אוכלוסיית יעד – מי זכאי לקבל הפסקה בעבודה?
הזכות לקבל הפסקה בעבודה נקבעת לפי סוג ההפסקה וסוגי העבודה:
1. הפסקה רגילה למנוחה ולסעודה
עובד זכאי להפסקה רגילה לצורך מנוחה או סעודה בהתאם לסוג העבודה:
- עבודת כפיים – עובד המועסק בעבודת כפיים זכאי להפסקה אם יום העבודה שלו הוא 6 שעות ומעלה.
- עבודה שאינה עבודת כפיים– עובד שלא בעבודת כפיים זכאי להפסקה באופן הבא:
- שבוע עבודה של 5 ימים – אם יום העבודה שלו הוא 9 שעות ומעלה.
- שבוע עבודה של 6 ימים – אם יום העבודה שלו הוא 8 שעות ומעלה.
- יום לפני מנוחה שבועית או לפני חג – אם יום העבודה הוא 7 שעות ומעלה.
הערה: עבודת כפיים היא מילה לא מוגדרת בחוק, אולם מקובל להניח עובד המועסק בעבודת כפיים הוא עובד שהמטרה של עבודתו היא יציר כפיו (כלומר: מעשה ידיו), לעומת זאת עובד שאינו עובד בעבודת כפיים הוא מי שעבודתו היא להשתמש לצורך ביצוע העבודה בידיו. כלומר, "עבודה פיזית" בדך כלל היא עבודת כפיים, אולם גם עבודה לא פיזית עשויה לעיתים להיחשב כעבודה פיזית.
2. הפסקה לצורך שירותים
עובד זכאי להפסיק את העבודה שלו לצורך שימוש בחדר שירותים לפי צרכיו.
3. הפסקה לצורך תפילה
עובד זכאי להפסיק את העבודה לצורך תפילה לפי דרישת הדת שלו. זמן התפילה נקבע במקום העבודה לפי צרכי העבודה ואילוצה ולפי דרישת דתו של העובד.
כמה זמן מגיע לעובד לקבל הפסקה בעבודה?
משך זמן הפסקות בעבודה, נקבע לפי סוג ההפסקה:
1. הפסקה לצורך מנוחה או אוכל
- במהלך ימי העבודה בשבוע – עובד זכאי לקבל הפסקה בת 45 דקות (3/4 שעה) ביום עבודה. זאת ועוד, 30 דקות (חצי שעה) מתוך ההפסקה, חייבים להיות רצופים.
- לפני יום מנוחה שבועי או ערב חג – הפסקה של חצי שעה לפחות.
- אורך מירבי של הפסקה – משך זמן מרבי של כלל הפסקות אלו ביום היא על 3 שעות.
בהפסקה של 30 דקות, עובד רשאי לצאת מהעבודה, פירוט בהמשך. זמן ההפסקה לא נמנה עם שעות העבודה ולכן מעסיק רשאי לנכות זאת, אלא אם כן העובד נדרש להישאר בעבודה (פירוט בהמשך).
2. הפסקה לצורך שירותים
אין הגבלה על עובד בעניין משך זמן או מספר פעמים לפיו הוא זכאי ללכת לשירותים או לשהות בו, אלא לפי צרכיו האישיים. יצויין כי עובד לא צריך להתאפק, להתבייש או להמתין עד לסוף יום העבודה או ההגעה לבית.
בנקודה זו יש לציין כי מעסיק חייב לדאוג שיש חדר שירותים תקין ראוי לשימוש העובדים במקום העבודה או בקרבתו.
הפסקות אלו מהוות חלק בלתי נפרד משעות העבודה ומעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד.
3. הפסקה לצורך תפילה
אם שעת הזריחה היא לאחר 06:30 ועובד מתחיל לעבוד ב-7 או 8, והוא מנוע בגלל הדת להתחיל את העבודה ולא מתפלל בעבודה, הוא רשאי לאחר עד חצי שעה.
איחור או יציאה להפסקה בעבודה לצורך תפילה, אינו נחשב כחלק מזמן העבודה ולכן המעסיק רשאי לנכות את הזמן הזה, אלא אם כן העובד השלים שעות אלו במהלך היום או ביום אחר לפי הסכמת המעסיק.
מימוש הזכאות
הזכאות לקבלת הפסקה היא אוטומטית, עובד זכאי לצאת להפסקה בהתאם לתנאי הזכאות לעיל.
מעסיק שלא מאפשר לעובד לצאת להפסקה כזו או אחרת לפי הדין, עובר על החוק.
הרחבות נוספות
להלן מידע מורחב יותר לגבי נושאים נוספים.
1. יציאה מהעבודה במהלך ההפסקה
בהפסקה למנוחה או לסעודה, הנמשכת 30 דקות או יותר, העובד רשאי לצאת ממקום עבודתו.
עם זאת, אם הנוכחות שלו בעבודה היא הכרחית לתהליך העבודה או לשם הפעלת הציוד והשימוש בו, וזאת בתנאי שהמעסיק דרש מהעובד להישאר במקום בעבודה. נדרש עובד להישאר במקום העבודה ככתוב מקודם, זמן ההפסקה ייחשב כחלק מ
שעות העבודה.
2. ניכוי שכר בגלל הפסקה בעבודה
יש מספר סוגי הפסקות שעובד זכאי לקבל במקום העבודה וחשוב לדעת האם ההפסקה בתשלום ללא תשלום. דבר זה נקבע באופן זה:
- הפסקה של אוכל או מנוחה אינה מזכה את העובד בתשלום שכר. המעסיק רשאי לנכות את כל משך זמן ההפסקה מהעובד ביום. אם העובד נדרש להישאר במקום העבודה אם המעסיק דרש והנוכחות שלו הכרחית, זמן ההפסקה ייחשב כחלק משעות העבודה ומעסיק לא רשאי לנכות.
- הפסקה של שירותים מזכה בתשלום שכר ומעסיק לא רשאי לנכות כלל מהעובד.
- הפסקה של תפילה לא מזכה בתשלום והעובד רשאי להשלים את השעות באותו יום או יום אחר לפי החלטת המעסיק.
במקומות עבודה שבהם הסכם קיבוצי או לפי נוהג, מעסיק מנכה 24 דקות ביום עבור ההפסקות ובכך במקום עבודה עם שבוע עבודה בן 5 ימים, עבור עבודה של 9 שעות ברוטו, העובד מקבל תשלום נטו עבור 8 שעות ו-36 דקות. בגלל שבוע עבודה מקוצר בן 42 שעות, היום ה-5 העובד צריך לעבוד 8 שעות ברוטו ויקבל עבור אותו יום, 7 שעות ו-36 דקות נטו.
אגב, כך למשל, עובד שרואה ב
תלוש השכר שלו שהוא עובד 8:36 שעות נטו ביום, יכול לוודא כי נוכה ממנו 24 דקות. במספר עשרוני, 8:36 שעות הוא 8.6 שעות (36 דקות חלקי 60 דקות = 0.6 שעות).
במידה והמעסיק והעובד סיכמו על הפסקות נוספות במהלך יום העבודה, שהן מהוות חלק משעות העבודה – המעסיק יהיה חייב לשלם עבורן.
3. הפסקה נוספת בעבודה בגלל שעות נוספות
עובד יכול לעבוד לא רק 8 או 9 שעות לפי שבוע העבודה שלו. לעיתים הוא נדרש בהתאם לצרכי העבודה והמעסיק להישאר במקום העבודה גם
שעות נוספות.
לפי הוראות הדין, ההפסקה בת 45 דקות היא לעובד שעובד 8-9 שעות (בהתאם לשבוע העבודה) לפחות. כך למשל, אם עובד, עובד 10, 11 או 12 שעות עבודה ביום, הוא אינו זכאים על פי חוק לקבל הפסקה נוספת.
יחד עם זאת, מקומות עבודה רבים, מאפשרים לעובד שעובד שעות נוספות (10, 11 או 12 שעות) לצאת להפסקה נוספת אם מקובל כך במקום העבודה או בהתאם להסכם, צו או חוזה בין העובד לבין המעסיק.
4. ניכוי שעה נוספת או חלק ממנה בגלל הפסקה
כאשר העובד עובד שעה נוספת, התשלום בגינה הוא גבוה יותר משעה רגילה. במקרה כזה, חשוב לציין כי מעסיק
לא רשאי לנכות מהשעה הנוספת את זמן ההפסקה, לצורך השלמת השעות הרגילות ותשלום מופחת בגין אותו חלק מהשעה.
מידע נוסף
- עוב שהמעסיק שלו הפר את זכות העובד לקבלת הפסקה בעבודה או בעניין ניכוי משכר וכד' – רשאי להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה.
- שר העבודה רשאי להתיר למעסיקים מסויימים לסטות מהוראות החוק, אם נראה לו כי סדרי העבודה או תפקידו או טובתו של העובד מחייבים או מצדיקים זאת.
- לא קיימות הפסקות עישון בעבודה והמעסיק לא נדרש לספק הפסקה לצורך עישון לעובד, אלא על חשבון הפסקה למנוחה ולסעודה של העובד. אולם, בחודש ספטמבר 2015 ניתן פסק דין של בית הדין לעבודה הקובע כי עובד זכאי לקבל הפסקה של 10 לצורך עישון או התרעננות היא מותרת והמעסיק נדרש לשלם כל עוד ההפסקות לא עולות על 40 דקות ביום, שכן הן פוגעות בעבודה.
- עובד שיש תנאים מיטיבים מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי – יהיה זכאי לפי התנאים המיטיבים כל עוד הם לא גורעים מהחוק אלא מוסיפים עליו.
הנושאים החמים
