כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
בביה"ס נערך מבצע שבועי, לא זוכרת על מה, רק זוכרת שזה היה נושא שהיה לי מאוד קשה להצליח בו. ביום שישי בטקס חלוקת הפרסים מוכרז שמי, אני ניגשת בפליאה ובשמחה לקחת את הפרס-סרגל ארוך בצבע כתום זוהר!
לאחמ"כ ניגשתי למורה ואמרתי לה שהשבוע לא קיבלתי את מירב הנקודות כך שלא מגיע לי בכלל פרס, המורה קודם כל שבחה אותי על כך שניגשתי להודות בטעות ואח"כ אמרה: כנראה שה' שלח לך פרס על משהו טוב אחר שבו הצטיינת!
לא אשכח עד כמה הייתי מאושרת באותו יום
וכמובן הבטחתי לעצמי שבשבוע הבא אצטיין ביותר ויגיע לי פרס באמת
 
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;1862524:
אדיוט- טיפש
הדיוט פשוט, או שאינו בקי בנושא מסוים. (כהן הדיוט)

חני
את זה אני יודעת.
נראה לי שאמרת חז"ל היא-" הדיוט- קופץ בראש",ולא השני כמו שאותה תלמידה לשעבר זכרה.
 
נכתב ע"י להרגיש בבית;1863285:
בתור מורה, מכל המלל הארוך צד את עיני המשפט הזה.
גודל האחריות המוטלת על מורה יוצר שחיקה גדולה מאוד במקצוע.
מורה אינה פקידת בנק ולכן גם כשהיא לא מרגישה טוב/ עם בחילות נוראיות בתחילת הריון/ לאחר הטחות אשמה מצד אחת האימהות/ שיחה טעונה עם המנהלת/ אספת הורים מפרכת של יום לפני וכו'...
היא צריכה לחייך, למסור חומר ובצורה מעניינת, לבדוק שאף אחת לא נפגעה התפספסה, הפסידה משהו.
מול 30 ו 40 תלמידות שמתוכם תמיד שתים ושלוש בעלות לקות זו ואחרת.

וכשקורה מקרה ותלמידה נפגעה למרות כל ההשתדלות,
אף אחד לא זוכר שהמורה היא לפני הכל,
בן אדם.

מורה שלא מרגישה טוב, וחוששת שהיא תפגע בתלמידה, שלא תבוא לבית ספר.
זה ענין של חיים שלמים תחת טעות של מילה.

ואם בכל זאת קרתה טעות, מורה יכולה ומחובתה לתקן את הטעות!!!
אם המורה שלי היתה מבקשת ממני סליחה הייתי מוחלת לה בלב שלם. אבל למען ה', שתבקש! שתדע שהיא גרמה צער, שעד היום 20 שנה אחרי כשאני נזכרת בזה נצבט לי הלב.

אסור למורה להרגיש שעכשיו מותר לה לכעוס ולפגוע בגלל שהיא לא מרגישה טוב.
אם קשה לה לתפקד במצבים כאלו, שתלך לעבוד במחשבים.
 
אני לא יודעת אם קשור לכבוד התלמידה, נראה לי די קשור.
תופעה של בריונות שלא טופלה. כי הבריונה היתה בת של, נכדה של.
רעדו ממנה המורות, ועוד יותר רעדו מאמא שלה.
הכיתה סבלה ממנה שמונה שנים. כבודן של התלמידות הושפל, ובעצם מעולם לא נבנה.
אזלת יד של מוסד חינוכי.

זה היה לפני 20 שנה. הרבה פחות מודעות. הרבה פחות כלים וידע מצד המורות. יש לקוות שהיום זה לא היה קורה.
 
כמה דברים יש לי לומר! מניסיוני כמורה וגם כתלמידה לשעבר אבל יכלה הדף ולא יגמרו המילים ..
דבר אחד חשוב לדעת לא תמיד התלמידות מעבירות בבית מה שאמרו להן באותה צורה שנאמרה מפי המורה. הרבה פעמים יש קיצוניות והגזמה בדבריהן
צריך להזהר כהורים להצדיק את המערכת הלימודית והצוות מול הילדים .אפילו אם אחרכך את מתקשרת למורה לברר מה היה
מול הילדים תמיד לשמור על כבוד המורים אחרת אל תתפלאו שיגדלו לכם ילדים חצופים.
והחוצפה בדורינו נגע גדול מאד שלא מוטל רק עלינו המורות לבערו. הורים שימו לב! גם אתם אחראים לחינוך ילדכם למידות ודרך ארץ ולא רק לרפד להם את החיים כל הזמן !!
 
נכתב ע"י רותי12;1863458:
כמה דברים יש לי לומר! מניסיוני כמורה וגם כתלמידה לשעבר אבל יכלה הדף ולא יגמרו המילים ..
דבר אחד חשוב לדעת לא תמיד התלמידות מעבירות בבית מה שאמרו להן באותה צורה שנאמרה מפי המורה. הרבה פעמים יש קיצוניות והגזמה בדבריהן
צריך להזהר כהורים להצדיק את המערכת הלימודית והצוות מול הילדים .אפילו אם אחרכך את מתקשרת למורה לברר מה היה
מול הילדים תמיד לשמור על כבוד המורים אחרת אל תתפלאו שיגדלו לכם ילדים חצופים.
והחוצפה בדורינו נגע גדול מאד שלא מוטל רק עלינו המורות לבערו. הורים שימו לב! גם אתם אחראים לחינוך ילדכם למידות ודרך ארץ ולא רק לרפד להם את החיים כל הזמן !!

ומניסיוני כתלמידה,
גם אל תאמינו תמיד למורה,
היא יכולה לומר לתלמידה טיפשה אחת, או גולם, ולאמא היא תגיד:
"היא הוציאה את דברי מהקשרם, או לא זה מה שאמרתי אמרתי..." מה שלא תמיד נכון.

אני לא אומרת לצאת נגד הצוות, אבל לשמוע את הילדים להקשיב, פחות לשפוט ולחרוץ דין.
גם כהורים וגם כמורים, ילדים יכולים לנהוג באופן תמוה וכששומעים אותם מבינים שהם לא התכוונו לשום דבר רע.
 
יש לי כמה וכמה סיפורים שעושים לי רע כשאני נזכרת בהם. החוסר אונים והכאב של ילדה קטנה מול מורה גדולה. הידיעה שאני צודקת אבל לא יכולה לעשות כלום.
הרבה פעמים אני נזכרת בתחושות שלי כילדה והגעתי להבנה, שגם ילד קטן מרגיש עלבון כעס או השפלה באותן עוצמות של בוגר, אך המבוגרים לא רואים מספיק בחומרה השפלה או כאב של ילדים.
משפט חכם מאוד ששמעתי מהרב יעקובזון: אין שום התר לפגוע בילד, בשום ילד, כולל הילד שלך.
גם ילדים כלולים במצוות "ואהבת לרעך כמוך."
 
נכתב ע"י רותי12;1863458:
כמה דברים יש לי לומר! מניסיוני כמורה וגם כתלמידה לשעבר אבל יכלה הדף ולא יגמרו המילים ..
דבר אחד חשוב לדעת לא תמיד התלמידות מעבירות בבית מה שאמרו להן באותה צורה שנאמרה מפי המורה. הרבה פעמים יש קיצוניות והגזמה בדבריהן
צריך להזהר כהורים להצדיק את המערכת הלימודית והצוות מול הילדים .אפילו אם אחרכך את מתקשרת למורה לברר מה היה
מול הילדים תמיד לשמור על כבוד המורים אחרת אל תתפלאו שיגדלו לכם ילדים חצופים.
והחוצפה בדורינו נגע גדול מאד שלא מוטל רק עלינו המורות לבערו. הורים שימו לב! גם אתם אחראים לחינוך ילדכם למידות ודרך ארץ ולא רק לרפד להם את החיים כל הזמן !!

ההורים שלי תמיד הגינו עלינו כשהיתה עוולה ומזה בעצם לא נשארה לנו טראומה
כי הכעס שלהם על המורה היה כמו תחבושת על פצע
ואנחנו ממש לא היינו חצופים, ויעידו כל המורות שלנו
אני מדברת כמובן על מקרים שהיתה ממש פגיעה ולא כל אי הבנה
(אני מכירה כמה סיפורים על ילדים שההורים שלהם שמרו על כבוד צוות בית הספר ועד היום בתור מבוגרים הם ממורמרים גם על ההורים וגם על הצוות)
 
נכתב ע"י להרגיש בבית;1863285:
בתור מורה, מכל המלל הארוך צד את עיני המשפט הזה.
גודל האחריות המוטלת על מורה יוצר שחיקה גדולה מאוד במקצוע.
מורה אינה פקידת בנק ולכן גם כשהיא לא מרגישה טוב/ עם בחילות נוראיות בתחילת הריון/ לאחר הטחות אשמה מצד אחת האימהות/ שיחה טעונה עם המנהלת/ אספת הורים מפרכת של יום לפני וכו'...
היא צריכה לחייך, למסור חומר ובצורה מעניינת, לבדוק שאף אחת לא נפגעה התפספסה, הפסידה משהו.
מול 30 ו 40 תלמידות שמתוכם תמיד שתים ושלוש בעלות לקות זו ואחרת.

וכשקורה מקרה ותלמידה נפגעה למרות כל ההשתדלות,
אף אחד לא זוכר שהמורה היא לפני הכל,
בן אדם
.

אולי בגלל שבד"כ היא מכריחה שכולם ידעו שהיא מלאך ???
 
חצי לילה לא ישנתי בגלל האשכול הזה צפו ועלו לי סיפורים שארעו לי בתקופת ביה"ס , הבנתי שאני צריכה לעשות סדר במחשבות שלי ולמחול לאותן מורות רק בשביל להקל על הלב שלי
 
סיפרה לי מישהי באישי,
כשהייתה בכתה ב' יסודי, הענישו מספר בנות כי חשבו ששרו שיר שלועג למורה,
לעמוד בפינה 4 שעות!!!!!!!
בישראל לא ברוסיה.
אמיתי אמיתי אמיתי.
 
נכתב ע"י 23;1863687:
סיפרה לי מישהי באישי,
כשהייתה בכתה ב' יסודי, הענישו מספר בנות כי חשבו ששרו שיר שלועג למורה,
לעמוד בפינה 4 שעות!!!!!!!
בישראל לא ברוסיה.
אמיתי אמיתי אמיתי.

בכיתה י' המורה הענישה אותי לעמוד כל השיעור כי לא עמדתי כשהיא נכנסה. מאד (!!!) התביישתי, בסוף השיעור ניגשתי אליה ואמרתי לה שממש נפגעתי, היא התנצלה ואמרה שתיכננה לומר לי לשבת אחרי כמה דקות, אבל שכחה.
 
ולחיוב:
מורה מקצועית בכיתה ח' שכשהיתה צריכה להעיר לבת באמצע השיעור לא היתה נוקבת בשמה ולא מסתכלת לכוון ממוקד, אלא אומרת זאת בצורה שרק הבת המדוברת תבין. ומי שחשבה שדברו אליה ובעצם היא לא - זה כבר רווח משני ;)
 
נכתב ע"י להרגיש בבית;1863285:
וכשקורה מקרה ותלמידה נפגעה למרות כל ההשתדלות,
אף אחד לא זוכר שהמורה היא לפני הכל,
בן אדם.

תתפלאי, זוכרים את זה. מעולם לא ציפיתי ממורות לשלמות (אף שחלקן ציפו להיתפס ככאלה) אבל שמעתי בחיי משפטים איומים כ"כ ממורות (שהופנו אלי ואל אחרות) שלא נתפס כיצד בן אדם מושחת כל כך הגיע לתפקיד חשוב כל כך.

אני לא אהיה מורה (גם לא למדתי הוראה) למרות שיש לי גישה טובה לילדים ויכולת הסברה, פשוט כי אין לי מספיק סבלנות.
פגשתי מורות אם סבלנות באורך 5 דקות, שלא נמנעו מלהפגין את קוצר רוחן מול קשות הבנה- הן לא מכירות את עצמן? הן לא זוכרות שהן בני אדם??

משפט כמו 'כדי לענות על השאלה הזו צריך להשתמש בשכל, אם יש לך בכלל' לא אמור להיפלט בשום שלב או מצב לאדם שעבד על מידותיו. אז למה האשה שאמרה אותו מחלקת מחמאות כאלו כבר קרוב ל20 שנה?
 
נזכרתי בעוד ענין, הפעם נקודה כללית-

מורות אוהבות לתת משימות בלי לחשוב על ההשלכות שלהן עבור כל בת.
למשל- לבקש שכל אחת תכתוב כש.ב. למה היא נקראת בשמה. בביה"ס שאני למדתי התשובה הרווחת היתה 'כי ההורים שלי אהבו את השם הזה' ולא 'ע"ש סבתא חנה הצדקנית'. המצאתי איזה הסבר מניח את הדעת (או שלא) כי המורה סרבה לקבל את התשובה האמיתית. האם אני אמורה להתבייש בכך שהורי לא קראו לי על שם אחת האמהות?

עוד דוגמא- בתיכון של אחותי בקשו מהן לכתוב עבודה על אחד הסבים/סבתות. מעין עבודת שורשים. היא הקריאה לי את ההדרכה של המורה, היא בקשה לייחד פרק לכל נושא על פי הפירוט שניתן, וגם פירטה אילו נקודות יש לכתוב בכל פרק. היה שם, בין השאר, פרק על 'מורשתו הרוחנית' ונדרש פירוט של מצווה שהקפיד בה במיוחד, איך זה משפיע עלינו היום, מידה שהתייחד בה וכו'.
לא יכלתי שלא לחשוב על הבנות בכיתתה שהוריהן חוזרים בתשובה, או שסתם- סבא שלהן לא זכור להן כאיזו דמות רוחנית במיוחד (אולי הוא פשוט לא היה?). לא מדובר בסמינר וולף והרגשתי שהמורה הגיעה מהחור שלה ומצפה שכל תלמידה תכתוב על איזה סבא- כפי שהיא רואה את שלה. אבל לא כל סבא הוא 'רב' ולא כל סבא הוא אדם שאפשר להתגאות במורשתו הרוחנית.

זו הערה כללית שלא תמיד נוגעת, אבל מאחר ובתי ספר רבים לוקחים מורות יותר 'פרום' מאוכלוסיית בית הספר, כדאי שהמורות תנסנה להבין את הרקע של התלמידות.
 
הבעיה, שיש לא מעט אנשי צוות שהגיעו לכסא שלהם בכוח הזרוע, ונשארו דבוקים שם לנצח.
אי אפשר להזיז אותם משם, כי יש גם מי שעוזר להם לא לקום.

וכולם סובלים. להם עצמם לא מתאימה ההוראה, רק ההילה והכבוד שסביב המקצוע.


וקצת כדי לאזן; עם אחת המורות שלי בסמינר שמרתי קשר עד היום. אשה מקסימה שמאד אהבתי, והיא עזרה לי לא מעט בהתמודדויות שהיו לי בחיים.
לפני כשבוע וחצי היא פלטה שם של מורה מסויימת בסמינר. כשהיא אמרה את השם, לא האמנתי. האשה הזו היתה מורה מדהימה שלי בכתה ה' עממי (!), אשה מיוחדת במינה, שתלמידותיה מהשנה הקודמת באו לבכות לנו בתחילת השנה על כך שהיא כבר לא מלמדת אותן יותר. היחס המדהים שלה לתלמידות, כל תלמידה היא כמו בת יחידה ממש. חושבת על כל אחת ואחת מכל הלב.
אמנם אין לי סיפורים מלהיבים ומדליקים שאני זוכרת, אבל הלב זוכר היטב את הכבוד שהיא חלקה, את היחס החם שלה לתלמידות, את האהבה שלה, את הגישה המיוחדת שלה, את זה שהיא פשוט מורה מלאכית. וכשהיא טעתה - היא לא הססה להתנצל באמת.
וזה הכי חשוב.
 
נכתב ע"י יעל א;1862093:
ועוד כמה מסרים ישירים:

מורתי היקרה מכתה ג', אני לא זוכרת שומדבר ממה שלימדת... אבל אני זוכרת מצוין איך הקראת בקול רם את החיבור שלי ואמרת לכולם שאני כל כך מוכשרת.

מורתי היקרה מכתה ו' אני לא זוכרת כלום, לצערי, מכל החומר החשוב שהתאמצת ללמד. אבל אני לא אשכח לעולם את החיבוק שנתת לי כשהודיתי על מעשה לא טוב שעשיתי, ואמרת:"ירדה לך אבן מהלב,עכשיו, כשספרת את האמת, נכון?

ח-ז-ק!!!!!!!!!!!
 
מורות אינן רשעיות, והן רק בני אדם (זאת אני אומרת גם לילדי שנפגעים באמת!!! ממעשים לא ראויים.)
אבל,
מה האוירה שמשדרת מורה, שליחות, שמחה בתפקיד, רוממות, אצילות, דוגמא אישית מלכותית או תלונות אין סופיות על כל דבר החל במערכת בתלמידות בהורים וכו' וכו' וכו' וכו'.....
אני זוכרת כמה צורות של תגובה למעשים לא ראויים שעשיתי בילדות והן התחלקו לתגובה מכבדת שגרמה לי לרצות להיות רק יותר טובה, (לדוגמא מבט ארוך ושקט לתוך העיניים בלי מילים והמשך מחייך, ותגובות מזלזלות ופוגעות שהורידו לי את הביטחון, לדוגמא העונשים של למען ישמעו ויראו, תלמידה נענשת בחומרה לצורך ה"תועלת החינוכית הכללית" ולא לצורך החינוך שלה... כלומר התלמידה היא כלי בשביל העבודה של המורה...)
המורות שנשארו לי לדוגמא והיו גגם היו ראשית כל כיבדו את עצמן, והכבוד אליהן זרם ממילא.
 
אולי תאכלו אותי, אבל יש עוד בעיה. יש נשים שאינן מתאימות להיות מורות למרות שהן מאוד אצילות, בעלות מידות טובות ומפרגנות. אבל הן יותר מידי עדינות ורכות בשביל להיות מורות. הן הולכות להוראה מפרוטקציה או שלא, ואח"כ הן באמת מסכנות שם. ואני לא חושבת שהתלמידות שלהן אכזריות במיוחד או רעות, הן פשוט תלמידות.
אני עד היום מצטערת על מה שעוללנו למורה שלי בכיתה י"א. נכון שלא היינו בסדר. אבל גם מי שמינה אותה להיות מחנכת בגיל הסוער הזה לא היה בסדר. היא אישה באמת מיוחדת! עדינה עדינה. לא מסוגלת לצעוק. הקול שלה נמוך במיוחד. בקושי שמעו אותה בשיעורים! אין לי מושג איך ציפו מאיתנו להתנהג? מלאכים?
בא לי לכתוב כאן מה היא היתה עושה כשבאמת הפרענו אבל אז כל מי שלמדה אצלה אי פעם תזהה מיד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה