כוחה של תפילה

[תאוצה]

לצורך שיעור אני זקוקה לרעיונות וסיפורים בנושא תפילה (לכתה ג') תזכו למצוות!!

 

[ROT]

http://www.prog.co.il/showthread.php?t=31006
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=33311
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=64865

 

[ROT]

כא. ספורים מדרך תפלתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל



הַתְּפִלָּה - דֶּרֶךְ קְצָרָה לְהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת


ר' יוֹסֵף חַיִּים הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר, כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְרַגֵּל לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מַגִּיעַ לַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר נַעֲלָה שֶׁהוּא מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. וְאָכֵן, הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים מַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל מִקְרֶה וּמִקְרֶה, וּלְבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, הֵן בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל וְהֵן בְּעִנְיְנֵי הַפְּרָט.



הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ הָיָה בּוֹכֶה עִמּוֹ


בְּעָמָל רַב וּבִיגִיעָה עֲצוּמָה הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁבַּלֵּב. בִּתְפִלַּת 'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' שֶׁל חוֹל הָיוּ נַחֲלֵי מַיִם יוֹרְדִים מֵעֵינָיו בִּשְׁעַת תַּחֲנוּנָיו.


אֶחָד מֵעַסְקָנֵי הַצִּבּוּר הַיְרוּשַׁלְמִים, שֶׁגָּר בָּעִיר הַחֲדָשָׁה, נִקְלַע פַּעַם בִּנְשׂוּאֵי קְרוֹבוֹ לִתְפִלַּת מִנְחָה בָּהּ שִׁמֵּשׁ ר' יוֹסֵף חַיִּים כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, וְהָעַסְקָן הַזֶּה שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה אֶת נְעִימַת קוֹל תַּחֲנוּנָיו שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרֶגֶשׁ רַב, חָשׁ כִּי דְּמָעוֹת נִקְווּ בְּעֵינָיו, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְבַּיֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲמֹד כְּאָבֵל בֵּין הַשְּׂמֵחִים, הֶחְלִיט לָצֵאת מְעַט מֵאֲחוֹרֵי אוּלַם הַשְמָחוֹת עַד שֶׁיֵּרָגַע מִבִּכְיוֹ.


אַךְ מַה גָּדְלָה הַפְתָּעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר פָּגַשׁ שָׁם חֲבוּרָה שְׁלֵמָה בְּמַצָּבוֹ מַמָּשׁ...



הַתְּפִלָּה - פִּתְרוֹן לְכָל בְּעָיָה


"אֵין לְךָ דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לִתְפִלָּה" - כָּךְ הָיְתָה גִּרְסָתוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵף חַיִּים, וְהָיָה דָּבָר זֶה תּוֹפֵס חֵלֶק נִכְבָּד בַּעֲצוֹתָיו לַפּוֹנִים אֵלָיו: "לֵךְ וְהִתְפַּלֵּל וְתַצְלִיחַ".


לְכָל בְּעָיָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה, הָיְתָה מוּכֶנֶת בְּאַמְתַּחְתּוֹ תְּפִלָּה מַתְאִימָה;


לְאֵלֶּה שֶׁהִתְלוֹנְנוּ עַל חֹסֶר סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הָיָה מְיַעֵץ לְהַתְמִיד בַּאֲמִירַת 'פָּרָשַׁת הַיִּרְאָה' בְּכָל יוֹם.


לַפּוֹנִים שֶׁדָּאֲבוּ עַל קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה, הָיָה מַשִּׂיא: "יְהֵא רָגִיל עַל לְשׁוֹנְכֶם לוֹמַר בְּכָל יוֹם 'פָּרָשַׁת הַמָּן' וּלְכַוֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן - וְתִוָּשְׁעוּ". וְכַאֲשֶׁר אֶחָד טָעַן לְפָנָיו: "כְּבָר שָׁנִיתִי וְשִׁלַּשְׁתִּי וְלֹא נַעֲנֵיתִי" - יָעַץ לוֹ: "חֲזֹר שׁוּב וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת".



"קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" - קַוֵּה וַחֲזֹר וְקַוֵּה


מַעֲשֶׂה וְאַחַד הַשּׁוֹחֲטִים מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה דְּחוּקָה בְּיוֹתֵר, בָּא לְפָנָיו לְהָשִׂיחַ אֶת מַר לִבּוֹ, וּכְדַרְכּוֹ, יָעַץ לוֹ לוֹמַר אֶת 'פָּרָשַׁת הַמָּן'. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת סְפוּרִים הוֹפִיעַ אָדָם זֶה שֵׁנִית וְאָמַר: מִלֵּאתִי אַחַר עֲצָתוֹ וְנַעֲנֵיתִי, אַךְ אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ - הַמִּשְׂרָה שֶׁהֻצְּעָה לִי הִיא בָּעִיר תֵּל אָבִיב הַחֲדָשָׁה, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי חָרֵד עַל חִנּוּךְ בָּנַי, לֹא אוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָהּ.


שָׁמַע ר' יוֹסֵף חַיִּים אֶת דְּבָרָיו, וְשִׁבְּחוֹ עַל חֶרְדָתוֹ זוֹ: הֲרֵי כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ (מִשְׁלֵי כח, יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד", וְהוּא הוֹסִיף: לֹא לָזֹאת הִתְכַּוַּנְתִּי, בְּנִי, הַמְשֵׁךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם.


לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאוֹתוֹ שׁוֹחֵט קִבֵּל מִשְׂרָה מְכֻבֶּדֶת בִּירוּשָׁלַיִם, בָּהּ שִׁמֵּשׁ כָּל יְמֵי חַיָּיו.



מְפַחֵד לָגֶשֶׁת לָעִנְיָן לְלֹא הַקְדָּמַת תְּפִלָּה


כַּאֲשֶׁר הִתְחִילוּ הַשַּׁדְכָנִים לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת בִּבְנוֹ מָרְדְּכַי, לֹא מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל הַדָּבָר כְּהֶרְגֵּלוֹ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשִּׁנּוּי בְּמִנְהָגוֹ, הֵשִׁיב: בִּזְמַן שֶׁאֶחָד מִילָדַי מַגִּיעַ לְפִרְקוֹ, רָגִיל אֲנִי לְהִתְחַנֵן עַל זִוּוּג טוֹב בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים. וְהִנֵּה, בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל שָׁנָה זוֹ שָׁכַחְתִּי מִשּׁוּם מָה לְבַקֵּשׁ בִּמְיֻחָד עַל בְּנֵנוּ זֶה, וְעַל כֵּן אֵינִי מְמַהֵר בְּעִנְיַן שִׁדּוּכוֹ.



הַמַּקְדִּים תְּפִלָּה לַצָּרָה


סִפְּרוּ נְכָדָיו, כִּי פַּעַם שָׁהָה ר' מָרְדְּכַי בְּנוֹ מִחוּץ לְבֵיתוֹ לְרֶגֶל עֲסָקָיו. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה קָם ר' יוֹסֵף חַיִּים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, לָקַח סֵפֶר תְּהִלִּים בְּיָדוֹ, עָלָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבְּ"בָתֵּי מַחְסֶה", וְאָמַר אֶת כָּל הַסֵּפֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה.


לְמָחֳרָת הִגִּיעַ ר' מָרְדְּכַי לְבֵיתוֹ, וּבְפִיו סִפּוּר עַל תְּאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה שֶׁנִּקְלַע אֵלֶיהָ וּבְדֶרֶךְ נֵס יָצָא בְּשָׁלוֹם.


בְּנֵי הַבַּיִת חִשְּׁבוּ וּמָצְאוּ שֶׁבְּדִיּוּק בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים עָסוּק בִּתְפִלָּתוֹ.



עָדִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הַתְּפִלָּה מֵאֲשֶׁר בְּכֹחַ וּבִזְרוֹעַ


עַד כַּמָּה הֶחְשִׁיב ר' יוֹסֵף חַיִּים אֶת הַתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים לִכְאוֹרָה, תָּעִיד הָעֻבְדָּה הַבָּאָה:


הַרְבֵּה עָמָל הָיָה רַבֵּנוּ מַשְׁקִיעַ בַּאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה בְּתַכְלִית הַהִדּוּר מִצַּד הַדִּין, וְגַם שֶׁתִּהְיֶינָה נוֹחוֹת לַאֲכִילָה. פַּעַם אַחַת הֵעִיר לוֹ אֶחָד מֵעוֹזְרָיו, כִּי אַחַד הַפּוֹעֲלִים מְזַלְזֵל בְּגִלְגּוּל הָעִסָּה הַגּוֹרֵם שֶׁהַמַּצּוֹת תֵּצֵאנָה עָבוֹת בְּיוֹתֵר, וְכִי יֵשׁ לִגְעֹר בּוֹ עַל כָּךְ.


עָנָה לוֹ ר' יוֹסֵף חַיִּים: "דָּבָר כָּזֶה, לְצַעֵר פּוֹעֵל עָנִי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי חָפֵץ בְּמַצּוֹת מְהֻדָּרוֹת, זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה. אֲנִי מִצִּדִי מִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתִּי וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָרוּךְ הוּא שֶׁיְּסַיַּע בְּיָדִי לְקַבֵּל הֵן מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת וְהֵן הָרְאוּיוֹת לְשִׂמְחַת הֶחָג, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָכֵן יִשְׁעֶה ה' לִתְפִלָּתִי; אַךְ לִזְכּוֹת בְּשִׂמְחַת הֶחָג תְּמוּרַת גְּעָרָה בַּאֲחֵרִים, הֲרֵי יָצָא שְׂכַר הַמִּצְוָה בְּהֶפְסֵדָהּ".

 

[דניאל נ]

יצחק ורבקה
חוני המעגל
עצם הרעיון בתפילה : הרי ידוע שהכל נגזר מלמעלה וכל מה שה׳ עושה הוא לטובה אם כך מדוע להתפלל בכלל ?
1 . התפילה היא במקום הקורבנות המילה קורבן היא מלשון התקרבות לה׳ ולכן היום : ונשלמה פרים שפתינו דהיינו אנו מתקרבים לה׳ על ידי התפילה. אם כך התפילה הוא לא רק אמצעי לקבלת דברים שאנו רוצים אלא בעיקר דרך להתקרב לה׳ יתברך . ואני  קרבת אלוקים לי טוב.. יהודי מבין שעצם ההתקרבות לה׳ ואפילו לאלוקים שמרמז על מידת הדין - לי טוב . יהודי שמתפלל לה מתקרב אליו גם אם תפילתו נדמה שלא התקבלה עדיין מבין הוא שהדינים שמקבל גם הם לטובה וזה הוא משיג רק על ידי התפילה
2. סיבת התפילה היא גם - הראני ה חסדך . דהיינו כל מה שה עושה לטובה אולם אני מבקשים שה ינווט אותנו בדרך החסדים ולא חלילה בדרך הייסורים . כפי שידוע לנו הבחירה של אדם היא לדרך ולא לתוצאה הסופית . כמו אב שרוצה להוביל את בנו לארמון והבן בוחר בדרך מלאה חתחתים ומהמורות, ברור שבסוף הוא יגיע לארמון כי לשם אביו מנווט אותו. אולם בגלל שבחר בדרך זו אביו צריך לאלץ אותו לצאת מדרך זו כדי להגיע לארמון
כך יהודי שבוחר בדרך מסוימת , הקב״ה מביא עליו לעיתים ייסורים בגלל הדרך שהוא בחר, והייסורים ינווטו אותו חזרה לדרך המלך . אולם כשיהודי מתפלל בכוחה של התפילה לנווט את דרכו חזרה בדרך החסדים .
מקווה שהייתי מובן הבעה בכתב זה לא הצד החזק שלי 
לסיכום בעיניי לתפילה יש 2 מטרות עיקריות ( ברור שיש עוד )
1. להתקרב לה׳
2. לבקש שנראה את הרע ( כביכול אינכן מהבורא לא תצאנה הרעות ) בדרך הטוב והחסד

 

[תאוצה]

תודה, עזר לי מאד. מחכה לעוד רעיונות וסיפורים.

 

[צל]

היתה בקשה נוספת על נושא תפילה אם אני לא טועה...
ניתן להסתכל גם שם...

 

[נחל]

זה גיל שקשה לבנות להפנים רעיונות מופשטים.
בשביל לקרב אותן לתפילה, כדאי להסביר להן במילים פשוטות שהשם אוהב אותנו, שהוא רוצה שנבקש ממנו דברים. להסביר להן כמה כדאי לבקש מהשם גם על דברים קטנים שרוצים. כמו להצליח במבחן, או לא להכשל בחבל בהפסקה או להספיק את האוטובוס.
אפשר להציע בתחילת השעור, אם יש מישהי שרוצה לספר על משהו שהיא התפללה, וראתה שהשם עוזר לה.
כדאי וחשוב להתייחס גם לתפילות שלכאורה לא נענות. לספר על ילדה שזה קרה לה, וזה היה לה קשה, ואחר כך היא הבינה שהשם בטוח שמע את התפילה, אבל לטובתה הוא יודע שטוב יותר שהבקשה המסוימת הזו לא תענה, אז הוא שומר את התפילה ועוזר לה בזמן אחר, או בדבר אחר, וכדומה.