כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
נכתב ע"י להרגיש בבית;1863285:
בתור מורה, מכל המלל הארוך צד את עיני המשפט הזה.
גודל האחריות המוטלת על מורה יוצר שחיקה גדולה מאוד במקצוע.
מורה אינה פקידת בנק ולכן גם כשהיא לא מרגישה טוב/ עם בחילות נוראיות בתחילת הריון/ לאחר הטחות אשמה מצד אחת האימהות/ שיחה טעונה עם המנהלת/ אספת הורים מפרכת של יום לפני וכו'...
היא צריכה לחייך, למסור חומר ובצורה מעניינת, לבדוק שאף אחת לא נפגעה התפספסה, הפסידה משהו.
מול 30 ו 40 תלמידות שמתוכם תמיד שתים ושלוש בעלות לקות זו ואחרת.

וכשקורה מקרה ותלמידה נפגעה למרות כל ההשתדלות,
אף אחד לא זוכר שהמורה היא לפני הכל,
בן אדם.

את צודקת מאד. מורה היא בסה"כ בן אדם.
שגם יודע להיפגע, וגם יכול להרים את התלמידים למקומות גבוהים מאד.
שימו לב שרוב הפגיעות הן פגיעות של חוסר אמון וחוסר כבוד!

אם המורה הזו, (לא ישירות אליך!) וכל המורות שהן רק בן אדם
יזכרו שכל תלמיד וכל ילד נברא בצלם אלוקים, ושהוא ראוי למלוא האמון, גם אם הוא משקר, כי אם הוא משקר יש לו סיבה לכך (יכול להיות פחד מעונש, פחד מהורים, תדמית... הוא ילד קטן!)-
הפגיעות יהיו מזעריות מאד.
לא מדברת על פגיעות שמגיעות ממידות רעות. כי אז אין שום תקנה אחרת.
___
המורות שהכי נחרטו בזכרוני הן מורות שהאמינו בנו באמת, לא משחק!
מורות שהן נשות חינוך אמיתיות.
*מורה שיכלה לומר: ברור לי שלא תעתיקו במבחן, אני יוצאת ל20 דק'.
בזמן הזה היתה דממת אלחוט בכתה. אף אחת לא שברה את האמון.
*מורה שנתנה יד חופשית בקישוט כתה, כי התלמידות רוצות לעשות את זה לבד (כתה ד'), ולא עבודה של המורה, אתן הכי מוכשרות!! (ולמדנו שנה שלמה בכתה זוועה)
*מורה שכתבה מחמאות בלי סוף על כל מבחן בגימטריא של הציון, ולא משנה מה הציון! הרצון להצליח אצלה היה בעננים.
*מורה שאמרה לנו בפה מלא: בנות בכתה י"א חייבות לישון הרבה. זה הגיל שחייבים לישון כדי לגדול טוב. אז מי שלא למדה למבחן או הכינה שיעורים בגלל שישנה ותשלים, אני לא מורידה ציון... לא ניצלנו אותה.
 
נכתב ע"י בראש מילה;1862287:
סיפור מלפני שלש שנים: ילד של חברתי, בן 6 או 7, נשלח ע"י המלמד הביתה מכיוון שהרטיב במכנסיים, מבלי לדבר עם ההורים. זה היה בחורף, וההורים לא היו בבית. הילד חיכה עד הצהריים כך בחוץ. הדברים האלה עדיין קורים, לצערנו, למרות המודעות המוגברת לעניין.

אני הייתי מרימה את בית הספר/החיידר על כזה מקרה.
וכאן זו האחריות של ההורים!!

תאמת, משהו קצת מפריע לי באשכול פה.
כביכול שומעים פה רק צד אחד.
מישהי מספרת שהוציאו אותה מהכיתה, והיא נעלבה, אבל שוכחת לספר שקודם לכן היא הפריעה למורה עד שכמעט ירדו לה דמעות!

