התייעצות ככה זה בנות??

  • הוסף לסימניות
  • #21
אף אחד לא אמר סתם.
ואכן עלולות להיות הרבה סיבות.
אבל סיבה מאד רווחת היא שילד התרגל או חושב בטעות שבקשה בטון יבבני תתמלא ביתר מהירות. ואת הטעות הזו כדאי לתקן.
כי בגיל 3 זה לא נורא, אבל אם לא מטפלים בזה בגיל מאוחר יותר זה פחות פוטוגני ויותר קשה לטיפול.
ילד יכול ללמוד לבקש יפה, לדבר יפה ולבכות כשכואב. ואם זה לא בא לו טבעי אפשר וראוי ללמד אותו את זה.

לא ניתן להכריע שהבכי בגלל של הילד נובע בגלל שזו הסיבה הרווחת.
צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ולא להשוות בין ילד לילד.
זה נכון שכדאי לתקן טעויות בגיל צעיר, אבל אם התיקון עצמו נעשה בצורה שגויה מחוסר איבחון נכון, זה עלול רק להחמיר את הבעיה ולא לתקן אותה.
ניתן ללמד ילד לבקש יפה, אבל אם יש לו קושי לא יעזור אם יכריחו אותו לדבר יפה, כי הקושי שלו נשאר קיים ואולי גם יתעצם
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אבל כשילד בוכה באופן ממושך ללא סיבה, יש לבדוק עייפות,
ואז מבינים שזה לא סתם, אלא עם סיבה. הוא פשוט היה עייף.

אם זה בכי ממושך שחוזר על עצמו יום יום, וזה בא ללא קשר לשעות המאוחות שבו הילד עייף, כנראה שזה לא קשור לעייפות
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא ניתן להכריע שהבכי בגלל של הילד נובע בגלל שזו הסיבה הרווחת.
צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ולא להשוות בין ילד לילד.
זה נכון שכדאי לתקן טעויות בגיל צעיר, אבל אם התיקון עצמו נעשה בצורה שגויה מחוסר איבחון נכון, זה עלול רק להחמיר את הבעיה ולא לתקן אותה.
ניתן ללמד ילד לבקש יפה, אבל אם יש לו קושי לא יעזור אם יכריחו אותו לדבר יפה, כי הקושי שלו נשאר קיים ואולי גם יתעצם
לא ניתן להכריע לגבי הילד הנוכחי, אבל מהתבוננות מסביב כן אפשר לראות שגורם בכי מאד רווח הוא טעות נפוצה של ילדים. לכן סביר שזה יעלה מהורים רבים בכזה שרשור.
לגבי כל היתר צודק. והדברים ידועים.
ההנחה היא שכל אחד יודע את הנ"ל. וגם אם יעלו פה עצות פרקטיות איך למנוע בכי מיותר מרבית ההורים יעשו את זה ברגישות ולאחד בדיקה שאין גורם אמיתי לבכי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מוכרררררר

לא יכול להיות שילד בוכה מסיבה אחרת,
ילד לא בוכה סתם!

ברור שלא סתם, רק בגלל שהוא רצה מיץ צהוב, לא - שוקו!, לא - מיץ אדווווםםםםם (צמא - קח מים...)
בעצם בכלל שוקולד, לא - במבה, ... וגם שוקולד ... וגם עוגיה (מה, שבת היום?)
ובכל הוא רצה ארוחת ערב לחם מטוגן, אז למה יש חביתות?!?!?! (לפני 5 דקות ביקשת!)
ומי הרשה לאמא שלו לגעת לו במשחקים??? (קרי - לנרמל קצת את החדר...)
ובכלל - הוא לא רוצה לישון עכשיו, הוא רוצה לשחק במגנטים. (ואז להיצבט מהם, ובכלל יש סיבה למסיבה...)
תכלס, גמנחנו מתעצבנים על כל מיני שטויות דומות, רק שאנחנו גדלנו, ולמדנו להבליג, וגם אם לא - אנחנו יודעים להסתיר את זה...

תכלס -
שלי כולה שנתיים וחצי ובדיוק ככה,
הרבה פעמים זה עייפות, אבל לפעמים סתם כי לא מסתדר לה משו בדיוק כמו שהיא חשבה,
בדר"כ (אחרי שאני בודקת שאין סיבה אמיתית לבכי!), אני אומרת לה שמי שלידי לא בוכה, ואני מרשה לה לבכות - אבל בחדר (עם מוצץ ושמיכה.... ;) )
היא חוזרת אחרי 2 דקות רגועה לגמרי...
בהצלחה!!!
זה ב 99% עובר עם הגיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני אומרת לה שמי שלידי לא בוכה

אז ליד מי הוא יבכה?
אם הבכי נובע מאיזה קושי, הוא צריך דוקא את העזרה מההורים שלו
זה ב 99% עובר עם הגיל...

הכל עובר עם הגיל, השאלה אם זה עבר בצורה תקינה או עם עומס בקושי רגשי שלא טופל
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מעניין שאף אחד כאן לא קראה לזה בשמו "גיל המרי".
וזה בדיוק הגיל הזה 2-3 שמה שתעשי היא תרצה הפוך.

כשזה חשוב אני נלחמת וכשלא לא.
ואגב, בנים לא פחות "מורדים" אבל לפחות זה לא מגיע עם בכי מעצבן שתקוע לך בתוך האוזן שעתיים ברצף.

הקטנה שלי היתה בוכה ולא היתה אומרת למה. אמרתי לה "חבל, אני רוצה לעזור לך, אבל אני לא יכולה, כי אני לא יודעת למה את בוכה, אז כשתרצי לספר לי, תבואי" והייתי הולכת. והיא כמובן היתה רצה אחרי, הסברתי לה ש"זה קשה לי ככה עם הבכי שלך, אם את רוצה להיות לידי רק בשקט. אם לא, תלכי לבכות בחדר". והייתי לוקחת אותה לחדר שתבכה שם.
זה לא עונש, זה פשוט מפריע לכולם והיא יכולה לצאת מתי שהיא רוצה אבל בלי בכי.
בהתחלה זה לקח הרבה זמן, עד שהיא יצאה, אחר כך הזמנים התקצרו לאט לאט, עד שהיא קלטה שאם יש בעיה -מדברים.

ולמי שכתבה שילד לא בוכה סתם.
אמא יודעת מתי הבן שלה בוכה סתם ומתי כואב לו משהו.
לכל דבר יש בכי אחר.
לעייפות יש בכי אחד
לכאב יש בכי אחר
ולסתם בכי, יש את הבכי שלו.
ואמא יודעת, בדיוק מתי הוא בוכה סתם ומתי לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
(טוב בעצם לפעמים כן משיגה, כשהסבלנות שלי נגמרת..)
ופה זה נעוץ. היא קלטה שאם היא תבכה ה-מ-ו-ן זמן יש סיכוי שהסבלנות שלך תגמר והיא תקבל מה שהיא רוצה.
העקביות הכרחית.
תשאלי אותה: כואב לך משהו, מציק לך, קיבלת מכה, מישהו העליב אותך? תסבירי יפה למה את בוכה וכך אוכל לעזור לך.
אם היא ממשיכה לבכות, בלי להסביר, תגידי לה שהיא יכולה להמשיך לבכות אבל רק בחדר שלה, ותמשיכי בעיסוקייך.
אם תהיי עקבית תראי ישועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אז ליד מי הוא יבכה?
אם הבכי נובע מאיזה קושי, הוא צריך דוקא את העזרה מההורים שלו
(אחרי שאני בודקת שאין סיבה אמיתית לבכי! עייפות זה גם סיבה אמיתית)
אני לא מבינה, כל בכי אצלך הופך לחקירה מעמיקה על סיבת הבכי, וטיפול בנושא? (טוב, קח גם שוקולד),
אני לא חושבת שילד שבוכה כי מתחשק לו משו שאמא לא מרשה אמור לקבל יותר מידי "הכלה", מותר לו לקבל גם חינוך...
תכלס - הבת שלי חוזרת שמחה ורגועה שנתתי לה את הדרך לרדת מהעץ,
היא חוזרות להיות הילדה השמחה והרגועה שלי...

הכל עובר עם הגיל, השאלה אם זה עבר בצורה תקינה או עם עומס בקושי רגשי שלא טופל
כמה עומס רגשי יכול להיות בגיל הזה?!?
נראה לי שהעומס הרגשי של כל בני הבית ממוזיקת הרקע שהיא מספקת הרבה יותר גבוה,
והעומס הרגשי עלי כשמישהו צופר לי באוזן, וודאי עובר את שלה כי היא לא קיבלה מיץ...

זה לא עונש, זה פשוט מפריע לכולם והיא יכולה לצאת מתי שהיא רוצה אבל בלי בכי.

ולמי שכתבה שילד לא בוכה סתם.
אמא יודעת מתי הבן שלה בוכה סתם ומתי כואב לו משהו.
לכל דבר יש בכי אחר.
לעייפות יש בכי אחד
לכאב יש בכי אחר
ולסתם בכי, יש את הבכי שלו.
ואמא יודעת, בדיוק מתי הוא בוכה סתם ומתי לא.
מסכימה 100%
ומי שבוכה סתם - מוזמן לעשות את זה בחדר... (כמובן שאסביר לה בצורה יפה, ולא סתם אזרוק אותה שם...)

בהצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כאמא לבנות, מכינה אתכן שיש גיל שהשיחה המלבבת הזאת, נראית ככה:

זה באמת מתסכל שנשפך לך הבסלי
ואההה!

, אני ממש מבינה אותך,

ואהההה!

ז אולי אפשר לאסוף את זה?

ואההההההההההההההה!!!!

מה את אומרת ?)

ואההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


הקושי הגדול הוא להישאר מאד מאד קשובה לעצמך , וברגע שאת מרגישה שאת עומדת להתפקע , לזהות את זה במיידיות ופשוט לצאת מהאיזור
לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כאמא לבנות, מכינה אתכן שיש גיל שהשיחה המלבבת הזאת, נראית ככה:


ואההה!



ואהההה!



ואההההההההההההההה!!!!



ואההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

.

בגיל כזה חבל לפעמים לבזבז אנרגיות על דיבור, אפשר פשוט לשתוק ולהיות שם .
וכשהילדה מוכנה - אפשר לנסות לדבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אני מחכה בכיליון עיניים ליום בו באמת ימציאו אטמי אוזניים שמסננים צרחות ובכיות של ילדים, כמו שמתואר בספר "אחד מאלף" של מאיה קינן....
או במילים אחרות - אם את יודעת בוודאות שאין סיבה אמיתית לבכי, פשוט תשנני לעצמך שהבת שלך בהחלט יכולה לתקשר בדרך נעימה יותר ולכן את פשוט תחכי שהיא תעשה את זה.
ברגע שהיא תראה שהבכי לא נוגע לך, היא תפסיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
כאמא להרבה בנות
נכון שבנות בוכות יותר מבנים
אבל לעולם אסור לתלות בזה בכי מוגזם
היתה לי ילדה גם בת 3 בכינית כמו בת
ותמיד צחקנו שהיא יצאה בננה אמיתית
בלי קשר היא עברה ניתוח כפתורים
והלא יאמן קרה
הילדה נרגעה בבום
אז לפני שמאשימים את הבכי בגלל שהיא בת
תבדקו את המיסביב
נכון מאד
אותו סיפור עם הבן שני לפני כשנתיים.
וניתוח הכפתורים פתר גם את הבכי.(עדיין הוא ה'בת' היחידה שלנו, באופי, עד שתבוא בעז"ה הבת האמיתית...)
כנראה שיש אופי של בנות ויש סיבות מסביב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ולמי שכתבה שילד לא בוכה סתם.
אמא יודעת מתי הבן שלה בוכה סתם ומתי כואב לו משהו.
לכל דבר יש בכי אחר.
לעייפות יש בכי אחד
לכאב יש בכי אחר
ולסתם בכי, יש את הבכי שלו.
ואמא יודעת, בדיוק מתי הוא בוכה סתם ומתי לא.
בעלי אמר שבתור בחור או ילד גדול יחסית הוא אף פעם לא הבין איך ההורים שלו ידעו תמיד מה מאחורי הבכי ואבא שלו היה אומר לו כשתהיה אבא בעצמך תבין... היום בתור אבא, הוא מבין.
וזה גם מה שאני עונה לבן ה-9 שלי כשהוא שואל איך אני יודעת מה הקטן רוצה, מי אמר לי שהוא בכלל עייף וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
(אחרי שאני בודקת שאין סיבה אמיתית לבכי! עייפות זה גם סיבה אמיתית)
אני לא חושבת שילד שבוכה כי מתחשק לו משו שאמא לא מרשה אמור לקבל יותר מידי "הכלה", מותר לו לקבל גם חינוך...

כל פעולה שלנו היא חינוך,
השאלה היא אם אנחנו רוצים לחנך אותו שכשהוא מתוסכל סתם - שיתמודד לבד ויחזור אלינו שמח ורגוע.
או לחנך אותו שמותר לפעמים להיות קצת מתוסכלים בלי סיבה, ואמא פה איתך גם כשאתה עצבני, זה בסדר.
אמא יכולה להקשיב לבכי שלך , זה לא מזיז אותה, אבל היא נמצאת איתך גם בתסכול ולא רק כשאתה נחמד או כשאנחנו מבינים בשכל שיש סיבה קונקרטית והגיונית לבכי.

תכלס, גם אנחנו לפעמים מתוסכלים סתם , כי היה יום קשה ומעצבן.
היית רוצה שיגידו לך : זה שאת עצבנית זה בעייתך, לי אין כח להקשיב לך עכשיו , תרגעי ואז נדבר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
את האמת שבני חביבי הרבה פחות בכו, למרות שגם את זה הם יודעים לעשות,
אבל הבנות-- פשוט מגזימות.
בדר"כ, כשכבר לא התייחסתי לילד האלא הלכתי לדרכי ולעיסוקי (אחרי נסיונות להבין את רצונותיה, ונכשלתי,,,) היא נרגעה מיד.
כשלא הייתי בשטח לא השתלם לה לבכות.
תנסי, מאחלת לך כל הנחת שבעולם.
ויש להם נס לילדים שלנו שהם כאלו מתוקים ואנחנו משוגעות עליהם למרות ובגלל הכל!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
כל פעולה שלנו היא חינוך,
השאלה היא אם אנחנו רוצים לחנך אותו שכשהוא מתוסכל סתם - שיתמודד לבד ויחזור אלינו שמח ורגוע.
או לחנך אותו שמותר לפעמים להיות קצת מתוסכלים בלי סיבה, ואמא פה איתך גם כשאתה עצבני, זה בסדר.
אמא יכולה להקשיב לבכי שלך , זה לא מזיז אותה, אבל היא נמצאת איתך גם בתסכול ולא רק כשאתה נחמד או כשאנחנו מבינים בשכל שיש סיבה קונקרטית והגיונית לבכי.
אז עדיף שכל בני הבית יצטרכו להתמודד לבד עם הסימפוניה כי עכשיו אנחנו רוצים להראות לו שאנחנו איתו גם כשהוא עצבני?
סורי, אני חושבת שאם אמא אמרה לך בנחת וברוגע לנוח קצת בחדר, זה לא אומר שהיא לא איתך,
זה רק אומר שהיא גם עם שאר בני הבית, ומתי שרק תרצה - אתה מוזמן לבוא ולדבר...

תכלס, גם אנחנו לפעמים מתוסכלים סתם , כי היה יום קשה ומעצבן.
היית רוצה שיגידו לך : זה שאת עצבנית זה בעייתך, לי אין כח להקשיב לך עכשיו , תרגעי ואז נדבר?
לא אמרתי לה אין לי כוח להקשיב לך, אמרתי לה אני לא יכולה לשמוע אותך כשאת רק בוכה,
היא ילדה שמדבר שוטף ויודעת להסביר את עצמה מצויין - כשהיא רוצה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אז עדיף שכל בני הבית יצטרכו להתמודד לבד עם הסימפוניה כי עכשיו אנחנו רוצים להראות לו שאנחנו איתו גם כשהוא עצבני?
אני חושבת שזו גם התמודדות טובה לכל המשפחה, לשמוע ילד בוכה, ולהבין שלא קורה כלום . זה בסדר.
נכון קצת מעצבן הבכי, אבל מותר לנו לצאת מאיזור הנוחיות שלנו כשאח שלנו עצבני.
ואם למישהו קשה - אפשר בהחלט לעזור להם ולאפשר להם מרחב שקט.
אולי גם הייתי הולכת עם הילד לחדר כדי לעזור לו להרגע לא על חשבון אף אחד.
בדרך כלל כשמקשיבים ורגועים הבכיות חולפות הרבה יותר בקלות ומהירות.

סורי, אני חושבת שאם אמא אמרה לך בנחת וברוגע לנוח קצת בחדר, זה לא אומר שהיא לא איתך,
זה רק אומר שהיא גם עם שאר בני הבית, ומתי שרק תרצה - אתה מוזמן לבוא ולדבר...
בתנאי שאתה רגוע.
זה אומר שהיא איתך כשאתה רגוע ומדבר, וכשאתה מתקשה לדבר , מתוסכל ועצבני - תתמודד לבד.

אני לא חושבת שזה גרוע מה שאת עושה, אבל אם רוצים עוד יותר לעזור לילד לעבד את הרגשות שלו, חבל לפספס הזדמנויות כאלו בהן הוא מתמודד איתן ואפשר לעזור לו , להרגיש אותו וללמד אותו לקבל את עצמו בכל מצב.
הבונוסים שהוא יקבל מזה לחיים יהיו משמעותיים.

דמייני עכשיו מישהו שממש בוכה , כי היצירה שהוא עבד עליה כמה שנים התפרקה, האם תגידי לאדם כזה שאת לא רוצה לשמוע אותו ולא יכולה לעזור לו כי הוא לא מדבר? שידבר, שיגיד מה כואב לו !
אז זהו, שהרגשות העוצמתיים ביותר הם בלי דיבור, ודווקא בכי הוא אפשרות מדהימה של ביטוי של רגש.
נכון שזה קצת מצחיק להשוות את הילד שעצבני כי נשפך לו הבכי, אבל זה באותו עיקרון בקטנה.
גם בכי על שטות הוא ביטוי של משהו (תסכול , עצבים . יאוש) וכל משהו כזה , אם נתיחס אליו וניתן לילד כלים להתמודד איתו - ניתן לו מתנה ענקית של כח להכיל ולהתמודד עם רגשות הרבה יותר משמעותיים.

הכלה רגשית ויכולת עיבוד רגשות מתחילה מגיל קטן ורגשות קטנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כל פעולה שלנו היא חינוך,
השאלה היא אם אנחנו רוצים לחנך אותו שכשהוא מתוסכל סתם - שיתמודד לבד ויחזור אלינו שמח ורגוע.
או לחנך אותו שמותר לפעמים להיות קצת מתוסכלים בלי סיבה, ואמא פה איתך גם כשאתה עצבני, זה בסדר.
אמא יכולה להקשיב לבכי שלך , זה לא מזיז אותה, אבל היא נמצאת איתך גם בתסכול ולא רק כשאתה נחמד או כשאנחנו מבינים בשכל שיש סיבה קונקרטית והגיונית לבכי.

תכלס, גם אנחנו לפעמים מתוסכלים סתם , כי היה יום קשה ומעצבן.
היית רוצה שיגידו לך : זה שאת עצבנית זה בעייתך, לי אין כח להקשיב לך עכשיו , תרגעי ואז נדבר?

א. כן, זה חינוך מאד טוב, ילד יכול לדעת שאם הוא מתוסכל סתם, הוא צריך ללמוד להרגיע את עצמו, אחרת עד סוף החיים הוא יהיה תלוי בסביבה, שתרגיע אותו ותכיל אותו. והוא יהיה מסכן מזה.
וגם שהילד בחדר, אמא איתו, איתו, אבל לא עם הבכי שלו, יש לך בעיה, תבוא, תספר, נעזור לך. אבל הבכי זה לא דרך של תקשורת, ואת זה הוא צריך להבין.
ולדעתי זה לימוד מאד מאד חשוב לחיים, ללמד אותו לתקשר נכון, ע"י דיבור ופתיחות. ואת יכולה למצוא הרבה מבוגרים כאלה, שלא יודעים לבקש ברור מה שהם רוצים, ורק רומזים ומשדרים, ועושים כל מיני פעולות כדי שהשני יבין שהם רוצים להביע משהו. וזה כי הם לא למדו תקשורת בריאה כשהיו קטנים.

ב. זה נשמע מאד חינוכי ומכיל להגיד ש"אמא פה איתך גם כשאתה עצבני ואתה יכול לבכות".
אבל בפועל זה ממש לא ככה כי אז כל בני הבית שנהיים מתוסכלים מזה שיש פה רעש ובכיות והם לא יכולים לדבר בטלפון, ולא יכולים להתרכז, ואז אמא צריכה להבין אותם ולהיות איתם בתסכול שלהם.
ואז אמא בעצמה נהיית מתוסכלת.
ומתקשרת לאבא ומתסכלת גם אותו כי כולם פה עצבניים ואין לה כבר כח להתמודד.
ואז אבא נהיה מתוסכל כי הוא חוזר הביתה לכאוס מוחלט.
בקיצור, משפחה של מתוסכלים.

בקיצור, לא חינוכי, לא מכיל, ולא אצלי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
א. כן, זה חינוך מאד טוב, ילד יכול לדעת שאם הוא מתוסכל סתם, הוא צריך ללמוד להרגיע את עצמו, אחרת עד סוף החיים הוא יהיה תלוי בסביבה, שתרגיע אותו ותכיל אותו. והוא יהיה מסכן מזה.
להרגיע ילד זה לומר : אל תבכה מתוק, בוא אני אביא לך / אעזור לך / ארים אותך / וואי תראה מה יש פה.
לאפשר זה פשוט להיות, לא להיבהל מהבכי , הוא לא מפריע לנו ולא מאיים עלינו,
אם הוא מפריע טכנית אפשר לעבור חדר עם הילד בשביל המשפחה.
לאפשר זה לא להרגיע את הילד, אבל גם לא להיבהל מהבכי , להקשיב לילד ולהגיב לו באמפטיה ובעניניות.
להעביר את המסר שהבכי בסדר, ואם עצוב לך אנחנו כאן עד שתרגע לבד .
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
להרגיע ילד זה לומר : אל תבכה מתוק, בוא אני אביא לך / אעזור לך / ארים אותך / וואי תראה מה יש פה.
לאפשר זה פשוט להיות, לא להיבהל מהבכי , הוא לא מפריע לנו ולא מאיים עלינו,
אם הוא מפריע טכנית אפשר לעבור חדר עם הילד בשביל המשפחה.
לאפשר זה לא להרגיע את הילד, אבל גם לא להיבהל מהבכי , להקשיב לילד ולהגיב לו באמפטיה ובעניניות.
להעביר את המסר שהבכי בסדר, ואם עצוב לך אנחנו כאן עד שתרגע לבד .
גישה מקסימה
ילד שיכילו אותו בגיל קטן ילמד להכיל את עצמו ולווסת את רגשותיו כשיגדל
נכון שזה דורש הרבה סבלנות שאין לנו. אבל בשביל זה אנחנו פה. לעבוד על המידות שלנו
כי יש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה.
הרבה נחת לכולן!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה