כמה התלבטויות בניקוד ועריכה לשונית

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

שלום וברכה, אשמח לקרוא חוות דעתכם בנושאים הבאים:

1. "כיון שאישה טובה היא סיבה לתורה, משום שהיא נמצאת בבית, והיא האחראית להחדרת רוח של תורה ומצוות בילדיה" - סיבה לתורה? אני רוצה להחליף את זה. טריגר לתורה? לא מתאים לספר תורני.
2. תְּלֻנָּה - במקרא מופיע בד"כ בנ' דגושה. האם כך לנקד את זה בספר הכתוב בשפת ימינו? או להפוך למעין נע"ו - תְּלוּנָה וכו'?
3. "וּכְשֵׁם שֶׁהקב"ה לֹא יָכוֹל כִּבְיָכוֹל לָשֵׂאת אֶת אָבְדָּנוֹ שֶׁל אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל," - הפריע לי "אבדנו של אפילו אחד מישראל", יש מה לעשות?
4. היא מְלַמַּדְתָּנוּ - או מְלַמַּדְתֵּנוּ?
5. חַבָּלָה (בהקשר של נזיקין - מכה את חברו) - או חֲבָלָה? כל הפעלים בהקשר הם בבנין קל - חוֹבֵל וכו'. אבל מקובל לכתוב חֲבָלָה?
6. "העונש המוטל על בעליה תלוי באם הוא הוזהר כבר על כך שבהמתו מועדת להרוג אדם." - לכאורה קריא, אך בעלי עיון יבחינו שיש פה בעית הגיון. כי הפירוש האמיתי של "מועדת" - "והועד בבעליו" - הוא עצם ההזהרה שהזהירו אותו, ולכן יש פה כפל. ועוד בעיה: "תלוי באם"? יש צורה יותר טובה לכתוב?

להברקותיכם אודה מאד!

 

[דוכסוסטוס]

1. מניע / גורם / לחיזוק בתורה

 

[גוגלית]

לגבי סעיף 3, אולי אפשר:

א. ..לשאת אפילו את אובדנו של אחד מישראל.
ב...לשאת אפילו אובדן של אחד מישראל.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

1. היכי תמצי לתורה, הגורמת לתורה.
2. אני הייתי כותב 'תלונה'. ממש לא יוצא לי לראות 'תלנה'.
3. וכשם שכביכול אין הקב"ה יכול לשאת אפילו אובדן יחיד מישראל
וכשם שהקב"ה לא יכול לשאת, כביכול, אפילו את אובדנו של האחד מישראל
4.--
5.--
6. מדובר שכבר הועד ג"פ או לא? זה יכול להיות נ"מ.

 

[חיה וקיימת]

בעזהי"ת

שלום וברכה, אשמח לקרוא חוות דעתכם בנושאים הבאים:

1. "כיון שאישה טובה היא סיבה לתורה, משום שהיא נמצאת בבית, והיא האחראית להחדרת רוח של תורה ומצוות בילדיה" - סיבה לתורה? אני רוצה להחליף את זה. טריגר לתורה? לא מתאים לספר תורני.
2. תְּלֻנָּה - במקרא מופיע בד"כ בנ' דגושה. האם כך לנקד את זה בספר הכתוב בשפת ימינו? או להפוך למעין נע"ו - תְּלוּנָה וכו'?
3. "וּכְשֵׁם שֶׁהקב"ה לֹא יָכוֹל כִּבְיָכוֹל לָשֵׂאת אֶת אָבְדָּנוֹ שֶׁל אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל," - הפריע לי "אבדנו של אפילו אחד מישראל", יש מה לעשות?
4. היא מְלַמַּדְתָּנוּ - או מְלַמַּדְתֵּנוּ?
5. חַבָּלָה (בהקשר של נזיקין - מכה את חברו) - או חֲבָלָה? כל הפעלים בהקשר הם בבנין קל - חוֹבֵל וכו'. אבל מקובל לכתוב חֲבָלָה?
6. "העונש המוטל על בעליה תלוי באם הוא הוזהר כבר על כך שבהמתו מועדת להרוג אדם." - לכאורה קריא, אך בעלי עיון יבחינו שיש פה בעית הגיון. כי הפירוש האמיתי של "מועדת" - "והועד בבעליו" - הוא עצם ההזהרה שהזהירו אותו, ולכן יש פה כפל. ועוד בעיה: "תלוי באם"? יש צורה יותר טובה לכתוב?

להברקותיכם אודה מאד!

סיבה לתורה - מבוסס על לשון רבינו בחיי:
...'' ועוד שהאשה הטובה היא סיבה לתורה, שהיא יכולה להמשיך את בנה לבית המדרש לפי שהיא מצויה בבית, כדי להמשיך אותו אחר לימוד התורה מנעוריו... ולכן ראויה האשה להתפלל לד' יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת... שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה''
לצערי אין לי מקור מדויק היכן זה כתוב

 

[חשמל]

סיבה לתורה - מבוסס על לשון רבינו בחיי:
...'' ועוד שהאשה הטובה היא סיבה לתורה, שהיא יכולה להמשיך את בנה לבית המדרש לפי שהיא מצויה בבית, כדי להמשיך אותו אחר לימוד התורה מנעוריו... ולכן ראויה האשה להתפלל לד' יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת... שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה''
לצערי אין לי מקור מדויק היכן זה כתוב

המקור המדויק זה בשמות יט, בפרשת יתרו על הפסוק 'כה תאמר לבית יעקב'.
אכן בלשון הראשונים זה נוסח מקובל, כמו הביטוי 'סיבה ומסובב', אבל בלשון ימינו, גם בכתיבה התורנית, פחות מקובל להשתמש במילה סיבה בהקשר כזה.

 

[אפכא מסתברא]

כל בעל מקצוע זקוק לספרות מקצועית. קשה לי להבין איך נקדנים ועורכי לשון עובדים בלי קונקורדנציה טובה ובלי מילון. הנה תשובות ל-4 ול-5 מתוך מילון אבן שושן.
לגבי תלונה - הגישה שלי - בספר תורני אנקד באופן היותר קרוב למקרא.
לגבי 1 - אם הכותב בחר להתנסח בסגנונו של רבנו בחיי למה להפריע לו?
לגבי 3 - לא הבנתי מה לא טוב.
בשאלה 5 - 'תלוי אם' - אין מוסיפים ב' השימוש ל'אם'. לגבי בעיית ההגיון - לא עיינתי בדבר.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

תודה לכולם. זה מה שיצא:

1. השארתי כמו שזה. חשבתי אולי "גורם לתורה" אבל סיבה זה ל' נקבה ויותר מתאים.
2. השארתי עם ו'. אני ממש רגיל לזה.
3. בסוף כתבתי: וּכְשֵׁם שֶׁכִּבְיָכוֹל הקב"ה לֹא יָכוֹל לָשֵׂאת אָבְדָּן אֲפִלּוּ שֶׁל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. תודה על ההארה שהיה צמוד פה "לא יכול כביכול".
4. תודה על העלאת התמונה.
5. תודה על העלאת התמונה.
6. תָּלוּי בַּשְּׁאֵלָה אִם הוּא כְּבָר הֻזְהַר עַל כָּךְ שֶׁבְּהֶמְתּוֹ עֲשׂוּיָה לַהֲרֹג בְּנֵי אָדָם. - כנראה מדובר שכבר הועד ג"פ. העניין הוא שאי אפשר לומר "כבר הועד (= הוזהר) על כך שבהמתו מועדת".

קונקורדנציה אולי עכשיו זה זמן טוב לקנות, בשבוע הספר...

 

[אפכא מסתברא]

לגבי 6 - זה לא תלוי בשאלה אלא בתשובה לשאלה, כמו"כ עדיף להשתמש במלה 'עלולה', שיש לה משמעות שלילית, במקום 'עשויה' (שהיא נייטרלית).
ואם יש בשבוע הספר הנחה גם על מילון - בוודאי זה זמן טוב. יש במילון לא רק מלים אלא גם טבלאות מצוינות שהן לעזר רב.

 

[חגי פאהן]

לגבי 6 - זה לא תלוי בשאלה אלא בתשובה לשאלה, כמו"כ עדיף להשתמש במלה 'עלולה', שיש לה משמעות שלילית, במקום 'עשויה' (שהיא נייטרלית).
ואם יש בשבוע הספר הנחה גם על מילון - בוודאי זה זמן טוב. יש במילון לא רק מלים אלא גם טבלאות מצוינות שהן לעזר רב.

כך לשון הדיבור, "תלוי בשאלה", נראה לי.
ואמנם "עשויה" נייטרלית אך יותר קרובה להתגשמות מאשר "עלולה", נראה לי.