דרוש מידע כסיסת ציפורניים - איך נגמלים מזה?

[מיהו]

בגיל די צעיר התרגלתי לא לכסוס בשבת
ואני לא מצליחה כבר שנים להעתיק את המודל הזה לשאר ימות השבוע
במוצ"ש זה מתנקם
כנראה זה כמו שמעשנים מתרגלים לא לעשן בשבת

 

[Ravid.G]

אפשר להפסיק, אבל מדובר בשינוי מחשבתי / קריאה של דברים שיעזרו ...
אם באמת רוצים - מפסיקים. בציפורניים אין חומר ממכר - בשונה מסיגריות...

גם הרגל אפשר לשנות, אבל שוב - צריך כוח רצון ואולי אפילו להשתמש ב'קנסות'.
על כל כסיסה - לצאת לריצה של חצי שעה לפחות או משהו בסגנון
(בכוונה לקחתי את זה למקום של קנס גשמי ולא רוחני כי אין כזה דבר קנס רוחני - הכל שכר )

הצלחות!

 

[החכמה צודקת]

בציפורניים אין חומר ממכר - בשונה מסיגריות...

יש דברים נוספים ממכרים בלי חומר אמיתי.

 

[מדוד ושקול]

אא להפסיק - זה לא משהו שעושים במודע

אפשר להפסיק, צריך לעשות את שיטת הצעדים לגמילה, זה מאד קשה אבל זה אפשרי צריך להתפקס על זה וזה עובד, מנסיון

 

[ר.ב.ב.ש]

לא ידעתי שיש לזה קשר למשהו ריגשי,
יש לי אח שבמשך שנים היה כוסס
ומריחת מרה עזרה לו מאד.

הוא היה שם בכמות יחסית נדיבה, ויודע לא לאכול עם הידים באותה תקופה
אחרי חודש זה עבר.

 

[החכמה צודקת]

אפשר להפסיק, צריך לעשות את שיטת הצעדים לגמילה, זה מאד קשה אבל זה אפשרי צריך להתפקס על זה וזה עובד, מנסיון

זה קשה, כמו כל גמילה
ולכאורה זה אפשרי כמו כל גמילה

 

[emma]

עצה לנשים:
לשים לק (אפילו שקוף)
זה די מגעיל לכסוס אותו
ופתרנו את הבעיה...

 

[מיהו]

מה זה שיטת הצעדים לגמילה?

 

[מדוד ושקול]

מה זה שיטת הצעדים לגמילה?

לא על רגל אחת...
אבל הרעיון הוא פיתוח מודעות, מציאת גורם/דפוס התנהגות, ובכמה שלבים להפטר מזה.

 

[Anunimus]

מסכימה שזה נובע הרבה פעמים ממשהו רגשי (לאו דווקא טראומה, אלא לחץ נפשי וכו' והכסיסה מפיגה את המתח).
בכל אופן, מציעה נקודה אחרת למחשבה.
מניסיון- כססתי מאז שאני זוכרת את עצמי עד גיל 20 בצורה הכי חריפה שאפשר. לא משאירה טיפת ציפורן והרבה פעמים היה כואב לי כי כססתי מעבר למקום החיבור של הציפורן...
אמא שלי הייתה מבטיחה לי מתנות שוות אם אפסיק, ה'מרה' (החומר ששמים על הציפורניים שעושה מר בפה) היה אצלי בארון באופן קבוע (באמת זה עזר לי לא לכסוס כשזה היה על הציפורניים כי זה דוחה אבל הייתי מורידה את זה מהר כדי שאוכל לחזור לכסוס), הייתי גם מנסה לגרום לעצמי להפסיק - הכל ללא הצלחה במשך 20 שנה.

מה שעזר אצלי - זה פשוט התערבות עם חברה שגם הייתה כוססת ושתינו רצינו להפסיק.
התחרות עזרה מאוד וכל פעם כשבאתי לכסוס נזכרתי בזה כי עשינו מזה עניין.
התערבנו שעד תאריך מסוים אנחנו בודקות למי יש את הציפורניים הכי ארוכות ומי שמפסידה חייבת למנצחת משהו שהמנצחת ביקשה מראש. (לא כסף או משהו כזה, דברים בין חברות)
ועשינו את זה כמה פעמים, כל פעם היה דד ליין מסוים ובאמת אצלי זה ממש עזר וכבר לא חזרתי לכסוס מאז (עבר המון זמן) וגם לא מרגישה צורך כזה כי זה גרם לי להיפטר מההרגל בתקופה שבה לא כססתי בגלל התחרות.
אני כמעט בטוחה שאצל חברה שלי זה בסוף לא עזר (תמיד אני ניצחתי ) והיא עד היום כוססת. ויש לציין שזה היה הרעיון שלה.

כן יכולה לומר שתקופה הייתי כוססת מסביב לציפורן כדי לא לכסוס את הציפורן עצמה אך מצד שני זה היה עונה על הצורך של ההתמכרות.. אבל לאט לאט גם הפסקתי עם זה.

בקיצור, אפשר לנסות גם כאלה דברים.
בהצלחה.

 

[יהודיה נחמדה]

שמעתי על איזה חומר שמורחים על הצפרניים בבוקר ובערב והם נהיות בטעם מר ודוחה
לא מניסיון

מרה

 

[טיים ליין]

מסכימה שזה נובע הרבה פעמים ממשהו רגשי (לאו דווקא טראומה, אלא לחץ נפשי וכו' והכסיסה מפיגה את המתח).
בכל אופן, מציעה נקודה אחרת למחשבה.
מניסיון- כססתי מאז שאני זוכרת את עצמי עד גיל 20 בצורה הכי חריפה שאפשר. לא משאירה טיפת ציפורן והרבה פעמים היה כואב לי כי כססתי מעבר למקום החיבור של הציפורן...
אמא שלי הייתה מבטיחה לי מתנות שוות אם אפסיק, ה'מרה' (החומר ששמים על הציפורניים שעושה מר בפה) היה אצלי בארון באופן קבוע (באמת זה עזר לי לא לכסוס כשזה היה על הציפורניים כי זה דוחה אבל הייתי מורידה את זה מהר כדי שאוכל לחזור לכסוס), הייתי גם מנסה לגרום לעצמי להפסיק - הכל ללא הצלחה במשך 20 שנה.

מה שעזר אצלי - זה פשוט התערבות עם חברה שגם הייתה כוססת ושתינו רצינו להפסיק.
התחרות עזרה מאוד וכל פעם כשבאתי לכסוס נזכרתי בזה כי עשינו מזה עניין.
התערבנו שעד תאריך מסוים אנחנו בודקות למי יש את הציפורניים הכי ארוכות ומי שמפסידה חייבת למנצחת משהו שהמנצחת ביקשה מראש. (לא כסף או משהו כזה, דברים בין חברות)
ועשינו את זה כמה פעמים, כל פעם היה דד ליין מסוים ובאמת אצלי זה ממש עזר וכבר לא חזרתי לכסוס מאז (עבר המון זמן) וגם לא מרגישה צורך כזה כי זה גרם לי להיפטר מההרגל בתקופה שבה לא כססתי בגלל התחרות.
אני כמעט בטוחה שאצל חברה שלי זה בסוף לא עזר (תמיד אני ניצחתי ) והיא עד היום כוססת. ויש לציין שזה היה הרעיון שלה.

כן יכולה לומר שתקופה הייתי כוססת מסביב לציפורן כדי לא לכסוס את הציפורן עצמה אך מצד שני זה היה עונה על הצורך של ההתמכרות.. אבל לאט לאט גם הפסקתי עם זה.

בקיצור, אפשר לנסות גם כאלה דברים.
בהצלחה.

מי רוצה לעשות איתי תחרות????????

 

[צור1]

לפי מה שכתוב על הבקבוקון זה מר בצורה מחרידה

אני דווקא אהבתי את זה..

 

[RacheliArt]

לא מתאים לכולם
אבל קרובת משפחתי שכססה שניםםםם
פשוט עשתה לק ג'ל וכבר שנתיים שאין יותר כסיסות.

 

[מדוד ושקול]

לא מתאים לכולם
אבל קרובת משפחתי שכססה שניםםםם
פשוט עשתה לק ג'ל וכבר שנתיים שאין יותר כסיסות.

בהחלט יכולה להיות סיבה להיתר מרב

 

[י.נועה]

בגיל די צעיר התרגלתי לא לכסוס בשבת
ואני לא מצליחה כבר שנים להעתיק את המודל הזה לשאר ימות השבוע
במוצ"ש זה מתנקם
כנראה זה כמו שמעשנים מתרגלים לא לעשן בשבת

אני איתך, בקילוף שפתיים...
ואי זה קשהה. גם אני התרגלתי בשבת לא להעיז וב"ה מצליחה אבל על המוצש"ק מחכה לי עבודה ואני לא מסוגלתת בלי.
אני יודעת שאצלי זה כי אני טיפוס לחוץ וזה "מרגיע" או "מעסיק" אותי

 

[תודה אבא על הכל!]

מנסיון המרה מאוד דוחה הטעם גם עובר לאוכל

 

[Love Yourself]

לא חושבת שרגשי זו המילה המדויקת כאן באמת
זה עניין של הרגל וכל הרגל נובע מצורך מסוים רגשי או פיזי לנוחות מסויימת
אף אחד מאיתנו לא התרגל ללכת על הידיים נכון? למה? כי זה לא נוח
הכסיסה יכולה לנבוע ממשהו רגשי באותו מידה גם מצורך פיזי - התחושה פשוט נעימה במקום מסוים כמו שיש אנשים שמתופפים עם הרגל או האצבעות מתגרדים וכו... בלי קשר ללחץ או עצבנות אפילו
אני כוססת את העור סביב הצפורניים בצורה כרונית כבר שנים אז כן זה מחמיר בלחץ אבל גם בשעמום או אפילו... רעב
זה קורה גם כשאני שמחה ובכללי בלי שאני שמה לב בכלל!
לאחר בירורים רבים והתייעצויות מסתבר שאצלי זה נובע מבעיה בוויסות התחושתי
אפילו כשהיה לי קוביות ולא יכולתי לכסוס עם השיניים השתמשתי צפורניים
זה לגמרי גמילה-שינוי בחשיבה
אני שמה מרה - דוחה ברמות על צריך מאוד להיזהר עם האוכל
עוזר כל עוד המרה על הצפורניים ואולי כמה ימים אח"כ גם
עוד טריק שעזר לי - לשים שפתון/אודם לא עמיד-אם יש לו טעם דוחה אפילו עדיף ככה פסיכולוגית אני נזהרת יותר במה ואיך אני מכניסה דברים לפה שלא ימרח

 

[Esti Designs]

זה עובר לכל האוכל דוחה ברמותתתת!!!למי שרוצה לאכול רק עם כפפות שבוע - כי זה לא יורד...

גמני כוססת לצערי

מאז שאני בת 4!!!! כבר כמעט 20 שנה!!!!

אא להפסיק - זה לא משהו שעושים במודע

אפשר להפסיק. מנסיון... היית כוססת שניםם עד שהתחלתי לשים מרה. בהתחלה למרות הטעם המחריד המשכתי לכסוס וכמעט להקיא, אבל אח"כ זה ממש השפיע עד שהפסיק לגמרי... (במחשבה שניה גם המשפחה הפחידה אותי כל הזמן שבסוף הצורה של הצפורניים משתנה ואני אתחרט זה...)
אז תנו לעודד פה שכן, גם אחרי שזה נהיה הרגל יש סיכוי להפסיק! בהצלחה!

 

[ניאגרה]

עצה לנשים:
לשים לק (אפילו שקוף)
זה די מגעיל לכסוס אותו
ופתרנו את הבעיה...

לי לא עזר
גם לק ג'ל לא עזר