ולעצם הענין, באופן כללי, אם אתה עובד בלבן, ואתה רוצה להרוויח לפחות כמו שכיר במשרה דומה, עם תנאים דומים, תעשה חשבון שלא יצא לך פחות מ-100 ש"ח לשעת עבודה. (ואם אתה עובד בשחור, אל תיקח פחות מ-150 ש"ח לשעה, כדי שהסיכון יהיה משתלם...)
מפאת חשיבות הענין, שבוער בעצמותי, אני מעתיק מה שכתבתי בפורום תג, לתועלת כולם.
וזה החלי בעזרת ה' וגואלי:
היושבת בגנים, חברים מקשיבים, בואו חשבון.
פעמים רבות, מעמדים הם אברכי כולל יום שלם (שאשרי חלקם!), שהעימוד אצלם הוא הכנסה נוספת, ומכאן גם ההתייחסות לנושא כולו. אם בכולל אני מקבל 1900 ש"ח, ואני מחפש הכנסה צדדית נוספת, אז גם אם על עבודה של חודש שלם בלילה אני אקבל 2000 ש"ח אני אהיה מבסוט.
זה דבר אחד.
נקודה עוד יותר חשובה ומהותית, היא ההשוואה לשכיר. כשאני אומר לאנשים שאני לוקח 80 או 100 ש"ח לשעה (תלוי בלקוח, ובסוג העבודה) הם מרימים גבה, ואומרים: "הרי גרפיקאית מקבלת לכל היותר 40 ש"ח לשעה, גם אם היא הכי מוצלחת, אז למה אתה צריך לקחת מחיר כזה גבוה לשעה?" ואף אחד לא מבין, שכדי שמעסיק ישלם לגרפיקאית שלו 40 ש"ח לשעה, הוא בעצם צריך להוציא מהכיס שלו כמעט כפול, על כל שעה שהיא נמצאת במשרד.
בואו נעשה כמה חשבונות קטנים.
שכיר, מעבר לשכר לשעה שאותו הוא מקבל, הוא מקבל מספר הטבות מהותיות, שעצמאי צריך להוציא מכיסו:
1. משרד - כל הוצאות המשרד, המחשוב, תוכנות, פונטים, ריהוט, שכירות, חשמל, ארנונא - הם על חשבון הבוס. הוא מקבל שכר נטו על העבודה, ללא שום הוצאות.
2. הפרשות מעביד -
ביטוח לאומי: מעביד משלם חצי מהביטוח הלאומי עבור העובד. העובד משלם רק חצי מהביטוח הלאומי שהוא בעצם היה אמור לשלם.
הפרשה לפנסיה: המעביד משלם את רוב ההפרשה לפנסיה עבור העובד, בעוד העובד משלם רק רבע מהסכום. (יתכן שאני טועה, והיחס הוא חצי-חצי).
הפרשה לקרן השתלמות (מי שמקבל) - שכיר מפריש רק חלק מההפרשה הכוללת לקרן ההשתלמות, בעוד המעביד משלם את רוב הסכום.
הבראה: המעביד משלם כל שנה דמי הבראה, בסכומים שיכולים להגיע ל 4000 שח ומעלה.
ימי חופשה: כל עובד זכאי לימי חופשה, על חשבון המעסיק. מספר ימי החופשה תלוי במעסיק, ותלוי בוותק (במגזר הממשלתי) אבל הוא לפחות 10 ימים בשנה.
חגים: העובד מקבל חופשה בחג, וזה על חשבון המעסיק.
ימי מחלה: כל עובד שחולה, זכאי לקבל חופשת מחלה על חשבון המעביד, עד תקרה מסויימת.
ודבר חשוב נוסף: שכיר, שמעביר כרטיס בשעה 8 בבוקר ומעביר שוב בשעה 4 אחרי הצהריים, מקבל שכר על שמונה שעות עבודה. גם אם במקרה לא הייתה לו עבודה רבה באותו יום, והוא גלש שעתיים באינטרנט, בכל מקרה הוא יקבל שכר על שמונה שעות. גם אם הוא נפגש עם לקוח נודניק ששיגע אותו חמש שעות, ולבסוף לא הזמין עבודה, עדיין השכיר מקבל כסף על אותם שעות.
יש בטח עוד כמה דברים ששכחתי.
עכשיו בואו נעבור ונראה מה קורה אצל עצמאי.
לפני שמתחילים לחשב כמה עצמאי צריך לקחת לשעה, חייביים לקחת בחשבון, שלעולם הוא לא מקבל כסף על כל שעה שהוא פותח את המשרד. לפעמים הוא חולה - ואף אחד לא משלם לו ימי מחלה, לפעמים הוא לוקח חופשה - על חשבונו בלבד, לפעמים הוא צריך לשבת עם לקוחות פוטנציאלים שמבזבזים זמן ולא מזמינים בסוף עבודה, לפעמים הוא צריך ללכת לבנק, לרואה חשבון, למס הכנסה וכדומה. הוא לא מקבל כסף על החגים, ולא על ערבי חגים. הכל הכל על חשבונו.
וכן, גם לפעמים אין לו עבודה לכל היום כולו, ויש לו איזה שעה או שעתיים שסתם ירדו לטמיון כי הלקוח הבא החליט לא להביא את הקבצים היום, אלא רק למחר.
כשתעשו חשבון, תראו שמתוך 168 שעות עבודה חודשיות (לפי 8 שעות ליום, כפול 22 יום) אם מחשבים את כל הנ"ל, לפחות רבע (ולדעתי יותר, אבל אני מוריד כלפי מטה) מהשעות הם שעות שאינם משולמות לעצמאי על ידי אף אחד.
מה שמביא אותנו ל-122 שעות עבודה לכל היותר.
ועדיין לא הגענו לפנסיה וכו'.
כעת נתחיל לחשב.
אם אני לוקח 100 ש"ח לשעת עבודה, אני בעצם מקבל הכנסה ברוטו של 12200 ש"ח בחודש. ברגע שזו ההכנסה שלי, אני צריך להיות עוסק מורשה ולשלם מע"מ, כי אני עובר את התקרה השנתית של עוסק פטור.
תורידו מזה את המע"מ, אנחנו מגיעים לסכום של 10500 ש"ח
מתוך הסכום המקורי תורידו ביטוח לאומי עשר אחוז שמשלם עצמאי - 1,200 ש"ח בחודש, אנחנו מגיעים לסכום של 9500 ש"ח.
בואו נניח שהעצמאי היא אשה עם שמונה ילדים, שיש לה מספיק נקודות זיכוי, ולא צריכה לשלם מס הכנסה על הכנסה כזאת. אבל אם מדובר בגבר, הוא צריך לשלם גם מס הכנסה בסכום לא מבוטל.
הוצאות משרד:
שכירות: בין 400 עד 2500 ש"ח בחודש, תלוי אם שוכרים משרד ראוי לשמו, או חדרון קטן (כמוני).
הוצאות תוכנה, חומרה ופונטים: לדעתי, מדובר על סכום ממוצע של 2400 ש"ח לשנה, אם מביאים בחשבון שקונים פונטים פעם בכמה שנים, צריך להחליף מחשב פעם בשלוש שנים, לקנות מדפסת פעם ב, וכן הלאה. לא שמים לב תמיד לכל הקניות האלו, אבל פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
חשמל ומים: נניח משהו כמו 150 ש"ח לחודש. המינימום ששייך עבור משרד קטנטן.
הפרשה לפנסיה: זה כבר תלוי כמה אתה רוצה לקבל בגיל הפרישה, אבל כעצמאי, אם אתה רוצה להגיע לסכום של משכורת מינימום, אתה צריך להפריש הרבה יותר משכיר, אני לא מכיר את התחום בצורה הכי ברורה, אבל מדובר על הפרשה של 800-1200 ש"ח בחודש. אם אני טועה תתקנו אותי.
אז מה היה לנו? מתוך סכום של 9500 ש"ח בחודש, צריך להוריד הוצאות משרדיות של 150 ש"ח עבור חשמל ומים, 200 ש"ח עבור חומרה ותוכנה, כך שאנחנו אוחזים בבערך 9150 ש"ח.
(ושכחתי 80 - 100 ש"ח לחודש לרואה חשבון).
מתוך זה צריך להוריד את הדברים הבאים, כל אחד לפי ענינו: שכירות משרד, מס הכנסה, הוצאות משרד.
בכוונה אני לא כותב סכום עבור הדברים האלו, מפני שזה תלוי בכל אחד, מה הוא החליט לעשות, וכן במצבו מבחינת מס הכנסה, אם יש לו נקודות זיכוי וכו', וכן כמה הוא מפריש לפנסיה (אם בכלל).
השורה התחתונה, נותנת לנו משכורת של 6000 - 7000 ש"ח לכל היותר, שזה לא הרבה יותר - ואולי אף פחות משכיר שעובד במשרה דומה.
אני אשמח לשמוע דעות נוספות בנושא.
דעתי בכל אופן ברורה: כדי להגיע למשכורת סבירה של שכיר באותה משרה, עם תנאים סוציאלים רגילים, מעמד צריך לקחת לפחות 100 ש"ח עבור שעת עבודה, ולא שקל אחד פחות.
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=77824&page=3