דרוש מידע כלב ממול...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #82
אשמח למתכון מפורט
יש צמח עם פרחים ורודים שמסתובב בכל הארץ הפרחים רעילים תרתיח מים עם הפרחים ותשים בבשר
תקוה שאין לזה טעם כי אחרת הכלב יקלוט את הכלים שהשתמשת בהם תאלץ לזרוק אח"כ
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מה השם של הפרח
סתם לקטוף פרחים ורודים ולהרתיח אותם?

הרדוף הנחלים - ויקיפדיה

הרדוף הנחלים הוא צמח רעיל מאוד לאדם ולבהמה, ורעליו מגינים על הצמח מפני רעייה. זחליו של רפרף ההרדוף ניזונים מעליו ואינם ניזוקים. איברי הצמח מכילים לפחות כשלושים..
זה גודל המון בגינות ויש אותו גם בצבע ורוד וגם בלבן וזה גם מוזכר בגמרא לגבי ערבה אולי זה הורדוף והגמרא דוחה שזה רעיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בתור אחת שמפחדת בצורה קיצונית מכלבים ונתקלת המון פעמים בכלבים, אני יכולה להגיד לך שברוב הפעמים הבעלים התחשבו והחזיקו את הכלב\ לקחו הצידה\ קשרו וכו' (למעט אישה אחת מרגיזה שהחליטה לגמול אותי מהפחד וילדה בת עשר שהכלב היה יותר גדול ממנה:LOL:)
זה לא נכון ולא יפה להשמיץ ככה.
כנראה לא גדלת בעיר הנאורה שאני גדלתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
מענין אם מישהו היה פותח אשכול שיש לו שכן שמגדל בבית לטאות ומשאיר את הדלת פתוחה
מה אפשר לעשות?
האם היו כותבים לו: זה בעל חיים נחמד. לא צריך לפחד, תלמדו לחיות איתו. היסטריה מוגזמת וכו'
ומי היה כותב לו: כמה נחמד שלטאה ירוקה חמודה מתחככת ברגליים שלך. ומלקקת את הנעליים שלך.

לטאה וכלב מבחינתי זה אותו דבר.
רק שיש פלוס ללטאה שהיא בורחת ממך.
ומינוס לכלב שמתקרב ללקק אותך ולשחק איתך.
זה שאתה נהנה לגדל לטאה או כלב או חתול או מקק לא משנה מה זה לא אומר שהשכנים שלך צריכים להיות שותפים בגידול.
צריך להעיר! כמובן שבצורה יפה ומנומסת. אבל זה לא אמור להיות כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
איזה ילדים מוזרים, הילדים שלנו רואים מרחוק כלב ישר רצים ומבקשים מהבעלים אם אפשר ללטף אותו...
לפחות 80% מהילדים שגרים בערים חרדיות ואין להם קרובי משפחה עם כלבים פוחדים מאוד מכלבים
ממש לא ראוי לקרוא להם ילדים מוזרים, מה רק בגלל שהילדים שלך מבקשים ללטף?

אני כן חושבת שכדאי להרגיל את הילדים, פשוט מכיון שכל הפחד נובע מחוסר ההרגל לכלבים.
רוב הכלבים הביתיים הם ידידותיים ולא מזיקים, ואפשר לחיות לידם בשלום כשלא מפחדים.
(אפשר לקחת ממישהו כלב לא מפחיד בפארק לכמה דקות, ללכת לחוות עם כלבים שם הם כולם קשורים, אחרי שמכירים כלב אחד בדרך כלל כבר לא מפחדים. בטח לא פחד גדול כמו שאת מתארת).

מאחלת לכם שתמיד יהיו לכם שכנים טובים ונעימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יש צמח עם פרחים ורודים שמסתובב בכל הארץ הפרחים רעילים תרתיח מים עם הפרחים ותשים בבשר
תקוה שאין לזה טעם כי אחרת הכלב יקלוט את הכלים שהשתמשת בהם תאלץ לזרוק אח"כ
למה להתאמץ פשוט תשימו שוקולד
שוקולד רעיל לכלבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מענין אם מישהו היה פותח אשכול שיש לו שכן שמגדל בבית לטאות ומשאיר את הדלת פתוחה
מה אפשר לעשות?
האם היו כותבים לו: זה בעל חיים נחמד. לא צריך לפחד, תלמדו לחיות איתו. היסטריה מוגזמת וכו'
ומי היה כותב לו: כמה נחמד שלטאה ירוקה חמודה מתחככת ברגליים שלך. ומלקקת את הנעליים שלך.

לטאה וכלב מבחינתי זה אותו דבר.
רק שיש פלוס ללטאה שהיא בורחת ממך.
ומינוס לכלב שמתקרב ללקק אותך ולשחק איתך.
זה שאתה נהנה לגדל לטאה או כלב או חתול או מקק לא משנה מה זה לא אומר שהשכנים שלך צריכים להיות שותפים בגידול.
צריך להעיר! כמובן שבצורה יפה ומנומסת. אבל זה לא אמור להיות כך.
משום מה את רוב אוכלוסיית העולם לא מגעיל כלב (הם אפילו אוהבים אותו) ולטאה כן.
מעניין מה ההבדל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
לפחות 80% מהילדים שגרים בערים חרדיות ואין להם קרובי משפחה עם כלבים פוחדים מאוד מכלבים
ממש לא ראוי לקרוא להם ילדים מוזרים, מה רק בגלל שהילדים שלך מבקשים ללטף?

אני כן חושבת שכדאי להרגיל את הילדים, פשוט מכיון שכל הפחד נובע מחוסר ההרגל לכלבים.
רוב הכלבים הביתיים הם ידידותיים ולא מזיקים, ואפשר לחיות לידם בשלום כשלא מפחדים.
(אפשר לקחת ממישהו כלב לא מפחיד בפארק לכמה דקות, ללכת לחוות עם כלבים שם הם כולם קשורים, אחרי שמכירים כלב אחד בדרך כלל כבר לא מפחדים. בטח לא פחד גדול כמו שאת מתארת).

מאחלת לכם שתמיד יהיו לכם שכנים טובים ונעימים
לדעתי תלוי איזה כלב, יש כלבלבים חמודים ממש מזמיני ליטוף, ויש מפחידים (מזמיני נשיכה) יש גם מסוכנים כמובן ויש כאלה שהם לא חמודים אבל לא מפחידים ומסוכנים, ומאלה יש שרועדים מפחד ויש שאוהבים ללטף אותם.
אני אישית בתור ילד רעדתי מכלבים (כמובן האלה המפחידים), אני לא אשכח איך הרגשתי כשכלב בגובה שלי עמד לידי,
לפעמים הייתי בורח לכביש (למרות שבאמת זה לא חכם בכלל), העיקר לא לפגוש בכלב, עד היום יש לי קצת פחד מכלבים אבל הרבה פחות, (יש כלבים שאני חושב שאפילו מבוגרים אמורים לפחד מהם או לא לחפש להיות בקרבתם לפחות...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
חצי בלת"ק
אם כל הבעיה היא הדלת, מה מונע ממכם פשוט ללכת ולבקש בנימוס שהכלב לא יצא כשהוא לא קשור? מה השכן מאפיונר?

נכון שלכאורה הוא אמור להבין את זה לבד, אבל יכל להיות שהוא מגיע ממנטליות אחרת (נגיד ממושב) ויש צורך להסב את תשומת ליבו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
באמת מטופש לומר למי שמפחד מכלבים, 'אל תפחד', 'תתגבר' או כל דבר בסגנון.
אבל דבר אחד כן בא לי לומר, לפחות לילדים שלכם אל תגרמו לפחד, אל תבריחו גם אותם, להם כן תתנו להתקרב (אלא אם כן אתם חושבים שזה באמת סכנת נפשות)
חבל שגם הילדים שלכם יעברו את הסבל שלכם, אין מה לעשות אבל ככל שהזמן עובר יותר כלבים נכנסים לאזורי מגורים של חרדים, וחרדים נכנסים לאזורי מגורים של בעלי כלבים.

ועוד משהו, כן זה הגיוני להפסיק לפחד מכלבים, עברנו לעיר מעורבת לפני שנה וחצי, בהתחלה כל כלב שעברנו לידו אשתי הייתה מתחבאת מאחורי, ועם הזמן עם הבנה סבלנות ועידוד, וחשיפה לאט לאט, זה ירד עד שביום שישי האחרון היינו בבית של משפחה עם כלב, וכן הוא גם רחרח אותה כטבעו של כלב לעשות הכרות עם כל אורח, וכן... היא לא ברחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כנראה שאתה לא מכיר כלבים/סטטיסטיקה של כלבים
מעל 90% מהנשיכות הם של כלבים קטנים מתוקים וחמודים (אני יודע שאין כאלה..אני הרי יהודי..)
למה?
כי לאמסטף או לרוטווילר אף אחד לא מעז להתקרב..בטח לא ללטף ולעשות פוצי מוצי..
לפודל חמוד עם פפיון ורוד בפוני לא חוששים..ואז חוטפים
אני דווקא מכיר (לא בפירוט יתר אבל בהחלט מכיר), אני כתבתי על פחד ואתה כותב על מה הם יכולים לעולל,
אני כמובן לא מצדיק התקרבות לכלבים בלי לדעת מה הכלב בדיוק (לפעמים הוא גם נגוע בכלבת וכדו'), אבל הנקודה כאן היא על פחד מכלבים לפי מה שהם נראים מסוכנים ומפחידים, ולא מה באמת הם יכולים לעשות (הקטנים זה בד"כ רק אם תתקרב אליהם...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אולי באמת צריך לשאול רב קודם...

איזה ילדים מוזרים, הילדים שלנו רואים מרחוק כלב ישר רצים ומבקשים מהבעלים אם אפשר ללטף אותו...
אתם ההורים של הילדים שלי?
לימדתי את בן ה-3 שמלטפים כלב רק אם יש לו 'איש' ורק אם בקשו רשות...
(השכנה החילונית שאלה אותי אם היא תוכל להשאיר אצלי את הכלב כשהיא יוצאת לנופש:eek:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אני דווקא מכיר (לא בפירוט יתר אבל בהחלט מכיר), אני כתבתי על פחד ואתה כותב על מה הם יכולים לעולל,
אני כמובן לא מצדיק התקרבות לכלבים בלי לדעת מה הכלב בדיוק (לפעמים הוא גם נגוע בכלבת וכדו'), אבל הנקודה כאן היא על פחד מכלבים לפי מה שהם נראים מסוכנים ומפחידים, ולא מה באמת הם יכולים לעשות (הקטנים זה בד"כ רק אם תתקרב אליהם...).
כנראה שאתה לא מכיר כלבים/סטטיסטיקה של כלבים
מעל 90% מהנשיכות הם של כלבים קטנים מתוקים וחמודים (אני יודע שאין כאלה..אני הרי יהודי..)
למה?
כי לאמסטף או לרוטווילר אף אחד לא מעז להתקרב..בטח לא ללטף ולעשות פוצי מוצי..
לפודל חמוד עם פפיון ורוד בפוני לא חוששים..ואז חוטפים
מזכיר לי את האמרה הידועה "כלב שנובח אינו נושך"...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מקור: https://www.jdn.co.il/economy/2501529
@עו"ד נתן רוזנבלט

“מילאו הארץ וכיבשוה” – המאחז החרדי הראשון / טור​

על מאחז חרדי שמעתם? אתמול התקיים מעמד הכנסת ספר תורה למאחז מצפה לאה בו מתגוררות עשרות משפחות חרדיות. עו"ד נתן רוזנבלט על האופק הכלכלי הנשקף ממגורים במקומות דומים​


בכל יום מתקיימת הכנסת ספר תורה איפשהו, מתפללי בית הכנסת ומשפחת התורם מתרגשים, אך כל יתר המוזמנים לא טורחים להגיע ומבינים שמדובר בסוג של הזמנת כבוד ותו לא, אך ההזמנה שקבלתי בשבוע שעבר הייתה שונה לחלוטין, והחלטתי כי את האירוע הזה לא אפספס בעזר השם.

ההזמנה סיפרה על מאחז חרדי חדש בשם מצפה לאה שהוקם בהרי בנימין, בהכירי את השטח התלהבתי מאוד, שכן כבר פעמים רבות כתבתי כאן על הפספוס הענק של הציבור החרדי: מתל ציון ועד בית שאן אין שום אחיזה חרדית בחבל הארץ היפהפה, הרגוע, והחשוב ביותר: הכי קרוב.

כמה מילים על ארץ בנימין למי שלא מכיר (וחבל, במקום לחפש אטרקציות במחוזות חול – קום והתהלך בחלק היפה והטבעי ביותר בארץ): מדובר בנחלת שבט בנימין המתחילה מאמצע הר הבית עד למורדות בקעת הירדן, באמצע יש לנו את הצד המזרחי של מועצת מטה בנימין, עם יישובים וותיקים כמו כוכב השחר (חרד”ל), רימונים (חילוני) ועוד כמה יישובים בינוניים, באמצע כל זה על הר מששת ימי בראשית – הגעתם ליעד ברוכים הבאים.

אתמול (ראשון) יצאתי לדרך בשעת בין הערביים, עשרים דקות מירושלים (בניכוי פקק קטן שנוצר בגלל ריבוי החוגגים) ואתה כאן, אך מה שחשוב לי להדגיש זה לא רק הקרבה (פחות ממודיעין עילית ובית שמש) אלא בעיקר את השקט והרוגע: החל מקצת אחרי תל ציון לא ראיתי שום כפר ערבי וכמעט גם לא רכבים פלסטינאים, מה שאומר שני דברים: א, אפשר להירגע זה פחות מסוכן מההתנחלויות מעלה עמוס ועמנואל ואפילו ביתר, ודי דומה לגדולה שבהתנחלויות – מודיעין עילית.
הדבר השני ולא פחות חשוב זה שאין כאן חשש של התגרות באומות מהסיבה הפשוטה שהאומות לא מתגוררים כאן, בניגוד ליישוב מגוריי מודיעין עילית שצמוד לחמישה כפרים פלסטינאים ויש אומרים שנבנה על אדמתם (ובצדק, כי קנו מהם כדין וגם אם לא – לא נורא). כאן אין שום חשש של קרקע ערבית אלא הכל קרקעות מדינה ואין שום שכנים שמפריעים להם.
בדרך דמיינתי לי איך נראית ההיאחזות: כמה אוהלים משומשים עם נרגילות כפי שניתן לצפות מעוד חומה ומגדל מבורכים של נוער הגבעות המוכרים לי היטב ולברכה. ולכן, כאשר הגעתי לשם הופתעתי עד מאוד לראות שם עשרות מבנים, אמנם לא מחומר ולבנים אלא מאיסכורית ונשמה, אך מבנים בסוג של קבע שעומדים על תילם, ובהם עשרות משפחות (!) וכולם כולם חרדים משלנו בלי שום פשרות.

וזה מה שמייחד את היישוב הזה מכל קודמיו: כולם כולם כאן מסלתה של השמנה של הציבור החרדי, הגרעין המייסד הוא ברובו מהחסידות האהובה עליי ביותר: הזילברמנים. מזהים אותם עם התפילין והזיק דקדושה בעיניים, אך למעשה התווספו אליהם צדיקים וידידים, אוהבי השם וארצו.
שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר (ולשעתיד – הלוואי שיסדרו כבר את העניין של הצבא שעולה לנו ביוקר בכל אספקט של החיים וגם בדיור) ר’ מאיר פרוש הגיע גם הוא לשמוח בספר תורה, בתור השר המקורב למתנחלים הוא כבר ראה כמה יישובים חדשים בחיים, אך הוא לא יכל לכבוש את ההפתעה כאשר נחשף פעם ראשונה לפלא הזה של יישוב חרדי שהוקם באתערותא דלתתא. שמחתי להראות לו את הגבעה העתידית ממול שנרכשה כדת וכדין וגם עליה בעזר השם קום תקום היאחזות חרדית, עוד נשמע על עזרתו למקום.
את ההזמנה שלח לי הרה”ג יואל ברמן, שעוסק כל השנה בייבוא של אברכים מארה”ב לכאן, מאות מהאברכים הללו שאתם מכירים זה בזכותו, זכיתי לסייע לספר ההדרכה הפופולרי שלו באנגלית.


עכשיו הוא מלווה אותי ואנחנו נכנסים לתוך המבנים, באחד מהם אנו פוגשים אברך שגר שם באופן קבוע ומוחלט (בשלב הנוכחי מטבע הדברים חלק מהאנשים מתגוררים לסירוגין כאן ובמקום אחר ולאט לאט מעבירים הכל לכאן). הוא מספר על בית כנסת פעיל עם כולל אברכים (עוד משהו שמבדיל בין כאן לסובבים) שהוקם עוד לפני המשפחה הראשונה, על הקשיים והאתגרים הגשמיים והלוגיסטיים, עיניו בורקות משמחה ושלי מקנאה כאשר הוא מדבר על הזכות שלו להיות מעשרה ראשונים של המפה החדשה של הקדושה בארץ ישראל. מזכיר לי קצת את ההתלהבות שלי בתור אברך צעיר לפני שלושים שנה ביישוב החדש קרית ספר, אך אין מה להשוות, לנו היה את כל התנאים והמשכנתאות.
אנחנו שואלים אותו: אינכם חוששים לגור ככה בין ערבים בלי גדר אפילו?

שימו לב לתשובה הספונטנית כי כאן מגולם כל הסיפור של ההצלחה:

מתברר כי הרשויות הציעו להם עזרה בהקמת גדר ושמירה, אך הם סרבו משום שאז הם יהיו מוגבלים בכמות המשפחות שאפשר להביא לכאן “ואנחנו לא יודעים כמה ירצו להגיע, המטרה להגיע למאות רבות”.
ויש סיכוי שזה יקרה, ואולי אפילו אלפים, אין הדבר תלוי אלא בנו.
מי שאין לו או לילדיו קושי בדיור שירים את היד ויעבור למדור ממול שם יקבל המלצות היכן להשקיע את המיליונים המיותרים, כל אחד מהקוראים יודע עד כמה הקושי הורס את החיים שלנו, בגשמיות וגם קצת ברוחניות: מי שצריך לשלם כל חודש 6000 ₪ שכירות או משכנתא הוא לא בנאדם שיכול לשבת וללמוד, ומי שמשלם כמה כאלו עבור הילדים הוא לא בנאדם שיכול לנשום.

וכאן, כמה קרוב ככה פשוט, נמצא פתרון אפשרי.

העלות כאן אפס, הארנונה פעמיים אפס, משכנתא? מה זה בכלל, כאן יושבים כל היום, בתפילין או לא, ועוסקים בתורה נטו, בדיוק כמו תיבת נח של פרשת השבוע: מחוץ יהום המבול, אך כל זה לא נוגע לאוכלי המן שאין להם שום עול בלתי לשם לבדו.
בשולי הדברים: כרגיל הטור הזה אינו רק פרשנות (בשביל זה יש את הטור היומי) אלא הוא מיועד להביא לתוצאות מעשיות. כל טור כאן עשה משהו למישהו, ולכן מי ששוקל את הדבר הזה שיפנה למייל שלי ויקבל את פרטי אנשי הקשר באישי, חיסיון מובטח וגם ההצלחה בע”ה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה