כללי כריכה ושער לחוברת

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה דעתכם?
 

קבצים מצורפים

  • דעח שערים ומבוא CS5.jpg
    KB 118.1 · צפיות: 11
  • דעח שערים ומבוא CS52.jpg
    KB 58.9 · צפיות: 13
  • הוסף לסימניות
  • #2
עבודה עדינה ומיוחדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מעולה.
מיוחד מאד, אפילו אפשר לומר - סגנון נדיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יפה, מיוחד ועדין.

האם בכריכה המלבן הוא בכל הגודל, או כמו שזה נראה אצלי - שהוא במרכז הכריכה? אם במרכז - לענ"ד קצת מרחף מידי בחלל, אולי צריך להגדיל קצת או ליצור עוד מסגרת עדינה עוד יותר מסביב - שתתן יותר חיבור לקצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י שחרית;496907:
יפה, מיוחד ועדין.

האם בכריכה המלבן הוא בכל הגודל, או כמו שזה נראה אצלי - שהוא במרכז הכריכה? אם במרכז - לענ"ד קצת מרחף מידי בחלל, אולי צריך להגדיל קצת או ליצור עוד מסגרת עדינה עוד יותר מסביב - שתתן יותר חיבור לקצוות.
בכוונה השארתי הרבה לבן מסביב כדי למשוך את העין למרכז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מבית מדרשו "שלרבינו" - חסר ריווח?
איזה פונט זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מיוחד מאוד ומתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מיוחד, יפיפה, גאוני. מישהו פה טען שאפשר להסתכל על זה כל היום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יפה מאד
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י tkh;496933:
מבית מדרשו "שלרבינו" - חסר ריווח?
איזה פונט זה?
לא חסר רווח. זה בכתיב קדמון, אז היו מצרפים את התחילית 'של' למילה שלאחריה.

הפונט הוא LeBe של מסטרפונט, והוא עיבוד גרוע יחסית לפונט של המעצב גויום לה-בה (כן, גוי) מלפני כ-400 שנה. העיצוב המקורי יפה עוד יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אגב מצאתי תמונה באיכות טובה יחסית של הכריכה שעיצבתי לספר הפעולות. הנה היא.
 

קבצים מצורפים

  • Peulot.jpg
    KB 121.1 · צפיות: 20
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י חיטובים;497076:
לא חסר רווח. זה בכתיב קדמון, אז היו מצרפים את התחילית 'של' למילה שלאחריה.

יותר מדוייק לומר שבתקופות יותר מאוחרות התחילית של- הפכה למילה נפרדת

התחילית שֶׁ מקבילה למילה אשר, והמילים שלנו, שלי, שלכם וכו' משמעותן היא אשר לנו, אשר לי, אשר לכם ולכן "שלרבנו" משמעותו אשר לרבנו.

בתקופה מאוחרת הפכה התחילית שֶלְ למילה עצמאית.
(בכתבי יד תימנים אפילו מתקופות מאוחרות ניתן לראות שגם במשניות ובגמרא גרסו שהמילה של אינה מילה בפני עצמה אלא תחילית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י חיטובים;497076:
לא חסר רווח. זה בכתיב קדמון, אז היו מצרפים את התחילית 'של' למילה שלאחריה.
דוגמא לדבר י"ג להדליק נר שלחנוכה
אבל א"כ לכאורה צ"ל מבית המדרש שלרבינו ולא מבית מדרשו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י אברהם;497083:
יותר מדוייק לומר שבתקופות יותר מאוחרות התחילית של- הפכה למילה נפרדת

התחילית שֶׁ מקבילה למילה אשר, והמילים שלנו, שלי, שלכם וכו' משמעותן היא אשר לנו, אשר לי, אשר לכם ולכן "שלרבנו" משמעותו אשר לרבנו.

בתקופה מאוחרת הפכה התחילית שֶלְ למילה עצמאית.
(בכתבי יד תימנים אפילו מתקופות מאוחרות ניתן לראות שגם במשניות ובגמרא גרסו שהמילה של אינה מילה בפני עצמה אלא תחילית)

האמת שכבר בקהלת יש בנפרד "בשל אשר יעמול האדם לבקש ולא ימצא", אך בדרך כלל היא צמודה.
גם בכ"י קויפמן של המשניות, שהוא אשכנזי קדום, ה'של' צמודה.

נכתב ע"י tkh;497086:
דוגמא לדבר י"ג להדליק נר שלחנוכה
אבל א"כ לכאורה צ"ל מבית המדרש שלרבינו ולא מבית מדרשו?
לא הבנתי מדוע צ"ל כדבריך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה