דרוש מידע כמה מנות הזמנתם לחתונה וכמה תקבלו בפועל??

[מקצועי בלבד]

ברית ב50 שח זה לא דבר מדי רווחי
רק יש כמה דברים שגורמים לכך שזה יהיה אפשרי
לדוגמא אוכל שנשאר מאתמול
ובוגשל נגיד יש כמה בריתות בו זמנית עם אותם 2 מלצרים על כל המתחם.
מנהל האירועים ממילא נמצא אז זה בערב
כך שזה סוג של השלמה.
אם הריווחיות תהיה תמיד ברמה הזו
הם לא יצליחו לשרוד.

לא רק בוגשל יש הרבה קייטרינגים שלוקחים כזה מחיר ואפילו פחות כולל מלצרים רק שלכם ונכון צריך לשלם קצת על שכירות האולם שאת זה ממילא עושים

 

[Ruti Kepler]

@רותי קפלר
באחת ההודעות הקודמות ציינתם שערכתם תחשיב המסביר מדוע אין דרך כלכלית להחזיק אולם במחירי המנות שדוברו כאן.

האם תוכלו להעלות פה את התחשיב?
אם הוא הגיוני, הוא יוכל להסביר הרבה מהמרמור העולה כאן.

לא ערכתי תחשיב, פשוט הכרתי מקרוב מערכות הנהלת חשבונות של אולמות.
כמה נקודות בקשר לזה:

- כדי להחזיק אולם, אתה צריך לפחות 3-4 עובדים קבועים, בשכר קבוע. שזה אומר שהם מקבלים שכר גם בניסן ובאייר ותשרי, ובקיצור: כשאין חתונות. (מנהל התפעול, המזכירה, ואיש השיווק, לדוגמה).
- אתה משלם שכירות קבועה, גם בחודשים הנ"ל.
- יש מיסים גבוהים מאד. מע"מ, מיסי שכר, ארנונה מפלצתית, מס שילוט על כל ס"מ רבוע של שלט, רשיונות למשרד הבריאות. חלק מהמיסים האלו יורדים גם בחודשים הריקים יחסית.
- חוץ מההוצאות הקבועות, יש באולם המון הוצאות שוטפות לא-צפויות, של בלאי, תחזוקה, שיפוצים, תיקונים.

מחירי המנות בחתונה, בניכוי העלויות לכל מנה, אמורים להשאיר מרווח שיכסה גם את שכר המלצרים ועובדי המטבח, גם את עלויות הערב האחרות (מזגנים, חשמל, מים, נקיון), וגם את ההוצאות הקבועות, כולל של החודשים הריקים.

וקחו בחשבון שאם שילמתם 70 ש"ח למנה, יותר מעשר ש"ח מתוכם הלכו מיידית למע"מ. לבעל האולם נשאר 59.80 ש"ח.

 

[סמסונג]

הלוואי.

כולם, כולל המשפחה הקרובה, יקבלו מנה חמה כמו באירוסין: צלחת גדולה, אישית, לכל אחד, עם מנה עיקרית ושתי תוספות.
בנוסף יהיו לחמניות על השולחן, סלטים ושתיה.
מי שרוצה עוד משהו בהמשך הערב (הסעודה תתחיל ב-8 ותסתיים ב-9), יוכל לגשת לבר ולקחת פלפל ממולא/קוגל/פירות חתוכים.
אחרי ריקודים סוערים של שעה וחצי, בעשר וחצי נתחיל מצווה טאנץ, באחת עשרה וחצי נסיים אותו (הגראמר יוזהר שכל דקת איחור תעלה לו בקיזוז מהתשלום. וזה יעוגן בחוזה. אלה לוקחים את הקהל שלהם כבני ערובה שעות ארוכות ומייגעות).
בשתים עשרה ישובו כולם הביתה ששים ושמחים.

הרעיון עצמו מעולה, אך הקטע של המצווה טאנץ קצת מוגזם, אמנם יש משפחות [בפרט הפולניות] שמסוגלות לבצע כזה מהלך, אך במשפחות אחרות [בפרט ההונגריות] זה ממש מופרך שיהיה רק שעה מצווה טאנץ, אבל גם אם נרחיב את הרעיון לשעתיים מצווה טאנץ ויגמר ב -12 וחצי, זה יהיה התיקון של הדור, כי רוב תושבי הערים המרכזיות עדיין יוכלו לתפוס אוטובוס אחרון.

נ.ב. הזמנים ידפקו, רק אם ימנו מישהו אחראי שיעמוד על הלו"ז כמו יקה פלוס, וידע המסדר קידושין, שבאם הוא מאחר ב -5 דקות, סיכויים גדולים שהוא מפסיד את הכיבוד.. וכן ידעו המשפחה הקרבה שבאם יגיעו ב- 8 הם יצטרכו לגשת למחותן לאחל מזל טובבפנים מבוישות על זה שהם הגיעו אחרי החופה...

 

[מרחבית]

זה מידי אויף הגערער אויפן
זה לא יתפוס אצל המחותנת שזו הבת הראשונה שלה... והיא כולה מחצלות ובטוחה שהבוסית הראשונה שלה מימי הבחרות חייבת להיות בסעודה (כנ"ל גם בגברים..)
רק כשיש טרור מלמעלה יש לדברים כאלו סיכוי, או אנשים אמיצים שמשנים ולאט לאט דברים משתנים, אדרבה, תהיו גברים, תשנו.

קודם תמצאו אולם אחד בגודל מספיק לריקודים נורמליים שמחים, שיהיה מוכן למספר מנות קטן. שלא לדבר על הרכב כל מנה רק מכמה דברים. לדוגמא 150 מנות. יש דבר כזה? אשמח מאוד לשמוע. שלא לדבר על 50 או על 100 מנות.
אחרי שתמצאו אולמות כאלה, נוכל להתחיל לדון: כן טרור/לא טרור.

בינינו אפילו 'המודיע' על שלל כתבותיו ותחקיריו בנושא - לא ממש הגיע לפיתרון. (קראתי רק חלק, אז תקנו אותי עם אני טועה).
לא מתכוונת לייאש אף אחד, רק להסביר, שבשביל פיתרון צריך להבין טוב את כל צדדי העניין, תחשיבים ריאליים וכדו'.
גם אם הציבור רוצה לשנות - אין לו בינתיים איך.

 

[היוש]

לא ערכתי תחשיב, פשוט הכרתי מקרוב מערכות הנהלת חשבונות של אולמות.
כמה נקודות בקשר לזה:

- כדי להחזיק אולם, אתה צריך לפחות 3-4 עובדים קבועים, בשכר קבוע. שזה אומר שהם מקבלים שכר גם בניסן ובאייר ותשרי, ובקיצור: כשאין חתונות. (מנהל התפעול, המזכירה, ואיש השיווק, לדוגמה).
- אתה משלם שכירות קבועה, גם בחודשים הנ"ל.
- יש מיסים גבוהים מאד. מע"מ, מיסי שכר, ארנונה מפלצתית, מס שילוט על כל ס"מ רבוע של שלט, רשיונות למשרד הבריאות. חלק מהמיסים האלו יורדים גם בחודשים הריקים יחסית.
- חוץ מההוצאות הקבועות, יש באולם המון הוצאות שוטפות לא-צפויות, של בלאי, תחזוקה, שיפוצים, תיקונים.

מחירי המנות בחתונה, בניכוי העלויות לכל מנה, אמורים להשאיר מרווח שיכסה גם את שכר המלצרים ועובדי המטבח, גם את עלויות הערב האחרות (מזגנים, חשמל, מים, נקיון), וגם את ההוצאות הקבועות, כולל של החודשים הריקים.

וקחו בחשבון שאם שילמתם 70 ש"ח למנה, יותר מעשר ש"ח מתוכם הלכו מיידית למע"מ. לבעל האולם נשאר 59.80 ש"ח.

אבל מלבד תשלום המנות,
יש תשלום על האולם.

 

[מרחבית]

שימו לב, האשכול נפתח והמשיך כתלונה על בעיות במנות וברמת השרות וכו'.
יש לי הצעה איך לשלב את הההצעות שהועלו, אך המחיר יישאר כמות שהוא.
מה דעתכם על להזמין 150 מנות במחיר של 300 מנות כיום? ואז לדרוש רמה מצוינת בכל הפרמטרים שדורשים שיפור?
האולם לא יפסיד, רק ירוויח. רמת השרות תשתפר מאוד. וישתתפו בסעודה רק הקרובים יותר.
כמובן יהיה בר משביע - גם הוא ברמת שרות מוקפדת.
כך נשלם אותו דבר, ויהיה הרבה יותר נעים לכולם.

 

[להרגיש בבית]

גם אני חושבת שסעודה רק למשפחה הקרובה היא רעיון מעולה.
רק יש נתון נוסף במשפחות שמחתנות מחוץ לעיר מגוריהן, אפילו בני ברקים בירושלים או להפך.
גם אם אני לא מהמעגל הקרוב, כדי 'לקפוץ' לומר מזל"ט דרושות לי לפחות 3 שעות.
לא יודעת מתי אתם נוהגים לאכול ארוחת ערב, אצלי זה יוצא בשעות הערב.
כך שאם קופצים לשלוש שעות, אנשים מגיעים רעבים לחתונה.
לא צריך להתיישב על 3 מנות, בהחלט לא, אבל לקבל מנה נורמלית(ולא לקחת מהבר- ביזיון) ולאכול על שולחן נורמלי( ולא בעמידה- עוד ביזיון) נראה לי הגיוני בהחלט.
דרוש פה פתרון שיענה על הצרכים האלו ולא יצריך את המחותנים להזמין מנות לכל המכרים והקרובים.

שלא לדבר על משפחות צפתיות, אופקימיות, חיפאיות או ערדיות, שם המכרים והקרובים מהמעגל הקצת יותר רחוק מגיעות אחרי נסיעה של שעתיים +.

 

[משה גל]

אני רואה איך המלצרים מריצים את מנות הדג מתוך גיגית גדולת מימדים,

מה נראה לכם?
שבוולדורף אסטוריה כל הדגים מגיעים מהמפעל אחד אחד בגיגית פרטית?
ברור שהרבה דגים מגיעים מגיגית גדולה...

 

[יבר]

לא ערכתי תחשיב, פשוט הכרתי מקרוב מערכות הנהלת חשבונות של אולמות.
כמה נקודות בקשר לזה:

- כדי להחזיק אולם, אתה צריך לפחות 3-4 עובדים קבועים, בשכר קבוע. שזה אומר שהם מקבלים שכר גם בניסן ובאייר ותשרי, ובקיצור: כשאין חתונות. (מנהל התפעול, המזכירה, ואיש השיווק, לדוגמה).
- אתה משלם שכירות קבועה, גם בחודשים הנ"ל.
- יש מיסים גבוהים מאד. מע"מ, מיסי שכר, ארנונה מפלצתית, מס שילוט על כל ס"מ רבוע של שלט, רשיונות למשרד הבריאות. חלק מהמיסים האלו יורדים גם בחודשים הריקים יחסית.
- חוץ מההוצאות הקבועות, יש באולם המון הוצאות שוטפות לא-צפויות, של בלאי, תחזוקה, שיפוצים, תיקונים.

מחירי המנות בחתונה, בניכוי העלויות לכל מנה, אמורים להשאיר מרווח שיכסה גם את שכר המלצרים ועובדי המטבח, גם את עלויות הערב האחרות (מזגנים, חשמל, מים, נקיון), וגם את ההוצאות הקבועות, כולל של החודשים הריקים.

וקחו בחשבון שאם שילמתם 70 ש"ח למנה, יותר מעשר ש"ח מתוכם הלכו מיידית למע"מ. לבעל האולם נשאר 59.80 ש"ח.

את בטוחה שבכל אולמות החסד משלמים מע"מ ? ארנונה רגילה ? מיסי שכר ?
האם זה שהם מלכ"ר לא עומד לזכותם ?
ומה עם תרומות שהם מקבלים ? ( וכוונתי לתרומות ייעודיות לשמחות )

 

[ששונית]

אני סוטה מעט מנושא האשכול,
לגבי סיום החתונה באשמורת הבוקר בגלל המצוה טאנץ, השתתפתי לאחרונה בכמה שמחות מכמה חסידויות והמצוה טאנץ הלך חת שתים, כי כל הדודים הוזמנו יחד לריקוד, כך שהזמן התחלק בין שנים - שלושה סבים, פעמיים דודים, (או ארבע - שניים מכל צד) אבא, אבא, חתן.
תוך שעה מסיום הריקודים מסתיימת החתונה.

 

[ירושלמי-ת]

ברוב האולמות מחיר המנה מגלם בתוכו גם את מחיר האולם (קצת אבסורד שמחיר האולם אינו שווה בין כולם) ובשאר המקומות כמו תמיר וולף וחן המחיר מתחלק למנה ולאולם בנפרד ייתכן שהשיטה השניה יש בה חסרון שיתכן שבעל הקיטרינג מרויח הרבה ובו זמנית בעל האולם לא מרויח מספיק ויתכן גם להיפך... ועדיין יבורך מי שיצליח להביא תגובה מבעל אולם או קיטרינג בסגנון המדובר בכדי שנוכל לנסות לדונם לכף זכות

 

[Ruti Kepler]

אבל מלבד תשלום המנות,
יש תשלום על האולם.

בהרבה אולמות אין. תשלום המנה מכסה גם את האולם. או אמור לכסות.

את בטוחה שבכל אולמות החסד משלמים מע"מ ? ארנונה רגילה ? מיסי שכר ?
האם זה שהם מלכ"ר לא עומד לזכותם ?
ומה עם תרומות שהם מקבלים ? ( וכוונתי לתרומות ייעודיות לשמחות )

ארנונה רגילה בוודאי שמשלמים. אולם בסדר גודל של אולם חתונות, לא יכול להתקיים במחשכים מתוך בית כנסת או משהו, ולהסתתר תחת הפטור שלו (אולמות קטנים יכולים. לא חוקית, אבל כן מעשית).
מיסי שכר בוודאי, כל עמותה משלמת מס שכר של 7.5% בנוסף לכל עלויות השכר הרגילות.

מע"מ - אם העמותה מפעילה עסק, היא חייבת במע"מ גם אם היא מלכ"ר. יש על כך את פס"ד בית הכנסת הגדול בירושלים, שאולם האירועים שלו חוייב כעסק.
ייתכן שיש כאלו שחמקו מהרדאר ומתנהלים איכשהו בסתר, אבל רשמית - הם חייבים לשלם.
ובכל מקרה, אם עמותה לא משלמת מע"מ, היא גם לא יכולה לקבל פטור ממע"מ על הקניות, מה שמוסיף לעלויות שלה 17%.

אולי יש כאלו שמפעילים במקביל עמותה, בשביל התרומות וחתונות החסד, ובמקביל חברה, בשביל הדברים שחברה חוסכת. אבל זה גדול ומסורבל.

אם יש כאן מישהו שחגג לאחרונה באולמות המדוברים בי-ם ובבני ברק, ויוכל להעלות דוגמה של חשבונית או קבלה שקיבל מהם, יהיה אפשר לבדוק מה הסיווג שלהם. (אם כי זה לא כל כך משנה, כי כאמור - לעמותה יש עלויות אחרות יקרות יותר).

 

[Natan Galant]

בהרבה אולמות אין. תשלום המנה מכסה גם את האולם. או אמור לכסות.



ארנונה רגילה בוודאי שמשלמים. אולם בסדר גודל של אולם חתונות, לא יכול להתקיים במחשכים מתוך בית כנסת או משהו, ולהסתתר תחת הפטור שלו (אולמות קטנים יכולים. לא חוקית, אבל כן מעשית).
מיסי שכר בוודאי, כל עמותה משלמת מס שכר של 7.5% בנוסף לכל עלויות השכר הרגילות.

מע"מ - אם העמותה מפעילה עסק, היא חייבת במע"מ גם אם היא מלכ"ר. יש על כך את פס"ד בית הכנסת הגדול בירושלים, שאולם האירועים שלו חוייב כעסק.
ייתכן שיש כאלו שחמקו מהרדאר ומתנהלים איכשהו בסתר, אבל רשמית - הם חייבים לשלם.
ובכל מקרה, אם עמותה לא משלמת מע"מ, היא גם לא יכולה לקבל פטור ממע"מ על הקניות, מה שמוסיף לעלויות שלה 17%.

אולי יש כאלו שמפעילים במקביל עמותה, בשביל התרומות וחתונות החסד, ובמקביל חברה, בשביל הדברים שחברה חוסכת. אבל זה גדול ומסורבל.

אם יש כאן מישהו שחגג לאחרונה באולמות המדוברים בי-ם ובבני ברק, ויוכל להעלות דוגמה של חשבונית או קבלה שקיבל מהם, יהיה אפשר לבדוק מה הסיווג שלהם. (אם כי זה לא כל כך משנה, כי כאמור - לעמותה יש עלויות אחרות יקרות יותר).

ההסבר על החודשים שאין חגים מעניין.
אפשר להוסיף את ימי שישי, ועוד תקופות ׳מתות׳ שבהם אין אירועים.
כלומר שאולם חתונות נטו, במחירי מנות נמוכים - לא מחזיק את עצמו.
מעניין אם אין דרך יצירתית יותר.

 

[ירושלמי-ת]

ההסבר על החודשים שאין חגים מעניין.
אפשר להוסיף את ימי שישי, ועוד תקופות ׳מתות׳ שבהם אין אירועים.
כלומר שאולם חתונות נטו, במחירי מנות נמוכים - לא מחזיק את עצמו.
מעניין אם אין דרך יצירתית יותר.

אם זה היה רווחי היינו כבר אמורים לראות אולמות שנפתחים כפטריות אחר הגשם.. והמציאות שאחת לעשור נפתח אולם רציני חדש. ומצד שני כמעט לא רואים אולמות שנסגרים. ומצד שלישי אולי רק בקומבינה של ארגון חסד ניתן היום להחזיק אולם במחיר של חמישים למנה ולכן בעשור האחרון נפתחו האולמות רק במסווה של חסד והישנים אכן לוקחים מחיר יותר יקר בהחלט.

 

[Natan Galant]

אם זה היה רווחי היינו כבר אמורים לראות אולמות שנפתחים כפטריות אחר הגשם.. והמציאות שאחת לעשור נפתח אולם רציני חדש. ומצד שני כמעט לא רואים אולמות שנסגרים. ומצד שלישי אולי רק בקומבינה של ארגון חסד ניתן היום להחזיק אולם במחיר של חמישים למנה ולכן בעשור האחרון נפתחו האולמות רק במסווה של חסד והישנים אכן לוקחים מחיר יותר יקר בהחלט.

מסווה של חסד?

 

[ירושלמי-ת]

מסווה של חסד?

חלקם יותר וחלקם פחות. אבל כנראה רק כך זה רווחי.

 

[Natan Galant]

חלקם יותר וחלקם פחות. אבל כנראה רק כך זה רווחי.

כוונתי,
אם המחיר באמת זול, ואין מגרעות בולטות, אולי אכן מדובר בחסד אמיתי?

 

[ירושלמי-ת]

ייתכן בהחלט שזה חסד אמיתי אבל גם עם מגרעות בולטות ועל כך הנידון האם ניתן לקיים אולם חסד ללא מגרעות או ללא חסד וללא מגרעות במחיר זול

 

[יבר]

בהרבה אולמות אין. תשלום המנה מכסה גם את האולם. או אמור לכסות.



ארנונה רגילה בוודאי שמשלמים. אולם בסדר גודל של אולם חתונות, לא יכול להתקיים במחשכים מתוך בית כנסת או משהו, ולהסתתר תחת הפטור שלו (אולמות קטנים יכולים. לא חוקית, אבל כן מעשית).
מיסי שכר בוודאי, כל עמותה משלמת מס שכר של 7.5% בנוסף לכל עלויות השכר הרגילות.

מע"מ - אם העמותה מפעילה עסק, היא חייבת במע"מ גם אם היא מלכ"ר. יש על כך את פס"ד בית הכנסת הגדול בירושלים, שאולם האירועים שלו חוייב כעסק.
ייתכן שיש כאלו שחמקו מהרדאר ומתנהלים איכשהו בסתר, אבל רשמית - הם חייבים לשלם.
ובכל מקרה, אם עמותה לא משלמת מע"מ, היא גם לא יכולה לקבל פטור ממע"מ על הקניות, מה שמוסיף לעלויות שלה 17%.

אולי יש כאלו שמפעילים במקביל עמותה, בשביל התרומות וחתונות החסד, ובמקביל חברה, בשביל הדברים שחברה חוסכת. אבל זה גדול ומסורבל.

אם יש כאן מישהו שחגג לאחרונה באולמות המדוברים בי-ם ובבני ברק, ויוכל להעלות דוגמה של חשבונית או קבלה שקיבל מהם, יהיה אפשר לבדוק מה הסיווג שלהם. (אם כי זה לא כל כך משנה, כי כאמור - לעמותה יש עלויות אחרות יקרות יותר).

תודה על הקורס המזורז בחוקים ועמותות וכו'.
אינסטנקטיבית , בדקתי שוב את שם הניקית רותי קפלר שעד כה הכרתי בתור סופרת , וגיליתי כובע נוסף . אם גם בכובע זה את מגדילה לעשות כמו בספרייך , אז אני ממליצה בכל פה.

 

[אשר שרבר]

לא ערכתי תחשיב, פשוט הכרתי מקרוב מערכות הנהלת חשבונות של אולמות.
כמה נקודות בקשר לזה:

- כדי להחזיק אולם, אתה צריך לפחות 3-4 עובדים קבועים, בשכר קבוע. שזה אומר שהם מקבלים שכר גם בניסן ובאייר ותשרי, ובקיצור: כשאין חתונות. (מנהל התפעול, המזכירה, ואיש השיווק, לדוגמה).
- אתה משלם שכירות קבועה, גם בחודשים הנ"ל.
- יש מיסים גבוהים מאד. מע"מ, מיסי שכר, ארנונה מפלצתית, מס שילוט על כל ס"מ רבוע של שלט, רשיונות למשרד הבריאות. חלק מהמיסים האלו יורדים גם בחודשים הריקים יחסית.
- חוץ מההוצאות הקבועות, יש באולם המון הוצאות שוטפות לא-צפויות, של בלאי, תחזוקה, שיפוצים, תיקונים.

מחירי המנות בחתונה, בניכוי העלויות לכל מנה, אמורים להשאיר מרווח שיכסה גם את שכר המלצרים ועובדי המטבח, גם את עלויות הערב האחרות (מזגנים, חשמל, מים, נקיון), וגם את ההוצאות הקבועות, כולל של החודשים הריקים.

וקחו בחשבון שאם שילמתם 70 ש"ח למנה, יותר מעשר ש"ח מתוכם הלכו מיידית למע"מ. לבעל האולם נשאר 59.80 ש"ח.

יש לציין שחלק מהאולמות שעלו כאן מדובר על אולמות של ארגוני צדקה שאין להם הוצאות שכירות, ואולי גם כל מיני החזרים וד"ל, וזה מקומם, לפחות הנקיון השירות ותודעת השירות היה צריך להיות במקום יותר גבוה.