כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #81
פעם, בכיתה י"א כתבתי מאמר על השקעה בלימודים (כמו שדרה המורה)
והעזתי לכתוב שלפעמים השקעה בלימודים מפריעה בקטע החברתי...
המורה האריכה להסביר לי עד כמה טעיתי וכו'
ולבסוף נתנה לי ציון מזעזע רק בגלל שהתוכן לא נעם לה.

היא סתם היתה מורה קצת ***(תשלימו לבד)
היו חייבים לקנות ספר שהיא חיברה ב-45 ש"ח
היה אסור להשתמש בספר משנה שעברה
ו---בסוף לא השתמשו בו בכלל בשיעור.
כל השיעורים ביליתי בחוץ כי מי שלא הביאה ספר זה היה עונשה.
המורה הזאת פשוט רצתה תרומה מכל בת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
היא הייתה מורה צעירה או מבוגרת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
כיתה ו':
שיטת לימוד חדשה בהוראת החשבון - למידה בקבותץ של ארבע.
המורה חילקה לקבוצות קבועות לכל השנה.
אהבתי מאוד חשבון וגם עזרתי לאחרות וצירפה אותי לשתי ילדות חלשות ממש.
אחת לקוית למידה,
ואחת שעוד איכשהו אפשר להסביר לה בסבלנות.
השלישית היתה חפפנית כזו שלא למדה.
אז כל הזמן הייתי צריכה להסביר לחלשה.
וגם עם לא, לא היה כאן מושג של "למידה קבוצתית"
לא זאת, אלא עוד - המורה גערה בי במידה ולא עמדתי בקצב!
וכך שנה שלמה!!!
לא התלננתי כי לא רציתי להעליב אחרות ולא שאחרות יתחלפו איתי.
את אמא שלי לא שיתפתי כי היא תמיד צדדה בצוות.
די סבלתי מזה במשך השנה, כי אהבתי ללמוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
23 - כתבתי לך באישי, אבל לאור הסיפורים שנחשפים כאן יש לי עוד תעודת עניות והפעם למורה שלי לגאוגרפיה מכיתה ז'.

3 שבועות לפני סוף שנת הלימודים של כיתה ז' אמא שלי ילדה. לצערינו חלה איזו רשלנות רפואית במהלך הניתוח והיא היתה במצב קשה, יותר קרוב לעוה"ב מאשר לארץ...
כל עמ"י אמרו עליה תהילים.
מן הנורמלי, שגם בבית הספר שבו למדו אז אני ואחותי יאמרו תהילים לרפואתה.
בשיעור השלישי, אחרי ההפסקה בה ניגשתי למנהלת עם הפתק מאבי ובו חשיפת הסיפור והשם לתפילה, נשמע ברמקול קול רועד מבכי של המנהלת ובו היא מתחננת לומר תהילים לרפואת אמא של תלמידותינו שבמצב קשה וכו'
ההודעה היתה כואבת ונוגעת ללב, ולמרות שאף אחת מבנות כיתתי לא ידעו כי מדובר באמא שלי, שלפנו כולנו תהילים.
אבל המורה עסוקה בשיעור המקודש שלה. עכשיו לומדים גאוגרפיה. תהילים תאמרו בהפסקה - - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
יש לי מלא סיפורים לכאן ולשם.. ותקצר היריעה :)
רק רציתי לומר לאלו שאומרים שהכל תלוי בתגובת ההורים,
זה נכון גם לצד השני!
את אחד האירועים שעברתי כילדה מול מורה :(
עברתי בשלום בגלל התגובה המאד נסערת של ההורים שלי.
מולה הרגשתי כל כך מושפלת, מבוהלת, מזועזעת,
והתגובה שלהם - החזירה לי את החיוך ואת הבטחון.
גם זה צד חשוב לחשוב עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כיתה ט', נסעתי עם משפחתי לשבוע לחתונה בח"ול כמובן לאחר קבלת אישור מההנהלה והודעה למחנכת. כשחזרתי זה היה יומיים לפני הטיול השנתי שדיברו עליו כבר שבועות קודם וכשהמחנכת שלי ראתה אותי היא אמרה : שלום, ברוכה הבאה. אני רואה שהחלטת לחזור בדיוק לתוך החגיגות אני חושבת שחגגת כבר מספיק וטיילת בעולם. לא תוכלי להצטרף לטיול השנה....
לא עזר כמה שהסברתי והתחננתי היא עמדה על שלה...
זכור לי מאד הצער שחוויתי כל אותו היום וגם בימים שלאחריו בכל פעם שדיברו על הטיול המרגש והחגיגות מסביבו :mad: :mad::mad:
ועד היום גם אין לי מושג למה היא עשתה את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
סיפור מהסמינר-
הייתה לנו מנהלת מיוחדת! אמפטית ורכה, שחשבה באמת ובתמים על הנשמות שמאחורי חולצת התלבושת וחצאית האמצע.

פגשתי אותה פעם אחת במסדרון, כשחצאיתי ארוכה מידי.
הגיע לי לחטוף ממנה, כי תמיד החצאית הייתה ארוכה מידי. והיא ידעה את זה.
(מישהו זוכר את הימים שאלו היו הבעיות בסמינרים?)
אבל היא אחזה בכתפי ברכות, וייעצה לי:
כדאי לך לקפל את החצאית מהר, ולהגיע מחר עם אחרת, כי אחרת ***** עלולה לתפוס אותך!

היא באה אליי מהכיוון של אני ואת - ביחד - עצה טובה, תזהרי... שלא תתפסי.

כבר אז ידעתי להעריך את זה.
כי ממש 5 דקות אח"כ פגשתי את אותה אחת שהיא "הזהירה" אותי מפניה.
חטפתי צעקות מהדהדות.
אני חושבת שאם מישהו זר היה נקלע למקום, ולא היה מתוודע לנושא הנידון, היה חושב שהיא צועקת עליי על נושא חמור מאוד. ולא על חצאית ארוכה.
(ולא, אני לא מצדיקה את עצמי. אבל אני יודעת להעריך את הגישה שלה.
למחרת, כשבחרתי בחצאית אחרת זה היה בגלל המנהלת ולא בגלל הקלאפטע ההיא).


לא אשכח שפעם אחת חסרה מורה בעת מבחן והמנהלת נכנסה להיות במקומה בכיתה בעת המבחן.
הפלאפון הבוגדני (והאסור) שלי צלצל בקולי קולות. שכחתי להשתיקו.
והמנהלת, ראשה קבור היטב בדפים, אפילו לא הרימה את העיניים.
(זה היה בימים שפלאפון היה אסור בתכלית האיסור).
אני זוכרת איך הייתי אסירת תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכתב ע"י gg;1862900:
כיתה ט', נסעתי עם משפחתי לשבוע לחתונה בח"ול כמובן לאחר קבלת אישור מההנהלה והודעה למחנכת. כשחזרתי זה היה יומיים לפני הטיול השנתי שדיברו עליו כבר שבועות קודם וכשהמחנכת שלי ראתה אותי היא אמרה : שלום, ברוכה הבאה. אני רואה שהחלטת לחזור בדיוק לתוך החגיגות אני חושבת שחגגת כבר מספיק וטיילת בעולם. לא תוכלי להצטרף לטיול השנה....
לא עזר כמה שהסברתי והתחננתי היא עמדה על שלה...
זכור לי מאד הצער שחוויתי כל אותו היום וגם בימים שלאחריו בכל פעם שדיברו על הטיול המרגש והחגיגות מסביבו :mad: :mad::mad:
ועד היום גם אין לי מושג למה היא עשתה את זה...

פשוט קנאית:( ורעה!
מקומם לקרוא כזה סיפור! בדיוק בגיל שהכי חשוב ליצור קשרים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
סיפור לטובה:
שיעור מתמטיקה. המורה מסבירה את פתרון אחת המשוואות לבת מסוימת בדרך שגויה.
אחה"צ אותה הבת קבלה טלפון + הסבר נכון על פתרון התרגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י gg;1862900:
כיתה ט', נסעתי עם משפחתי לשבוע לחתונה בח"ול כמובן לאחר קבלת אישור מההנהלה והודעה למחנכת. כשחזרתי זה היה יומיים לפני הטיול השנתי שדיברו עליו כבר שבועות קודם וכשהמחנכת שלי ראתה אותי היא אמרה : שלום, ברוכה הבאה. אני רואה שהחלטת לחזור בדיוק לתוך החגיגות אני חושבת שחגגת כבר מספיק וטיילת בעולם. לא תוכלי להצטרף לטיול השנה....
לא עזר כמה שהסברתי והתחננתי היא עמדה על שלה...
זכור לי מאד הצער שחוויתי כל אותו היום וגם בימים שלאחריו בכל פעם שדיברו על הטיול המרגש והחגיגות מסביבו :mad: :mad::mad:
ועד היום גם אין לי מושג למה היא עשתה את זה...

נשמע הזוי.
לא היה למי לפנות מלבדה?
הורים? משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
חברה של ביתי חזרה מחו''ל אחרי נסיעה של שבועיים.
הבנות בכיתה ממש התרגשו מהמאורע והכינו לה שלט ברוכה הבאה.

המורה לא הסכימה שיתלו את השלט בשום אופן. הבנות היו כל כך מאוכזבות, הן ממש הצטערו על כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י C H A N Y;1862963:
נשמע הזוי.
לא היה למי לפנות מלבדה?
הורים? משהו?

ההורים שלי ניסו. לא עזר
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
כשעליתי לסמינר המורה שלי משנה קודם פגשה את המחנכת שלי וכך היא הניחה יד על כתפי ושאלה:
"נו, איך הקוץ ששלחנו לכם?"
המחנכת לשמחתי לא התבלבלה וענתה: "אין לי מושג על איזה קוץ את מדברת אצלינו היא ממש שושן."
עד היום אני לא יכולה לשמוע על הראשונה ומעריכה ומכבדת את השניה














.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נכתב ע"י שריתאליז;1863058:
כשעליתי לסמינר המורה שלי משנה קודם פגשה את המחנכת שלי וכך היא הניחה יד על כתפי ושאלה:
"נו, איך הקוץ ששלחנו לכם?"
המחנכת לשמחתי לא התבלבלה וענתה: "אין לי מושג על איזה קוץ את מדברת אצלינו היא ממש שושן."
עד היום אני לא יכולה לשמוע על הראשונה ומעריכה ומכבדת את השניה

.
אמאל'ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
הסיפורים שלכם כואבים
מעייף את הנפש לקרוא...
אני יכולה לספר לכם שהיתה מורה שהצילה את חיי ובזכות האכפתיות שלה חזרתי בתשובה
בזכותה התחלתי לחשוב ברצינות על הקב"ה ועל המצוות ועל הכלל
מידי פעם עד היום אני מתקשרת להגיד לה שתדע שהיא הצילה את חיי

ובטח היא לא יודעת שכל הזכויות שאני משתדלת מאוד לפעול למען בורא עולם, הכל עובר בשיטת הפרמידה דרכה

העצה שלי למורות זה להיות אכפתיות לתלמידות, לדאוג להן באמת
ואני חושבת שהמבחן האם המורה באמת דואגת לתלמידות זה לראות האם היא מתפללת עליהן? האם כשהיא רואה ילדה שמתנהגת בצורה בעיתית היא מרחמת עליה או רק כועסת? האם כשהיא נותנת עונש כואב לה הלב או שהיא חושבת בליבה ל'חנך' את הילדה ולהתנקם בה על כך שהיא 'מביישת את הפירמה' או על כך שהיא פגעה במורה ועכשיו מגיעה לה חזרה, או שהמורה דואגת רק לשקט שלה שהיא תוכל ללמד בלי הפרעות.
וכמו ביחס שלנו לבורא עולם ומצוות 'ואהבת את ה' אלוקיך' זה ברור שכך גם הוא היחס בין הורים וילדים, מורים ותלמידים, קודם כל שתהיה אהבה לילד אח"כ שאר הדברים.


וסתם נחמה לכל מי שנפגעה ממורה וכדו' במהלך חייה:
הפגיעה הזו היתה אמורה לקרות לך בכל מקרה
היית אמורה לעבור תיקון של פגיעה, אם זה לא היתה המורה שפוגעת בך, זה היתה יכולה להיות חברה טובה, או אחותך הגדולה או הורים או נהג באוטובוס או לא משנה מה
את המצב הנפשי הזה היית חייבת לעבור למענך, למען תיקון נשמתך, בקיצור לטובתך
המסכן הגדול בסיפור זה לא הנפגע אלא הפוגע, הפוגע נבחר להיות ה'חייב' שעל ידו מגלגלים חובה, שה' ישמור...
אין אומללות יותר גדולה מזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
נכתב ע"י T5;1863148:
מדפי"ת ללימודי הוראה, והיא נחשבת ה-מ-ד-פ-י-ת.
הייתי לקראת מסירת השיעור השני שנה הראשונה ללימודי הוראה וחברתי הלכה להדרכה אצל המדפית בביתה לקראת השיעור שלה והמדפית בלי להתבלבל אומרת לחברתי במילים האלו:" אני מקווה שאני לא הולכת עוד פעם לשבת בשיעור של ה.... (אני) ולהתפוצץ!!!כמו בשיעור הקודם שלה.

חצופה...
אבל גם החברה שסיפרה לך את זה לא חכמה במיוחד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
בכיתה ז': המורה לאנגלית נכנסה לכיתה. חברתי דחקה בי: "תקומי כבר, המורה נכנסה", ואני, בתור טיפוס של "דווקא ודווקא", החלטתי משום מה שלא להיעמד... המורה לא הגיבה. בתום השיעור, היא לקחה אותי הצידה ושאלה מדוע לא עמדתי, שמא יש משהו בלבי עליה...

על אותה מורה: היא ראתה שיש לי בעיה עם שיעורי הבית. כלומר, אני לא בדיוק מכינה אותם... שוב קראה לי לצד, ואמרה לי (הייתי מצויינת באנגלית): אני יודעת שאת לא צריכה את כל השיעורי בית האלה. את רוצה שאגיד לך בכל פעם להכין רק חלק מהם?
תגובתי היתה שלילית, מאז הכנתי באדיקות את כל השיעורים באנגלית.

בכיתה ד', היתה לנו מורה לאנגלית, נדמה לי שאולי היא אפילו היתה רק מחליפה לחופשת לידה. כשהיא שמה לב שאני מרחפת בשיעורים ולא מכינה ש.ב. (כן, זו היתה נקודת תורפה אצלי, השיעורים...), היא התקשרה הביתה לשאול את הוריי האם הכל בסדר בבית, ואולי משהו מציק לי! עד היום אני בהתפעלות מכך שמורה מקצועית, שהיא לא מחנכת, כל כך דאגה והתעניינה. אגב, באמת שום דבר לא הציק לי באותה תקופה, סתם לא התחשק לי ללמוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
מורתי למלאכה עברה בין כל הבנות לבדוק את התקדמותן בקישוט לסוכה,
כשהגיעה אלי הפטירה: עבודה של ילדה בת 3... והמשיכה הלאה.

למזלי הורי התעקשו לתלות את הקישוט של בתם (שעברו אז מעל 10 שנים מאז הייתה בת 3...)
והם תלו את הקישוט בדפנה המרכזית במקום של הקישוטים הכי יפים!

הגישה של הוריי חיפתה מעט על האירוע המביך
אבל אני חושבת שההערה של המורה הזו גם הייתה ברמה של ילדה בת 3...
ולכן סלחתי לה.

נ.ב
עד היום אני לא ממש פעילה בפורום אומנות ויצירה...
 
נכתב ע"י userit;1862498:
מורה אינה פקידה בבנק שיכולה 'להרשות' לעצמה להתנהג היום בחמיצות כי רע וקשה לה, יש לפניה תלמידות שראויות ליחס הגון ומתחשב.

בדברי אלו אין כוונה לפגוע בכבודן של המורות הכבודות ממילא, אלא רק להזכיר להן שלא לפגוע בכבודן של התלמידות, שכבודן מוטל בספק.

בתור מורה, מכל המלל הארוך צד את עיני המשפט הזה.
גודל האחריות המוטלת על מורה יוצר שחיקה גדולה מאוד במקצוע.
מורה אינה פקידת בנק ולכן גם כשהיא לא מרגישה טוב/ עם בחילות נוראיות בתחילת הריון/ לאחר הטחות אשמה מצד אחת האימהות/ שיחה טעונה עם המנהלת/ אספת הורים מפרכת של יום לפני וכו'...
היא צריכה לחייך, למסור חומר ובצורה מעניינת, לבדוק שאף אחת לא נפגעה התפספסה, הפסידה משהו.
מול 30 ו 40 תלמידות שמתוכם תמיד שתים ושלוש בעלות לקות זו ואחרת.

וכשקורה מקרה ותלמידה נפגעה למרות כל ההשתדלות,
אף אחד לא זוכר שהמורה היא לפני הכל,
בן אדם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה