התייעצות כיצד מעבירים מאושפז שלא מרוצים מהטיפול בו, לבי"ח אחר?

[120161]

דחוף! בלי להכנס לפרטים:
לסבתא מבוגרת (התעללות גם במשפחה המסורה)
אולי במעייני הישועה יש רצון לטפל בזקנים ?

 

[תמר לוין]

(התעללות גם במשפחה המסורה)

במעייני גם יש את החסרון הזה ובגדול... אולי אפילו יותר ממקומות אחרים

 

[מאופסת]

לניאדו
הכי מעריכים את קדושת החיים

 

[הטעם המושלם]

האם הוא חייב בית חולים, או שאפשר להעביר לאשפוז ביתי?
אם זה אפשרי להעביר לאשפוז ביתי תנסו לטפל בזה- עובד זר, מול קופת חולים, בדיקה האם זה בכלל אפשרי מבחינתכם (צריך בית שבו נמצא תמיד אדם מבוגר בשטח.)
אצל הסבתא שלי בגיל 100 זה מה שעשינו. היה מורכב, כל המשפחה התגייסה לעזרת הדודה שהסבתא עברה לגור אצלה, אבל זה היה הפתרון הכי טוב לכחצי שנה עד שנפטרה הסבתא.

 

[120161]

לא מאמינה מה קורה בשע"צ
אם מישהו מגיע לחדר מיון
כדאי לבדוק מי ראש המחלקה לפני שמעבירים
גם במעייני הישועה לא היו בסדר עם מבוגרת אחרת צדיקה מחו"ל ...
כנראה היא לא היתה בני ברקית...לרבנים ולרבניות יש יחס מיוחד כידוע
אבל דודה חילונית אחרת היתה מרוצה - כנראה השוותה עם בתי חולים חיולניים

 

[מיכל הולנד]

עם כל סיפורי הזוועות ממעיני,
זה המקום היחיד בו המשיכו לתת תמיכה נשימתית לסבתא שלי.
שיבא לא רצו לקבל אותה, ואיכילוב רצו לנתק אותה.
ומה, היא חזרה הביתה!

אני לא תומכת בנגרייה הזו, אבל כנראה שהדבר היחיד שיש להם זה קדושת החיים.

 

[כפתור אדום]

מצטערת להסכים, אבל מעייני הישועה (ממקור מוסמך ששמעתי) היחידים שעדיין נלחמים על מבוגרים!!
כמה שזה לא מומלץ בכללי - כך זה מומלץ כפליים אצל מבוגרים.
רק בריאות!

 

[בת של הקב"ה!!!]

אני ממליצה על מעייני שנותנים את כל הטיפול האפשרי
גם שהמצב סופני.
לא מרעיבים ולא הורגים...
בלינאדו היינו צריכים לערב את הרב של הבי"ח בשביל
שיתנו אוכל לאדם במצב סופני.
אפשר לתת מורפיום בכמות גבוהה ואדם הולך לישון עד תחיית המתים...

 

[yu]

יד שרה היום מאד עוזרים עם אשפוז בית. זה מומלץ גם מבחינה רפואית. תבדקו על זה.
לדעתי זה צריך להיות באיזור המגורים של הקרובים.

 

[bmsz]

בגלל כל מה שאתה מתאר, זה לא קיבל את השם של בי"ח מקצועי. (ועוד במרכז, כאילו, מה נסגר איתכם אנשים, יש לכם במרחק 10 דק' נסיעה את הבתי חולים הכי טובים בארץ, וברמה עולמית. למה למען ה' ללכת לשם? נשגב מבינתי)
אבל בפועל, אם זה האופציה שלך, או ניתוק ממכונות. אז לא, הם לא מנתקים ממכונות.

בעיני, זה באמת לא ראוי לשם הזה.

זה נשמע שאתה מדבר מנסיון קשה.
שאלה אחרת יש לי- למה הם הגיעו לשם, האנשים שהיה עדיין אפשר לטפל בהם?
המקום הזה לא מיועד לאנשים שעדיין יש איך לעזור להם.

מעייני הישועה מודעים למצב הנחיתי שלהם, ולעובדה שיולדות באות לשם רק כי הן נשות כהנים או כי אמהות שלהן ילדו שם (הלווו, תגדלו מזה. שווה לכן לידה עם מיילדת חילונייה, והתאוששות של 4 שבועות פחות.)
הם מנסים להתפתח כל הזמן, כן מביאים רופאים בעלי שם, משפצים- כי אם החדרים יראו כמו חורבות, נשים לא יבואו ללדת (וזה הכסף הגדול, מכל 10 לידות רגילות אפשרת לקנות MRI)
אבל הם יודעים שהם לעולם לא ייסגרו.
לא בגלל המקצועיות שלהם, בגלל שיש להם משהו שאין לאחרים.
קדושת החיים (שלא מנתקים ממכונות, גם אם אין סיכוי), בניין נפרד לכהנים, אווירה שמורה במסדרונות וכנראה זה מגיע יחד עם הרגשה של שטיבל בכל נושא.

ישנה בעיה עם קדושת החיים בכל בית החולים ללא יוצא מן הכלל.
בסוף זו לא מדיניות של בית חולים אלא יכולה מאוד להיות אג'נדה של רופא יחיד שחושב שלדעתו כדאי למנוע טיפול מאריך חיים כי המטופל סובל.
צריך להיות ערניים בכל מקום.
אם יש רופא חרדי זה המומלץ ביותר וישנם כמה.

 

[DvoraVidman]

אני ממליצה על מעייני שנותנים את כל הטיפול האפשרי
גם שהמצב סופני.
לא מרעיבים ולא הורגים...
בלינאדו היינו צריכים לערב את הרב של הבי"ח בשביל
שיתנו אוכל לאדם במצב סופני.
אפשר לתת מורפיום בכמות גבוהה ואדם הולך לישון עד תחיית המתים...

הזנה תוך ורידית (TPN) היא לא כזו פשוטה והיא דורשת יכולת פיזית מסוימת כדי לקבל אותה. (נוטה לסתום ורידים, לגרום לזיהומים ועוד).

ממליצים פה להעביר אנשים מבוגרים לאשפוז בית.
סיפרה לי מישהי שאבא שלה נפטר בבית מוקף באהבה ובטיפול מסור, על השבועות האחרונים- הוא אכל במקרה הטוב חצי פחית אנשור ליום.
בעיקרון זה גם יכל להיחשב הרעבה...
כנראה שיש שלב של מחלה שהגוף כבר דוחה אוכל.

 

[bmsz]

הזנה תוך ורידית (TPN) היא לא כזו פשוטה והיא דורשת יכולת פיזית מסוימת כדי לקבל אותה. (נוטה לסתום ורידים, לגרום לזיהומים ועוד).

ממליצים פה להעביר אנשים מבוגרים לאשפוז בית.
סיפרה לי מישהי שאבא שלה נפטר בבית מוקף באהבה ובטיפול מסור, על השבועות האחרונים- הוא אכל במקרה הטוב חצי פחית אנשור ליום.
בעיקרון זה גם יכל להיחשב הרעבה...
כנראה שיש שלב של מחלה שהגוף כבר דוחה אוכל.

לפעמים הגוף פשוט לא סופג
זה חלק מתהליך ההזדקנות.
היה מקרה שאחד מגדו"י ביקש ממני לטפל אישית.
היה ביטחון גמור של המשפחה זו הזנחה אך בבירור רפואי מעמיק עם מספר רופאים מעולים
זו הייתה הזדקנות של הגוף ולא היה עניין להזין מכיוןן שמאומה לא נספג

 

[DvoraVidman]

אפשר לתת מורפיום בכמות גבוהה ואדם הולך לישון עד תחיית המתים...

השאלה של כמה שיכוך כאבים לעומת כמה להשאיר בכוח בהכרה היא באמת לא שאלה פשוטה
זה הרבה פעמים או או .

 

[בת של הקב"ה!!!]

לצערי הרב אני מכירה מידי מנסיון אישי הרבה בתי חולים
לדוג' בביה"ח שיבא אמרו לאמא על ילד בן 10 אחרי תאונת דרכים קשה
שאם הוא היה בן 20 הם לא היו מטפלים
כי הם מחשבים את השיקום וזה לא שווה....
ויש הרבה פעמים שהרב פירר ממליץ ללכת למעייני לבעיות מסוימות.

 

[bmsz]

במעייני הישועה אין אג'נדות, ה"רופאים" שם, הם כל כך חסרי דעת, שהם לא מכירים את המילה הזאת.
בסנדלריה אין אג'נדה, אין כלום, רק כמה סוליות.

אני מכיר אנשים טובים בכל מקום.
גם במעייני הישועה.
למרות שבאמת במעייני הישועה הסטנדרט נמוך

 

[bmsz]

לצערי הרב אני מכירה מידי מנסיון אישי הרבה בתי חולים
לדוג' בביה"ח שיבא אמרו לאמא על ילד בן 10 אחרי תאונת דרכים קשה
שאם הוא היה בן 20 הם לא היו מטפלים
כי הם מחשבים את השיקום וזה לא שווה....
ויש הרבה פעמים שהרב פירר ממליץ ללכת למעייני לבעיות מסוימות.

לרוב זו לא המלצה על מוסד אלא על רופא ספציפי

 

[זבדיה]

ולעובדה שיולדות באות לשם רק כי הן נשות כהנים או כי אמהות שלהן ילדו שם

פחחחחחחחח

 

[ניק ללא שם]

כל כך חבל שבגלל ניק זועם אחד יצא שם רע למחלקת גריאטריה ופנימית של מעיניי הישועה (לא שופטת את הכעס, מאמינה שחוויתם חוויה קשה עד כדי אובדן חיים).

הטיעון של רופאים ישמעאלים הוא נכון בכל בית חולים.
אם קיבלתם רופא יהודי, ככל הנראה הוא מתמחה בסטאז' (יש מעט מאוד רופאים יהודים נורמליים ברחבי הארץ, מצער אבל אנחנו חיים בעידן הפרוגרס...).

ממליצה לקרוא את הספר "מפנקסו של רופא" של ד"ר ברייר.
קצת תבינו מה זה קדושת החיים, תבינו את הערך שיש לרגע של חיים יהודיים.
בבתי חולים שלא אמונים על דרך התורה, השיקול היחיד הוא יעילות מערכתית. ערך החיים היהודיים כלל לא נספר.

 

[ניק ללא שם]

ולגבי מה שכתבתם על הנגרייה או הסנדלריה, זה נטו מהחוויה האישית שלכם.

יש נטייה ידועה לבני משפחה של איש חולה ומזדקן שלא לראות את הסוף המתקרב.
יש עיוורון טבעי לאנשים שלא מוכנים להבין שקרובם היקר לליבם הולך להיפרד מהעולם.
הרבה מחקרים מראים שזה הסיבה, לכעס ולאלימות שיש נגד הצוותים הרפואיים בבית החולים.

וכל אחד בטוח שאילו רק הרופאים היו עושים אחרת בן משפחתם היה חי, אילו היו מקשיבים להם האסון היה נמנע.
והאמת היא שב 95% מהמקרים הרופאים יותר חכמים ממכם, מה לעשות, זה מה יש.

 

[קשתות]

כירורגית בשיבא
כמעט כל הרופאים והאחים ערבים
נכון לשבוע שעבר