ביקורת ספרות ככה זה יהודים

[מכון באר שלמה]

שוב, מנסה להבין את הכוונה.

אני עוד פעם אסתמך על הרמח"ל, ואחשוב שאת מתכוונת למהלך שבו העולם נברא,
בו אדם הראשון היה צריך לבחור בטוב ועל ידי כך היה מגיע לשלמות
ועקב חטאו, העולם עבר למסלול ב', של 6000 שנות עבודה.

במחילה @וריטסטרום, אך דרך רבינו הרמח"ל עמוקה יותר (מומלץ ללמוד את כתביו בעיון רב לפני שכותבים דעת הרמח"ל).

ע"פ דרך רבינו הרמח"ל, חטא אדם הראשון לא בא להביא למסלול ב', אלא בא לגלות את גילוי הייחוד, שמבלעדי החטא לא היה מתגלה בשלימות, (על השאלה א"כ למה שלא יעשו עבירות, והרחבה בעניין הארכתי לעיל).

 

[מכון באר שלמה]

האחריות לא מתחילה ונגמרת ב: מותר ואסור/מצווה עבירה שכר ועונש, כל אלו הם דברים בסיסיים שנועדו לזמן בו לא ידענו מה טוב ומה רצון האלוקים.
האדם מטבעו הוא טוב, רוצה טוב, יש לאדם נקודה פנימית טובה.
אנחנו נהנים להיות טובים, ומרגישים רע כשאנחנו לא טובים.
והרי המצוות הן מוסריות ונכונות.
ונאמר הרי: "שכר מצווה- מצווה, שכר עבירה - עבירה". האדם שמתבונן מעבר לכל הרעשים שבעולם ומעבר לחינוך שקיבל מבין כמה טוב לשמור שבת, ושה' הוא טוב.
אז מאיפה מגיעה המציאות הרעה? היא מגיעה בגללנו, כנראה.

תכלית ושורש כל הבריאה הוא הביטול לו ית', כאשר כל חלקי הבריאה יהפכו לעצמותו ית' ללא חילוק, וכפי שמאריך רבינו הרמח"ל.
אולם, המקום אליו לקחתם את הביטול, סתירת המציאות שברא הבורא, טוב ורע, אסור ומותר, שכר ועונש. הוא הפך הביטול! כפי שכתבתי לעיל, מציאות זו היא הביטול כפי שנראה לנו, ובעצם להכניס את הקודש - הביטול, במקום הטנופת - ההבנה השכלית - היישות.
הביטול הוא, למרות שאנו יודעים כי לע"ל בתיקון השלם כל חלקי הבריאה יהפכו לעצמותו, ושוב לא יהיה חילוק וכו', בכל זאת אנו מקבלים את הדרך אותה הוא ית' טבע בעולם, טוב ורע, אסור ומותר, שכר ועונש. זהו ביטול! הפך ההבנה!

 

[מכון באר שלמה]

1. התורה והקדוש ברוך הוא אחד
2. מידותיו של ה' הן י" ג מידות של רחמים. זה לא נוצרים אמרו את זה.
3. המציאות כרגע פועלת במקביל לרצון ה' האמיתי (שיתבטא בגאולה כשה' ימלוך) בגלל שאנחנו ממליכים עלינו מלכות אחרת של מלכים אחרים. (מלך זה ביטוי רוחני יותר בהקשר הזה).

אסביר: הבורא ברא את העולם והעלים את עצמו, אנחנו יכולים לפרש מה הוא לפי ההשגות שלנו ויוצרים מציאות כביכול על ידי דיבור, מעשה ומחשבה.

כנראה הטוב של ה' לא מתממש כרגע כי אנחנו חושבים שיש לנו כח כלשהו, בעוד שהיחיד שיש לו יכולות הוא בורא עולם, והוא טוב מוחלט, ונמצא אצל כולם באופן שווה, לא נושא פנים לאף אחד, ורוצה רק טוב לכולם...

הקב"ה הוא תכלית הטוב! דרך הטוב להיטיב! אבל שדווקא @א. פרי תדע מהו הטוב? ועוד תוכל לקבוע כי הוא לא מתממש כרגע??? אילו יכלנו לדעת מהו הטוב, כפי שהוא ית' יודע, היינו שווים אליו, 'אילו ידעתיו הייתיו'.
איני מבין מה טעם לעבוד אלוקים שביכולתך להבין את עצמותו את הטבתו והאם היא מתממשת? מה ההבדל בינך לבינו?

עבודתי מיוחדת לאלוקים שאיני יכול להבינו! יש מצוות דע את אלקי אביך, ועל כן אנו לומדים פנימיות התורה, אך כל זה הוא בהנהגה שבהנהגה! וכבר הלכה עומדת, שהמדבר בעצמותו - יינו יין נסך - שכן מוכח שרח"ל כופר בו!

 

[mic003]

1. התורה והקדוש ברוך הוא אחד
2. מידותיו של ה' הן י" ג מידות של רחמים. זה לא נוצרים אמרו את זה.
3. המציאות כרגע פועלת במקביל לרצון ה' האמיתי (שיתבטא בגאולה כשה' ימלוך) בגלל שאנחנו ממליכים עלינו מלכות אחרת של מלכים אחרים. (מלך זה ביטוי רוחני יותר בהקשר הזה).

ציטטת תגובה ארוכה ומפורטת שלי, שהשתדלתי להוכיח בה כל דבר. לא קיבלתי תשובה לשום טענה שטענתי, רק עוד סברות שכבר השבתי עליהם.
ולעניין הטענות שהועלו כאן:
1. התורה והקדוש ברוך הוא אחד - לא חלקתי. מה זה מוכיח? אם כבר, זה מוכיח את טענתי. משום שהתורה כוללת מימדים רבים, ויש בה את מסכתות סנהדרין ומכות - שכולן עוסקות בעונשי בית דין, יחד עם מסכת כריתות - שעניינה עונשי שמים. אם כן נמצא, שזהו רצון השם באופן המדוייק והטהור ביותר שלו.
2. מידותיו של ה' הן י" ג מידות של רחמים. זה לא נוצרים אמרו את זה. אכן, כמובן, המידות הן מידות של רחמים, כי הבורא הוא רחמן, ורחמנותו מתבטאת בכך שהוא מאריך אפיים לרשעים, וממתין שישובו אליו, ומחיה אותם ממש באותה העת שהם עוברים על רצונו (כמבואר בשערי תשובה לרבנו יונה) אבל אין ללמוד מכאן שהבורא לא מעניש. רחמנות אינה מילה נרדפת לויתור בכל תנאי על כל פשיעה. ואמרו חז״ל, שהאומר הקב״ה ותרן - וכו׳.
3. המציאות כרגע פועלת במקביל לרצון ה' האמיתי (שיתבטא בגאולה כשה' ימלוך) בגלל שאנחנו ממליכים עלינו מלכות אחרת של מלכים אחרים. (מלך זה ביטוי רוחני יותר בהקשר הזה).
אני לא רואה איך זה קשור לדיון. בכל אופן, מנקודת המבט שלי, רצון ה׳ האמיתי הוא מה שקורה בכל רגע נתון, כי אין מונע ממנו לממש את רצונו. משכך, רצון הבורא הוא שהמציאות תהיה כפי שהיא. ואנו - אין לנו בזה אלא מה שקיבלנו במעמד הר סיני, ושם נאמר לנו שקיום רצונו הוא עשיית מצוות התורה והעיסוק בה.

אסביר: הבורא ברא את העולם והעלים את עצמו, אנחנו יכולים לפרש מה הוא לפי ההשגות שלנו ויוצרים מציאות כביכול על ידי דיבור, מעשה ומחשבה.ֿֿֿ

הבורא לא ׳העלים את עצמו׳. הבורא התגלה בפני יחידים לאורך הדורות, ובפני רבים במעמד הר סיני. הוא נתן לנו את התורה, כדי שנוכל לדעת בבירור מה הוא רצונו, וכיצד מגשימים אותו. והוא נתן את התורה לפירושם הבלעדי של חכמי ישראל וציוונו לשמוע להם בכל אשר יאמרו. ולעניין הפרשנות - אין דרך לפרש מה הוא, כי אין לנו תפיסה חושית בו, וכל מה שנאמר לגביו - משל הוא ותו לא. גם עניין יצירת המציאות אינו עניין לכאן, ואין לו קשר להשגת הבורא ולתפיסה שלו.

ואיך אפשר לדעת מה התכלית ורצון ה' האמיתי?
על ידי לימוד תורה כמובן וגם על ידי לימוד תכלית העולם והגאולה כפי שכתוב בנביאים, בחז"ל, ובתהילים.

לימוד תורה - מוסכם. לימוד תכלית העולם והגאולה - לא מסכים. כבר כתב הרמב״ם, שאין תועלת מן העיסוק בענייני הגאולה, לפי שאינם עיקר בדת, ואינם מביאים לא לידי אהבה ולא לידי יראה (סוף הלכות מלכים). עיקר עיסוקנו הוא במה שהצטווינו, והוא לימוד התורה על כל ענפיה, והתבוננות בה כדי לידע את גדלות הבורא. כמובן, מחוייבים אנו במצוות הציפייה לגאולה - מתוך ידיעה שאז יבוא העולם לתיקונו, באיזו דרך שירצה הבורא יתברך.

אגב הגאולה תתבטא בביטול שיעבוד מלכויות והמלכת ה' וכדי לדעת את מי להמליך, צריך להבין שהוא תכלית הטוב:
וגר זאב עם כבש, וראו כל אפסי ארץ, יהיה שפע גשמי ורוחני, זה הרצון שלו.

שוב: מהי תכלית הטוב? האם שלילת העונש היא תכלית הטוב? הרי על מלך המשיח כתוב ברמב״ם שהוא ׳ילחום מלחמות הדת׳. האם מלחמות הדת נשמע כמו משהו ששולל את העונש מהחוטאים? אדרבה, תפילותינו הן לחידוש מלכות בית דוד וייסוד הסנהדרין, כאשר התכלית הרצויה היא קיום דין התורה. הדין, כמשמעו, מהותו יצירת מערכת עונשים וחוקים שיש בכוחה לדון בפועל, ולא רק בתיאוריה. על כן, מאחר שהאמונה בכך שהבורא הוא תכלית הטוב מוזכרת במקומות רבים, המשמעות היא - שהטוב אינו שלילת העונש והוויתור לאכזרים, וכבר ביארתי בזה בקצרה לעיל.

אם תרצו לדעת איך הגעתי לזה שה' טוב מוחלט - יש לזה סיפור שעברתי לפני כמה שנים בו הבנתי עד כמה האדם לא טוב (הכוונה אני לא טובה, כי אין לי יכולת להביע דעה על אנשים שהם לא אני.. כרגע המצב שהאדם נמצא לא טוב, אולי בהמשך זה ישתנה), בעוד רק ה' טוב.
כנראה הטוב של ה' לא מתממש כרגע כי אנחנו חושבים שיש לנו כח כלשהו, בעוד שהיחיד שיש לו יכולות הוא בורא עולם, והוא טוב מוחלט, ונמצא אצל כולם באופן שווה, לא נושא פנים לאף אחד, ורוצה רק טוב לכולם...
הייתי כותבת שהשיוויון כל כך גדול עד שגם ברמה הרוחנית אנחנו שווים, וההבדל בין כולם זה רק המטרה... אבל אולי זה לא מדויק. אבל, כן, צריך להבין שאנחנו כלום ביחס לבורא שהוא הכל, מגביה שפלים כי הרצון שלו שנהיה שווים.

אי אפשר להכריע בעניינים כאלו מסברא.
בסוף, אני חושב שהשאלה היא אחת: האם פרשנות חז״ל מקובלת עליך, יחד עם הפרשנות של גדולי הדורות - הראשונים והאחרונים, ויש לך צורך להתאים את הדברים לפרשנות המקובלת, או שהתפיסה שלך היא שהסברא היא המכריעה - ואין בלתה? כי מול סברות, אי אפשר להתווכח. וחבל לנהל דיון כשהנחות היסוד אינן שוות.

 

[א. פרי]

קודם כל תודה רבה על התגובות, התגובות חידשו לי דברים חדשים. לא הגבתי על כל תגובה כי אין לי מטרה לסתור או להתווכח עם אף אחד, ובטח לא מול דברי התורה הקדושה.
לא באתי לחדש משהו אלא להדגיש ולהזכיר לכולנו שה' טוב ומיטיב והתכלית טובה, בלי צער כלל.
ושצריך לחיות את זה ולא לרדוף אחרי עצמנו ולא להיות בביקורת וברדיפה עצמית אחרי כל דבר, אלא להשתדל להיות טובים ולשמור מצוות אבל בלי רגשות שליליים.

אני באתי מעולם של מתמודדי נפש ואני מכירה את זה ממקום קצת קיצוני.
אבל זה לא בריא לאף אחד לחיות בתחושה של 'אני לא בסדר', או 'הזולת לא בסדר', אפשר ורצוי להתנגד להתנהגות לא טובה - ולא לאדם. בטח לא לעצמנו, אנחנו צריכים להיות חברים של עצמנו.
אני רואה את מי שלא שומרים מצוות איך שהם שלמים עם עצמם וזה נותן לי השראה איך שומרי מצוות צריכים להיות. כי אם הם ככה - קל וחומר אנחנו, שומרי מצוות, לא צריכים לחיות בתודעה של עונש ושל רע.
זה מיותר כי ה' ברא את האדם ישר והגון והטבע הבסיסי של האדם ישר (כתוב שה' ברא את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים). וצריך לפרש כל דבר לטובה ולקוות לטוב ולהאמין בטוב.
משהו כמו 'אין עוד מלבדו'.
אבל איך מלכותו של אלוקים מתבטאת? האם כמו האמונה באיסלאם - שהוא לשיטתם רוצה מלחמת דת?
לא, אנחנו מאמינים שה' טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, מכאן שאת המציאות של הרע החשיבה שלנו והמעשים שלנו יוצרים. צריך להיות מודעים שאין רע ולא צריך להיות רע. התודעה צריכה להיות באור, לקוות לטוב ולחשוב טוב,
זה לא פשוט כל כך אבל זה תהליך שכולנו צריכים להיות מחויבים אליו, זה תהליך של התעוררות שעובר גם על העולם הכללי, ורצוי שנהיה מודעים אליו...