שיתוף - לביקורת כל כך רוצה לשמוע מכמה שיותר, ואם אפשר מכולם, שאני עושה את זה הכי טוב

[אסתיאר]

זה לא כייף שעוקפים אותך בתור.

זה לא כייף שעוקפים אותך בכביש.

לא כייף.

לא כייף להיות מהאלה שהגיעו ראשונים, ולמצא את עצמינו אחרי כמה כאלה שהגיעו אחרינו.

במיוחד שאנחנו הגענו מוקדם והם המאחרים.

עמדנו בתור. חיכנו.

והם שהגיעו אחרי ולא התאמצו יותר מידי, עברו - חצו את התור לפנינו.

מה זה עושה לנו באותו רגע? כיווץ.

כיווץ לא נעים של, נכשלנו.

הם מסתכלים עלינו עכשיו בניצחון כאילו הם ניצחו אותנו, ואנחנו מאחור מתחברים לבוז.

לבוז הפנימי הזה, שאם אתה מצליח, מגיע מוקדם, נוסע מהר, עומד בתור הראשון אתה נחשב לשווה.

למצליח.

לראשון.

ראשון פשוטו כמשמעו.

בכל מקום בחיים. בכל שלב. בכל מקרה.

ואם עמדת ראשון בתור ומישהו עקף, וגם אחריו וגם אחריו, ואתה כבר לא ראשון ולא שני, הם מסתכלים עליך כאילו לקחו לך את הכתר, והלב מתכווץ לאפס.

לקחו לנו את המקום הראשון.

כן,

תמיד היינו רוצים להיות הראשונים בתור.

כשרצנו מהר להסעה כדי לתפוס את המקום הכי טוב...

בתור למגלשה בפארק המים...

בתור בבית מרקחת כשיש 20 ממתינים אחרינו...

בתור לקופה הראשית של גן החיות...

לתפוס מקום ראשון בהצגה...

מקום ראשון בהרצאה...

מקום ראשון בשולחן שבת...

מקום ראשון מול כולם...

כן, להיות ראשון. והכי טוב. הכי מצליח...

שכולם יגידו,

ואהוו.

כל הכבוד/ אלוף/ מוכשרת / גאון/ חכמה/ כשרונית/ תותח.

כמה זה מעצים אותנו, ועושה לנו טוב.

כן רק זה,

שאומרים עלינו, שהצלחנו.

שאנחנו בשורה הראשונה עם החכמים, המוכשרים, והמצליחים.

אוי, אין תענוג גדול יותר.

אנחנו מחטטים רגלינו בחניות בגדים, נעלים ואביזרי אופנה, ימים ולילות, ומשקיעים ממיטב כספינו, וחושבים שם, מה יגידו כולם על זה. ובמקרה הפחות טוב שהשכנה ממול שתמיד נראית הכי טוב, פעם אחת תרגיש פחות שווה עם הבגד שאין לה.

והשכן שנוסע עם הגיפ מעלינו, שיסתכל בקנאה שאין לה שני, על האוטו... האוטו שיצא עכשיו מהנילונים והוא המילה האחרונה.

אוי איזה תחושה. כולם אחרי. אחרי... אחרי...

כן...

תחושה של גיבור, מנצח, בקרב.

בקרב של איך אני נראה בעיני כולם, ואיך אני הכי יותר מכולם.

כן,

להיות שם.

בראש הרשימה של האנשים החשובים. המפורסמים, הידועים, המצליחים, המרשימים והיפים.

-------

כל העולם כולו גשר צר מאוד.

כולנו עומדים בעולם הזה בשורה כל הזמן.

על גשר צר מאד.

והעיקר לא לפחד כלל.

לא לפחד להיות אחרון בתור.

לא לפחד להיות באמצע.

כן באמצע, גם כשאני יכול להשיג ולהיות ראשון, לפני הרבה אחרים לפני.

לא לפחד להיות אחרי.

להיות אחרי, עם הבגד והמכונית מיד שתיים, גם כשיש לך את מלוא היכולת והאפשריות.

לזכור שהמקום הראשון יכול להיות דווקא כשאתה באחרון.

להיות ראשון דווקא כשהשם שלך לא מתנוסס במקום הראשון.

להיות ראשון גם כשהעולם מעולם לא שמעו את השם שלך בחוצות.

כי יש מנהיג לעולם, והוא על ההגה. ברצונו אנחנו למעלה ברצונו למטה.

לעיתים מסובב את הרכבת , הראשון הוא אחרון והאחרון הוא הראשון.

הראשון של מי שיודע להגיד,

אני מוותר.

אני נותן.

אני כאן בשבילך.

קח אח שלי.

זה המקום שלך.

בוא תהייה ראשון.

נכון הגעתי לפניך, אבל אני רוצה לתת לך מתנה. לתת לך את המקום שלי.

והוא מסובב הסיבות, יודע שבגשר צר מאוד, כשאין מקום לדרוך, ההוא שהלך אחורה כדי לתת לאחרים בסבוב הבא הוא הראשון בעל כורחו.

שנזכה.

 

[יאן]

איך אמר פלוני שהיה בשידוכים זמן רב? אותי לא עוקפים, אני רכב חונה.

 

[מגבת]

נכון הגעתי לפניך, אבל אני רוצה לתת לך מתנה. לתת לך את המקום שלי.

זה כבר הרבה פחות קשה,

הכי קשה זה להישאר בסוף, ולהסתכל בעיניים כלות על כל היחסנים, היפים והמוכשרים שעוקפים אותך בקלילות חביבה, ומשאירים לך חיוך אדיב למזכרת.

 

[משולש ברמודה]

יפה מאד.
רק

הראשון של מי שיודע להגיד,

אני מוותר.

אני נותן.

אני כאן בשבילך.

קח אח שלי.

זה המקום שלך.

בוא תהייה ראשון.

נכון הגעתי לפניך, אבל אני רוצה לתת לך מתנה. לתת לך את המקום שלי.

והוא מסובב הסיבות, יודע שבגשר צר מאוד, כשאין מקום לדרוך, ההוא שהלך אחורה כדי לתת לאחרים בסבוב הבא הוא הראשון בעל כורחו.

לא כל כך הבנתי את הקשר.
זה לא בידיים שלנו התיאור שתארת. אלוקים בוחר לנו את המקומות בחיים אליהם נגיע ואת כל אחד מהשלבים שנעבור.
אין כאן וויתור. מה זה 'אני רוצה לתת לך מתנה'? זה בערך כמו חברה רווקה שתגיד לחברה מאורסת: 'תקשיבי, אני נותנת לך מתנה להתארס לפני'...
אהבתי את הכתיבה של החלק הראשון, פחות את הסיום ה'פותר' משהו בנושא הנתינה.
ומכיוון שזאת אחרי הכול קהילת כתיבה ולא קהילת דברי חיזוק רק אעיר שלהערכתי סיכום של נושא רגיש בצורת 'פתרון' ארוז למצפון קצת פוגע במסר של הקטע.
בכל אופן, כתיבה יפה ורגישה מאד.

 

[הפצחן]

מקסים!
הכותרת הארוכה מפריעה קצת

מחטטים

 

[ifatrosh]

מחטטים

מכתתים את רגלינו.
ועוד הערה קטנה, הייתי מציעה לחבר חלק מהשורות הקצרות. קצת מייגע, לענ"ד.

קטע יפה מאוד. מסר חשוב.

 

[אסתיאר]

מענין מה שאת כותבת.

אם תרשי לי להסביר, זה לא הפתרון , כמו ההבנה, שאנחנו חיים בתחרות יום יומית , כל הזמן לקחת , להשיג ולהיות במקום הראשון.... וזה תחרות שלא עושה לנו טוב בחיים. ודווקא המוותרים, והחיים בצניעות ובנתינה, לא מפסידים לעולם.

ובכלל לא מדובר כאן על מה שלא בבחירה שלנו, אלא מה שבבחירה.

ולדוגמא שלך, להיות מאורסת זה לא בבחירה, זה מתנה. להיות מאורסת שמוציאה עיניים לחברות, בכל מיני תיאורים והגזמות, יש כאן בחירה.

רק

לא כל כך הבנתי את הקשר.
זה לא בידיים שלנו התיאור שתארת. אלוקים בוחר לנו את המקומות בחיים אליהם נגיע ואת כל אחד מהשלבים שנעבור.
אין כאן וויתור. מה זה 'אני רוצה לתת לך מתנה'? זה בערך כמו חברה רווקה שתגיד לחברה מאורסת: 'תקשיבי, אני נותנת לך מתנה להתארס לפני'...
אהבתי את הכתיבה של החלק הראשון, פחות את הסיום ה'פותר' משהו בנושא הנתינה.
ומכיוון שזאת אחרי הכול קהילת כתיבה ולא קהילת דברי חיזוק רק אעיר שלהערכתי סיכום של נושא רגיש בצורת 'פתרון' ארוז למצפון קצת פוגע במסר של הקטע.
בכל אופן, כתיבה יפה ורגישה מאד.

 

[אסתיאר]

מכתתים את רגלינו.
ועוד הערה קטנה, הייתי מציעה לחבר חלק מהשורות הקצרות. קצת מייגע, לענ"ד.

קטע יפה מאוד. מסר חשוב.

תודה על התיקון.

 

[משולש ברמודה]

ודווקא המוותרים, והחיים בצניעות ובנתינה, לא מפסידים לעולם.

זה נתון לוויכוח : )

ובכלל לא מדובר כאן על מה שלא בבחירה שלנו, אלא מה שבבחירה.

ולדוגמא שלך, להיות מאורסת זה לא בבחירה, זה מתנה. להיות מאורסת שמוציאה עיניים לחברות, בכל מיני תיאורים והגזמות, יש כאן בחירה.

אבל הקטע לא דיבר על הבחירה של המאורסת לא? הוא דיבר על הצד שנמצא במקום השני. כלומר מבחינת הצד הזה יש בחירה על איך להרגיש מבחינת האירוע, הוא לא נותן את המתנה הזאת. לכן זה מרגיש קצת עוות של המציאות כאילו הוא בחר וויתר מעצמו על המקום הראשון.
זה לכל הפחות מה שאני הבנתי מהקטע שציטטתי.

 

[אסתיאר]

מעני

זה נתון לוויכוח : )

אבל הקטע לא דיבר על הבחירה של המאורסת לא? הוא דיבר על הצד שנמצא במקום השני. כלומר מבחינת הצד הזה יש בחירה על איך להרגיש מבחינת האירוע, הוא לא נותן את המתנה הזאת. לכן זה מרגיש קצת עוות של המציאות כאילו הוא בחר וויתר מעצמו על המקום הראשון.
זה לכל הפחות מה שאני הבנתי מהקטע שציטטתי.

מעניין, בכל אופן הכוונה הייתה נטו על מקומות שיש לנו בהם בחירה בחיים.
לדוגמא, אם אני עומדת בקופה ומישהו עוקף אותי, כאילו לא ראה אותי, זה בחירה איך אני מגיבה....