כללי כתם שבאמצעו נקודות גדולות ומסתיים בנקודות קטנות

  • הוסף לסימניות
  • #1
היה אשכול כזה. עם שאלה איך עושים את הכתם הזה.
מישהו יודע איפה הוא או תשובה לשאלה הזו?
באיזו תוכנה עושים זאת? בפוטושופ או אילוסטרטור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אילוסטרייטר
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וודאי תשאל איך. אבל אני ואילוסטרייטר לא הולכים ביחד.
זכור לי משהו כמו מעבר צבע. ואז משחק בערכים נמוכים עם הפילטר Pixelate / Color Halftone
חכי שהמומחים יבואו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
האם כוונתך למשהו בסגנון הזה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
משהו בסגנון הזה. אבל זה מילוי דוגמא.
אני רוצה ליצור כתם סתמי (לא ריבועי) שייוצר בו מצב כזה שהנקודות הגדולות יהיו באמצע ובשוליים העיגולים ילכו ויקטנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא למשהו כמו זה. בדיוק לזה היא מתכוונת.
(ככה אני הבנתי. ולזה אמרתי מה שאמרתי)
אז איך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה פשוט מאד סט של מברשות...
 

קבצים מצורפים

  • 111.jpg
    KB 127.2 · צפיות: 8
  • הוסף לסימניות
  • #8
תוצאה דומה אני מחפשת. אני לא רוצה שיראו שיש מקטעים החוזרים על עצמם.
מהי דוגמאת הבסיס למברשת שלך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ניסיתי את מה שנתנו כתב, זה עובד יפה.
ליצור צורה (אפשר קו עבה עם העפרון והרחבה לצורה)
לתת לצורה מעבר משחור ללבן (רגיל או מעברי לפי רצונכם) ולגרור עם כלי המעבר על הצורה ליצירת המעבר בכיוון ובגודל הרצויים.
ואז לתת את האפקט / פילטר: Pixelate / Color Halftone
ניתן לבחור את מספר הפיקסלים הרצוי על מנת לקבוע את גודל העיגולים.

אם המילוי הוא מרקם צבעוני העיגולים יהיו צבעוניים.

מי שרוצה אח"כ לפרק את העיגולים כצורה וקטורית:
לתת בתפריט 0bject- expand - הרחבה. הוא הופך את האוביקט לתמונה ואז live trace.
ניסיתי, לא יוצא עיגולים כ"כ יפים.

מי שיש לו רעיון אחר נשמח להחכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא יוצא עיגולים יפים? ניסית לעגל אותם יותר טוב?
עם הכלי שדיברנו עליו לפני כמה ימים:
Object / Path / Simpifly
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתי לעגל? אחרי העקיבה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

במסגרת השיפוצון מתוכנן ארון ספרים לסלון בעז"ה
אני בשלב בחירת החומרים ונתקעת בכמה נקודות
מצרפת את השרטוט של הארון, הוא כבר אחרי הרבה חשיבה, לא מאמינה שנשנה פה משהו, אבל שיהיה בסיס להבנה
1767053837294.png
בסיס הארון הינו פורמייקה
הדלתות האטומות + המגירות - צבע בתנור בהיר בגוון הפורמייקה בדיוק, או שבסופו של דבר נבצע אותם בפורמייקה גם כן
הבעיה שלי היא איך לבצע את המסגרות לזכוכית, להשראה לקחתי למשל את התמונה הזו מפרוג:
20230326_111554.jpg
אני מנסה להבין מהו הצבע הכהה פה? צבע בתנור כ"כ כהה וכ"כ מבריק? הנגר טוען שלא מכיר כזה צבע? פורמייקה? זה לא נראה לי, פורניר אולי? גם לא רואים פה את החיבורים של הקנטים
מישהו יודע לומר לי?

שאלה שניה
אני רוצה לסייד את הסלון בצבע זהה לפורמייקה הבסיסית
רואה פה בפרוג המלצות על 409T של פורמקס ביחד עם 1549 לקיר
אבל אני יותר מתחברת לצבעים בהירים יותר, 1548, 1541...
יש פורמייקות בגוון דומה לאחד מהם? מישהו מכיר?

שאלה שלישית ששאלתי כבר בנושא הקודם שפתחתי פה, אבל לא קיבלתי תשובה
האם מקובל היום לצבוע את התקרה אותו דבר כמו הקיר? זה מתקבל יפה? או סתם ככה לשים גוון בתקרה?
אם כן - באיזה צבע?
הקבלן טוען שצבע בתקרה חובה שיהיה צבע ייעודי לתקרה דווקא ולא צבע קיר
אבל הבנתי שזה גם גוונים אחרים ומניפות אחרות, וגם הרבה יותר יקר
מה עושים?

תודה רבה רבה מראש על כל תגובה
הפורום הזה עוזר לי ממש
שמחה להצטרף להיות חלק ממנו
ב"ה

פחדים בתחפושת

הפחדים הגדולים שלנו – אלה עם הכובעים השחורים והכותרות המבהילות,
כבר הבינו שאם הם ייכנסו ככה בדלת הראשית, נברח להם מהחלון.
אז הם התחילו להתחפש.

פתאום זה לא "מה אם יפלו טילים?", אלא,
"מה אם בדיוק ייגמר הטישו כשאני בממ"ד?"
לא "האם המלחמה תימשך?", אלא,
"אם נדחה את הטיול השנתי – מתי נספיק לעשות שקופיות?"

והכי מפחיד:
האם אמא באמת תתעקש לשמור את כל השוקולד ל'שעת חירום'?
(וכולנו יודעים שהשעה הזאת מגיעה ברגע שמישהו משאיר כפכף באמצע המסדרון.)

הפחדים הגדולים התעייפו מלהפחיד בגדול,
אז הם התחילו לפחד בקטן.
בקטנות.
בקטנוניות.

שלא ייגמר החלב.
שלא נתקע במעלית בזמן אזעקה.
שלא נצטרך לשחק טאקי עם דודה רבקה עוד פעם.

ובינתיים, אנחנו עסוקים בלהתמודד עם הדרמות הקטנות,
כשהפחד הגדול יושב בצד, שותה תה,
ואומר:
"מצוין. תמשיכו ככה. אני לא צריך להתאמץ בכלל."

אז הנה,
רשימה ארוכה של פחדים קטנים בזמן גדול
(או: למה במלחמה דווקא הפחד הכי מלחיץ הוא שלא יהיה שוקולד…)

• "תפסיקו לשתות מים! אם תהיה הפסקת מים, מה תשתו??"
• "תשתו הרבה מים, שלא נתייבש מהלחץ!"
• "למה קניתם רק 12 חבילות פסטה? מה יקרה אם ניתקע פה חודשיים??"
• "למה קניתם כל כך הרבה פסטה? איפה אני אמורה לשים אותה?! גם אני צריכה חמצן!"
• "אני שומרת את העוגיות לאזעקות. רק לאזעקות!"
• (אחרי ביס חמישי) "טוב, זאת הייתה אזעקה פנימית. של העצבים."
• "אני לא ישנה. אני דרוכה. מישהו צריך להקשיב לחדשות!"
• (שעה אחרי): "מה? הייתה אזעקה? לא שמעתי, הייתי באמצע משבר לאומי, הקוטג’ נגמר במדפים."
• "אם הבית יהיה מבולגן ונצטרך לרדת למקלט, מה יחשבו עלינו השכנים?"
• "בבקשה, רק תסדרו את הסלון! לא אכפת לי מהטילים – אכפת לי מהבלגן!"
• "מי לקח את המטען של הפלאפון? אני שומרת אותו לזמן חירום!"
• (אחרי דקה): "מה זאת אומרת נשאר לך רק 4%? איך לא שמרת אותו לזמן חירום?!"
• "לא לגעת בשום דבר! אני מתעדת את המזווה, שאם תהיה קטסטרופה, נדע בדיוק מה היה!"
• "אל תשבו קרוב לקיר, אולי הוא יתמוטט."
• "תשב צמוד לקיר, מה אתה באמצע החדר?!"
• "אני שומעת את החדשות רק ברקע."
• (בפועל): "שקט כולם! אני מנסה להבין אם אמרו 'יירוט' או 'יריב'!"
• "תורידו ווליום באזעקה, היא מלחיצה את אבא."
• "תעלה ווליום, שלא נפספס עוד אחת!"
• "שמרתי לכם טונה ובמבה לימי חירום."
• (אחרי חמש דקות): "הילדים כבר גמרו הכול...
טוב, נצא למכולת, אבל רק לדברים חשובים,
טונה, במבה, ושוקו. ולחמניות. וחיתול.

ויש את הפחד הכי מוכר מכל,
שלא נצליח להרדים את הקטנים בזמן.

אנחנו משכיבים אותם בעדינות.
מניחים ראש על הכרית, לוחשים שיר ערש,
מסדרים את הדובי בזווית אסטרטגית,
נושמים נשימה של ניצחון,
ואז: אזעקה.

הכול מתחיל מהתחלה.
להרדים. שיר ערש.
"שכחתי לנשק את הדובי."
ואז שוב אזעקה.
בשלב הזה הילדים כבר שואלים אם יש טקס השכבה בהמשכים.

וההורים?
שומרים על קור רוח,
כי אם נבהל גם מזה, מי יכין את הקפה של הבוקר?

והפחדים הקטנים לא עוצרים שם.
יש להם תחפושות נוספות, מתוחכמות הרבה יותר.
הם יודעים להסתנן פנימה דרך הסדקים של העצבים המרוטים.

למשל:
– שאם לא נשתוק בדיוק עכשיו – יהיה פיצוץ (לא חיצוני).
– שאם מישהו שוב יגיד "מה קרה? הכול בסדר", לא נוכל להבטיח שנשיב תשובה רגועה.
– שאם הילד שוב ישאל "יש משהו טעים?" בדיוק כשנגמר הקפה – אולי נצעק עליו בטעות גם אם הוא רק בן ארבע.

ויש גם את הרגע שבו כולנו יודעים:
אין יותר גבול בין רוגע מתוח לבין מתח רגוע.

אנחנו שוטפים כלים כאילו מדובר בנשק להשמדה רגשית.
מנקים את הבית כאילו מישהו הולך להיכנס לבדוק אם טאטאנו מתחת לספה.

ואז, בין כותרת מבהילה למריחת שוקולד חשאית מהמגירה הסודית,
אנחנו נזכרים:
אה, נכון. הפחדים הגדולים שוב התחפשו.
והקטנים, שוב ניצחו אותם בנקודות.

ובינתיים, הפחד הגדול יושב לו בפינה, שותה תה בשקט,
מסתכל על הפאניקה הקטנה שעושה עבודה מעולה,
ואומר לעצמו:
"אני בכלל לא צריך לעבוד קשה.
הם כבר עושים את זה בשבילי."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה