התייעצות כיצד להתייחס | ילדה בת 6 שמתכחשת ומחביאה

[ויז'ניצער]

גם את היית מסתירה אם היית נורא רוצה משהו ולא היו מרשים לך.
ואם לא היית מסתירה, הייתי תמהה..

תגלי במשך החיים שהילדים לא תמיד משתפים בהכל, במיוחד לא שהפריעו היום למורה.
גם ילדים פתוחים ומשתפים.
וזה לגיטימי ולא חריג.
אולי זה מגיע מאז אדם וחוה שהתבוששו והתחבאו למרות שידעו שהקב"ה רואה אותם בכל מקום..
בכל מקרה, לגבי המוצץ, אני הייתי נותנת לה ודי.

ילד בן 6 עדיין לא מסתיר סתם
זו תופעה שמתחילה בגיל 8-9 ומתעצמת ככל שגודלים

 

[אסתי H]

אוקי...
אבל מה יהיה אם זה יהיה דבר יותר עקרוני?

ממש לא מפריע לנו המוצץ. מפריעה לנו ההסתרה.

אז תסכימו לה את המוצץ והיא לא תאמן את עצמה בהסתרה

 

[ואהבת ללשונך]

כשאני מנסה להכנס לראש של הילדה - למה שהיא תשתף אתכם אם אתם לא מבינים את הצורך הבסיסי שלה במוצץ? - אולי אבד לה האמון בכם, שבאמת חשוב לכם מהצרכים שלה יותר מאשר ה"בושות" מהביקורת של השכנים/ קרובים וכו'????

חשבנו הרבה על הכיוון הזה.
אבל, אנחנו לא חושבים שהיא לא מקבלת תמיכה או אהבה.
והיא גם ילדה כלל לא מפוחדת. יש לה ביטחון יותר מכל הגן (ע"פ הגננת) והיא באמת ילדה מקסימה בהתנהגות.

בואו נחשוב, מאיזו סיבה צוציק בן 6 יחביא דברים מההורים שלו? זה הרי חייב להיות עם סיבה.

כיצד אתם יכולים לקבוע מסמרות שהסיבה היא פחד ויש להוריד אותו מיידית?

ואם בגיל 12 היא תתחיל להחליט על קוד לבוש אחר מהבית, גם מיד נאמר לה שהיא יכולה וניתן לה חיבוק?

אנו באמת בדילמה,
כבר עלתה לו החשיבה של

אז קונים לה מוצץ שיהיה מיוחד שלה ושתמצוץ אותו מתי שבא לה. וגם להראות לה הרבה חיבה ואהבה - עם הרבה נשיקות וחיבוקים - בלי להתייחס למוצץ בכלל.

אבל השאלה הגדולה היא, האם אנו כהורים לא מעבירים לה מסר של חולשה. ושהיא תקבע את הצרכים שלה.

ואגב, ממש לא אכפת לנו שיהיה לה מוצץ. השאלה היא לגבי המסר שאנו מעבירים לה.

 

[ויז'ניצער]

אוקי...
אבל מה יהיה אם זה יהיה דבר יותר עקרוני?

ממש לא מפריע לנו המוצץ. מפריעה לנו ההסתרה.

זה תלוי במדיניות בית, ילד שירגיש שמחפשים אותו, יסתיר!
ונכון זה יתחיל במוצץ ועלול להגיע לדברים חשובים בהרבה,
לכן חשוב שילד ירגיש פתיחות להכל, כמובן שעם גבולות,
וגם הגבולות שלא יהיו בצורה של 'אכיפה בררנית' (מושג פופלארי מהתקופה האחרונה)
אלא שילד ידע שגם כשהוא שגה יקבלו אותו,
(כמובן אני לא מכיר אתכם ואת ביתכם כל הנכתב זה רק ברמת המאקרו)

 

[גלבוע]

חשבנו הרבה על הכיוון הזה.
אבל, אנחנו לא חושבים שהיא לא מקבלת תמיכה או אהבה.
והיא גם ילדה כלל לא מפוחדת. יש לה ביטחון יותר מכל הגן (ע"פ הגננת) והיא באמת ילדה מקסימה בהתנהגות.

אין שום סתירה בין התאור הזה לבין המחשבה שהיא מפחדת לשתף אתכם בחולשותיה, להיפך.
ילדה שרגילה להיות המקסימה הרבה פעמים לא יודעת איך מתמודדים עם חולשה. קוראים לזה פרקפציוניזם....
אם הייתי יודעת לתת את הכלים איך עוזרים לילד לצאת מזה, הייתי נותנת.
אבל אולי אנשים אחרים פה יתנו לי

 

[teacher]

בלת"ק
היא ילדנ חכמה ומתוחכמת!!

ותרשי לי לומר-
אבל אני הייתי עד גיל 7-8 עם מוצץ
מעולם!!! לא העירו לי הורי על כך!!
זה פשוט יצא לבד...
ולא- אין לי שיניים עקומות ולא התחתנתי עם מוצץ!!
תני לה!!
יעבור מעצמו
הרבה כוח!!

 

[ויז'ניצער]

חשבנו הרבה על הכיוון הזה.
אבל, אנחנו לא חושבים שהיא לא מקבלת תמיכה או אהבה.
והיא גם ילדה כלל לא מפוחדת. יש לה ביטחון יותר מכל הגן (ע"פ הגננת) והיא באמת ילדה מקסימה בהתנהגות.



כיצד אתם יכולים לקבוע מסמרות שהסיבה היא פחד ויש להוריד אותו מיידית?

ואם בגיל 12 היא תתחיל להחליט על קוד לבוש אחר מהבית, גם מיד נאמר לה שהיא יכולה וניתן לה חיבוק?

אנו באמת בדילמה,
כבר עלתה לו החשיבה של

אבל השאלה הגדולה היא, האם אנו כהורים לא מעבירים לה מסר של חולשה. ושהיא תקבע את הצרכים שלה.

ואגב, ממש לא אכפת לנו שיהיה לה מוצץ. השאלה היא לגבי המסר שאנו מעבירים לה.

כמו שכתבתי לעיל, פתיחות של ההורים לא אומר שהכל מותר,
אלא זה משדר לילד שאם הוא נורא רוצה משהו יש עם מי לדבר,
לא מחייב שהמישהוא הזה יאשר לו הכל אבל לדבר אפשר,
ולגבי השאלה על קוד לבוש, קראתי פעם במרוה לצמא על ביתו של הבריסקע רב,
שהיה בית מלא בילדים שובבים וילדיו היו משחקים ומשתובבים,
וכדרכם של ילדים גם שברו והיזיקו כמובן ללא כוונה,
אבל הרב ישב כאילו לא רואה ואפ' לא התייחס,
אך כשילד בטעות היה מדליק את האור בשבת, או עושה משהו אחר שנוגד את ההלכה אז היה הוא מקבל מנת רותחין,
ובדרך זאת הוא שידר לילדיו מה חשוב לו באמת.
והתוצאות הם בניו אשר מאירים את העולם בתורתם.
נקודה למחשבה....

 

[אדם לעמל יולד]

חשבנו הרבה על הכיוון הזה.
אבל, אנחנו לא חושבים שהיא לא מקבלת תמיכה או אהבה.
והיא גם ילדה כלל לא מפוחדת. יש לה ביטחון יותר מכל הגן (ע"פ הגננת) והיא באמת ילדה מקסימה בהתנהגות.

לא אמרתי שהיא לא מקבלת בכלל, התייחסתי לעניין הספציפי של המוצץ.

ואם בגיל 12 היא תתחיל להחליט על קוד לבוש אחר מהבית, גם מיד נאמר לה שהיא יכולה וניתן לה חיבוק?

לא דיברתי על לתת לה מה שהיא רוצה, אלא קודם להקשיב, להבין ואז לחשוב האם אתם ההורים מסכימים לבקשתה או לרצונה.

אבל השאלה הגדולה היא, האם אנו כהורים לא מעבירים לה מסר של חולשה. ושהיא תקבע את הצרכים שלה.

ואגב, ממש לא אכפת לנו שיהיה לה מוצץ. השאלה היא לגבי המסר שאנו מעבירים לה.

אין בעיה לומר לילדה תשמעי, חשבנו שוב והחלטנו לשנות גישה, אדרבא, זה רק מוסיף לילדה שחושבים עליה והקשיבו לרצונה ושזה לא בושה לטעות ולתקן.

 

[אדם לעמל יולד]

אם הייתי יודעת לתת את הכלים איך עוזרים לילד לצאת מזה, הייתי נותנת.
אבל אולי אנשים אחרים פה יתנו לי

אם התכוונת ברצינות, אז לתת לילד להיחשף לחוסר שלימות ולהיווכח שלא נחרב העולם, זה כלי חזק מאוד לשיחרור מפרפקציוניזם. כיון נוסף זה לבדוק מה מפריע לילד בחוסר המושלמות, ייתכן וילד שאוהב את עצמו ומחובר לעצמו משלים עם זה שהאדם הוא לא מושלם וזה נותן לו כח להתמודד עם חוסר במושלמות.

 

[אמא ועוד..]

הייתי מציעה לך משחק בובות חביב. אפשר גם על דמויות של חיות. רק אמא ובת בחדר סגור בזמן פרטי.
את מספרת על הדמות בסיפור שהנה היא מאד רוצה ממתק מהארון, אבל היא יודעת שאמא לא מרשה... את מתארת את 2 הקולות בלב ושואלת את ילדך החמודה- מה לדעתך היא תעשה?
ואם היא מציעה רק מה ש'פוליטקלי קורקט' אז את מציעה בחיוך- מגיע הארנב ולוחש לה באוזן: אמא נכנסה לחדר. קחי מהר ותחביאי במגירה ואח"כ תאכלי בשקט.. והיא שומעת בקולו.
מה דעתך? איך היא מרגישה? נעים לה בלב שהיא השיגה את הממתק בצורה כזו?

בשלב הבא של השיח (ואולי בפעם אחרת) תשאלי אותה- מה דעתך- אם היא היתה באה לאמא ואומרת לה שהיא מאד מאד רוצה את הממתק, הוא מגרה אותה וממש קשה לה להתאפק. .. מה לדעתך אמא היתה אומרת?

נסי לזרום ולנתב בהתאם- ובעיקר תציעי לה דלת פתוחה וקשובה.

הערה חשובה: רצוי לבחור בדוגמה שלא היתה רלוונטית לאחרונה כדי שהשיח יישאר ברמת העיקרון.

הנושאים שיעלו: תחושה של סוד והסתרה לעומת שיתוף, דלת פתוחה, שיתוף בקשיים ובחולשות וכדומה..

 

[ואהבת ללשונך]

ייתי מציעה לך משחק בובות חביב. אפשר גם על דמויות של חיות. רק אמא ובת בחדר סגור בזמן פרטי.
את מספרת על הדמות בסיפור שהנה היא מאד רוצה ממתק מהארון, אבל היא יודעת שאמא לא מרשה... את מתארת את 2 הקולות בלב ושואלת את ילדך החמודה- מה לדעתך היא תעשה?

רעיון ממש מקסים,
נשתמש בזה גם. בעזרת ה', תודה!!

 

[לעת עתה]

אין שום סתירה בין התאור הזה לבין המחשבה שהיא מפחדת לשתף אתכם בחולשותיה, להיפך.
ילדה שרגילה להיות המקסימה הרבה פעמים לא יודעת איך מתמודדים עם חולשה. קוראים לזה פרקפציוניזם....
אם הייתי יודעת לתת את הכלים איך עוזרים לילד לצאת מזה, הייתי נותנת.
אבל אולי אנשים אחרים פה יתנו לי

וואהו....
הסיפור פה הוא סיפור זהה לגמרי למה שהתרחש עם הבת שלי בעת הגמילה מהמוצץ לפני שנתיים.
היא הייתה מחביאה בכל מיני חורים...
היום היא מקבלת את התואר פרפקציוניסטית מהגננת ובכל אבחון שהגענו אליו. אבל פרפקציוניזים שתוקע בחיים..

 

[אדם לעמל יולד]

אבל פרפקציוניזים שתוקע בחיים..

זה באמת תוקע. זה יכול להגיע למצב שאם רוצים לשמור על שקיות בשביל להשתמש בהם שוב (שקיות עבות לא של יש...), אז מקפלים את כולם למישעי ורק אז מכניסים אותם לשקית אחרת (דוגמא שראיתי בעיני) ועוד כהנה וכהנה דוגמאות שעדיף ללמוד לזרום עם החיים.

 

[מיכל ב']

ילד בן 6 עדיין לא מסתיר סתם
זו תופעה שמתחילה בגיל 8-9 ומתעצמת ככל שגודלים

ילד בן 6 מסתיר אם הוא צריך להסתיר.
גם ילדתי בת ה4 מדי פעם מתגנבת למקפיא אחרי שהזהרתי אותה שאסור ואני לא מרשה שוקולד.
(ולפעמים אני בוחרת להעלים עין, ולפעמים לא).
זו התנהגות מאד מתבקשת.
ואם ילד לא עושה אותה, הוא חנון

(נכון שאנחנו ההורים צריכים ללמד שאסור לקחת בלי רשות וכו.
אבל אני רואה בכך משהו מאד בריא ויפה שילד מגייס יצירתיות כדי למצוץ מוצץ שההורים מסרבים להרשות לו).

 

[אדם לעמל יולד]

(נכון שאנחנו ההורים צריכים ללמד שאסור לקחת בלי רשות וכו.
אבל אני רואה בכך משהו מאד בריא ויפה שילד מגייס יצירתיות כדי למצוץ מוצץ שההורים מסרבים להרשות לו).

לדעתי זה מגיע ממקום של רצון בעצמאות.

 

[גלבוע]

אם התכוונת ברצינות, אז לתת לילד להיחשף לחוסר שלימות ולהיווכח שלא נחרב העולם, זה כלי חזק מאוד לשיחרור מפרפקציוניזם. כיון נוסף זה לבדוק מה מפריע לילד בחוסר המושלמות, ייתכן וילד שאוהב את עצמו ומחובר לעצמו משלים עם זה שהאדם הוא לא מושלם וזה נותן לו כח להתמודד עם חוסר במושלמות.

התכוונתי ברצינות גמורה, ותודה על המענה.
אשמח לדוגמאות מעשיות איך עושים את זה.
איך נותנים לילד להחשף לחוסר שלמות ומראים לו שלא נחרב העולם
ועוד יותר מסובך בשבילי לביצוע - איך בודקים מה מפריע לילד בחוסר המושלמות?

 

[מיכל ב']

התכוונתי ברצינות גמורה, ותודה על המענה.
אשמח לדוגמאות מעשיות איך עושים את זה.
איך נותנים לילד להחשף לחוסר שלמות ומראים לו שלא נחרב העולם
ועוד יותר מסובך בשבילי לביצוע - איך בודקים מה מפריע לילד בחוסר המושלמות?

אולי הוא טיפוס מסודר שצריך לדעת שהכל מושלם ומסודר על מקומו בשלום?
ואז זה מאד קשה לנסות לשנות לו סדרי עולם.
סתם מנסה. בטח תגידי שזה לא הכיוון..

 

[יעל אייזיקוביץ]

יש לי שאלה.
הילדה מקבלת הרבה נזיפות? לא קשור למקרה זה בדוקא. באופן כללי....

 

[גלבוע]

אולי הוא טיפוס מסודר שצריך לדעת שהכל מושלם ומסודר על מקומו בשלום?
ואז זה מאד קשה לנסות לשנות לו סדרי עולם.
סתם מנסה. בטח תגידי שזה לא הכיוון..

למה שאני 'בטח אגיד שזה לא הכיוון'?
יש לי הרבה מה ללמוד מאיך שאת מגדלת ילדים. באמת ובתמים.

 

[אמא ועוד..]

התכוונתי ברצינות גמורה, ותודה על המענה.
אשמח לדוגמאות מעשיות איך עושים את זה.
איך נותנים לילד להחשף לחוסר שלמות ומראים לו שלא נחרב העולם
ועוד יותר מסובך בשבילי לביצוע - איך בודקים מה מפריע לילד בחוסר המושלמות?

ראשית- לחשוף לחוסר שלמות שלנו. לספר סיפורים קטנים של כישלונות אישיים.. להראות שזה אנושי...