שיתוף - לביקורת כמה מילים אַחֲרֵי מִפְגָּשׁ עִם יְהוּדִים נִדָּחִים וְאוֹבְדִים

[I.Q]

⸻

בָּהּ

הוּא
מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע.
מֵעוֹדוֹ
לֹא רָאָה כָּזֹאת.

אָבָל
בַּבֹּקֶר הַהוּא
מִלְיוֹנֵי אֲנָשִׁים
יְחַפְּשׂוּ
אֶת עֲבָרָם.

יְחַפְּשׂוּ
בְּכָל דֶּרֶךְ,
לִיצֹר קֶשֶׁר
עִם מָה
שֶׁחָבוּי בְּתוֹכָם
כְּבָר שָׁנִים.

הַחֹמֶר
יֵרָאֶה לְפֶתַע
גָּלְמִי.
כָּל כָּךְ גָּלְמִי
שֶׁאִישׁ
לֹא יָהִין
לִקְרָב אֵלָיו.

אֲנָשִׁים
לֹא יָבִינוּ
מָה בֶּצַע
מָצְאוּ בּוֹ כֻּלָּם
בְּגֹלֶם הַזֶּה
שֶׁמַּבִּיט אֵלֵינוּ
וְעֵינָיו פְּשׁוּטוֹת,
חַסְרֵי־צוּרָה,
חַסְרֵי־חִיּוּנִיּוּת,
חַסְרֵי־נְשָׁמָה.

מִלְיוֹנֵי הָאֲנָשִׁים
בַּבֹּקֶר הַהוּא
לֹא יַרְגִּיעוּ
אֶת נַפְשָׁם
בְּצוּרוֹת הַכָּזָב
שֶׁצִּיְּרוּ
אֲנָשִׁים
חָמְרִיִּים
מִן הָאֲדָמָה.

הַצּוּרוֹת הַלָּלוּ
לְשַׁוּוֹת לַחֹמֶר
פָּנִים שֶׁל צוּרָה
יִהְיוּ גְּרוּעוֹת
אַף מִן הַחֹמֶר
הַפָּשׁוּט
שֶׁאֵינֶנּוּ
מִתְיַמֵּר לוֹמַר דָּבָר.

וּבְכָל עֲיָרָה
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ
מִקְדָּשׁ מְעַט –
יִדְבְּקוּ אֲלָפִים
עַל דַּלְתוֹת
בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ
הַיְּשָׁנִים.

יְנַקּוּ אֶת הָאָבָק.
יַדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר.

בַּבֹּקֶר הַהוּא
יִהְיֶה הוּא
כְּמוֹ אֲלָפִים
שֶׁיְּשׁוֹטְטוּ
לִמְצֹא
אַיֵּה הִיא
הַתּוֹרָה
מִן הַשָּׁמַיִם –
זוֹ
שֶׁאֵינֶנָּה
מַעֲשֵׂי־יְדֵי אָדָם.

 

[דודה]

הכתיבה הזו מרגישה כמו אגדה קסומה.
הלוואי תתגשם בקרוב!

 

[tmr]

הכתיבה הזאת עשויה לגרום לי לבכות
הכאב העצום הזה שעובר במילים רגועות ומנחמות
כאילו אין דרך אחרת לתאר ולהכיל את זה

 

[צביה ר.]

כתיבה מרהיבה ונוגעת, מלאה קסם ותקווה.
שרק יבוא כבר הבוקר ההוא.

 

[rrrrrrrrrrrrrr]

אין לי להוסיף על שאמרו קודמיי. הכתיבה- עוצרת נשימה כתמיד. הרעיון- מחמם ומאיר כתמיד.
אולי פשוט אשתף אתכם בכך שהשירים שלכם, יש בהם עונג שמימי, רוחני.