הנושאים החמים
ואהבת ללשונך
משתמש רשום
- הוסף לסימניות
- #1
שלום.
יש לנו ילדה בת 6.5, מקסימה מתוקה ועדינה.
ילדה פיקחית מאוד עם התנהגות ממש מופתית בבית ובגן.
לאחרונה היא התחילה להחביא מאיתנו ההורים כל מיני התנהגויות ודברים שלא מרשים לה...
תקשיבו סיפור...:
בגיל 4, לפני כשנתיים וחצי, היא נגמלה ממוצץ שהיתה מאוד קשורה אליו.
הגמילה הייתה מאוד קשה לה, היא הייתה מאוד מחוברת ברוב שעות היממה למוצץ. ולא הסכימה לעזוב אותו בכלל. (חוץ מהגן.) נהגה לרוץ אליו מיד כשנכנסת הביתה, והוא היה נשאר בפיה עד למחרת -כולל שינה.
בשלב הגמילה, דיברנו איתה כמה פעמים... הבטחנו לה פרס אם היא תתגבר.
ולפתע, ללא התראה מוקדמת, ביום בהיר אחד , לאחר ארוחת הערב, היא פשוט ניגשה לפח האשפה והכניסה לתוכו את המוצץ.
עד לפני חודשיים:
אחיה הקטן בן שנה עם מוצץ בפה..
האחות הגדולה מאוד מקנאה בו, ונוהגת למשוך לו את המוצץ מידי פעם ולהנות ממנו כמה דקות.
הסברנו לה ודיברנו איתה שחבל לה לחזור לזה אם היא התגברה כל כך יפה.. ומיד היא מחזירה לו.
אבל, אנחנו קולטים להפתעתנו שהיא מאוד מתוחכמת... היא נוהגת להחביא בבית בכל מיני מקומות... מוצצים של אחיה. (יש לנו 6-7 מוצצים בבית למקרה שנאבד...) מתחת למזרן שלה, מתחת לספה, במגירה של הטיטולים,. מקומות שלא היינו חולמים... וברגע שאנחנו לא בשטח היא תופסת מיקום, מוצצת כמה דקות עד שאנחנו מתקרבים, ואז... מחזירה למקום כאילו לא קרה כלום...
בתחילה, 'תפסנו אותה על חם' וגערנו בה על זה שהיא מחביאה מאבא ואימא, אבל לאחר כמה פעמים החלטנו להימנע מלתופסה בקלקלתה...
זה סתם מביך אותה... אבל מאידך. אנחנו מאוד לא רוצים שהיא תפתח התנהלות של הסתרה...
בחודש האחרון, היא ממש עלתה מדרגה בהסתרה... היא מחביאה באזור מיטתה את אחד המוצצים, וממש מפצירה בנו: "אימא, נראה לי שאת יכולה ללכת, אני ארדם לבד" "אבא תכבה את האור..." מיד כשאנחנו עוזבים את החדר, היא שולפת את המוצץ ומכסה את כל הראש עד שהיא נרדמת...
בשבת, היא החביאה את המוצץ בתוך הספה... ולאחר הארוחה היא נשכבה על הספה כשפניה שקועות בזוית הקיפול של הספה.. שכמובן שם שכן המוצץ...
יש לציין שחוץ מהמוצץ, לאחרונה יש עוד כמה דברים בבית ובגן שהיא כבר לא משתפת כבעבר..
מה עושים??
(תודה רבה למי שהייתה לו את הסבלנות להגיע עד כאן...)
יש לנו ילדה בת 6.5, מקסימה מתוקה ועדינה.
ילדה פיקחית מאוד עם התנהגות ממש מופתית בבית ובגן.
לאחרונה היא התחילה להחביא מאיתנו ההורים כל מיני התנהגויות ודברים שלא מרשים לה...
תקשיבו סיפור...:
בגיל 4, לפני כשנתיים וחצי, היא נגמלה ממוצץ שהיתה מאוד קשורה אליו.
הגמילה הייתה מאוד קשה לה, היא הייתה מאוד מחוברת ברוב שעות היממה למוצץ. ולא הסכימה לעזוב אותו בכלל. (חוץ מהגן.) נהגה לרוץ אליו מיד כשנכנסת הביתה, והוא היה נשאר בפיה עד למחרת -כולל שינה.
בשלב הגמילה, דיברנו איתה כמה פעמים... הבטחנו לה פרס אם היא תתגבר.
ולפתע, ללא התראה מוקדמת, ביום בהיר אחד , לאחר ארוחת הערב, היא פשוט ניגשה לפח האשפה והכניסה לתוכו את המוצץ.
עד לפני חודשיים:
אחיה הקטן בן שנה עם מוצץ בפה..
האחות הגדולה מאוד מקנאה בו, ונוהגת למשוך לו את המוצץ מידי פעם ולהנות ממנו כמה דקות.
הסברנו לה ודיברנו איתה שחבל לה לחזור לזה אם היא התגברה כל כך יפה.. ומיד היא מחזירה לו.
אבל, אנחנו קולטים להפתעתנו שהיא מאוד מתוחכמת... היא נוהגת להחביא בבית בכל מיני מקומות... מוצצים של אחיה. (יש לנו 6-7 מוצצים בבית למקרה שנאבד...) מתחת למזרן שלה, מתחת לספה, במגירה של הטיטולים,. מקומות שלא היינו חולמים... וברגע שאנחנו לא בשטח היא תופסת מיקום, מוצצת כמה דקות עד שאנחנו מתקרבים, ואז... מחזירה למקום כאילו לא קרה כלום...
בתחילה, 'תפסנו אותה על חם' וגערנו בה על זה שהיא מחביאה מאבא ואימא, אבל לאחר כמה פעמים החלטנו להימנע מלתופסה בקלקלתה...
זה סתם מביך אותה... אבל מאידך. אנחנו מאוד לא רוצים שהיא תפתח התנהלות של הסתרה...
בחודש האחרון, היא ממש עלתה מדרגה בהסתרה... היא מחביאה באזור מיטתה את אחד המוצצים, וממש מפצירה בנו: "אימא, נראה לי שאת יכולה ללכת, אני ארדם לבד" "אבא תכבה את האור..." מיד כשאנחנו עוזבים את החדר, היא שולפת את המוצץ ומכסה את כל הראש עד שהיא נרדמת...
בשבת, היא החביאה את המוצץ בתוך הספה... ולאחר הארוחה היא נשכבה על הספה כשפניה שקועות בזוית הקיפול של הספה.. שכמובן שם שכן המוצץ...
יש לציין שחוץ מהמוצץ, לאחרונה יש עוד כמה דברים בבית ובגן שהיא כבר לא משתפת כבעבר..
מה עושים??
(תודה רבה למי שהייתה לו את הסבלנות להגיע עד כאן...)