תלמידות מפריעות, מתחצפות, מפריעות למהלך התקין של השיעור, לא סופרות את המורות ופוגעות בהן, ואחר כך מתלוננות: המורה הענישה אותי ושמה אותי בצד.

מה את מצפה? שהיא תיתן לך סוכריה על זה?
אם קיבלת עונש על מעשה שלא עשית, אפשר להבין, וראוי באמת ללכת למורה ולהודיע לה על הפגיעה. ברור לי שכל מורה יר"ש תתנצל.

יש פה סיפורים בודדים שאפשר לתלות את ההתנהלות בחוסר יר"ש של המורה!
ובדיוק בשביל מקרים כאלו קיימים ההורים של הילד/ה.
האחריות מוטלת עליהם.

ילד שנשלח הביתה רטוב בלי לוודא שההורים בבית, החיידר יצטרך לתת את הדין, הרב יאלץ להסביר את עצמו, וחזקה עליו שלא יעשה זאת שנית.

אם יש עוולות, דבר ראשון להרים טלפון לרבי, לשאול מה קרה, לבדוק מנקדות מבטו, לאמת את הפרטים עם הילד (שבסוף יגיד: נכון הרבי דחף אותי כי כמעט נכנסתי לאש, והוא הרחיק אותי ממנה:eek:), ואם רואים שזו עוולה, לא להסס לשתף את המנהל.

אם משתפים את המנהל ועדין זה לא עוזר, להעביר את הילד חיידר!
(בבתי הספר זה כבר אחרת כי יש גם מפקחת חרדית וכו).
 
נכתב ע"י תקוה;1861513:
דוגמא מהשבוע האחרון רגישות יתר של מורה- לטובה
מורת כתה א' מגלה כי אחת מתלמידותיה לא אוכלת בארוחת עשר דבר. יש לה בתיק לחם טעים עם ממרח שהיא אוהבת. כך אומרת הילדה אבל לא נוטלת ידיים לאכול אלא יושבת בשקט.עיניה עצובות. בשיעורים אינה משתתפת. עם חברות אינה משחקת. להפסקה אינה יוצאת. המורה יצאה מהכלים כדי לדובב לבקש הסברים ו.. כלום. הילדה מילאה פיה מים ובעיניים עצובות שתקה.
הרימה המורה טלפון לאם לשאול אולי ישנה בעיה לילדה? אולי יש צורך בטיפול?
והתשובה הדהימה את המורה- הילדה נמוכה מאוד ולא מגיעה לברז כדי ליטול ידיים. לכן אינה אוכלת. היא מתביישת לצאת לשחק בחוץ כי כולם יראו כמה היא נמוכה. פועל יוצא מכך שאינה נהנית בכיתה בכלל ובשיעורים היא מפחדת שכשהיא תענה תשובה למורה כולן תראינה כמה היא נמוכה.
באותו השבוע עברה כל הכיתה מקום לחדר ובו ברז נמוך. המורה הביאה משחק קופסה לכיתה וקלפים רביעיות ואמרה שמי שרוצה יכולה להישאר בכיתה. ומהיום אין צורך לעמוד כשעונים תשובה.
תוך יום יומיים הילדה החלה פורחת.



מרגש!
 
נכתב ע"י במבה נוגט;1863933:
אולי תאכלו אותי, אבל יש עוד בעיה. יש נשים שאינן מתאימות להיות מורות למרות שהן מאוד אצילות, בעלות מידות טובות ומפרגנות. אבל הן יותר מידי עדינות ורכות בשביל להיות מורות. הן הולכות להוראה מפרוטקציה או שלא, ואח"כ הן באמת מסכנות שם. ואני לא חושבת שהתלמידות שלהן אכזריות במיוחד או רעות, הן פשוט תלמידות.
אני עד היום מצטערת על מה שעוללנו למורה שלי בכיתה י"א. נכון שלא היינו בסדר. אבל גם מי שמינה אותה להיות מחנכת בגיל הסוער הזה לא היה בסדר. היא אישה באמת מיוחדת! עדינה עדינה. לא מסוגלת לצעוק. הקול שלה נמוך במיוחד. בקושי שמעו אותה בשיעורים! אין לי מושג איך ציפו מאיתנו להתנהג? מלאכים?
בא לי לכתוב כאן מה היא היתה עושה כשבאמת הפרענו אבל אז כל מי שלמדה אצלה אי פעם תזהה מיד.

אני לוחצת את היד שלך,
לאף אחד אין בעיה להגיד אני לא מתאימה לגרפיקה או לאדריכלות, חינוך זהו מקצוע. ההבדל הוא כמו שאמרו שזגג דורך על זכוכיות ומחנך על נשמות.
אז אם את יושבת שם כי : א. ב. ג. ד. ולא כי את אוהבת את המקצוע וכל הכלול בו. אז זה לא תמונות פחות טובות או בעיות במאזן,
זה נשמות.
 
נכתב ע"י מלפפון;1863940:
אני הייתי מרימה את בית הספר/החיידר על כזה מקרה.
וכאן זו האחריות של ההורים!!

תאמת, משהו קצת מפריע לי באשכול פה.
כביכול שומעים פה רק צד אחד.
מישהי מספרת שהוציאו אותה מהכיתה, והיא נעלבה, אבל שוכחת לספר שקודם לכן היא הפריעה למורה עד שכמעט ירדו לה דמעות!

תלמידות מפריעות, מתחצפות, מפריעות למהלך התקין של השיעור, לא סופרות את המורות ופוגעות בהן, ואחר כך מתלוננות: המורה הענישה אותי ושמה אותי בצד.

מה את מצפה? שהיא תיתן לך סוכריה על זה?
אם קיבלת עונש על מעשה שלא עשית, אפשר להבין, וראוי באמת ללכת למורה ולהודיע לה על הפגיעה. ברור לי שכל מורה יר"ש תתנצל.

יש פה סיפורים בודדים שאפשר לתלות את ההתנהלות בחוסר יר"ש של המורה!
ובדיוק בשביל מקרים כאלו קיימים ההורים של הילד/ה.
האחריות מוטלת עליהם.

ילד שנשלח הביתה רטוב בלי לוודא שההורים בבית, החיידר יצטרך לתת את הדין, הרב יאלץ להסביר את עצמו, וחזקה עליו שלא יעשה זאת שנית.

אם יש עוולות, דבר ראשון להרים טלפון לרבי, לשאול מה קרה, לבדוק מנקדות מבטו, לאמת את הפרטים עם הילד (שבסוף יגיד: נכון הרבי דחף אותי כי כמעט נכנסתי לאש, והוא הרחיק אותי ממנה:eek:), ואם רואים שזו עוולה, לא להסס לשתף את המנהל.

אם משתפים את המנהל ועדין זה לא עוזר, להעביר את הילד חיידר!
(בבתי הספר זה כבר אחרת כי יש גם מפקחת חרדית וכו).

לגבי החלק הראשון של הודעתך אני מסכימה איתך לגמרי. מאוד הדגישו פה באשכול את ענין כבוד התלמידה ואני מסכימה עם כל מילה. אולי אני לא in אבל אף אחת לא הזכירה פה את "כבוד המורה". בדורנו יש " הנחית הורים" איך להתמודד עם הילדים ולספק להם את כל מנעמי העולם הזה ולא להעיר להם חלילה "שלא ישארו עם צלקות בנפש וחסכים לכל החיים" אולי גם צריך לדבר עם הילדים- תלמידים על "כיבוד הורים" וכבוד למורים? נשמע מיושן?? אבל תזכרו שהילדים צריכים לכבד את ההורים ולא ההיפך. ואת זה שכחנו!!!
 
נכתב ע"י w2549;1863949:
אני לוחצת את היד שלך,
לאף אחד אין בעיה להגיד אני לא מתאימה לגרפיקה או לאדריכלות, חינוך זהו מקצוע. ההבדל הוא כמו שאמרו שזגג דורך על זכוכיות ומחנך על נשמות.
אז אם את יושבת שם כי : א. ב. ג. ד. ולא כי את אוהבת את המקצוע וכל הכלול בו. אז זה לא תמונות פחות טובות או בעיות במאזן,
זה נשמות.

זהו שלא מספיק לאהוב את המקצוע.
צריך מינימום של אסרטיביות. סמכותיות. עמידה על שלך. קסם אישי גם לא מזיק.
וכאן זה כבר התפקיד של המנהלת. כי אם היא מקבלת למקצוע בחורה עדינה עדינה עם קול נמוך ומרוגש, שאין לה מושג איך גוערים בתלמידה סוררת - היא קיבלה את המורה של הכיתה עם הכי הרבה בעיות משמעת בעתיד. ולא באשמתן!
 
נכתב ע"י einkamoni;1863771:
בכיתה י' המורה הענישה אותי לעמוד כל השיעור כי לא עמדתי כשהיא נכנסה. מאד (!!!) התביישתי, בסוף השיעור ניגשתי אליה ואמרתי לה שממש נפגעתי, היא התנצלה ואמרה שתיכננה לומר לי לשבת אחרי כמה דקות, אבל שכחה.

חברה של אחותי (ג' יסודי), נשלחה למנהלת כי אחרה לשיעור, ונאלצה לעמוד בפינת החדר של המנהלת העסוקה (:rolleyes::eek:) מול המזגן. תחנוני הבת על כך שקר לה נענו בהתייחסות מזלזלת.
2 שיעורים עמדה הבת וקפאה (כפשוטו) מול המזגן... בשם החינוך, כמובן
 
ביסודי היתה לנו מורה לחשבון שלימדה רק את הבנות החזקות, ז"א אם 2 בנות הבינו את החומר היא עברה הלאה לא משנה ששאר הבנות לא ידעו על מה היא מדברת. בפרט בחומר חדש... והציונים היו בהתאם לכל הכיתה רק מעניין שבסמינר כל הבנות הקפיצו את הציונים שלהם בעשרות אחוזים...:mad:

המורה הזו היתה גם מורה למלאכה חילקה את החומרים בקמצנות נוראה תמיד היה חסר והיו צריכים לבקש ממנה עוד ועוד. למרות שההורים שילמו ממיטב כספם זה לא היה כלול בדמי שכפול ושכלול..
לי באופן אישי בקושי התייחסה ויכולתי לשבת בשיעורים בבטלה כי היא לא סיפקה לי את החומר הנדרש... בכיתה ח' במלאכה של סוכות היא כן חילקה לי חומרים בין הראשונות לא הבנתי מה קרה. אחרי סוכות פגשה אותי ושאלה מה ההורים אמרו על הקישוט ואז הוסיפה ואמרה את רואה?מי שמשלמת בזמן מרוויחה...:rolleyes:

מוכרחה לציין שהייתי בהלם מהמידע ואז קלטתי שהכל כל השנים היה מכוון כאילו אני אחראית לתשלום מוקדם או מאוחר.:confused:

רק לתשומת ליבן של המורות מה שהמורה הזו עשתה לכל הבנות בבית הספר זה לא היה בשגגה אלא בכוונה כזו או אחרת.
ועוד משהו למורה הזו יש שיירה בבית שתקועה והרבה עוגמת נפש ....:mad:
 
..
 
נכתב ע"י inspiration;1863958:
. בדורנו יש " הנחית הורים" איך להתמודד עם הילדים ולספק להם את כל מנעמי העולם הזה ולא להעיר להם חלילה "שלא ישארו עם צלקות בנפש וחסכים לכל החיים"

כמנחת הורים.
כנראה מעולם לא השתתפת בקורס הנחית הורים, אין שום קשר!!! בין מה שכתבת לבין המציאות כלל...
 
נכון, גם מורות הן נשמות וגם הן נפגעות, אבל רוב הדוגמאות שראיתי פה הן על עוולות באמת, לא שתלמידה התחצפה והמורה העליבה אותה, וגם אם תלמידה התחצפה, מורה לא אמורה להגיב בצורה של הלבנת פנים ופגיעה בנפש פשוטו כמשמעו! אף אחד לא נולד מלאך, (עיר פרא...), ויש דרכים נורמליות להעניש כשצריך.
 
מורה מקסימה מהסמינר. מחנכת.
שביקשה מאיתנו, בהוראת ההנהלה, להפסיק לבוא עם הצמידים שהיו אז במודה. (צמידים עם חרוזי פלסטיק ועץ, כל מיני... מי בגיל שלי וזוכרת?)
למחרת היא הגיעה לכיתה וראתה את ידינו הריקות ללא הצמידים, ואז עמדה מולנו והורידה את שרשרת הצוואר שלה (שהייתה די גבולית מבחינת התקנון) ואמרה: "אני מרגישה שאם דרשתי ממכן לוותר על תכשיטים שאתן אוהבות, אני אמורה לדרוש את זה גם מעצמי. יותר לא אגיע עם השרשרת הזו לסמינר".

איפה ישנם עוד אנשים כמו המורה הזו. הגידו לי ואשלח לשם את בנותי.
 
נכתב ע"י אהרן גליק;1863983:
רק לתשומת ליבן של המורות מה שהמורה הזו עשתה לכל הבנות בבית הספר זה לא היה בשגגה אלא בכוונה כזו או אחרת.
ועוד משהו למורה הזו יש שיירה בבית שתקועה והרבה עוגמת נפש ....:mad:

כמו שיש מושג 'קפידא של מורה', יש לא פחות מושג "קפידה של תלמיד/ה".
ומשמים נפרעים!

מלפפון, צר לי, אבל אני לא מסכימה איתך. יש בתים שהגישה בהם היא "הצוות החינוכי תמיד צודק", בעוד שבחסות החינוך נעשים עוולות אדירים לתלמידים/ות.

וכמו כן, הגענו לגיל בהם אנחנו יכולים להודות 'נענשנו, כי לא היינו בסדר לפני כן'.
ומה תגידי על עונשים שמקבלים בלי סיבה, ובאמת בלי שום שום סיבה? חויתי דבר כזה, איום ונורא. אני לא אפרט, כי אחת הנוגעות בדבר כבר לא בחיים. וכן, אני לא יכולה לסלוח למעורבות בדבר. תגידו מה שתגידו, אני עדיין לא סלחתי.
ואני גם לא זוכרת שבקשו ממני סליחה/התנצלו בפני/אמרו לי משהו אחר כך.
 
אני מוסיפה בזהירות ובלי הכללות,
אני טיפוס חוקר, ושמתי לב שיש איזה שהוא הבדל בין שתי קבוצות של מורות,
יש את המורות שאוהבות את ההוראה קרי: המסירה, השליטה על הבנות. (כך אמרה לי מורה נערצת...) כלומר המורה והצרכים שלה במרכז והתלמידות הן הכלי.
ויש מורות שאוהבות את התלמידות אוהבות את האפשרות לגעת בנקודות המסוימות של התלמידות לקדם ולעלות אותן על דרך המלך, להשפיע עליהן, לרומם אותן כלומר התלמיד וצרכיו במרכז.
נראה לי ושוב אני אומרת זאת בזהירות,
כי כאן הפוינט!! מי המרכז?? הצרכים של המורה או החינוך של התלמידה.
וכאשר זה מתנגש אחד בשני מה קורה, מה קורה, מה קורה:eek::eek::eek:
 
נכתב ע"י w2549;1864029:
אני מוסיפה בזהירות ובלי הכללות,
אני טיפוס חוקר, ושמתי לב שיש איזה שהוא הבדל בין שתי קבוצות של מורות,
יש את המורות שאוהבות את ההוראה קרי: המסירה, השליטה על הבנות. (כך אמרה לי מורה נערצת...) כלומר המורה והצרכים שלה במרכז והתלמידות הן הכלי.
ויש מורות שאוהבות את התלמידות אוהבות את האפשרות לגעת בנקודות המסוימות של התלמידות לקדם ולעלות אותן על דרך המלך, להשפיע עליהן, לרומם אותן כלומר התלמיד וצרכיו במרכז.
נראה לי ושוב אני אומרת זאת בזהירות,
כי כאן הפוינט!! מי המרכז?? הצרכים של המורה או החינוך של התלמידה.
וכאשר זה מתנגש אחד בשני מה קורה, מה קורה, מה קורה:eek::eek::eek:

אין קבוצה שלישית? של מורה שאוהבת לא את המסירה ולא את התלמידות אלא רק את המשכורת בסוף החודש? ;) (אני מדברת כמובן על אלה שפשוט לא מתאימות לתפקיד בשום צורה...)
 
נכתב ע"י Dvori B;1864035:
אין קבוצה שלישית? של מורה שאוהבת לא את המסירה ולא את התלמידות אלא רק את המשכורת בסוף החודש? ;) (אני מדברת כמובן על אלה שפשוט לא מתאימות לתפקיד בשום צורה...)

חשבתי שכל הקבוצות נכללות בקבוצה הזו;););)
 
חיובי

נזכרתי במורה מיוחדת מכיתה י' זה היה בזמן שחצאיות ארוכות היו עדין במודה אך היא בתור אישה חסידית (במוסד ליטאי) היתה לובשת חצאיות די קצרות.
באחת הפעמים כשדיברנו על צניעות התפתח דיון שחצאיות ארוכות זה בעצם הרבה יותר צנוע מקצרות. ..
למחרת היא הגיעה עם מכפלת פרומה בחצאית וכך עשתה לכל החצאיות שלה! מאותו יום הלכה רק אמצע!
דוגמא אישית מדהימה!
 
נכתב ע"י א-ירושלמית;1864016:
כמו שיש מושג 'קפידא של מורה', יש לא פחות מושג "קפידה של תלמיד/ה".
ומשמים נפרעים!

מלפפון, צר לי, אבל אני לא מסכימה איתך. יש בתים שהגישה בהם היא "הצוות החינוכי תמיד צודק", בעוד שבחסות החינוך נעשים עוולות אדירים לתלמידים/ות.

וכמו כן, הגענו לגיל בהם אנחנו יכולים להודות 'נענשנו, כי לא היינו בסדר לפני כן'.
ומה תגידי על עונשים שמקבלים בלי סיבה, ובאמת בלי שום שום סיבה? חויתי דבר כזה, איום ונורא. אני לא אפרט, כי אחת הנוגעות בדבר כבר לא בחיים. וכן, אני לא יכולה לסלוח למעורבות בדבר. תגידו מה שתגידו, אני עדיין לא סלחתי.
ואני גם לא זוכרת שבקשו ממני סליחה/התנצלו בפני/אמרו לי משהו אחר כך.

לא כ"כ מבינה את הנקודה שבגלל שהיא לא בחיים
יש בלבך כאב ואת עדיין לא סולחת וזה שהיא בשמים לא משנה, זה מזיק לה אותו הדבר
אדרבא, תוציאי מלבך, ותנקי את הרגשות האלה. ככה יקל עליך לסלוח לה ובשמים זה יעשה לה רק טוב.
 
נכתב ע"י wald;1864074:
לא כ"כ מבינה את הנקודה שבגלל שהיא לא בחיים
יש בלבך כאב ואת עדיין לא סולחת וזה שהיא בשמים לא משנה, זה מזיק לה אותו הדבר
אדרבא, תוציאי מלבך, ותנקי את הרגשות האלה. ככה יקל עליך לסלוח לה ובשמים זה יעשה לה רק טוב.
וזה יעשה גם לך רק טוב.
הקפידות שלנו מזיקות לא רק לפוגע אלא לא פחות, ולדעתי אף יותר, לנפגע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה