דרוש מידע כלבויניק - מה המחיר?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לכן התקשרתי. אמרתי שביקשתי פירוט ובעלי לא ידע לומר. אני מבקשת הבהרה לפי מה נקבע המחיר שערורייתי. ואז הוא דפק את המחירים.
שאלתי אותו (הוא חרדי) אם הוא שלם כלפי שמיא עם העושק הזה. טען שאלו מחירי השוק. הזכרתי לו שרצינו לפרנס יהודי ערלכער, ולכן המתנו בסבלנות למרות 'הוצאת הנשמה' והסחבת. סמכנו עליו, ואנו מצפים למינימום של הגינות. התעקש שאלו המחירים. הבטחתי שאברר. זה מה שאני עושה ברגעים אלו...
תלכו איתו לרב/דיין שמבין בזה
אולי לרב סילמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא נעשה בלגן עד בי"ד, אבל זה מתסכל
טלפון אחד לבי"ד לדיני ממונות או לרב שאתם מכירים מהתחום
סתם לדוגמה במידרג
טווח במחירים של התקנת מוט וילון 385-165
ולהלן ציטוט נוסף ממידרג:
מחיר שעת עבודה של הנדימן הוא 200-250 ש"ח
ומידרג לא מחפשים את בעלי המקצוע הזולים
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
טלפון אחד לבי"ד לדיני ממונות או לרב שאתם מכירים מהתחום
סתם לדוגמה במידרג
טווח במחירים של התקנת מוט וילון 385-165
ולהלן ציטוט נוסף ממידרג:
מחיר שעת עבודה של הנדימן הוא 200-250 ש"ח
ומידרג לא מחפשים את בעלי המקצוע הזולים
טוב, ביררתי אצל הנדימן 30 שנה.
שילמתי מחיר הזיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
המחירים נשמעים מוגזמים מאוד

גומיה 100 שח
אמה על אמה 100 שח
צבע 450 לחדר
קדיחה לבורג מראה 25 שח (לא ממד)
נסיעות בהתאם למסוכם מקובל על עבודה כוללנית שיכולה להתבצע ביום אחד 200 ש"ח
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בסביבות 20 קדיחות פשוטות (מוט לוילון וכאלו)
ביקש 1300, עשה *הנחה* ל-1100, התגמש ל-1000
ממש יקר!!
20 קדיחות כשעושים אותם ברצף לוקח גג שעה וחצי

הרכבת כוורת ג"כ ממש יקר. על הרכבת ארון שלם לקחו לי 350 ש"ח.

גם אמה על אמה נשמע מחיר מוגזם!!! גג 200 ש"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
המחירים נשמעים מוגזמים מאוד

קדיחה לבורג מראה 25 שח (לא ממד)
נסיעות בהתאם למסוכם מקובל על עבודה כוללנית שיכולה להתבצע ביום אחד 200 ש"ח
לא הבנתי.
לא היו נסיעות. הוא גר 2 דקות מכאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כולבויניק הוא כמו מוכר אתרוגים מסתכל על אף הלקוח וזורק מחיר
רק ההבדל הוא שאת האתרוג אתה לא חייב לקנות
ופה הוא זורק את המחיר אחרי העבודה ואתה חייב לשלם
לכן חשוב מאוד לקבוע מחיר מראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
סביבות ה-300.
500 זה חנוק, אבל אולי בירושלים לוקחים קצת יותר יקר.
בעיקרון זה הנדימן שהטובים בהם לוקחים 150 לשעה.
אמה על אמה 100 ש"ח. גג 150
תלכו עם זה לרב ותשאלו אם אפשרי
להגיד לו שתפרסמו את השם שלו יחד עם המחירים שהוא לוקח
אם זה מחיר הגיוני מבחינתו אז מה הבעיה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
סביבות ה-300.
500 זה חנוק, אבל אולי בירושלים לוקחים קצת יותר יקר.
בעיקרון זה הנדימן שהטובים בהם לוקחים 150 לשעה.
אמה על אמה 100 ש"ח. גג 150
אני ירושלמית.
זה לא מחיר שוק בכלל!
הפקעה של 200%-300% מינימום.
תביאי לו את האשכול הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני ירושלמית.
זה לא מחיר שוק בכלל!
הפקעה של 200%-300% מינימום.
תביאי לו את האשכול הזה.
תודה גדולה כי מי שאני מכירה לא מהעיר (לכן גם לא הסתייעתי בהם).
תודה מיוחדת לכל מי שכתב ומיקד.
לאור הנ"ל, התכנון בע"ה ליצור עמו קשר, לעדכן אותו במחירי השוק, *למקרה* שאינו יודע, להזכיר לו את איסור הונאה שמדבר בדיוק על זה, ולהודיע שיעשה מה שהוא חושב. אין לי עניין לריב איתו, ואפילו לא לעשות מזה מטעמים (או כתבה, במקרה שלי), רק ליידע שאנחנו לא נוחלים על הכסף שנגזל מאיתנו, ושיעשה מה שהוא רוצה.
אם יהיו עדכונים מרתקים - נחזור לכאן :)
ו @רבקהא , אם את מכירה מישהו אמין - אשמח שתיצרי איתי קשר. ההוא עוד לא סיים את הכל :O
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
תודה גדולה כי מי שאני מכירה לא מהעיר (לכן גם לא הסתייעתי בהם).
תודה מיוחדת לכל מי שכתב ומיקד.
לאור הנ"ל, התכנון בע"ה ליצור עמו קשר, לעדכן אותו במחירי השוק, *למקרה* שאינו יודע, להזכיר לו את איסור הונאה שמדבר בדיוק על זה, ולהודיע שיעשה מה שהוא חושב. אין לי עניין לריב איתו, ואפילו לא לעשות מזה מטעמים (או כתבה, במקרה שלי), רק ליידע שאנחנו לא נוחלים על הכסף שנגזל מאיתנו, ושיעשה מה שהוא רוצה.
אם יהיו עדכונים מרתקים - נחזור לכאן :)
ו @רבקהא , אם את מכירה מישהו אמין - אשמח שתיצרי איתי קשר. ההוא עוד לא סיים את הכל :O
תכתבי לי מייל אשלח לך פרטים של מישהו שעשה לי כמה פעמים-
אם לא הוא- הוא יפנה אותך לאנשים אמינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לאור המחירים שהוא לקח ממך, אני חושב שיהיו לא מעט שיחשבו לעשות הסבת מקצוע.?
קדיחת יהלום לא עולה כל כך יקר.

ופעם הבאה מחכים לבין הזמנים, מזמינים את אח שלך ללילה בירושלים עם האוויר הקריר, ועל הדרך היה עושה הכל.
קצת יותר זול :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)
המסע הבלתי נראה: כשהמצלמה לא מספיקה

יש רגע בחיי כל צלם מקצוע שבו הוא מרגיש את העייפות מתגנבת. לא העייפות מהעמידה ארוכות עם הציוד הכבד, לא המאמץ הפיזי של גרירת תיקי הציוד מאירוע לאירוע. מדובר בעייפות עמוקה יותר, כזאת שמכרסמת מבפנים – העייפות מהמרדף הנצחי אחרי העבודה הבאה.

צילום מעייף.jpg

השעות הבלתי נספרות

את הבוקר מתחיל בפני המחשב. עוד שלוש שעות של עריכת תמונות מהצילומים אתמול, אבל המחשבות כבר נודדות למקום אחר. כמה כסף השקעת בקמפיין הפרסום במקומון? האם הפוסט האחרון בפרוג קיבל מספיק חשיפה? מתי בפעם האחרונה בדקת את האימיילים? אולי יש שם פנייה חדשה.
אתה צלם מקצוען. יש לך עין, יש לך ניסיון, יש לך תיק עבודות שאתה גאה בו – אבל בסוף, כמעט מחצית מהזמן שלך אינו מוקדש למה שאתה אוהב. אלא למכירות. לשכנוע. לפרסום.
תיק העבודות המושקע, זה שעבדת עליו שבועות, נשלח ללקוח פוטנציאלי. הוא מכיל את התמונות הכי טובות שלך – הרגע שבו התינוקת צחקה בצורה הכי טבעית, אור השקיעה המושלם שתפסת בצילומי חלאקה, התינוק הישן בשלווה המוחלטת. כל תמונה היא סיפור. כל פריים הוא רגע שתפסת מהזמן והנצחת.
ואז... שתיקה.
אולי יענו, אולי לא. אולי המחיר שלך גבוה מדי. אולי הלכו לצלם אחר שיותר זול. אולי פשוט לא התאים להם הסגנון. אתה לא יודע. אתה רק ממשיך הלאה, שולח עוד תיק עבודות, מתקשר שוב, מפרסם עוד פוסט, משקיע עוד אלף שקל בפרסום דיגיטלי.

המשחק שאף אחד לא לימד אותך

כשלמדת צילום, אף אחד לא לימד אותך את זה. איך למכור את עצמך. איך לכתוב מייל ששכנע. איך לגרום ללקוח להרגיש שדווקא אתה – מבין אלפי הצלמים שם בחוץ – אתה הבחירה הנכונה. זה משחק שלמדת תוך כדי תנועה, כשהפספסת הזמנות וכשזכית בהן, כשהשקעת בפרסום שלא הניב דבר וכשהופתעת מהזמנה שהגיעה משום מקום.
יש לילות שאתה שוכב ער, חושב על המספרים. כמה הוצאת החודש על פרסום? כמה צילומים הגיעו מזה? האם זה משתלם? ובעומק הלב, יש שאלה מציקה יותר: האם כך זה אמור להיות?

הרגע שהכול משתנה

אבל יש רגע אחר. רגע שונה לגמרי.
זה קורה כשאתה מסיים צילום, מוסר ללקוח את התמונות, ורואה את העיניים שלו נוצצות. הוא מתרגש, הוא מודה, הוא אומר "תודה, זה מדהים". ואז, באופן ספונטני לחלוטין, הוא אומר: "אני חייב להמליץ עליך לחברים שלי."
משהו קורה באותו רגע. לא צריך לשכנע. לא צריך להסביר. לא צריך להתחנן. הלקוח עושה את העבודה עבורך, הוא שגריר שלך – מתוך רצון אמיתי, מתוך שביעות רצון כנה.
ואז, כעבור כמה ימים, מתקבל טלפון. "היי, קיבלתי את המספר שלך מיעקב. היא אמר שאתה הצלם הכי טוב שהוא מכיר. אנחנו מחתנים בעוד שלושה חודשים..."
זה לא אותו דבר כמו הלקוח שהגיע מהפרסום. הוא לא מתחיל בשאלה "כמה זה עולה?". הוא לא משווה אותך לחמישה צלמים אחרים. הוא כבר נמכר. הוא כבר מאמין בך. הוא מגיע עם האמון כמעט מובנה, כי מישהו שהוא אוהב ומכבד המליץ עליך.

המחקרים לא משקרים

יש נתונים על זה. לא סתם תחושה, לא רק אנקדוטה – מחקרים אמיתיים שבדקו את ההבדל בין לקוחות שהגיעו מפרסום ללקוחות שהגיעו מהמלצות.
לקוחות שהגיעו באמצעות המלצה נאמנים יותר – הם חוזרים לצלם שוב, ממליצים בעצמם לאחרים, נשארים איתך לטווח ארוך. הם פחות מתלוננים, פחות מתווכחים על המחיר, פחות עושים בעיות מתמונה שלא יצאה בדיוק כמו שחשבו.
ומעבר לכל זה – הם משלמים יותר. כי הם לא קונים שירות, הם קונים חוויה שכבר קיבלה חותמת אישור ממישהו שהם סומכים עליו.
תחשוב על זה לרגע: מה אם במקום להשקיע אלפי שקלים בפרסום שאתה לא יודע אם יעבוד, תשקיע את אותה האנרגיה, את אותו הזמן, באנשים שכבר מכירים אותך?

בניית המערך שישנה הכול

לא מדובר בלחץ על הלקוח. לא לבקש ממנו "תמליץ עליי" בצורה מביכה, לא נעים. אלא בבניית מערך שלם – מערכת הפניות שמתוכננת, מתוזמנת, מכובדת.
זה מתחיל בחוויה שאתה נותן. בדרך שבה אתה מתייחס ללקוח, בתשומת הלב, באכפתיות האמיתית. זה ממשיך במעקב אחרי הצילום – האם הלקוח מרוצה? האם יש משהו שאפשר היה לעשות טוב יותר?
וזה מגיע לשיא כשאתה יוצר מנגנון שמאפשר ללקוחות המרוצים שלך להפוך לשגרירים שלך. לא בכפייה, אלא ברצון. הם רוצים לספר לאחרים. הם גאים להיות קשורים אליך. אתה רק צריך לתת להם את הדרך, את הכלים, את התזכורת העדינה.

הדרך הנכונה קדימה

חשוב על כמה לקוחות מרוצים יש לך היום. עשרה? עשרים? חמישים? מאה?
עכשיו תאר לעצמך שכל אחד מהם ממליץ עליך לשלושה אנשים בשנה הקרובה. ושני האנשים האלו, אם יהיו מרוצים, ימליצו שוב. זה לא חלום – זה מתמטיקה פשוטה. מערך הפניות טוב יכול להביא לך עשרות ומאות לקוחות חדשים, בלי שתצטרך להשקיע אלף שקל נוסף בפרסום.
כשאתה בונה עסק מבוסס הפניות, אתה לא רק חוסך כסף. אתה משנה את האיכות של החיים המקצועיים שלך. אתה עובד עם אנשים שרוצים אותך, לא אנשים שמחפשים את הזול ביותר. אתה מרגיש את ההערכה, את הכבוד, את האמון.
אתה חוזר להיות צלם. לא איש מכירות. לא עובד בשווק דיגיטלי. צלם.

אז מה עכשיו?

במקום לחשוב על עוד קמפיין פרסום, במקום להכין עוד גרסה של תיק העבודות, שב לרגע וחשוב: מה המערך שאתה צריך כדי שהלקוחות שלך יהיו השותפים הכי טובים שלך לצמיחה?
כי בסופו של דבר, העבודה הכי טובה שלך היא לא הפרסום. היא התמונות. והאנשים שראו אותן – הם יודעים את זה טוב יותר מכל קמפיין פרסום בעולם.
בעזרת השם, מערך הפניות נכון יכול להביא לך מאות לקוחות חדשים. לא בעוד שנה. מחר. בשבוע הבא. כל אחד מהלקוחות המרוצים שלך הוא שער פתוח לקהילה שלמה של אנשים שמחפשים בדיוק מה שאתה מציע.
אתה רק צריך לפתוח אותו.

בהצלחה.

תורי התרופות – מכת מדינה. הגיע הזמן להסדיר את זה בחוק​


כמו כולנו ללא יוצא מהכלל, גם את או אתה מוצאים את עצמכם שוב ושוב עומדים בתור בבית מרקחת. לעתים זה גם מלווה בילד או פעוט חולה, לעתים אחרי יום עבודה, וקשה מכך לעתים באמצע יום עבודה... לעתים הההמתנה לתרופות היא כשאתם עצמכם לא חשים בטוב.
בישראל ה'מתתפתחת' שלנו תמיד תמיד יהיו עשרות אנשים בתור. ובואו, התור של בית מרקחת הוא התור העצבני המשעמם והקשה כולם בעמידה על הרגליים בין טור וחצי של מוצרי פארם ועינינו בציפיה בוחנות שוב ושוב את המסך עם המספר בתור ואת המספר שקיבלנו בפתק (ואוף יש עוד 16 לפני)...

אם נתבונן הרי כבר קיימת תשתית רשת של מערכת דיגיטלית מקומית המחוברת לקופת החולים, אך עדיין כולנו ממתינים בתורים המטופשים הארוכים והמיותרים הללו לרוקח עצבני שיואיל רק להיגיד קודם כל אם בכלל התרופה במלאי, יקליד, יבדוק, יגבה תשלום.
ובסוף? לפעמים מגלים שאין את התרופה. צריך להתחיל מההתחלה, לעבור סניף, או לוותר.

ההצעה: שירות עצמי פשוט בעמדת קיוסק​


אני רוצה לקדם יוזמה לחוק שתחייב הצבת קיוסק דיגיטלי בכל בית מרקחת, שיאפשר לכל לקוח לבצע את רוב הפעולות בעצמו!
  • מזדהים באמצעות כרטיס קופת חולים או אפליקציה (הצמדת הכרטיס או הטלפון ב nfs, כמה פשוט)
  • רואים את המרשמים התקפים שלו
  • בוחרים אילו תרופות לאסוף
  • אם רוצים מוסיפים תרופות ללא מרשם (כמו משככי כאבים או משחות)
  • משלמים באשראי או בוחרים שירד בהוראת קבע של הקופה
  • מקבלים מספר תור לאיסוף מהיר בלבד

ובכן, במקרה שההזמנה כוללת תרופה המחייבת זיהוי אישי באמצעות תעודה מזהה (למשל תרופה נרקוטית), תופיע על המסך הודעה ברורה:
"ברגעים אלו אנו מכינים עבורך את ההזמנה. הזמנתך כוללת תרופה המחייבת תעודה מזהה. התשלום והמסירה יתבצעו מול הרוקח בעת האיסוף. מספרך בתור: X. נא הכן תעודה מזהה ואמצעי תשלום."


למה זה חייב להיות מעוגן בחוק​

  • מדובר בשירות בריאות חיוני, לא מותרות.
  • כיום בתי מרקחת כפופים לרגולציה של משרד הבריאות, לכן יש הצדקה להסדרה חוקית של תהליך השירות עצמו.
  • בלעדי חוק, חלק מהסניפים יאמצו את הפתרון וחלק לא. הציבור יישאר תלוי באדמיניסטרציה מקומית.
  • חוק יביא לשוויון, נגישות וזמינות אחידה לכל אזרח, גם בפריפריה.

והנה ככה זה למל עובד ברחבי העולם (המידע באדיבות gpt):
  • שוודיה: בתי מרקחת ציבוריים מאפשרים הזמנה מראש ואיסוף עצמי
  • דנמרק: קופות מרשם ממוחשבות, הזמנה מראש ללא תור
  • פינלנד: עמדות שירות עצמי לתרופות
  • גרמניה: מרשם דיגיטלי חובה, בדיקת זמינות תרופה מראש
  • סין: עמדות דיגיטליות לתשלום והזמנה בבתי מרקחת עירוניים

מערכת הבריאות בישראל יודעת לעבוד דיגיטלית והגיע הזמן לחבר את זה גם אל מול הצרכן.
צריך חוק שיחייב שירות עצמי פשוט, זמין ואחיד ויחסוך מיליוני שעות המתנה, יקל על הציבור, ויפחית תחלואה מיותרת.
אז חברים, אם גם לכם נמאס לעמוד בתור, אשמח לשמוע, לשתף ולחשוב יחד איך גורמים לחוק הזה לקרות.

יש לכם רעיון איך לגרום לזה לקרות כבר?
היום שוב חיכיתי קרוב לחצי שעה לתרופה שלא היתה במלאי... ולא אל תגידו לי להכנס לאתר של סופר פארם לבדוק אם יש במלאי, זה לא עובד. זה לא נוח וזה לא מקל באמת על התורים בפועל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה