כתיבה ממוספרת…

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לקהילה המכובדת,
אני חדשה כאן, נעים מאוד!

אני כותבת כמעט מאז ומעולם על כל נושא שזז.. (אפילו על מקק, אולי בהזדמנות אעלה)
עד היום כתבתי בעיקר לעצמי וגם קצת לסביבה הקרובה שלי.. ופרסמתי בצורה דיגיטלית.

לא יצא לי לכתוב ספרים, סיפורים או טורים שמקבעים אותך למסגרת של מילים וכו'

ולשאלתי (טאדם) - - -
כיצד כותבים סיפור, או כל דבר אחר, ומצמצמים שיתאים לאורך מסוים (פחות או יותר, אנחנו לא מרובעים, כן?) ועדיין שומרים על התוכן והיופי, מעבר למשחק של מרווח בין שורות וכאלה?

נניח ואני כותבת סיפור בן כמה פרקים, איך אני שומרת על אורך תואם והגיוני של כל הפרקים מבחינת מספר עמודים לפרק (פחות או יותר, כנ"ל)?

יש כללים מסוימים או שפשוט עובדים קשה עד שמקבלים את המיומנות: מוחקים, מצמצמים, מרחיבים, מנפחים ועל זה הדרך?

מצפה לתשובה מקצועית
תודה!!!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא יודע אם יהיה כאן מי שישיב לשאלה כזו, אבל נראה לי שאם תתחילי להנות אותנו, לא נחסיר ממך את ביקורתנו, וננסה יחד לראות איך לקצר, זה שאלה שאני גם שואל את עצמי, @אבימי אוהב לחתוך לי בבשר החי, אבל נמתין לזקני השבט אבל אולי יש להם דברים יותר מחכימים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה!
לא יודעת אם תמיד זה לקצר, לפעמים אולי גם להאריך…
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי,
הענין הוא להתחיל לשים לב למספר המילים תמיד.
בכל פעם שכותבים קטע, בודקים כמה הוא לקח ומה הצלחנו להכניס בו בעצם.
עם הזמן זה הופך אוטומטי: את קולטת את העניין ומסוגלת לאמוד.
כך, כשאת יודעת שעלייך לכתוב סיפור בן 500 מילה, את מתכננת סיפור בהתאם, (במספר מילים לא גדול לדוגמא- בלי התרחשויות רבות או מורכבות מידי), ותוך כדי כתיבת הקטע את מרגישה היכן עלייך לקצר או להאריך.
כמובן שבסוף יתכנו קיצורים או הארכות, אבל זו מיומנות, שככל שעובדים עליה- עובדת
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כך, כשאת יודעת שעלייך לכתוב סיפור בן 500 מילה, את מתכננת סיפור בהתאם, (במספר מילים לא גדול לדוגמא- בלי התרחשויות רבות או מורכבות מידי), ותוך כדי כתיבת הקטע את מרגישה היכן עלייך לקצר או להאריך.
הבעיה שבדרך כלל האריכות הקיצור לא מתוכננים אלא נכנסים לאיזו התפייטות או תיאור של איזה סצנה ומתאהבים בה, ואחר כך לכי תמחקי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אם ההתעמקות בסצנה חשובה למהלך הסיפור- אז לגיטימי. אבל אם זו סתם התלהבות והארכת קטע שלא הכרחי לגוף העלילה, זה הזמן לשלוט בעצמנו ולהתפרק על מסמך אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ברוכה הבאה.

לגבי סיפור עם פרקים רבים, אפשר לכתוב קודם כל את כולו ואז לחלק לפרקים שווים (אם אין עניין שכל פרק יסתיים במתח או בפרט מסויים דווקא).

לגבי סיפורים בודדים... כמו שכבר כתבו, זה בא עם ההרגל. כמדומני שזה אחד הדברים שמתרגלים אליו די מהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
(אפילו על מקק, אולי בהזדמנות אעלה)


מה עם המקק באמת?


חיפשתי את האשכול הזה, שטבע מתחת ערימת אשכולות ניקוד...

בעניין הנושא הנידון,
מעשה בסיפור הראשון בחיים שכתבתי לעיתון "אמיתי".

הם ביקשו סיפור של 450 מילה.
כתבתי להם סיפור של 800 והרגשתי מלך התותחים. הבאתי לכם כמעט כפול ממה שרציתם! אין כמוני!

רק כשראיתי בעיתון שנכנסו מתוכן רק 450 מילה, על הקשקש, הבנתי את הטעות שלי.

ומאז ב"ה טפו טפו, המצב רק החמיר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
בהקשר לזה יש לי משפט : "אל תגעו לי בכנפיים".. וואלה אפשר לעשות מזה סטיקר..

לא אוהבת שמוסיפים או מקצצים לי .. זה מרגיש שהיצירה כבר לא שלי..
כולה פעם אחת התנסיתי, שהוסיפו לי כמה מילים, וזה היה ממש מעצבן…
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אתה יורד לשתות מים באמצע הלילה. פתאום אתה קופא. רגל אחת נשארת תלויה באוויר, מפחד להנחית אותה חזרה, שמא הוא יברח.

שניכם מביטים אחד בעיני השני במשטמה.
משחקים אותה קשוחים, מחכים לרגע שהשני ינוצח וישפיל מבט.

לבסוף, אין לך ברירה, אתה מזנק בעדינות (יש חיה כזאת) להביא מטאטא תוך כדי שמירה על קשר עין, שלפחות תדע לאן ברח אם יברח. מוחץ אותו לפנל עשרים פעם, לאחר מכן מוודא הריגה שלוש פעמים נוספות, מוציא עליו את אימתך וזעמך הרב, אוסף את הגוויה ליעה בידיים רועדות ומשליך לפח.

אחר, מנער את השקית היטב, שיפול לתחתית הערימה, שלא תפגוש אותו מחר בבוקר כשתזרוק את כוס הקפה לפח.
תנצב"ה, מקק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אתה יורד לשתות מים באמצע הלילה. פתאום אתה קופא. רגל אחת נשארת תלויה באוויר, מפחד להנחית אותה חזרה, שמא הוא יברח.

שניכם מביטים אחד בעיני השני במשטמה.
משחקים אותה קשוחים, מחכים לרגע שהשני ינוצח וישפיל מבט.

לבסוף, אין לך ברירה, אתה מזנק בעדינות (יש חיה כזאת) להביא מטאטא תוך כדי שמירה על קשר עין, שלפחות תדע לאן ברח אם יברח. מוחץ אותו לפנל עשרים פעם, לאחר מכן מוודא הריגה שלוש פעמים נוספות, מוציא עליו את אימתך וזעמך הרב, אוסף את הגוויה ליעה בידיים רועדות ומשליך לפח.

אחר, מנער את השקית היטב, שיפול לתחתית הערימה, שלא תפגוש אותו מחר בבוקר כשתזרוק את כוס הקפה לפח.
תנצב"ה, מקק.

מעולה!
רק חבל שידעתי מראש שהקטע הוא על מקק.
ההנאה גדולה יותר כמו שנכתב מלכתחילה, שבקטעים הראשונים עדיין לא יודעים על מי מדובר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מעולה!
רק חבל שידעתי מראש שהקטע הוא על מקק.
ההנאה גדולה יותר כמו שנכתב מלכתחילה, שבקטעים הראשונים עדיין לא יודעים על מי מדובר...

לכן העליתי כאן בתגובות ולא פתחתי נושא חדש.. מה גם שזה לא נושא שאפשר לשבת עליו עם כוס קפה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ראיתי שדיברו כאן על מקקים.
נזכרתי במה שכתב בערב פסח אחד מהכותבים הוותיקים (הכל יחסי), שכבר זמן רב לא זכינו להינות מאור כתיבתו הצחה, ה"ה מיודענו ר' @כתב ומכתב (זיע"ש - זהרו יפציע עלינו שנית, אמן).
כאן. קראו ותגעל נפשכם. ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה