יש נשים שהשתיקה יפה להן

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש נשים שהשתיקה יפה להן
-רחל סרולוביץ-


רציתי לומר לכן תודה לבבית ועמוקה. אתן אפילו לא מכירות אותי, אבל יודעות טוב ממני מה טוב לי, מה נעים לי, מה משמח אותי, מה חשוב לי ועל מה לא אוותר. זה מדהים איך בלי שהחלפנו מילה, אתן משקפות את הרצונות הכמוסים שלי, את השאיפות, את האידאולוגיה שלי. כל כך מדהים עד שאני נותרת חסרת מילים, כשאתן מתמללות אותי, מתרגמות אותי, מדברות בשם הלב שלי.

אני אישה. סליחה שלא הזדהיתי עד עכשיו. המגזר? לא משנה. המגדר הוא זה שקובע. שמעתי שאתן יוצאות למלחמה על הזהות הנשית, על המעמד. שמעתי שאכפת לכן באמת שנהיה בפוקוס, שלא יסתירו אותנו מאחורי מחיצות, שינפנפו בנו בראש כל חוצות, שנככב על במות. אתן מדברות בשמי, ובשם נשות כל המגזרים. גם המגזר שלי. איזה מגזר? כבר אמרנו- לא באמת משנה.

באמת יפה מאד שלקחתן על עצמכן תיק כזה, לדברר אותנו. אתן עושות זאת נפלא. מכות גלים ורעש, משיגות חשיפה לא רעה וכותרות ראשיות. רק יש לכן פספוס אחד קטן. אני יודעת שמבחינתכן הוא לא משמעותי, ואתן מעדיפות לא להתעכב עליו, אבל בכל זאת חשוב לציין אותו ככה, בהערת שוליים: אתן שוכחות לשלוח לי את החומר לאישור. ואז אני מופיעה באלף המדיות של המסרים שלכן, מצוטטת, מגודרת בגרשיים, מספרת שהמעמד שלי שקוף ועלוב, נחות ועצוב, נטוש ועזוב. רק ש... שכחתן לאמת את זה.

אני יודעת שכואב לכן. יודעת שאתן מחפשות לעצמכן לגיטימציה, כבוד, תאורה, עשן וצלצולים. יודעת שאתן מרגישות חסרות. העניין הוא, שאני לא מרגישה כך. אתן לא חייבות להאמין כי אולי זה מורכב בשבילכן - אבל ממש טוב לי. אני בניגוד אליכן לא מחפשת כבוד ושוויון. לא מפני שהתייאשתי, פשוט מפני שיש לי אותם.

ידעתן שאני הזכיינית הבלעדית על הכנסת השבת בבית? לא משנה מי עזר לי או לא, תמך בי או לא, נשא איתי בנטל או לא, הדלקת הנרות שלי היא זו שאומרת את המילה האחרונה בבית ליום שישי ופותחת דלת לשבת. ידעתן שעוד לפני שמתחילה סעודת שבת הפוקוס מתמקד בשיר שמוקדש כולו לי, אשת החיל? שכל שורותיו מתמקדות בי ובעשיה שלי ומשבחות אותה?

מסתבר שכל הידע שלכן, עלי ועל השאיפות שלי לא נשען על מאום. מתברר שהכאב שלכן לא נוגע אליי. סליחה אם אני מאכזבת ומערערת לכן כמה תזות ועמדות אידאולוגיות מרשימות. אני פשוט לא שם, במקום בו אתן מתעקשות להניח אותי. אך מתוך אמונתי הגדולה בא/נשים, מאמינה שיום יבוא וגם אתן תבינו שיש נשים שהשתיקה יפה להן.


כל הזכויות שמורות.
 

קבצים מצורפים

  • יש נשים שהשתיקה יפה להן.pdf
    KB 705.3 · צפיות: 104
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
  • הוסף לסימניות
  • #5
שמעתי על אשה חרדית-לייט שהתראיינה לתקשורת והצהרה שהיא לא כמו ה"חרדיות האלה" קרי: המסכנות שחובה עליהן להביא 18 ילדים לעולם ועוד שטויות כאלה.
פלא שאח"כ נלחמים למענינו?
חושבים שהיא הנציגה של האומללות הלה שסותמים להן את הפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מדהים! כתיבה יפה וברורה כל מילה פנינה!
הגדרת כל כך טוב את העמדה שלך (שלנו :)).
עיוותים בחשיבה תמיד היו, ומלחמות למען עיוותים אלו היו גם היו. זה נובע מכל מיני סיבות, שלא כאן המקום לדון בהן. זה פוגע, זה מרגיז, זה משבש והם רוצים לשבש יותר את החיים (ע"ע הרב פירר).
פוסטים כמו זה חשובים מאוד ואם הם יתפרסמו במקומות הנכונים יהיה להם הדהוד רב יותר.
אם תוכלי לתמצת מעט את הדברים זה יועיל להפצתם. נראה לך שזה אפשרי?
(ברגע שמסבירים יפה, באורך רוח, אנשים מבינים. זה מחלחל. הסברה תמיד עובדת!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.
אנשים רבים פוחדים לקנא בזולת, ואנשים רבים פוחדים שיקנאו בהם.

במהלך היציאה שלי לאור כתבו לי כמה דמויות, בסיטואציות שונות, שהן מקנאות בי, והן פרטו גם מדוע.
למרבה הפלא הן קינאו בי בדבר זהה:
על היכולת שלי לכתוב על עצמי בגלוי, ולספר על הבעיות שלי וכו'.
*
האמת שגם אני מקנאה בהן, כי תמיד יש על מה.

רציתי לכתוב להן שלא צריך לקנא בי, כי אם היו יודעות בדיוק מי אני, על יחסי האנוש המורכבים שלי ועל זה שאין לי חברות, בגלל האופי שלי. (כיום זה לא חסר לי, יש לי מכרות וזה מספיק לי).
אם היו יודעות מה אני עוברת ועד כמה אני ריקה וחסרה וכמה בעיות יש לי הן לא היו מקנאות, כנראה.
אבל לא כתבתי להן זאת.
מכיוון שגם אני מקנאה ואני יודעת מאיפה זה מגיע, כך שלשכנע אנשים באופן שיכלי שאין צורך לקנא זה לא כ"כ יעזור.
*
אני עובדת על מידת הקנאה שלי, אבל לא מתוך מקום של שכנוע שאנשים מסכנים כמוני או יותר, ורק אני לא יודעת עד כמה... (זה אומנם מעודד אבל לא הייתי רוצה תמיד להתעודד מהמחשבה עד כמה הזולת מסכן יותר ממני).
אלא מתוך הקשבה לעצמי והבנה שהקנאה היא התוצאה של הרצון שלי להתפתח ולהיות מאושרת ומחוברת לעצמי באמת.
הקנאה היא בריאה כי היא באה לומר לי: יש לך פוטנציאל, יש לך את עצמך, תסכימי לעצמך לשבור את המחסומים, תתקדמי, בבקשה!!!
*
מה אכפת לי מהזולת?
לא אכפת לי.
ונראה לי שאני אמורה לשמוח מאוד שהזולת מצליח ומשגשג.
אם אצליח לשמוח בפשטות בשמחת הזולת, אסכים לעצמי למצוא את הייעוד שלי בחיים ואסכים לעצמי להתקדם.
כי מה שתוקע אותי בחיים זו האמונה שאסור לי.
שאסור לי להיות באמת מאושרת.

אם אסכים שמותר לזולת להיות באמת מאושר, שמותר לזולת לחיות באופן נכון עבורו, אסכים גם לעצמי להיות באמת מאושרת.
ואז אחפש את הדרך שלי בביטחון עצמי מלא, בלי לבנות לעצמי מחסומים, אלא אקבל את העובדה שיש קשיים בדרך והקושי והאתגרים הם בעצם אמורים להקפיץ אותי בדרך.
ואם יש אנשים מאושרים עלי לשמוח בכך כי זה מוכיח שמכיוון שגם לי יש חלק בעולם, אז גם אני יכולה להיות מאושרת.

והאושר האמיתי - הוא ההסכמה שלי לעצמי שמותר לי לחיות, להרגיש חלק עם העולם, לתרום בדרכי ולהתקדם מהמקום שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה