כללי כריכה לספר

  • הוסף לסימניות
  • #21
פשוט לתת לו לבכות (לצרוח) עוד 5 דק' ואם צריך אז 10
נכון שזה קשה ומאוד קשה! (ורק להזהר שהשכנים לא יקראו לעובדת הסוציאלית...) אבל בסוף נרדמים!
תשאלו את סבתא שלכם אם לא היתה עושה ככה
אני משתמשת בזה כשאני יודעת שהוא עייף.

(כמובן אם יודעים שהכל בסדר והוא לא רעב או מלוכלך.....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
פשוט לתת לו לבכות (לצרוח) עוד 5 דק' ואם צריך אז 10
נכון שזה קשה ומאוד קשה!

נשמע מוזר!
5 דק' זה ה מ ו ן בשבילי לשמוע את הילדים שלי בוכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י רותי;373239:
פשוט לתת לו לבכות (לצרוח) עוד 5 דק' ואם צריך אז 10
נכון שזה קשה ומאוד קשה! (ורק להזהר שהשכנים לא יקראו לעובדת הסוציאלית...) אבל בסוף נרדמים!
תשאלו את סבתא שלכם אם לא היתה עושה ככה
אני משתמשת בזה כשאני יודעת שהוא עייף.

(כמובן אם יודעים שהכל בסדר והוא לא רעב או מלוכלך.....)

רחמנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י רותי;373239:
פשוט לתת לו לבכות (לצרוח) עוד 5 דק' ואם צריך אז 10
נכון שזה קשה ומאוד קשה! (ורק להזהר שהשכנים לא יקראו לעובדת הסוציאלית...) אבל בסוף נרדמים!
תשאלו את סבתא שלכם אם לא היתה עושה ככה
אני משתמשת בזה כשאני יודעת שהוא עייף.

(כמובן אם יודעים שהכל בסדר והוא לא רעב או מלוכלך.....)

סליחה מראש על המגילה -

ברור שזה "עובד"
התינוק מתייאש מלקבל יחס מאמא שלו שבה הוא תלוי תלות מוחלטת
ובלית ברירה, ומרוב שהוא מותש מהבכי המתמשך - הוא נרדם לבד.
תנסו אתן לצרוח במשך 10 דקות ותראו אם זה לא יתיש אתכן (אבל לצרוח, ומכל הלב, בבכי קורע לב כמו שרק תינוקות רכים יודעים לבכות)
התינוק בשלב כלשהו מתרגל לכך שאמו לא נמצאת שם כשהוא הכי צריך אותה, וכבר לא צריך לצרוח, הוא השלים כבר עם זה שאמא שלו לא תגיע כשהוא קורא לה.

וסתם כך, תינוק שהוא לא רעב או מלוכלך לפעמים צריך יחס, חיבוק, פינוק, חום ואהבה, כמו כל בנאדם.
השיטה הזו גורמת לקהות חושים וחוסר רגישות אצל האם, ותחושת נטישה וחוסר בטחון אצל התינוק.

לעומת זאת, ילדים שנרדמים בחיבוק, על הידיים אם צריך, בנדנוד בעגלה למי שאוהב, בשלב מסויים מגיעים לגיל שהם נרדמים לבד מתוך בשלות שלהם - כן, הם פשוט עושים את זה.

אלו שעות יקרות להעניק אהבה ולעצור רגע את המרוץ של החיים
לתת לילד להרדם מתוך תחושה שהוא אהוב ועטוף, מוגן ויקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שלא תחשבו שאני כתבתי את הספר...:)
אני גם חושבת שהשיטה לא מתאימה לכולם ולכל מצב...

עם כל זה מגיע שלב שהתינוק או הפעוט מתרגלים לזה ש"מרדימים" אותם ולא מסוגלים להרדים את עצמם...
ובגלל שהשינה של כולנו ושלהם אינה רצופה ועם הרבה יקיצות קטנות (שאנחנו לא זוכרים אותם בכלל)
לילדים כאלה יהיה קשה לחזור לישון כי הם לא יודעים איך....
וזה הגורם הראשי בדרכ"כ ללילות הלבנים... (חוץ מרעב, שיניים, טיטול וכו')
לכן צריך ללמד את הילדים להרדם לבד...
וברור שפועלים לפי כללים- שהילד אחרי אמבטיה, אוכל, נישוק, חיבוק וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י Mirik;373289:
שלא תחשבו שאני כתבתי את הספר...:)
אני גם חושבת שהשיטה לא מתאימה לכולם ולכל מצב...

עם כל זה מגיע שלב שהתינוק או הפעוט מתרגלים לזה ש"מרדימים" אותם ולא מסוגלים להרדים את עצמם...
ובגלל שהשינה של כולנו ושלהם אינה רצופה ועם הרבה יקיצות קטנות (שאנחנו לא זוכרים אותם בכלל)
לילדים כאלה יהיה קשה לחזור לישון כי הם לא יודעים איך....
וזה הגורם הראשי בדרכ"כ ללילות הלבנים... (חוץ מרעב, שיניים, טיטול וכו')
לכן צריך ללמד את הילדים להרדם לבד...
וברור שפועלים לפי כללים- שהילד אחרי אמבטיה, אוכל, נישוק, חיבוק וכו'

אני לא יוצאת בכלל נגדך, וזה גם לא גורע מהעיצוב המצויין שלך.

תינוק לא אמור להתרגל לישון לבד, עד שהוא בשל לזה.
תינוק הוא יצור תלותי לחלוטין בתחילת חייו, ואחד הקשיים הגדולים של אמהות בדור שלנו זה - להשלים עם העובדה הזו. רוצים ללמד את הילד "עצמאות" בגיל שמבחינה רגשית הוא לא בשל לה, ולכן זה יוצר אצלו בעיות (שהאמא אפילו לא יודעת עליהן, והן עלולות לצוץ רק בשלב הגמילה, או בגיל ההתבגרות וכד')

אני מדברת מנסיון שלי ושל עוד אמהות. לא מעטות. ויש גם ספרים בנושא.

איפהשהו בסביבות גיל שנתיים-שנתיים וחצי הילד מגיע לבשלות רגשית שמאפשרת לו להרדם בלי אמא. או יותר נכון - עם אמא, אבל בצורת שיר ערש, סיפור, או אולי בכלל עם אבא (כשזה אפשרי ומתאים).
בגיל כזה כש"מלמדים" אותם, הם בעצם כבר מוכנים לזה, וזה פשוט קורה.

ולגבי התעוררות בלילה - יש תינוקות שסובלים מגזים 3 חודשים (אצלי כולם סבלו מזה) אז למה ילד שסובל כאבי בטן צריך לצרוח לבד במיטה? למה הוא לא יכול להעביר את השעות הקשות הללו במקום בטוח, על הידיים של אמא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ומיריק - סליחה שהשתלטתי לך על האשכול, אני מתנצלת :eek:
דרכו לי על יבלת כואבת :(

בכל אופן,
אם זה יעזור לכמה אמהות טריות לקבל באהבה את הבכי של הילדים שלהן,
ולהגביר את החמלה והרכות שלהן כאמהות - והיה זה שכרי.

אם מישהי רוצה להמשיך את הדיון באישי אשמח. שבת שלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ariels - טוב שכתבת מה שכתבת. שלא יהיו פה אימוצים מכלילים של הרעיון (הדי מבהיל) הזה.
תינוקות לא יודעים עדיין לדבר, ופוגע מאד לדמיין סיטואציה כזו שיצור זועק למישהו אהוב ושהוא סומך עליו: כואבת לי הבטן, כואבות לי האזניים, אנא - תנוחת השכיבה הכי לא מוצלחת בשבילי עכשיו, יש לי אוויר תקוע בבטן, ו - דממת אלחוט...
אני לא בעד ילדים שישנים עם ההורים במיטה, למרות שזה כנראה אינדבדואלי ויש ילדים שמתקשים ביותר להרדם, עדיין יש בזה גם משהו שנוח להורים, בעיקר לאמא, ואח"כ די מצטערים על ההרגל הזה...
אבל חמש דקות זה פשוט מוגזם.
אולי באמת מענין לפתוח אשכול באישה את רעותה - מה זה נקרא 'לפנק מדי' תינוק בגילאים האלו?
זה לא בדיוק הזמן הכי מתאים לענין?
חוץ מזה, מי החליט מה זה פינוק? אולי 'על הידיים' זה צורך?
דעת האמהות כולן מסקרנת אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מה זה נקרא 'לפנק מדי' תינוק בגילאים האלו?
זה לא בדיוק הזמן הכי מתאים לענין?
חוץ מזה, מי החליט מה זה פינוק? אולי 'על הידיים' זה צורך?

לדעתי עד גיל חצי שנה+
אין בכלל מושג של פינוק.
הילד הוא תלותי וחייבים לתת לו ה כ ל כדי שיגדל ויתפתח טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י Mirik;373289:
אני גם חושבת שהשיטה לא מתאימה לכולם ולכל מצב...

עם כל זה מגיע שלב שהתינוק או הפעוט מתרגלים לזה ש"מרדימים" אותם ולא מסוגלים להרדים את עצמם...
ובגלל שהשינה של כולנו ושלהם אינה רצופה ועם הרבה יקיצות קטנות (שאנחנו לא זוכרים אותם בכלל)
לילדים כאלה יהיה קשה לחזור לישון כי הם לא יודעים איך....
וזה הגורם הראשי בדרכ"כ ללילות הלבנים... (חוץ מרעב, שיניים, טיטול וכו')
לכן צריך ללמד את הילדים להרדם לבד...
וברור שפועלים לפי כללים- שהילד אחרי אמבטיה, אוכל, נישוק, חיבוק וכו'

Mirik מסכימה עם כל מילה שלך
ושלא תזמינו לי את הרווחה
אני לא עושה את זה כל יום רק שכאני יודעת שאין לו כלום ושהוא מאוד עייף
ולפעמים שכתינוקים (לא רק) מאוד עיפים הם כבר לא יודעים מה הם רוצים מעצמם.
והילדים שלי מקבלים ב"ה הרבה חיבוקים נשיקות ואהבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י ariels;373307:
ולגבי התעוררות בלילה - יש תינוקות שסובלים מגזים 3 חודשים (אצלי כולם סבלו מזה) אז למה ילד שסובל כאבי בטן צריך לצרוח לבד במיטה? למה הוא לא יכול להעביר את השעות הקשות הללו במקום בטוח, על הידיים של אמא?


התכוונתי לילד בגיל שנה וחצי
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני מסכימה איתך שילד בן שנה וחצי זה לא ילד בן 3 חודשים.
ומכירה את ההתקפי בכי האלו מרוב עייפות.
זה משנה מאוד את התמונה של מה שכתבת, ובגדול המצדדים בשיטת החמש דקות לא מדברים על ילד בן שנה וחצי, אלא על תינוקות קטנים ש"צריך להקנות להם הרגלים" ו"לחנך אותם לעצמאות" (לשאר הרעיונות המזעזעים על חיזוק הריאות וכד' אני בכלל לא מתייחסת)

מצד שני, גם על ילד בגיל כזה אני חושבת שעדיף בהרבה לנסות להיות איתו כשקשה לו, ולהרגיע אותו (לפעמים זה מצליח, ולפעמים הם באמת בוכים עד שנרדמים, אבל אני משוכנעת שעדיף לבכות כשאמא לידו מאשר כשהיא בחדר אחר מנסה להתעלם מהבכי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ו... בקשר לעצה, עוד אזהרה: תלוי מאד מי השכנים שלכם!
וכבר הכרתי שני מקרים, ירושלמים ובני ברקים, שניסו בייאושם את השיטה של 'צרח זאת בעצמך',
והשכנים הזמינו משטרה...
אז, ראו הזהרתם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני תוהה אם הודעתי תחשב כהקפצה, אם לאו.. ובכל זאת אני לא יכולה להתאפק..

קודם כל, להבא: כשנושא נהיה קצת מעניין, תעשו טובה ותשנו את הקידומת ל'אקשן' או משהו בסגנון, הייתי בטוחה שהדיון כאן הוא על פרפרותם ואי פרפרותם של הסחלבים...:)

ולעניינינו, השיטה הזו מצוינת לנשים עובדות, עסוקות (וקצת חסרות רגישות, לדעתי) היא נותנת גב חזק, מבוססת על שיטות ומחקרים ושאר ירקות, כשבעצם יסודה באטימת אוזניים מכוונת של האם לפנייתו של העולל.
מחקר שנעשה פעם הוכיח כי תינוקות שגדלו בבתי יתומים, במוסד וכדו' בכו הרבה פחות, אם בכלל. למה? הם בכו, ובכו, ושוב בכו, ראו שזה לא עוזר... וזהו. מפחיד! ככה אתם רוצים לעשות לילדים שלכם? :eek:

עד כאן דעתי, ושוב סליחה על ההקפצה, אבל הייתי חייבת להוציא את זה החוצה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה