מידע שימושי כי ממנו - ליבי קליין. זהירות - יהיו כאן ספויילרים!

פשוט, קצת מעצבן שכולם חייבים להתחתן עם מישהו מהספר, אף אחד לא חדש כאן. הכי עיצבן אותי ששייני התחתנה עם אלימלך, עם כל הכבוד לשטויות ששייני עשתה זה לא מצדיק שהיא תכנס לחיים כאלה מאתגרים {כותבת מניסיון של בת לאבא נכה- זה קשה ומאד}.
אז נורא כאב לי על טויבי שלא נשאר לה עם מי להתחתן, זהו ! {ודווקא מכל הבחינות שייע באמת היה יכול להתאים לה... ירד מהדרך, לא נשמע לי הכי בריא בנפשו, אם הוא מסוגל להשאיר אשה למען הצבא....}
מקווה שהובנתי
זה מה שכבר כתבתי הייתי בטוחה שישראל מתחתן עם דסי ואז יש כבר ספר חדש על הילדים של דסי וכו'
 
ואני סתם שאלה, אם מלכתחילה כולנו ידענו שישראל ודבורהלה מיועדים זה לזו, למה ישראל היה צריך לעבור את הטלטלה הזאת? רק כדי שילמד אצל חנוך שבחיים אסור לנו לברוח מדברים וצריך להתמודד איתם?

כי ככה מחזיקים מתח עילה עד הקליימקס.
קונפליקטים, אחד נפתר, שני מתגלה.
זה מה שמשאיר את הeורא איתך, ולא הוא מדלג
(כמו שדברנו פה על דבורהלה שייע ורבימי וחנוך, קטעים נטולי קונפלליקטים וצפוי מאוד)

יותר לעומק,
אני חושבת ששניהם בספר הקודם היו עם החבילות שלהם - as is
זה מה שאני יודע שנים שיש לי, לזה אני רגיל, זה מובן מאליו.
זה מקשה להתגמש, וזה מקשה לקבל חבילה של מישהו אחר.
מקה להבין שלא כ"כ קל לקבל גם אותי,
אז אני לא כ"כ במקום להציב דרישות.

מעבר לזה - זה כתוב ובפורש -
שניהם באים מתוך עבודה, מתוך תיקון, מתוך לב נשבר.
ואיך שהוא נראה שהם נעים בהתאמה.
כמו שהחיוך הכאוב בקצוות אז,
הלב הנשבר אך שלא מוותר על תיקון - עכשיו.


בזירה אחרת - מויישי וחוי מגיעים לארץ.
זוג מתוק וחצוף שהתחברתי אליו מהרגע הראשון. אהבתי את הדינמיקה ביניהם, את אופן הכתיבה החופשית והמשוחררת שנכחה בקטעים שלהם, ובכללי את האווירה שהם הכניסו לעלילה.
א. הם מאופינים טוב, ואחר מאוד משאר הדמויות
ב. הם תשימו לב תקשורת בין אחים בן ובת עובדת אצלה מהמם הרבה פעמים
איתן ונטע, שרולי ורותי, שמולי וטויבי, לייבי ומיכלי,


איזה אוקראינית ספק יהודייה, ספק שקרנית מדופלמת, שלא יודעת לגדל את התינוקת שלה. למה, אגב, היא נכנסה לעלילה? הדבר היחיד שחשבתי עליו הוא פשוט להכניס לרותי את הרעיון של האומנה. אבל כל העניין של הגנבות וכזה - פחות רלוונטי, לא?
או שפשוט הבנתי לא נכון את המכלול של הקטע הזה.

אולי באמת לא היה לזה קטע חוץ מהאקדוטה.
ואולי כמו שאת אומרת, מסקנה לעשות את זה מסודר וחוקי.


בכללי, כל הסיפור של אנשיל לא מתיישב לי טוב, אבל אולי אני פשוט לא מכירה מספיק את התחום של האפזיה, ולכן העניין לא מבוסס אצלי עד הסוף. נטו בעיה שלי, אני יודעת.
מבינה בזה יותר מדי.
תשאלי מה שאת רוצה.

מה שבאמת לא הגיוני ה איך הוא שמח וטוב לב והתקשות שלהם מספקת אותו.
אוי כדורים פסיכטארים.
במציאות זה כלא זה ממש. זה תסכול ענק.
וגם לא אהתי שכולם מאושרים ושמחים במשפטי 3 מילים שלא
זה כ"כ לא מספיק.

וגם,
היא כמעט לא מספרת על העולם הפנימי שלו
שהוא וודאי לא דל כמו שנראה מחוץ
אנשים חושבים ומרגישים גם בלי מילים.
 
פשוט, קצת מעצבן שכולם חייבים להתחתן עם מישהו מהספר, אף אחד לא חדש כאן. הכי עיצבן אותי ששייני התחתנה עם אלימלך, עם כל הכבוד לשטויות ששייני עשתה זה לא מצדיק שהיא תכנס לחיים כאלה מאתגרים {כותבת מניסיון של בת לאבא נכה- זה קשה ומאד}.

אני גם חשבתי על זה הרבה
אני חושבת שמי שקורא השימת לב את שמים וארץ מבין את זה
על הנייר לא היה לאלימלך משהו מאוד מתאים לשייני.
ש בו דברים שהיא מחפשת,
משפחה חמה שמלווה שתהליכיל ולא דורשת שלימות,
מידות טובות, רצינות.
אבל יש עוד בחורים כאלה.

אבל היה משהו אחר שהקב"ה נותן בבריאה כדי לחבר בין אנשים
וסופרות נותות אותו בדמויות
וקוראים לו משיכת הלב.

יש כמה וכמה קטעים ששייני רואה אותו, שומעת אותו, ומעת עליו -
שזה פשוט רואה לה. היא רוצה להיות שם.

ואםמ כבר,
אפשר לומר אותו דבר על דבורהלה וישראל.
ישראל צודק שהיא פחות מתאימה לאורח חיים הנוכחי שלו.
דבורהלה צודקת שהיא לא בענין של גידול ילדים רבים מכל הילדים..
טויבי צודקת שישראל קונה וקונה, שמולי צודק שצריך ללהגיד לו - יותר להיות ולדבר.
הצור שהוא ברח מהווארט לאברימי לא היתה מושלמת. לא יודעת.
ודבורהלה כ"כ חסרה את הדיבורים האלה.
וגם אברימי צודקת שלוקחים לו את הבית.

הדבר האחד שמגשרת עך כל זה הוא מה שהם מרגישים -
שמשפיע, על כמה הם רוצים למוכנים להתאמץ בשביל זה.
זה כתוב בכל מקום.
הם לא שוכחים זה את זה.
הם מתבלבלים כשהם נפגשים.
הם משווים משודכים אחרים לפגישה שלהם.
ואברימי... הוא חלק מהחבילה :)


מה שנשאר להבין -
ובאמת א הבנתי -
למה שאלימלך יסכים לקחת בחורה שכבר 10מ שנים מסתובבת בכל מקום
ולוקח לה המון זמן לחזור.
אוי - עצוב - אין שום אופציה אחרת?.....
 
אני גם מאוד התפעלתי מהסיפור של מוישי וחוי ואת הטיפול של הדודים שלהם,
אבל משהו שהיה קצת חסר בסיפור שלהם זה שהיא לא סיפרה איך חוי היתה בתיכון האם הצליחה להתחבר לבנות,
האם שאלו אותה על המשפחה שלה וכו'
 
וואו @ליליאן איזה פירוט!
כבר כמעט והתייאשתי מלקבל על השאלות האלו תשובה;)
 
כי ככה מחזיקים מתח עילה עד הקליימקס.
קונפליקטים, אחד נפתר, שני מתגלה.
זה מה שמשאיר את הeורא איתך, ולא הוא מדלג
(כמו שדברנו פה על דבורהלה שייע ורבימי וחנוך, קטעים נטולי קונפלליקטים וצפוי מאוד)
אממ, נכון. יכולה להסכים עם זה במובן מסויים.

א. הם מאופינים טוב, ואחר מאוד משאר הדמויות
ב. הם תשימו לב תקשורת בין אחים בן ובת עובדת אצלה מהמם הרבה פעמים
איתן ונטע, שרולי ורותי, שמולי וטויבי, לייבי ומיכלי,
מסכימה איתך מאוד!
לכל אורך הספרים אהבתי את החיבור שליבי יצרה בין זוגות שונים של אחים. מין קשר כזה שמחזיק כל דבר - כל הזמן.
התחברתי לזה.

מבינה בזה יותר מדי.
תשאלי מה שאת רוצה.
:cry:
וגם לא אהתי שכולם מאושרים ושמחים במשפטי 3 מילים שלא
זה כ"כ לא מספיק.
כן, גם לי הנקודה הזאת הפריעה. אבל מצד שני - הינדי כזו טובה ומאמינה שמתאים לה להיות שמחה גם מכמות קטנה כזו של מילים.
בגלל שליבי יצרה אותה כל כך רכה ועדינה, הקטע הזה קצת מסתדר.
וגם,
היא כמעט לא מספרת על העולם הפנימי שלו
שהוא וודאי לא דל כמו שנראה מחוץ
אנשים חושבים ומרגישים גם בלי מילים.
זה באמת היה חסר.
היו כמה משפטים מנקודת המבט שלו, אבל לא מעבר.
מעניין באמת להיכנס לראש שלו, לנסות להבין את התסכול המטורף הזה.
והכי עניין אותי - איך הוא התמודד עם הלידה של הבת שלו? מה הוא מרגיש כאשר הוא יודע שהיא לא תבין אותו?
 
בשבת קראתי את הספר פעם שניה
ומשהו הפריע לי מאוד
שמולי ורותי - מוישי וחוי
שמולי ורותי דודים מכל צד אפשרי של הצמד החמוד והקצת חצוף הזה
בלית ברירה מקבלים שמולי ורותי את מוישי וחוי לביתם
הם מדהימים ומקסימים
אבל
עיצבן אותי הצורה שבה הם מקרבים אותם
תניח חודש תפילין אני אסע איתך לסקי
תסעו לכמה ימים לאמא שלכם - ניסע איתכם לטיול שווה
לא יודעת
הדרך הזו עיצבנה אותי
 
מוישי וחוי
דווקא הסצינה שהמשטרה עצרה אותם באיזה "אירוע בטבע" וביקשה מהם לחתום על דברים שמהמקום שהם באו הם חוקיים... הרגישה לי אמיתית,
ז"א קשה לי לצפות מזוג בני נוער שחיו באמסטרדם ללא השגחת מבוגר וללא שום זיכרון דתי,
מתחברים ומשתלבים באורח חיים של שמירת תורה ומצוות, כי יאללה נזרום.
 
מתחברים ומשתלבים באורח חיים של שמירת תורה ומצוות, כי יאללה נזרום.
אה ברור שלא
עיצבנה רק הדרך
הקב"ה הוא לא כספומט
אנו לא מתחנכים על תעשה תקבל
ולכן זה הפריע לי מאוד
אבל שימו לב שזה היה בקריאה שניה של הספר
בקריאה ראשונה לא אחזתי את זה
 
אה ברור שלא
עיצבנה רק הדרך
הקב"ה הוא לא כספומט
אנו לא מתחנכים על תעשה תקבל
ולכן זה הפריע לי מאוד
אבל שימו לב שזה היה בקריאה שניה של הספר
בקריאה ראשונה לא אחזתי את זה
לא כל השקפה שכתובה בספר היא נכונה
סופרות כותבות גם דברים שהם לא נקודת המבט שלהם אבל זה נקודת המבט של הדמות בספר
א"א לעשות את כל הדמויות צדיקות...
 
פשוט, קצת מעצבן שכולם חייבים להתחתן עם מישהו מהספר, אף אחד לא חדש כאן. הכי עיצבן אותי ששייני התחתנה עם אלימלך, עם כל הכבוד לשטויות ששייני עשתה זה לא מצדיק שהיא תכנס לחיים כאלה מאתגרים {כותבת מניסיון של בת לאבא נכה- זה קשה ומאד}.
אז נורא כאב לי על טויבי שלא נשאר לה עם מי להתחתן, זהו ! {ודווקא מכל הבחינות שייע באמת היה יכול להתאים לה... ירד מהדרך, לא נשמע לי הכי בריא בנפשו, אם הוא מסוגל להשאיר אשה למען הצבא....}
מקווה שהובנתי
אני חושבת שעשיתם ממש עוול לשייע
נכון הוא ירד מהדרך והלך לצבא אבל הוא לא היה סרבן גט זו דבורה שלא רצתה
זה שאחרי חתונה הוא החליט לעזוב את הכל ולהתגייס אני לא מצדיקה אותו אבל גם היה רשום שהוא גדל במשפחה לא פשוטה
אבל לחתן אותו עם טויבי או לא להבין למה קראו לתינוק על שמו נראה לי שזה מוגזם
 
מה שנשאר להבין -
ובאמת א הבנתי -
למה שאלימלך יסכים לקחת בחורה שכבר 10מ שנים מסתובבת בכל מקום
ולוקח לה המון זמן לחזור.
אוי - עצוב - אין שום אופציה אחרת?.....
ועדין, הוא נכה קשה!!! מוגבל בכל דבר!! והיא בחורה בריאה שחזרה בתשובה..
אבל שמתי לב לכך שבהרבה ספרים על חסידים. בחור עם בעיה מתחתן עם בחורה עם בעיה ואין צורך שיהיה קשר בין הבעיות. לדוג בחור מובחר מאד ממשפחה פשוטה יתחתן עם בחורה חולה עם שלל בעיות בריאות. אז אולי זה ככה גם במציאות.. פחות מכירה..
אצל ליטאים בדר"כ יש התאמה בין הבעיות..

וסתם התופעה הזאת של אנשים שחזרו בתשובה ונהפכו בין יום בחזרה לחסידים שמורים וצדיקים.. במציאות זה בדר"כ לא כך. לא פשוט למחוק התגלגלות של שנים בהודו, והיו טריגרים שגרמו לה להגיע לשם..
 
אני חושבת שעשיתם ממש עוול לשייע
נכון הוא ירד מהדרך והלך לצבא אבל הוא לא היה סרבן גט זו דבורה שלא רצתה
זה שאחרי חתונה הוא החליט לעזוב את הכל ולהתגייס אני לא מצדיקה אותו אבל גם היה רשום שהוא גדל במשפחה לא פשוטה
אבל לחתן אותו עם טויבי או לא להבין למה קראו לתינוק על שמו נראה לי שזה מוגזם
אני גם דעה הזאת צודקת
לא ככ הבנתי מה הקשר בין טויבי לרייכמן אילו הוא היה חי
היא לדעתי לא מתאימה כרגע להתחתן (אחת שפוגעת ,דורסת )לא יציבה בכלל
אילו ריכמן היה חי וחוזר בתשובה היה חוזר לדבורהלה ואם לא חוזרת בתשובה נותן גט ומתחתן עם ...אבל לא עם טויבי
אבל לא מתעסקים אילו וכאילו חחחח הוא לא חי בכל מקרה
ואני לא רואה אותו בתור רשע מרושע ומתעלל הוא מצטייר לי אדם ממש טוב לב מה נעשה
 
היא לא התכוונה ברצינות לחתן אותו עם טויבי,
רק ציינה שכל הדמויות נקשרות בסוף..
אז מה שנשאר זה שייע וטויבי...
 
וסתם התופעה הזאת של אנשים שחזרו בתשובה ונהפכו בין יום בחזרה לחסידים שמורים וצדיקים.. במציאות זה בדר"כ לא כך. לא פשוט למחוק התגלגלות של שנים בהודו, והיו טריגרים שגרמו לה להגיע לשם..
הספרים של ליבי קליין לא מאד מציאותיים.
 
משומה לספר הזה היה לי הכי קשה להתחבר :(
את שאר הספרים אהבתי מאד ונשאבתי ממש לעלילה
כי גם אם היו הרבה טרגדיות וגם אם היה הרבה חיזוק ואמונה איכשהו זה היה נסבל.
פה יותר מדי הרבה דברים לא הסתדרו או אנשים הראו התנהגות נשגבת מדי.
הייתי צריכה להתאמץ כדי להנות...

ועוד משהו שהפריע לי במחילה מכבודכם אם משהו כבר אמר,
זה עודף קשרי הנשים גברים (ללא קשר משפחתי)
ישראל שמנהל קשרים במקביל עם דסי ודבורה, אברימי ודבורה.
אודה ולא אבוש שזה היה מסקרן, אבל אי אפשר להגיד שזה לא צרם...
 
בקשר לשיע אני חושבת שהוא לא התכוון להיות חילוני ממש, אלא רק מאוד נמשך לכוח של הצבא, יכול להיות שאם דבורהלה הייתה יותר מאפשר הוא היה מצליח לחיות באורח חיים דתי תוך כדי הצבא. אבל היא חכתה שהוא יחזור להיות שייע שהיה, ולא נתנה לו הרבה סיבות לעשות את זה. רמוז בספר כמה פעמים שהיא חייה בעשר השנים האלה ביחידה קטנה, בדיכאון ועם בגדים מיושנים.... לא מה שיגרום לו לעשות את המאמץ:(
והכי מעצבן שהיא מוצאת את גאולתה במוות שלו. היא חכתה וחכתה למה? לפטירה שלו. כאילו זה הנס שלה.
 
ועדין, הוא נכה קשה!!!

ואז מה?
תנשמי,
הוא עדיין בן אדם.
עדיין עובד ה', ואוהב, ושונא, ופעל,
ויכול לתמוך האישה ולחנך ילדים הרבה יותר טוב ממני
בשם הרבה חברות שלי אני מוחה
את בת של - אולי את לא יכולה להסתכל על הנושא מחוץ לעיניים שלך ולחוויה שלך.


מוגבל בכל דבר!! ו

זה לא נכון
כתוב הרבה פעמים שהוא עצמאי לגמרי.
מוגבל ועצמאי זה בעיה שלו


היא בחורה בריאה שחזרה בתשובה..
אבל שמתי לב לכך שבהרבה ספרים על חסידים. בחור עם בעיה מתחתן עם בחורה עם בעיה ואין צורך שיהיה קשר בין הבעיות. לדוג בחור מובחר מאד ממשפחה פשוטה יתחתן עם בחורה חולה עם שלל בעיות בריאות. אז אולי זה ככה גם במציאות.. פחות מכירה..
אצל ליטאים בדר"כ יש התאמה בין הבעיות..

לא רואה את התועלת הנפלאה בזה.
יתום ליתומה - ואין בכלל סבא וסבתא.
ילדי גרושים - ואף אחד לא ראה זוגיות מיטיבית לאורך שנים.
הפרעות קשב - ואין מבוכר אחראי אחד מאורגן בקלות ולא במאמץ.
צליאק לצליאק או כל מחלה גנטית - והכפלת לילדים את הסיכון.
עניים - ואין אף צד מבוסס להשען עליו לכל מקרה שלא יבוא.
כבדי שמיע - ומי ישמע ילד שניפץ משהו
עיורים - ומי יראה תינוק שמתקרב למשהו מסוכן.
נכה לנכה - ואין אף אחד שיכול לתפקד בגובה

אני חושבת, וגם המציאות מראה, וגם חז"ל בכמה מקומות,
שעדיף לשלב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה