דרוש מידע כמה זמן לוקח להכין פרשה לקריאת התורה? וכמה ראוי לשלם ל"בעל קורא"?

[ברוך הוא]

פעם לא שילמו כסך לשום דבר שבקדושה, לא חזן, לא גבאי, לא מוהל, לא מסדר קידושין, ולא ח"ק.

זה לא נכון לא מבחינה היסטורית ולא מבחינה הלכתית.

 

[למד מכל אדם]

כיום לא צריך הרבה ידע דקדוקי.
מי שקורא בסימנים במטרה לעשות כל מה שמראים שם, יכול.
מלעיל, מלרע , מתג. אותיות מודגשות. וכמובן שווא נע ונח.
הכל תלוי מה הבע"ק דורש מעצמו.

זה נכון שהיום זה הרבה יותר קל, אבל עדיין מי שיש לו את הידע הדקדוקי (ואפילו רק ידע רק בתת הכרה) יקרא מדוקדק, מי שאין לו את זה יצטרך כל מילה לבדוק איך היא מנוקדת וכו', גם ההכנה תיקח פי כמה זמן וגם ייצא פחות מדוקדק. מי שזה טבעי אצלו לא צריך את הסימנים לרוב רובה של הקריאה אולי מידי פעם יכול להיות לו ספקות ולהסתכל, לא יותר מכך.

 

[ברוך הוא]

זה נכון שהיום זה הרבה יותר קל, אבל עדיין מי שיש לו את הידע הדקדוקי (ואפילו רק ידע רק בתת הכרה) יקרא מדוקדק, מי שאין לו את זה יצטרך כל מילה לבדוק איך היא מנוקדת וכו', גם ההכנה תיקח פי כמה זמן וגם ייצא פחות מדוקדק. מי שזה טבעי אצלו לא צריך את הסימנים לרוב רובה של הקריאה אולי מידי פעם יכול להיות לו ספקות ולהסתכל, לא יותר מכך.

נכון מאוד!!
ולא רק זה, גם בטעמים עצמם מי שלומד את מהות הטעמים ויודע את ההבדלים ביניהם ולמה בכל פעם יש את הטעם ההוא, זה הרבה יותר קל להכין ולזכור.

 

[משולש ▲]

כמו בכל מקצוע,
למתחילים משלמים מינימום, 30 לשעה ולוקח להכין 5 שעות
למקצועיים משלמים 150 לשעה ולוקח שעה להכין.
תכלס בסוף זה אותו דבר...

במאמר המוסגר,
כשמדובר באנ"ש כדאי לתת בעין טובה, לא משנה כמה מגיע לו
בסופו של דבר אתה חוסך לקופת השכונה...

 

[dafnat]

ממש לא.

לעיקר הנושא:
בקהלות חרדיות יתכנו אף מחירים של 25 ש"ח ולמטה מכך (בזיון, אך זו המציאות כשההצע רב על הביקוש).

מחיר ממוצע ונורמלי בקהלה חרדית הוא 75-100 ש"ח להכנת קריאה (לא על הקריאה עצמה, כנפסק בשו"ע סי' שו. ואכמ"ל).
בערים מעורבות - 150 ש"ח הוא מחיר מקובל לחלוטין (יתכן אף תשלום של 200 ש"ח. תלוי בגבאים ובטיב בעל־הקריאה).

אני לא יודעת למה אתם מתכוונים ההצע רב על הביקוש, אבל ממה שאני שומעת מבעלי ומהבן שלי בהמון בתי כנסת בב"ב פשוט לא יוצאים ידי חובה בשמיעת הפרשה מרוב טעויות ובפרשות כמו זכור - זו ממש בעיה. אז אם מחפשים מישהו שיקרא "בכאילו", העיקר שיקרא אולי יש הרבה, אבל כאלה שבאמת יודעים - אין הרבה.
ודרך אגב, הרבה פעמים אני קוראת כאן בפורום שבעלי מקצוע מתעצבנים שרוצים לשלם להם מעט כי העבודה לוקחת להם מעט זמן, והטרוניה היא שלא מעריכים את הזמן שלקח להם להתמקצע כדי שזה יהיה מהיר.
גם כאן - כמובן להבדיל - אם קורא ותיק לוקח לו רק שעה או רק חצי שעה להכין את הפרשה זה אומר שמגיע לו רק 25 ש'?
הרי הוא הכין שנים על גבי שנים, ובשנים הראשונות הרבה זמן, על מנת להגיע לרמה כזו.
לענייננו - אצלנו משלמים מינימום 200 ש' לשבוע (כפר סבא)

 

[אני וביתי]

בקהלות חרדיות יתכנו אף מחירים של 25 ש"ח ולמטה מכך (בזיון, אך זו המציאות כשההצע רב על הביקוש).

בהחלט. עדיף כבר בחינם כנהוג בעירנו ב"ב המעטירה. אפילו מניני הקורונה זכו בבעלי קריאה ברובם בחינם, וכן גם מדקדקים לא כנכתב כאן שבבני ברק לא יוצאים ידי חובה. היכן שיש בעל קורא קבוע בדרך כלל הוא קורא מדוקדק ללא טעויות ואני מדבר בעיקר על הבתי כנסת הגדולים במקומות קטנים יותר שאין מי שיקרא מביאים מישהו מבחוץ ומשלמים.
לגבי הכנת הפרשה רוב הקוראים בפרט עם רקע מוקדם שעה שעתיים לכל היותר יש כאלו שכנראה צריכים יותר מזה אבל ממה שידוע לי זה לא הנורמה ולא חמש שעות. בעלי קריאה וותיקים בכלל לא צריכים להכין מכינים רק מצד החובה להכין.

 

[סערצע]

אז אם מחפשים מישהו שיקרא "בכאילו", העיקר שיקרא אולי יש הרבה, אבל כאלה שבאמת יודעים - אין הרבה.
. . הרי הוא הכין שנים על גבי שנים, ובשנים הראשונות הרבה זמן, על מנת להגיע לרמה כזו.

ברור שכדי לזכות בבעל־קריאה טוב נדרש תשלום נאות.
המחירים הנ"ל הם, בד"כ, לבחורים - שיקראו (כמעט) בכל מחיר.

בעלי קריאה וותיקים בכלל לא צריכים להכין מכינים רק מצד החובה להכין.

מנסיון (הכרות עם בעל־קריאה ותיק שבתקופה מסוימת - מחמת אילוצים - לא הכין את הפרשה), הדברים - על־אף ההנחה הנפוצה - אינם נכונים.
בעל־קריאה ותיק יכול אמנם להסתפק בחזרה מהירה יותר (תוך נתינת דגשים על המקומות המועדים), אך עצם ההכנה נדרשת ומוכרחת (ולא דרך אילוץ, כאדם שהחובה מוטלת על כתפו ותו לא).

 

[kaduri]

אצלנו אני מקבל 500 לחודש (לא משנה אם יש 4 או 5 קריאות) ובניסן ותשרי מלגה כפולה (וגם קורא במנחה של שבת ושני וחמישי כך שצריך להכין לשבת גם את הקריאה הזאת)
לפני הקורונה קראתי כשנה במניין נוסף אצל אשכנזים שלא היה להם קורא וקיבלתי 200 לקריאה (גם בשבת חוה"מ סוכות למשל)

לפני כמה שבועות התחלתי שנה שביעית כבעל קורא - מבחינתי הכנה זה לזכור את הקריאה בע"פ על כל טעמיה ודקדוקיה ללא סומך. משתדל לקרוא גם פעם אחת בע"פ מהספר תורה ביום שישי בבוקר.

משקיע בין 4 ל6 שעות בהכנה.
ממה שידוע לי אצלנו באזור אני מקבל בין הנמוכים אבל בשמחה

יישוב חילוני באזור חולון

 

[וויינער יואל]

יישוב חילוני באזור חולון

שורה זאת צריכה להיות הראשונה, ואז הכל מובן

 

[kaduri]

שורה זאת צריכה להיות הראשונה, ואז הכל מובן

שמעתי ברמלה על בעל קורא שמקבל 300 לקריאה וגם אבא שלי סיפר לי שבביה"כ שלו ברמת גן הם נותנים 300 לבעל קורא וגם התאימו את זמן התפילה במיוחד שיתאים לקורא (אחרי שהוא קורא בנץ שיבוא אליהם)

 

[חיים דוביד]

כבחור למדתי בבית וגן
והייתי קורא לעיתים קרובות בכל מיני בתי כנסת
וזה מדהים איך יכול להיות בשכונה אחת בתי כנסת שנותנים 50 ש''ח, ובמרחק של 5 דקות הליכה, מקבלים 200 ש''ח
לפעמים זה תלוי כמה מעריכים את הבעל קורא....
[אני יכתוב משפט קצת חריף, אבל בבקשה לא לצעוק עלי על הענין הזה...
לחרדים שלא למדו דקדוק כמעט בכלל, אין הערכה ואין הבנה בכלל לאנרגיה שמשקיע בעל קורא דקדקן, הם בקושי מבינים את ההבדל בין מלעיל למרע ובין שוא נח לנע, שלא לדבר על אותיות אהוי נסתרות, ועוד כהנה וכהנה, והלוואי שיקראו בעצמם קריאת שמע בדקדוק ההלכתי הדרוש]
כך שאין באמת 'מחיר' לבעל קורא

 

[גידל]

באזור שלנו

איפה?

 

[גידל]

במאמר המוסגר,
כשמדובר באנ"ש כדאי לתת בעין טובה, לא משנה כמה מגיע לו
בסופו של דבר אתה חוסך לקופת השכונה...

קופת השכונה לחוד, וקופת בית הכנסת לחוד!

 

[גידל]

אז אם מחפשים מישהו שיקרא "בכאילו", העיקר שיקרא אולי יש הרבה, אבל כאלה שבאמת יודעים - אין הרבה.

לחרדים שלא למדו דקדוק כמעט בכלל, אין הערכה ואין הבנה בכלל לאנרגיה שמשקיע בעל קורא דקדקן,

אני לא מוכן להתפשר על איכות הקריאה, אני שואל כמה יעלה בעיר חרדית לבעל קורא שמקפיד על כל כללי הדקדוק.

 

[כתר מלוכה]

לחרדים שלא למדו דקדוק כמעט בכלל, אין הערכה ואין הבנה בכלל לאנרגיה שמשקיע בעל קורא דקדקן, הם בקושי מבינים את ההבדל בין מלעיל למרע ובין שוא נח לנע, שלא לדבר על אותיות אהוי נסתרות, ועוד כהנה וכהנה, והלוואי שיקראו בעצמם קריאת שמע בדקדוק ההלכתי הדרוש]

לא יודע איפה אתה חי.
אבל אני קראתי בכל המגזרים.
והמגזר שהכי יודע להעריך והכי דן על שינויי משמעות זה המגזר החרדי.
לא נראה לי שהנשים שלמדו דקדוק יותר מבינות בזה מהגברים.
זה אחד מהמקצועות שנשכחים הכי מהר.

והנידונים תמיד על שינוי הכי קטן בהדגשה, במתג, וכו' מגיע מהאברכים הכי צולים.

[אני זוכר דוגמא על נידון. איך צריך לקרוא אם "שנותי" ברק חרבי בהאזינו. שזה כתוב מלרע ולכאו' תלוי בפירושים שם בראשונים.]

אני אישית מדקדק מאד מאד כולל אותיות מודגשות. [ויש שמודגשות יותר.] בד"כ אין לי אפי' טעות אחת לא בניקוד ולא בטעמים. ומקבל המון המון הערכה. אני רואה שהסביבה מבינה את זה.
[שמתי לב שבמיוחד מתימנים משתכנזים שלמדו הרבה דקדוק בחייהם. אבל לא רק. ובד"כ איפה שהציבור יותר "צדיק" יותר מבינים ומעריכים.]

 

[סערצע]

זה אחד מהמקצועות שנשכחים הכי מהר.

עד כדי אי־זכירת שמות הנקודות!
אם לא ראיתי בעיני - לא האמנתי.

 

[כתר מלוכה]

עד כדי אי־זכירת שמות הנקודות!
אם לא ראיתי בעיני - לא האמנתי.

מסקר שעשיתי.
זה אחד המקצועות השנואים ביותר.
רחמנות על הבנות שמשננות לפני ה"חוץ" [או בגרות.] מה שלא למדו בחיים.

 

[סערצע]

זה אחד המקצועות השנואים ביותר.

וחבל על כך עד מאד.

[רק נקודה 'טובה' אחת אפשר למצוא: 'מובטח' לנו שגם בדורות הבאים יגידו הסבתות (לעתיד) פרקי־תהלים באותן שגיאות נוסטלגיות זכורות לטוב...].

 

[גידל]

לא יודע איפה אתה חי.
אבל אני קראתי בכל המגזרים.
והמגזר שהכי יודע להעריך והכי דן על שינויי משמעות זה המגזר החרדי.
לא נראה לי שהנשים שלמדו דקדוק יותר מבינות בזה מהגברים.
זה אחד מהמקצועות שנשכחים הכי מהר.

והנידונים תמיד על שינוי הכי קטן בהדגשה, במתג, וכו' מגיע מהאברכים הכי צולים.

[אני זוכר דוגמא על נידון. איך צריך לקרוא אם "שנותי" ברק חרבי בהאזינו. שזה כתוב מלרע ולכאו' תלוי בפירושים שם בראשונים.]

אני אישית מדקדק מאד מאד כולל אותיות מודגשות. [ויש שמודגשות יותר.] בד"כ אין לי אפי' טעות אחת לא בניקוד ולא בטעמים. ומקבל המון המון הערכה. אני רואה שהסביבה מבינה את זה.
[שמתי לב שבמיוחד מתימנים משתכנזים שלמדו הרבה דקדוק בחייהם. אבל לא רק. ובד"כ איפה שהציבור יותר "צדיק" יותר מבינים ומעריכים.]

זה לא יעזור לך כלום, אבל צריך להודות על האמת, שבציבור שלנו תחום הדקדוק הוא בגדר 'מת מצווה' שמועטים מאוד הם האנשים שמקפידים על זה, גם אם אתה זכית להמנות על אותו מיעוט.

 

[חבובצ'יק]

אני תמיד חשבתי שהבעל קורא הוא זה שמשלם.
הוא הנהנה העיקרי לא?