כללי כרטיסי ביקור

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני עומדת לעצב כרטיסי ביקור בשביל עסק: למנהל ולאיש מכירות
איך זה הולך? הם צריכים להיות זהים לגמרי רק בשינוי פרטים או שצריך להיות שינוי בעיצוב? יש בזה מקובלויות? :confused:
תודה מראש לעונים ויומצוין! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קו עיצובי אחיד.

מעבר לכך, תלוי בדרישות העסק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 534
    • מ
    יזמות להבין מה זה 'עסק'
  • מדויק //
    • בעקבות אשכול זה
    אגב, היזם שם רציני ואכפתי והוא מתנהג בדיוק כמו שצריך שבא ומתייעץ ורוצה ללמוד


    לצערנו רואים מסביבנו אנשים שיש להם איזה רעיון ומחליטים לפתוח עסק
    ולא מבינים שכדי לפתוח עסק לא מספיק הרעיון והמוצר אלא מדובר בשילוב של המון פרמטרים יחד כמו:

    המוצר
    האסטרטגיה
    החלק הפיננסי (תכנית עסקית, מימון, רווח והפסד, תזרים מזומנים, תמחור, מלאי, וכו')
    השיווק
    התנהלות עם הלקוחות
    ניהול עובדים
    וכו' וכו'

    ובכל זאת רואים שאנשים "קופצים למים" או "מתחילים בקטן" (ומסיימים בגדול, של חובות...)


    וזה כל כך כואב , כי הם לא מבינים שום דבר שאתה מסביר להם, והם חושבים אותך כ"פאסימי", ושהכל יהיה טוב - בעזרת השם כמובן
    ואינם מצליחים להבין המורכבות. והבעיה מתחילה בעיקר אחרי שכבר נמצאים בתוך הסיפור , אז הם כבר בשום פנים ואופן לא יסגרו העסק, כי אחרי שנעשה כך וכך כן נצליח, וכל הזמן רק שמים פלסטרים ולא מסתכלים לעובדות בעיניים



    והדבר המעניין הוא שכשלוקחים משכנתא וכדו' אז כן מבינים שכדאי לקחת יועץ כי "אני לא מייבין בזה"
    והאנשים האלו בהחלט צמאים לעצות ורעיונות , אבל לא מבינים שקודם כל צריכים להיות "בעל עסק" ורק אחר כך נחשוב איזה עסק...


    היום יש המון מודעות על השקעות מפוקפקות, וכו' וכו'
    וכמעט שאין מודעות בנושא זה (כן יש המון קורסים לעסקים וזה דבר מבורך אבל הם יש להם מטרה הפוכה שייפתחו כמה שיותר עסקים..., ושלא תבינו לא נכון אני בעד לגמרי מקורסים אלו)


    מכירים כאלו מסביבתכם?!
    הבו עצה הלום
    • תודה
    Reactions: בן מלך 2, מה חובתו בעולמו, אמת מארץ תצמח ומשתמש 1 נוסף4 //
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה חובתו בעולמו
    עם כל הכבוד אבל עדיין יש בעולם הטיה ברורה נגד יזמים ויזמוּת. הרי אני יכול להיות מהמר כפייתי...
  • 540
    • Y
    השראה שיתוף באתר חמוץ ביותר
  • Yummi Weinreb //
    • ידעתם שיש דבר כזה - מפעל לייצור חמוצים?
    אני אף פעם לא ידעתי.
    תקראו לי בורה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי סתם סתומה, איך שמתחשק לכם לא משנה הסדר.
    אני בבורותי עמדתי: חמוצים זה דבר שסבתא כובשת בבית, ככה לאט ובאהבה בתוך צנצנת זכוכית מגניבה כזאת עם מכסה ירוק,
    או לחילופין - חמוצים מייצרים במפעלי ענק כאלה שמריצים סטוקים ענקיים של קופסאות שימורים משימורים שונים.
    לא כך?

    כך חשבתי, ובטעות טראגית כזאת גדלתי כל חיי,
    ועוד הייתי עתידה לגדול ולצמוח עוד עד מאה ועשרים שנה, כשחיי מבוססים על טעות שכזאת.

    עד שבאישון בוקר נעים וצח (טוב, האמת שזה היה ערב קריר וגשום),
    התקשר אליי דוד גלוק ובפיו בשורה:
    "היי יאמי, יש לי מפעל לייצור חמוצים ואני צריך אתר".

    - יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי כמו סתומה.
    - חמוצים, חמוצים. פיקלס, השיב גלוק בעליזות אופיינית.
    - אני חושבת שלא שמעתי טוב. יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי שוב, לא כמו אלא ממש-ממש.

    וכך התברר לי שיש במעלה אדומים מפעל, חמוד ומגניב ומרתק לגמרי,
    שבו אשכרה עומדים אנשים ומייצרים חמוצים, פיקלס, מכל הבא ליד. חריף, חמוץ-מתוק, חמוצים בטעם של פעם, חמוצים סתם סטנדרטיים, מיקסים של ירקות וכל מיני כאלה.
    פעם הבאה שאתם במעלה אדומים, תרימו טלפון לגלוק ותתאמו סיור. זה מגניב, תזכרו אני המלצתי.

    בקיצור - (שימו לב למה הכנסתי את עצמי: כאן בעצם הבטחתי לקצר. אהיייי!! מה עשיתי לעצמי, למה אני מבטיחה דברים שאין בכוחות נפשי לקיים?!)
    בקיצור,
    השלב הראשון של האתר היה להיפגש, ולדבר על מה אנחנו רוצים לעשות.
    מה צריך להיות באתר הזה? מה צריך לא להיות? מה המטרה של האתר?
    כל המידע הרגיל שצריך לדעת בשביל לעשות איפיון נכון.

    עכשיו צ'מעו קטע מגניב.
    במהלך השיחה, אני שואלת את גלוק את שאלת השאלות,
    השאלה הקריטית,
    החיונית ביותר,
    הדרמטית,
    ההיסטרית:
    למה בכלל אתה צריך אתר?
    שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה. אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי ביום קייצי שכזה ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?
    כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
    מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה. מה אנחנו מנסים בעצם להשיג?

    בדרך כלל אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
    “אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית”
    “אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה”
    “אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי”.
    הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה! תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!

    הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
    הוא גיחך קצת,
    ואז אמר:
    ת’אמת?
    אני בכלל לא צריך אתר.
    אני מסתדר יופי בלי זה.
    הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי,
    הכל טוב.

    נו????
    עיניי יוצאות מחוריהן,
    אז מה אתה משגע לי ת’שכל?
    קח את הכסף, קח ת’בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר???
    ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
    פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר. ואני עסק שמכבד את עצמי.
    ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה,
    ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור,
    ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר,
    ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
    אני צריך אתר.
    כי עסק ב2025 צריך שיהיה לו אתר.

    טרילילייי. הוא קנה אותי, חד וקנה. יאייי! עסק שמכבד את עצמו צריך אתר!!! שמעתם את זה, אנשים טובים והגונים? שמעתם??
    הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
    אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה,
    הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו,
    כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.


    בקיצור,
    הנה הנה, אנחנו מתקדמים! אנחנו אוחזים כבר בשלב השני!!!
    השלב השני היה האפיון.
    החלטנו שהאתר כולו יהיה בעברית, מכיוון שזוהי השפה של מרבית קהל היעד,
    אבל בגלל שחלק מאוד גדול של הלקוחות שלו אמריקאי ורוצה לראות אזכור לזה שהוא אמריקאי, נכניס גם את כל הכותרות באנגלית, וחוץ מזה גם את טקסט האודות כולו באנגלית ובעברית.
    משוגעת על התוצאה, חושבת שזה יצא פרפקטו.
    להלן הוויירפריים למול עיניכם, שתחזו עיניכם בעבודת המחשבת הזאת.
    וויירפריים.png

    השלב הבא היה כמובן העיצוב,
    שעליו אני לא צריכה בכלל לדבר, מספיק פשוט להראות לכם.
    תראו! תראו איזה יופי!!!
    עיצוב.png

    על הפונט המשוגע הזה אחראית, אגב, הממתגת שלו - חיה אסתר גולדמן האדירה.


    וזהו. והשלב האחרון היה כמובן הפיתוח, וורפדרס פלוס אלמנטור, אפס מוחלט של תוספים כדי שיהיה מהיר ועדכני - כל מה שהיה צריך לקסטם עשיתי בקוד,
    וזהו. ויש לנו אתר.

    אם תלחצו חזק חזק על הלינק הזה, אולי אפילו תזכו לראות אותו.
    טאדה. טאדה.

    תודה, תודה,
    אני אוהבת כשאתם מתלהבים ומחמיאים ומפדבקים ככה בקול, זה ממש גורם לי לעלוז.
    זה אפילו לא מסובך. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגלול קצת למטה, לכתוב שמה בתיבה הזאתי כמה התלהבתם על האתר ואיך שהוא מהמם, וללחוץ "פרסם תגובה". זהו, לא מסובך בכלל.
    וויירפריים.png
    עיצוב.png
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: וארנן לבוקר חסדך, הכל כבר תפוס, שמואל מוניץ ועוד 32 משתמשים35 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספרות בנשמה
    אתר מהמם קצר וקולע כתיבה שכיף לקרוא ✒️
  • 21
    • M
    מידע שימושי אמונות מגבילות-פרק א
  • menajem //
    • מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

    רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

    "זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

    והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

    וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

    אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

    תחשוב על זה:

    כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

    וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

    והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
    המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
    שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

    האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

    אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

    אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

    וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

    הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

    ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

    אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

    השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.
    • תודה
    Reactions: CynicalExplorer1 //
    0 תגובות
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה