאה לאבא מהר כמה מסמכים שבראשם כתוב "טופס סולם הערכה ע"ש NICHQ ונדרבליט".

למחרת, לקראת סופו של עוד יום מתיש לי ולמחנך, הבאתי ברגע האחרון את המסמך למחנך, הוא סימן מה שסימן בזריזות, והחזיר לי במעטפה סגורה. אחר כך גם אמא ואבא מלאו משהו וחזרנו עם המסמכים לדוקטור 'קשב וריכוז' שהפכה למורה לחשבון וספרה נקודות מהמסמכים שמלאנו ובסוף פסקה: הילד ADHD. הוא צריך סיוע תרופתי.

מאז התחלתי שנים מתמשכות ובלתי נסבלות של ניסוי וטעיה, התחלנו ב'ריטלין', עברנו ל'וויואנט', משם ל'אטנט', אחרי זה 'קונצרטה' ובחזרה ל'ריטלין'- אבל 'אל אי' (שחרור מושהה). כאן זה כתוב בשתי שורות אבל בכל פעם זה תהליך מתמשך של חודשים. ניסיון הסתגלות, עוד ניסיון אחד, הבנה שזה לא טוב ומעבר לתכשיר הרפואי הבא.

וכל החודשים - ואחר כך גם השנים הללו – היו סבל מתמשך לי ולמחנכים שלי, כי לא באמת חדלתי להפריע, כן סבלתי משינויים במצבי הרוח, עצבנות יתר, ומריבות בלתי פוסקות עם כל מי שסבב אותי. המון התפרצויות. זה היה נורא. ולמלמדים לא היה אפילו זכות טענה כי הרי אנחנו בתוך התהליך ועושים את המוטל עלינו.

שלא תבין אותי לא נכון, אני לא מתנגד לריטלין, אני ממש בעד, אבל בעד שזה יעזור, אצלי זה לא עזר. ובעיקר אני בעד מודעות לכך שיש בעיות אחרות ייחודיות שיכולות להראות כמו קשב וריכוז אבל הן לא. וריטלין יכול להזיק ולהחריף את הבעיה.

אם יש, נניח, חרדה, שגורמת להתפרצויות, שיכולות להיראות כמו קשב וריכוז, רופאת הקשב לא תדע זאת וריטלין עלול להחריף את הבעיה.

אם יש, נניח, אוטיזם קל, רק פסיכולוג מומחה לאוטיזם ידע לבדוק זאת, אנו עלולים לסגור את העניין עם ריטלין ולחיות שנים עם טעות נוראה.

אז אני ממש תומך בריטלין למי שיש לו הפרעת קשב. פשוט אני יותר תומך בבדיקה יסודית.

נחזור אלי. התגלגלתי משנה לשנה, תוך כדי ניסוי וטעיה של כדורים, סיימתי כיתה ח', התחלתי ישיבה קטנה כשאני הולך על רגל שמאל. אחר כך הפסקתי ללכת. הישיבה פנתה לארגון ביישוב שלנו שעוזר לבחורים, בקשו מהם למצוא לי מקום אחר.

איזה אברך צעיר ונחמד פגש אותי וביקש לפני הכל לשמוע עלי. אמרתי לו שיש לי הפרעת קש"ר, ושאנחנו בודקים מהי התרופה המדויקת עבורי. הוא שאל אותי: מי אמר שאתה 'הפרעת קשב'? אמרתי לו: מה זאת אומרת? אתה לא רואה שאני קופץ? אבל הוא חזר על השאלה: מי אמר? אמרתי לו שהמלמד בכיתה ה' מילא שאלון, והרופאה ספרה.

האמת? הוא היה קצת צעיר וחוצפן. מה אתה ככה מערער על מוסכמות? אבל יש משהו חזק בניצוץ שהיה לו בעיניים שזה שכנע.

בערב הוא צלצל להורים שלי וביקש מהם לנסוע לרחוב הרב שר 3 בבני ברק, שם יושב אדם בשם הרב מיכאל בונצל. ולהתייעץ איתו. הם נסעו, כנראה ידעו למה. אני ידעתי רק כשבאתי. כתוב שם שהוא דוקטור, לא סתם דוקטור אלא פ ס י כ י א ט ר. אותי? הבחור השנון של השיעור? לפסיכיאטר? מה אני קוקו?

אבל אבא ואמא הסבירו לי בסבלנות, שפסיכיאטר זה לא ל"קוקואים" אלא לכל מי שרוצה לעזור לעצמו ברצינות, ואני בהחלט רוצה לעזור לעצמי ברצינות וזקוק לעזרה.

ד"ר בונצל שוחח איתי ועם הורי שעה ארוכה ואחר כך ביקש ממני לכתוב ולצייר ואפילו לשחק. בלב חשבתי "מה, אני בכיתה א'?" אבל התביישתי מאדון בונצל. הוא רק הביט בי ואז פסק: "לבן שלכם אין הפרעת קשב וריכוז".

בום. היינו בהלם. ארבע שנות סבל שהסתיימו פתאום.

הוא הסביר לי שיש לי אימפולסיביות (חוסר יכולת איפוק) קשה מאוד, אבל לא כרוכה בהפרעת קשב וריכוז. נתן לי תרופה זמנית (אוטומקסטין), והמליץ להורים שלי למצוא לי מומחה לאימון אישי בשיטת CBT. שיעזור לי ללמוד להתאפק, ולהפסיק את התרופה.

ההורים שלי הפגישו אותי עם מישהו צדיק, הוא נראה לי גם משגיח או עומד בראשותה של ישיבה, הוא לא למד את השיטה הנ"ל (הוא למד משהו שנקרא "שפר" או מילה דומה), הוא היה בעיקר עם לב גדול והמון ניסיון.

התחלתי להיפגש איתו, הוא לימד אותי עולם שלם שקשור להסתכלות שלי על עצמי, לסטיגמות שהדבקתי לעצמי במשך השנים סתם, ועכשיו הפכתי את הדימיון הזה למציאות עכורה, להפרדה בין בעיות אמיתיות שיש לי לבין בעיות מלאכותיות שאני או אחרים במשך השנים שכנעו אותי שיש לי, ומהם צריך להיפרד בזריזות ובקלילות.

הוא מאוד הפתיע אותי: הוא אמר לי ''אם הבעיה היתה קש"ר, לא הייתי אומר זאת, אבל מאחר שיש אבחון מוסמך שהבעיה שלך היא רק יכולת האיפוק, נוכל יחד לגמור את זה ומהר עם תרופה שנקראת: כח הרצון".

נ.ב. זה רק סיפור. לכותב אין שום מידע מקצועי, לידע מקצועי יש לפנות לגורם מוסמך בלבד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה