דרוש מידע יש למישהו את המספר של צרכניית יד אברהם במרכז מסחרי אונגוואר - רמות?

[אהרון לייב]

מי זוכר את 'אוהל יוסף' עדיין עם קומה אחת?
וכל הברזלים שם על הגג?
אחח איזה חיים יפים!

מה רע היום?

הבית כנסת הליטאי הכי גדול בעולם
עם הכי הרבה מניינים, וכל מניין הוא גדול, ומסודר, וברגע שכתוב מתחילים!!

וקחו למשל את שמחת תורה הכי הרבה מניינים מותיקין עד סוזק"ש של הגר"א, ובמשך שעות רבות יש כל הזמן גם קידושים,
ויש גם את היכל אברהם היום, מופלא לראות את התופעה החד במינה של "אוהל יוסף".
גם שטיבלך וגם מאד מסודר ודופק.

 

[בשעות הפנאי]

מה רע היום?

הבית כנסת הליטאי הכי גדול בעולם
עם הכי הרבה מניינים, וכל מניין הוא גדול, ומסודר, וברגע שכתוב מתחילים!!

וקחו למשל את שמחת תורה הכי הרבה מניינים מותיקין עד סוזק"ש של הגר"א, ובמשך שעות רבות יש כל הזמן גם קידושים,
ויש גם את היכל אברהם היום, מופלא לראות את התופעה החד במינה של "אוהל יוסף".
גם שטיבלך וגם מאד מסודר ודופק.

והאויצר!!!!!!

 

[תלמידים]

מי זוכר את 'אוהל יוסף' עדיין עם קומה אחת?
וכל הברזלים שם על הגג?
אחח איזה חיים יפים!

כשבנו את החלל של מה שמוכר היום "היכל אברהם", רוקנו אותו מתכולתו, בין היתר היה את זה...
הייתי חייב לצלם:

 

[מיכל ב']

חתיכת הסטוריה.
למרות שגרנו בתחילת מינץ, היינו הולכות ליד אברהם,
רק בשביל הממתקים בשקל.
ל'סבתא' הגענו לעיתים נדירות, ותמיד הגעתי עם מישהו לליווי כדי לא להתבלבל במבואות רמות פולין.
בפינחע'ס קנינו טבליות שוקולד קטנטנות מינאטוריות שכבר לא קיימות היום.

 

[אהרון לייב]

מה רע היום?

הבית כנסת הליטאי הכי גדול בעולם
עם הכי הרבה מניינים, וכל מניין הוא גדול, ומסודר, וברגע שכתוב מתחילים!!

וקחו למשל את שמחת תורה הכי הרבה מניינים מותיקין עד סוזק"ש של הגר"א, ובמשך שעות רבות יש כל הזמן גם קידושים,
ויש גם את היכל אברהם היום, מופלא לראות את התופעה החד במינה של "אוהל יוסף".
גם שטיבלך וגם מאד מסודר ודופק.

חוץ מהכל שכחתי לציין מקום תורה ענק,
מלא כוללים ושיעורים,
ובכל עת יש תלמידי חכמים שלומדים בכל פינה,
הכל נראה רגיל וברור,
עד שעוברים למקום אחר,
ויש כאילו שלא ויתרו ונשארו ליד בכל מחיר.

 

[רק ילדה;)]

חתיכת הסטוריה.
למרות שגרנו בתחילת מינץ, היינו הולכות ליד אברהם,
רק בשביל הממתקים בשקל.
ל'סבתא' הגענו לעיתים נדירות, ותמיד הגעתי עם מישהו לליווי כדי לא להתבלבל במבואות רמות פולין.
בפינחע'ס קנינו טבליות שוקולד קטנטנות מינאטוריות שכבר לא קיימות היום.

של ורד הגליל.
עוד בימים שהיה מותר לבנות להכנס לעזרת גברים של 'שומרי'. ישבנו על ספסלים הפוכים. והנדיבים התורניים היו מחלקים טבליות שוקולד תכלת ואדום.

 

[יעל אילה]

ואו זוכרים את קופו של צדוקו שדפקו כל מוצש לבקש 10 שקל והיו אומרים להגיד לאבא שחייבים זיבן ואכן
חחח פה בבית שמש לא היו פותחים להם תדלת

 

[rivkiy]

וואי שמחתם יהודיה, אך געגועי, איזה נוסטלגיה....

 

[חמחם]

שכחתי!
הגמ"ח של ראקוב
ששמש אותנו רבות!
וד"ר זוסמן!
איך אפשר לחשוב על רמות בלעדיו?

 

[רק ילדה;)]

הנפט של וילינגר. בגריקן כחול ואדום. נסחבה בעגלת תינוק מרוטה, או עגלת תאומים כחולה... אבל בסיבוב של לוינגר לא היה שייך לעבור עם עגלה רחבה. ותמיד איכשהו קו 16 היה מגיע מאחוריך מתנשף... אשכרה האוטובוס של הפיגועים. אדום, טרנטה. עם 3 מדרגות. ומנקב חורים בצורות שונות.
כרטיסיות שעלו 16.9 ויום אחד בתחילת עידן המעברים עלו כבר 52.9
וההסעה של שמואלי. טנדר מסחרי בלי חלונות והאף השחור מקדימה. 'הסעה' קראו לה.
יהודה שפירא כבר שדרג את שלו, ספסלים לאורך הצד. מאוורר כחול וטלפון בננה הראשון. ברעקס- ומאה ילדים נכנסו אחד בשני.
והיה את מתקן העירוב, גר מול זוסמן, אמריקאי, כלבויניק. היה לו גם צבים...
והיתומים הראשונים בשכונה.
פרקוביץ. ומשה סירוטה ז''ל. והבן שלו שהיה מספר בגאווה: קוראים לי משה בן ר' משה.
ונחשון וקסמן הי''ד, החיפושים, המסוק. סינגר. והסוף הקשה של הרב יהודה ז''ל. "לאבא מותר להגיד לא"

 

[מיכל ב']

כרטיסיות שעלו 16.9 ויו

נשמע שאת קשישה בת גילי.
חשבתי שאת צעירה יותר
אולי למדנו באותה כיתה?

 

[רק ילדה;)]

יש לך שם מלא של הרבנית טויסיג?

הרגע קיבלנו בשורה שב''ה היא החלימה (קורונה, הייתה מונשמת מורדמת!) והיא שוהה כרגע אצל ילדיה.

 

[רק ילדה;)]

נשמע שאת קשישה בת גילי.
חשבתי שאת צעירה יותר
אולי למדנו באותה כיתה?

יש לי עדיין אוסף

 

[מיכל ב']

יש לי עדיין אוסף

כלומר?

 

[רק ילדה;)]

אוסף כרטיסיות.
של 20 ניקובים לנוער
ועשר של המבוגרים.
והמבקר היה בודק צורות

 

[מיכל ב']

אוסף כרטיסיות.
של 20 ניקובים לנוער
ועשר של המבוגרים.
והמבקר היה בודק צורות

אה.
יש מאחורה פרסומת של שמפו פינוק?

 

[יעל אילה]

בהזדמנות זו אם אפשר לשאול מתי סוף סוף יסיימו לבנות את הבית כנסת של הייקים
אך איזה הנחת אבן הפינה היתה שם עם ר אורי לופליאנסקי

 

[רק ילדה;)]

בספר 'שולינקה' של מנוחה בקרמן יש תיאור נחמד על רמות-רמו"פ של פעם. כל העלילה מסתעפת 'מכוורות הביצים' של השכונה הזו.
הייתי נהנית לקרוא את זה שוב ושוב ולהזדהות. להרגיש 'חלק' מהספר...
עד לפני מס' שנים הייתי בודקת במדפי הספריה לראות אם 'שולינקה- ילדה גדולה אבא' יצא. כנראה בגרה ושכחה את כל העבר...
@יואל ארלנגר - קקטוס אולי תרים את הכפפה?

 

[רק ילדה;)]

יש משפט שחקוק לי מאוד (אפרופו דמות מהעבר ורחובות רמות):

כשהעבר מתקשר, העבר אותו לתא קולי, האמן לי, אין לו שום דבר חדש להגיד....

עם השנים זה הפך למוטו אצלי...
היה, עבר, נגמר.
לא חוזרים ליום של אתמול, בהווה- מביטים, אל עבר העתיד.
מחקתי עבר, אמ... חשבתי שמחקתי.

והימים האחרונים הפריכו לי אותה;

הרמתי שפורפרת (תחזרו לראות מה נושא האשכול) ושמעתי קול.
אות חיים.
איזה עבר עשיר ונוסטלגי. נכס לדורות.

 

[תלמידים]

בספר 'שולינקה' של מנוחה בקרמן יש תיאור נחמד על רמות-רמו"פ של פעם. כל העלילה מסתעפת 'מכוורות הביצים' של השכונה הזו.

התדעו מהיכן הגיע השם לסדרה המצליחה "דינה די"?
הייתה ילדה עם קוקיות בלונדיות שהייתה בגן של פלדבאום (61) יחד עם בנה של מנוחה בקרמן, יום אחד היא באה לקחת את הילד, ושומעת את הגננת קוראת לילדה דינה די (קיצור-עיוות אמריקאי ל"עדינה דיין"), נהנתה מההברקה, ביקשה מאמה של הילדה לקחת אותה לציירת - המשפחה קיבלה סט שלם בתמורה...