כבוד התלמידה

  • פותח הנושא 23
  • פורסם בתאריך
המורה שלנו שמעה על כבוד התלמידה... היא מאוד כיבדה את הבנות שהרכיבו משקפיים, התיחסה אליהן יפה, נענתה לכל שטות (לשבת קרוב, לא לשבת לבד (!) לקום, לצאת לשתות (!) ועוד.
אני ועד חברה לילות שלמים הינו הורסות לעצמינו את העיניים בשביל לזכות במשקפיים.
חברה שלי אכן זכתה ואוי לה לאותה זכיה... ואני קניתי מסגרת בלי מספר והסתובבתי איתה 4 חודשים...
מקווה שחברות שלי לא זוכרות....
 
נכתב ע"י במבה נוגט;1861459:
אני עד היום מרגישה שאני לא מסוגלת לסלוח לאחת המורות שלי מהיסודי.
ולא שהיא ביקשה סליחה.

חח. הזכרת לי שמורה בט' (שאפילו לא היתה המורה שלי) פגעה בי מאוד. שנה אח"כ היא היתה המחנכת ובערב יוה"כ ביקשה והסבירה שכל אחת אם נפגעה צריכה ליידע את האדם שממנו נפגעה. אהה. ניגשתי אליה בהפסקה ואמרתי לה שנפגעתי ממנה כש... אז היא אמרה לי שהיא זוכרת מה בדיוק היה אבל מה שבטוח שהיא לא מעירה סתם. כנראה שהיתי אשמה...
(דווקא לא. מורה אחרת ביקשה ממני להתקשר למישהי וברגע שההיא עונה להעביר לה את הטלפון גם אם היא עסוקה, והיא היתה עסוקה ואני עמדתי (עם טלפון ביד חצופה שכמוני) ונידנדתי-המורה, המורה עד שהיא שמה לב... אז חטפתי גערה ממורה כבודה של כתה י'...)
 
נתקלתי באשכול הזה, ולא כ"כ מהר סגרתי אותו
תחילה רפרפתי, אח"כ קראתי ולבסוף ממש חייתי את שנכתב....
אבל....
יש פה האשמות וחיצים שנונים נגד צוות ההוראה
ואולי בצדק...
אבל צריך לזכור שאותו הקב"ה ששם בפי המורה את המילים
הוא אותו אבא רחמן שכיוון אותן לאותו בת ששמעה..
ולא, זה לא מוריד מהבחירה של המורה...
אך גם לא מהבחירה של התל'...

ובקיצור-
נכון שהמורות צריכות להזהר מאד מאד מאד בלשונן
אבל לכל אדם יש בחירה איך לנהל את חייו(ולא שאני מפחיתה מעוצמת מהפגיעה)
ולקחת אחריות על מעשיו ללא הטלות אשמה על קוצים שדקרו אותו במסלול חייו....

ולפני שאנשים יחשבו לתקוף,
שמעתי זאת מרב מוכר, שמתעסק בחינוך
שענה זאת על השאלה ש..
איך אפשר להיות מורות אם יש כאלה תוצאות, גם מבלי להתכוון.
ואין שום מורה שבתחילת דרכה לא עשתה טעויות!!!!!
וזו התשובה שענה....
 
יש גם דברים שקרו בזכותן של מורות מדהימות , והסיפור שלי הוא:

בכתה ח' שאחותי היתה חולה במצב קשה היתה לי ירידה חדה בלימודים ובנוסף לכך הביטחון שלי, ביכולות שלי ובמבחנים ירד מאד!!!
המחנכת שלי שהייתה מחליפה באותם ימים שמה ליבה על כך(שהרי התעודה הזו קובעת לסמינר) ודרבנה אותי בכל מיני דרכים
להצליח,דוגמא לכך, היא דיברה עם מורות שיעלו לי בציונים או יעשו לי מבחן חוזר
כך שיצא שההצלחה שלי עלתה פלאים אך אני ראיתי והמשכתי כרגיל...
אך ברם,בסוף המחצית כשהגיע תורי לקבל את התעודה המורה קידמה אותי בחיוך
ואמרה, תראי איך את מסוגלת, את בכלל יודעת למה הגעת?? היא פתחה את התעודה
ופשוט הייתי המומה כ התעודה היתה למעט 3 ציונים 100
ועוד הוסיפה ואמרה תאמיני בעצמך!!! את יכולה
חשבתם שזה נגמר? אז לא ,אני בתור בנ''א עשיתי מהפך שלם בזכות אותם מילים
שלא עולות כסף!!! התחלתי להתקדם ולעלות פלאים התקבלתי לסמינר מעולה, ןהיום
אני יודעת שהביטחון שלי האישי בעצמי התחיל בזכותה!!
 
מורה בכיתה גבוהה, לא הצליחה למצוא בתלמידתה אפילו מעלה אחת:(
אין ראויה לשבח, ואמרה לה שיש עוד תלמידות בכיתה שלא קיבלו ר"ל.
זו כיתה קטנה מאד
והילדה בררה ומצאה שכולן חוץ ממנה קיבלו!!!
אני שמעתי את הסיפור ובדקתי ואכן!!
שערוריה!!!!
 
יש סיפורים על מורה (מידיעה) שמוציאה בנות רגילות לחלוטין מקשרים עם נוער נושר או להבדיל ערבים!היא יכולה לכתוב ספר שלם מה בין תלמידה למורה ,הסיפורים ועצם הגישה שלה מיוחדים
והלואי שכל המורות בישראל היו ככה כי הבנות אוהבות אותה כאהבת אם!!
 
נזכרתי גם אני בסיפור טוב :)
כיתה ג'. אני תלמידה שקטה וביישנית, עם קצת הרבה רגשי נחיתות שהבאתי "מהבית", ומעט מאד חברות בגלל השקט שלי. הרגשתי בודדה ועזובה, ובעיקר "לא שווה".
עד ערב פורים. הגרלת משלוחי מנות, כל אחת מביאה לילדה אחת. גם המורה משתתפת. מגיעה המסיבה ואני מגלה שבחלקה של המורה הנערצת נפל השם... שלי.
עצם זה, מתנה מהקב"ה, כבר העמיד אותי באור הזרקורים וקצת זקף לי את הגו. אבל משלוח מנות כזה לא ראיתי מעודי. לכל פריט שהוכנס לסלסלה צורף פתק עם כמה מילים עלי ועל האופי שלי. המורה הזו הצליחה לקלוע לכל בדל של תכונה טובה אצלי, ולהפוך אותה לעולם ומלואו. לראשונה מאז כיתה א', הרגשתי שמישהו רואה אותי, שיש מישהו בעולם (חוץ מאבאמא) שחושב שאני שווה משהו.
הפתקים הקטנים האלה שמורים במחברת הזכרונות שלי עד היום, מזכירים לי שלפעמים תשומת לב קטנה יכולה להיות לילד כל העולם.
 
איפוה חיים ולדר????????????????????????????????????
שיתחיל לכתוב , תלמידים מספרים על עצמם......
 
אין פה מספיק כוחות טובים, עד שחייבים לקרוא לחיים ולדר?
 
מורה שאני זוכרת לטובה עד היום-

היינו כיתה מאד שובבה - היא היתה המחנכת - ובהחלט איתגרנו אותה מדי יום.
יום אחד הגזמנו לגמרי, לא נכנסנו קבוצה של בנות לאחד השיעורים והמורה שהיתה בכיתה באותו זמן (מורה מקצועית) עשתה לנו מינוסים ביומן.
בהפסקה שאחרי לקחנו טיפקס ומחקנו את כל המינוסים, והמחנכת עלתה על זה, לא זוכרת איך..
היא התעצבנה נורא, קראה לכל הבנות שהיו שותפות לפשע שיבואו ליד הלוח והתחילה לתת לנו הרצאה נוקבת וכולה נהייתה אדומה וממש כעסה (בצדק לגמרי!)
תוך כדי שהיא צועקת עלינו, נכנס המנהל לכיתה, וקלט לפי המצב שקרה פה משהו, הוא שאל את המורה - מה קורה פה? והיא ישר ענתה לו בשלווה: הכל בסדר, אנחנו רק מדברות על משהו (משהו בסגנון, לא זוכרת בדיוק את הנוסח..)
והוא הלך...

אחר כך, כל כך הערכנו אותה איך היא הצליחה באמצע הצעקות לשלוט על עצמה ולשדר עסקים כרגיל כדי לשמור על כבודנו.. (המנהל שלנו ממש לא היה שותק על דבר כזה)

בשבילי היא היתה מורה לדוגמא! (היו עוד הרבה סיבות לכך..)
 
רגישות לטובה (לפני שאני מעלה את החוויות השליליות...):
כיתה ג' יסודי. מורה שנחשבה "רעה" וקשוחה במיוחד...אני יושבת בשיעור חשבון משקשקת מפחד... לא הכנתי שעורי בית..שכחתי שהמורה נתנה שכפול למלא... והמורה עוברת בין התלמידות לבדיקת שיעורים והיא מתקרבת ומתקרבת והלב שלי כמעט נעצר... הייתי תלמידה מצוינת, אהבתי ללמוד אבל לא יודעת מה קרה לי באותו היום...ולא ידעתי איך מתמודדים עם סטואציה כזו...אז כדרכן של ילדות רגישות התחלתי לבכות לעצמי בשקט מאחורי המחברת שהעמדתי פתוחה מול פני כדי להסתירן... ופתאום המחברת נשלפת מידי והמורה המפחידה אומרת לכולן: היא לא הכינה שיעורים! אבל תראו איך זה כואב לה ואיך זה אכפת לה! יש בנות שבמצב כזה צוחקות ומזלזלות...אני מעריכה בת שאכפת לה והיא תשתפר! היא בקשה כמובן חתימת הורים כעונש...אבל ההזדהות שלה וההבנה זכורים לי עד היום לטובה.
 
ועכשיו לחוסר הרגישות (אני מסכימה עם גיטי שאפשר ללמוד המון מרגישויות של מורות לטובה אבל עדיין חושבת שאפשר ללמוד ולהתקדם לא פחות דווקא דרך המקרים הפחות טובים-לראות איך זה מרגיש מהצד השני של הקתדרה ולהיזהר לא לדרוך על נשמות):
מורה בכיתה ח'-נערצת מאוד על כל הכיתה. משהו באמת כריזמטי וסוחף. כולן היו מתוסבכות עליה כמו שאומרים והיא ניצלה את זה היטב... שיעור שיחה\חברה אחד היא החליטה לטפל בתופעת "מלכת הכיתה" שלנו-זו לא היתה ממש מלכה בפועל...רק בת מסוימת שהתנהגה בסנוביזם לכולן ויצרה סביבה הילה מלכותית של כמה מקורבות והמון אחרות ששואפות לזכות בקרבתה...היא היתה בת שלילית ובאמת היה צריך לנטרל את ההשפעה שלה על הכיתה אבל המורה הזו בחרה בדרך ממש פוגענית. היא נתנה לכל בת מדבקה וביקשה שכל אחת תיגש ללוח ותשבץ את המדבקה שלה במקום בו היא חושבת שהיא ממוקמת בחברה של הכיתה- מעגל חיצוני, אמצעי או פנימי.
בנות נגשו וכמובן כולן מקמו את עצמן במעגל החיצוני...זה גיל כבר טיפה בוגר שבת מבינה שזה לא יוצר לה תדמית טובה להודות קבל עם ועדה שהיא במרכז ועוד לעיני המורה הנערצת... אז המורה "תיקנה" את הסדר ויצרה ממש 3 מעגלים ובאמצעם את המדבקה של אותה בת.
ואז פנתה לכולן ואמרה: מה? וזאת המלכה שלכן?
אותה בת הסמיקה נוראות ויצאה מהכיתה.
השיעור הזה היה כ"כ עוצמתי ומטלטל ובאמת מאז מצבה החברתי של ה"מלכה" הזו הלך והתדרדר פלאים עד שבסוף השנה ברישום לסמינרים אף אחת לא ביקשה להשתבץ איתה בכיתה...
הניתוח אכן הצליח מאוד... אבל החולה מת...
 
נכתב ע"י ברכהלה;1957308:
ועכשיו לחוסר הרגישות (אני מסכימה עם גיטי שאפשר ללמוד המון מרגישויות של מורות לטובה אבל עדיין חושבת שאפשר ללמוד ולהתקדם לא פחות דווקא דרך המקרים הפחות טובים-לראות איך זה מרגיש מהצד השני של הקתדרה ולהיזהר לא לדרוך על נשמות):
מורה בכיתה ח'-נערצת מאוד על כל הכיתה. משהו באמת כריזמטי וסוחף. כולן היו מתוסבכות עליה כמו שאומרים והיא ניצלה את זה היטב... שיעור שיחה\חברה אחד היא החליטה לטפל בתופעת "מלכת הכיתה" שלנו-זו לא היתה ממש מלכה בפועל...רק בת מסוימת שהתנהגה בסנוביזם לכולן ויצרה סביבה הילה מלכותית של כמה מקורבות והמון אחרות ששואפות לזכות בקרבתה...היא היתה בת שלילית ובאמת היה צריך לנטרל את ההשפעה שלה על הכיתה אבל המורה הזו בחרה בדרך ממש פוגענית. היא נתנה לכל בת מדבקה וביקשה שכל אחת תיגש ללוח ותשבץ את המדבקה שלה במקום בו היא חושבת שהיא ממוקמת בחברה של הכיתה- מעגל חיצוני, אמצעי או פנימי.
בנות נגשו וכמובן כולן מקמו את עצמן במעגל החיצוני...זה גיל כבר טיפה בוגר שבת מבינה שזה לא יוצר לה תדמית טובה להודות קבל עם ועדה שהיא במרכז ועוד לעיני המורה הנערצת... אז המורה "תיקנה" את הסדר ויצרה ממש 3 מעגלים ובאמצעם את המדבקה של אותה בת.
ואז פנתה לכולן ואמרה: מה? וזאת המלכה שלכן?
אותה בת הסמיקה נוראות ויצאה מהכיתה.
השיעור הזה היה כ"כ עוצמתי ומטלטל ובאמת מאז מצבה החברתי של ה"מלכה" הזו הלך והתדרדר פלאים עד שבסוף השנה ברישום לסמינרים אף אחת לא ביקשה להשתבץ איתה בכיתה...
הניתוח אכן הצליח מאוד... אבל החולה מת...

האמת היא שלא קראתי את כל האשכול. (רק את התגובה האחרונה)-
אבל הסיפור הזה זה רצח אמיתי!

לי זכור איזה סיפור מכיתה ז'.
המחנכת החליטה שעובר עלי משהו.
לא ברור מאיפה הביאה את זה.
וכדי "להושיע ולעזור" לי, היתה קוראת לי יום יום לשיחות מורטות,
וחופרת, "מה עובר עלייך? ולמה את סגורה בפני? ולמה את מרגישה מאויימת ממני? ותכתבי אולי במכתב מה קורה לך"... ולא היה לי מפלט מזה. כמה שאמרתי לה שהכל בסדר ואני לא יודעת על מה היא מדברת, לא האמינה לי. זה זכור לי כסיוט!!!!
מרוב רצון לעזור, כבר באמת התחלתי להרגיש שעובר עלי סיוט כלשהו, שהסיוט הזה היה היא בעצמה, והרצון לעזור לי בכוח, כאילו שחסרות בנות שבאמת צריכות עזרה...
 
מעשה-רב בנושא (לצערי אינני זוכרת את הדמויות, אך הסיפור נכון, ודמה לי שסיפרו הרב יחיאל יעקבזון על ר' אליהו לופיאן זצ"ל):
נכנס אדם אל הרב ואמר שעומד לקבל תפקיד חינוכי, אך חושש ממה שאמרות הבריות ש"זגג דורך על שברי זכוכית, נגר דורך על נסורת, ומורה דורך על נשמות". אני מפחד לדרוך על נשמות, אמר האיש.
השיב לו הרב: כתוב במשנה (אבות): יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. אם תקפיד על כך, לא תדרוך על נשמות.
 
אם כבר מדברים על מלכת כיתה...
כיתה ה'. הייתי מאד דומיננטית ומרכזית בחברה. עד כמה שזכור לי, לא ניצלתי את המעמד שלי לרעה.
מטבע הדברים היו בנות שהשתדלו להתקרב והיו הרבה אינטריגות מתחת לפני השטח.
המורה רצתה כנראה לעזור ולכן נכנסה פעם לכיתה ותיארה אותי כ"מפלצת בעלת 28 זרועות"(ציטוט מדויק) ועוד כל מיני דברים כגון דא. בהמשך היא עברה בת, בת, ושאלה אותה האם היתה רוצה לשנות את המצב. הכל בפומבי. גם אני, כמובן, נשאלתי...
זוכרת את עצמי נושכת בשקט את הסוודר. היה לי מספיק כבוד כדי לא לפרוץ בבכי. אבל עד היום החוויה הזו צרובה בתוכי.
 
והפעם מהצד של המורות:
לאחרונה חוויתי אובדן פתאומי בפטירתה של חבירה קרובה מאוד ובתקופה הסמוכה לכך הייתי במצב של חולשה רגשית מסוימת, והדבר הקשה עלי את ההתמודדות מול תלמידותי המקסימות והסוערות. לאחר מאורע מסעיר ומקומם שארע בכיתתי ירדתי למנהלת והודעתי לה שאני יוצאת לחופשה זמנית, כרגע אין לי את הכוחות להכיל את הנתונים...ולריב על משמעת, וכו...
וכך ענתה לי המנהלת היקרה שלנו והחכמה: "אני מציעה לך לפעול בכלים של נצח..." בהיתי בה כתרנגול בבני אדם, וכי מה היא מתכוונת, שאם תלמידות מפרות את התקנון ההתנהגותי הבלתי כתוב אני אמורה נניח, להתחיל לקרוא איתן תהילים וכד'??? והיא המשיכה,'אני אסביר את כוונתי, סליחה עם אני נוגעת בנקודה רגישה. אך יש לי שאלה אלייך, כמה בעלה של חברתך ע"ה היה נותן כדי להתווכח איתה עכשיו, כדי להיות חלוק איתה בדעותיו ואפילו להגרר למריבה קלה, הא?? כמה???' ברור שהכל! הכל!, עניתי והיא המשיכה: "אז נכון שההתמודדות בשטח הייתה לא פשוטה אך דמייני שח"ו התלמידה המאתגרת לא נמצאת איתנו מחר, מה היית עושה היום בשבילה?
קחי לך כלי לחיים והסתכלי על תלמידותייך בהתבוננות נצחית, מה הן יקבלו כצידה להמשך, ככלים התנהגותיים, אישותיים, עם איזה מטענים הן יצאו בזכותך, תחשבי על הרובד הנצחי שילווה אותן לעד בעז"ה, תמנעי מלהגרר לתגובות, יחס וכו' שתוכלי אי פעם להצטער עליהן"
עד כאן.
השתדלתי לנסח את עיקרי השיחה הארוכה באופן הכי ברור, אני התחזקתי מאוד וזה נתן לי המון. מקוה שגם לכן.
 
אני זוכרת שהמורה חלקה תעודות ביסודי
והיא הורידה לי בציון גם במקצוע שזה היה יהדות וגם ב"מחברותי וספריה נקיים ומסודרים" בגלל
שמחברת יהדות לא היתה מושלמת...
אני זוכרת שממש כעסי אז חכתי שהמורה תסיים לחלק תעודות ושהיא יצאה למסדרון
נגשתי אליה ובקשתי שתעלה לי את הציון אז היא אמרה לי מה את חושבת שאני צריכה לקרוא לך...(וכאן היא הוסיפה את שמי בתוספת 'לה בסוף בצורה מאודד מזלזלת...)חמודלה ולהתנהג איתך כילדה קטנה?
אני המחנכת ואם במקצוע שלי את זלזלת מותר לי להוריד לך בשתי המקומות...
אני זוכרת שממש נפגעתי מהשם חיבה שהיא הדביקה לי בכזה זלזול ועוד באמצע המסדרון.....

זו היתה מורה שלא הסתדרתי איתה כל השנה כי היא היתה צינית להחריד.....
 
בכיתה ד'
המורה הוציאה אותי מחוץ לכיתה על התנהגות לא בסדר (לא זוכרת מה היה - הייתי מסומנת, והרבה ביליתי מחוץ לדלת) מה שקרה זה שהמורה פשוט שכחה ממני!!!! שמעתי שהמורה של השיעור הבא (כבר הייתי כמעט שעתיים בחוץ) נכנסת ואז פשוט פרצתי פנימה, כמובן בבכי.
ותוך כדי אני שומעת את המורה אומרת למורה השנייה שזה בסדר, היא כבר תירגע ויוצאת מהכיתה בלי להגיד לי מילה.
העלבון צורב לי עד היום הזה, איזה 17 שנים אחרי
לא מספיק שנענשתי, היא פשוט שכחה אותי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה