התייעצות כמה נורמלי לחסר מעבודה רגילה בלי שיסתכלו עליכם בעין עקומה?

  • הוסף לסימניות
  • #22
אם אני יבוא חולה לעבודה או עם ילד חולה אני לא אצליח לעבוד,
מבחינתי זה פחות מוסרי. (כמובן שזה אינדוידואלי ותלוי בעוד פרמטרים)
כנראה שזה באמת ענין אישי.
בסוג עבודה כמו שלי-
אני מגיעה לעבודה חולה וברגע שנכנסת לכיתה- כל האדרנלין עולה ואני מלמדת כרגיל
אין זמן למנוחה, יש הספקים, בגרויות, תלמידות, ישב"צ ועוד.
כשמגיעים הביתה מרגישים את כל החולשה נופלת.
כמובן שאם אני עם שפעת כבדה ולא מסוגלת בכלל אז אני נשארת בבית
אבל חולי קל- מגיעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
פעם בחודשיים שלושה בערך...
אני חושבת שיש הבדל בין עובדי משרד לעובדים במערכת החינוך
במערכת החינוך הרבה פחות מקובל לקחת חופשים, כנראה שהחופשים שמובנים בלוח השנה תורמים לכך
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני עובדת יחידה שאם לא אגיע-המקום יהיה סגור
החסרתי במהלך 4 שנים- שלושה ימים.
יומיים שאחי התחתן ויום שהיה לנו ברית לאחיין.

חוץ מ2 חופשות לידה כמובן
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
פעם בחודשיים שלוש גם לי נשמע יחסית נורמלי, כמובן שיש חודשים ארוכים שלא לוקחת שום יום חופש...
ואם ילד חולה מתחלקת יום יום עם בעלי( אברך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
תרשו לי להשבית רגע את השמחה...
בתור מעסיקה, ההסתכלות על מי שלוקחת חופש כי עברו חודשיים והיא עדיין לא לקחה, ולא כי היא ממש מוכרחה, (ותאמינו לי שאנחנו יודעים להבחין.... ) היא כזו שפחות אפשר לסמוך עליה, וכאשר נרצה לקדם עובדת, היא ממש לא תיהיה הראשונה בתור, לפעמים נראה שעובדת מסורה, שתמיד מגיעה ובזמן, עובדת ברציפות, ולא מבזבזת זמן היא "פראיירית" אבל תדעו שזה לא נכון, היא לא פרייארית, היא חכמה ורואה את הנולד, אני רגועה יותר ביחס לעובדת כזו וישחרר לה הרבה יותר, הרווח כולו שלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני עובדת יחידה שאם לא אגיע-המקום יהיה סגור
החסרתי במהלך 4 שנים- שלושה ימים.
יומיים שאחי התחתן ויום שהיה לנו ברית לאחיין.

חוץ מ2 חופשות לידה כמובן
זה כולל את החופש הגדול?
ערבי חג (שריפת חמץ למשל...)
תשעה באב? פורים?
נשמע לי מופקע.........
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
תרשו לי להשבית רגע את השמחה...
בתור מעסיקה, ההסתכלות על מי שלוקחת חופש כי עברו חודשיים והיא עדיין לא לקחה, ולא כי היא ממש מוכרחה, (ותאמינו לי שאנחנו יודעים להבחין.... ) היא כזו שפחות אפשר לסמוך עליה, וכאשר נרצה לקדם עובדת, היא ממש לא תיהיה הראשונה בתור, לפעמים נראה שעובדת מסורה, שתמיד מגיעה ובזמן, עובדת ברציפות, ולא מבזבזת זמן היא "פראיירית" אבל תדעו שזה לא נכון, היא לא פרייארית, היא חכמה ורואה את הנולד, אני רגועה יותר ביחס לעובדת כזו וישחרר לה הרבה יותר, הרווח כולו שלה!
היינו מבינים גם אם זה בכתב קטן
לענייננו
הלוואי שהמעסיקים היו מעריכים את זה שלא לוקחים חופש ומשתגעים להגיע בזמן
אני מזמן למדתי לשחרר כשצריכה
מנסיון זה פרייריות לשמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תרשו לי להשבית רגע את השמחה...
בתור מעסיקה, ההסתכלות על מי שלוקחת חופש כי עברו חודשיים והיא עדיין לא לקחה, ולא כי היא ממש מוכרחה, (ותאמינו לי שאנחנו יודעים להבחין.... ) היא כזו שפחות אפשר לסמוך עליה, וכאשר נרצה לקדם עובדת, היא ממש לא תיהיה הראשונה בתור, לפעמים נראה שעובדת מסורה, שתמיד מגיעה ובזמן, עובדת ברציפות, ולא מבזבזת זמן היא "פראיירית" אבל תדעו שזה לא נכון, היא לא פרייארית, היא חכמה ורואה את הנולד, אני רגועה יותר ביחס לעובדת כזו וישחרר לה הרבה יותר, הרווח כולו שלה!
ההסתכלות הזו על ניצול ימי חופשה כ"ניצול" היא הסתכלות של מעסיקים בדור ה"Y" ולא הדור הנוכחי.
העובדים של היום הם לא העובדים הכפופים למרותו של הבוס, שאומרים תודה על הזכות לעבוד תחתיו ומחכים בדחילו ורחימו להעלאת שכר.
העובדים של היום יודעים לבקש את מה שמגיע להם, ויודעים גם לחפש מקום אחר כשלא מקבלים את מה שרוצים.
הם יודעים גם לקחת חופש (על חשבונם) בלי להתנצל.
הם יודעים את התועלת שהם נותנים למעסיק, ולא מסתכלים עליו כמושיע.

כותבת את זה דוקא כעובדת מדור הY, שהצטברו לי כבר יותר מ90 ימי מחלה! וכמעט לא יוצאות לחפושות.
אבל אילו עובדי ההווה והעתיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
היינו מבינים גם אם זה בכתב קטן
לענייננו
הלוואי שהמעסיקים היו מעריכים את זה שלא לוקחים חופש ומשתגעים להגיע בזמן
אני מזמן למדתי לשחרר כשצריכה
מנסיון זה פרייריות לשמה
מצטערת, הכתב הזה היה כנראה ברירת המחדל ולא שמתי לב,
לעניינך, כשיקדמו עובדת אחרת במשרד ולא אותך, תבדקי אם זו לא הסיבה
לא משנה באיזה דור אנחנו, מעסיקים צריכים יציבות, עובדת שנותנת להם את זה היא מוערכת ועדיפה בעיניהם, מזו שאין להם מושג מתי תצטרך להשתחרר... גם אם הם לא אומרים או מראים את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מצטערת, הכתב הזה היה כנראה ברירת המחדל ולא שמתי לב,
לעניינך, כשיקדמו עובדת אחרת במשרד ולא אותך, תבדקי אם זו לא הסיבה
לא משנה באיזה דור אנחנו, מעסיקים צריכים יציבות, עובדת שנותנת להם את זה היא מוערכת ועדיפה בעיניהם, מזו שאין להם מושג מתי תצטרך להשתחרר... גם אם הם לא אומרים או מראים את זה
לא בכל מקום יש קידומים בעבודה
וגם לא דיברתי על צורה מוגזמת של חיסורים
אם העובדת טובה וזה לא פוגע בתפוקה כי משלימה/עובדת מהבית לא בגלל זה לא יקדמו אותה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
השיקול שלי להחסיר:
האם גם אם לא אקבל כסף אחסיר עכשיו או לא ?
אגב לגבי חופשה החוק מחייב הודעה מראש למעסיק.
ואל תשוו את עובדי משרד החינוך לעובדים במגזר הפרטי.

 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מצטערת, הכתב הזה היה כנראה ברירת המחדל ולא שמתי לב,
לעניינך, כשיקדמו עובדת אחרת במשרד ולא אותך, תבדקי אם זו לא הסיבה
לא משנה באיזה דור אנחנו, מעסיקים צריכים יציבות, עובדת שנותנת להם את זה היא מוערכת ועדיפה בעיניהם, מזו שאין להם מושג מתי תצטרך להשתחרר... גם אם הם לא אומרים או מראים את זה
אני לא יודעת באיזה תחום את מנהלת צוות, וכמה צעירים נמצאים בצוות שלך.
בהייטק המדד הכמעט יחידי הוא תפוקה.
פחות שמים דגש על הימי חופשה, אם בזמן העבודה העובד פשוט עובד.
נותנים מקום לרעיונות ולחשיבה ייחודיים, פחות לותק של מספר שנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
פותחת האשכול לא גילתה לנו באיזה תחום היא עובדת וכל אחד פה עונה לה מנקודת מבטו ולפי מקום עבודתו, לא כולם עובדים בהייטק, לא כולם עובדי הוראה, מאד משנה הגודל של המשרד, כמות העובדים וכו׳ כך שלא תיהיה לה תשובה חד משמעית
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה בסדר לבא חולים לעבודה?????
ולהמשיך לעבוד בסביבה גדולה עם המון אנשים?
זה לא מדבק?
לא נראה לי שנבראו סתם ימי מחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
ההסתכלות הזו על ניצול ימי חופשה כ"ניצול" היא הסתכלות של מעסיקים בדור ה"Y" ולא הדור הנוכחי.
העובדים של היום הם לא העובדים הכפופים למרותו של הבוס, שאומרים תודה על הזכות לעבוד תחתיו ומחכים בדחילו ורחימו להעלאת שכר.
העובדים של היום יודעים לבקש את מה שמגיע להם, ויודעים גם לחפש מקום אחר כשלא מקבלים את מה שרוצים.
הם יודעים גם לקחת חופש (על חשבונם) בלי להתנצל.
הם יודעים את התועלת שהם נותנים למעסיק, ולא מסתכלים עליו כמושיע.

כותבת את זה דוקא כעובדת מדור הY, שהצטברו לי כבר יותר מ90 ימי מחלה! וכמעט לא יוצאות לחפושות.
אבל אילו עובדי ההווה והעתיד.
ברגע שהשוק הוא שוק של מעסיקים ולא שוק של עובדים, לא משנה מאיזה דור אנחנו, כולם מיישרים קו ולא רוצים לבלוט לרעה. וכן, להחסיר בתדירות שבולטת מעל הנורמה במקום העבודה האינדיבידואלי, זה לבלוט לרעה.
חוץ מטלנטים יוצאי דופן, שמה שהם לא יעשו לא ירצו שהם ילכו.

ודווקא בהייטק, שהלוז"ים סגורים רבעון קדימה לפחות, וצריך להודיע על חופשה מתוכננת כמה חודשים מראש, הרבה יותר קשה להחסיר בספונטניות, כי כל אחד תלוי בשני.
אם אני אצור פער של כמה ימים, זה יכול לגרור תגובת דומינו.
אמנם מנהל טוב ומנוסה אמור להכין לו"ז גמיש עם בקאפים, כדי שמחלה של אחד לא תעצור את כולם.
אבל כידוע לא כל מנהל יודע לעשות את זה, ולתת לעובד הרגשה שזה לגמרי בסדר לקחת מחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אם בחופשת לידה העסק המשיך לפעול, אין סיבה לחשוב שיום או יומיים חופשה מידי פעם יקריסו אותו.
העסק המשיך לפעול כי חפפתי במשך כמה שבועות מישהי שתחליף אותי :)
ואני לא עצמאית, והעסק לא יכול לפעול לבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תרשו לי להשבית רגע את השמחה...
בתור מעסיקה, ההסתכלות על מי שלוקחת חופש כי עברו חודשיים והיא עדיין לא לקחה, ולא כי היא ממש מוכרחה, (ותאמינו לי שאנחנו יודעים להבחין.... ) היא כזו שפחות אפשר לסמוך עליה, וכאשר נרצה לקדם עובדת, היא ממש לא תיהיה הראשונה בתור, לפעמים נראה שעובדת מסורה, שתמיד מגיעה ובזמן, עובדת ברציפות, ולא מבזבזת זמן היא "פראיירית" אבל תדעו שזה לא נכון, היא לא פרייארית, היא חכמה ורואה את הנולד, אני רגועה יותר ביחס לעובדת כזו וישחרר לה הרבה יותר, הרווח כולו שלה!
את מאה אחוז צודקת!
אבל היה ניתן לוותר על הפונט הענקי, זה מובן גם בלעדיו....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה