כתמים של אור- סיפור בכמה פרקים.

  • הוסף לסימניות
  • #21
אהבתי מאוד את הסיפור, מוציא מהאווירה הקצת דכאונית של זוגיות ושידוכים וכו'.
רק משהו קטן שמפריע לי אישית - שלפעמים קוראים לילדה תמר ולפעמים תמי.
לטעמי זה צריך להיות עקבי.
אין בעיה שהרופאה/מורה תמיד יקראו לילדה תמר והאחות תמיד תקרא לה תמי, אבל כשהאחות מספרת עליה ופעם משתמשת בשם אחד ופעם בשני, זה קצת מפריע לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אהבתי מאוד את הסיפור, מוציא מהאווירה הקצת דכאונית של זוגיות ושידוכים וכו'.
רק משהו קטן שמפריע לי אישית - שלפעמים קוראים לילדה תמר ולפעמים תמי.
לטעמי זה צריך להיות עקבי.
אין בעיה שהרופאה/מורה תמיד יקראו לילדה תמר והאחות תמיד תקרא לה תמי, אבל כשהאחות מספרת עליה ופעם משתמשת בשם אחד ופעם בשני, זה קצת מפריע לי.
הרופאה קוראת את השם מהמחשב . הסגנית היא אישיות כבודה וחמורת סבר (וחסרת טקט) שמקפידה על שמות מלאים.
כל השאר קוראים לה תמי. הבידול הזה היה מכוון מבחינתי. אבל טוב לשמוע עוד דעות :)
אם אחותה אמרה תמר זו טעות הקלדה שלי :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
  • הוסף לסימניות
  • #24
לזה גם אני מסכימה.
כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק.
מה שהפריע לי שהאחות קוראת לה כל פעם בשם אחר.
כן צודקת.
ראי מה כתבתי בהמשך על שגיאת הקלדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
סיפור יפה, ממש יפה.
הרעיון מצוין- מחלה שמצד אחד היא מחלה
מצד שני היא לא מסוכנת ואין בה שום דבר מזיק (אם הבנתי נכון) חוץ מהפן הרגשי.
גם הפן הרגשי יש בו מאוד מעניין- זה לא משהו ממש דוחה או מכוער, רק מאתגר אבל מאוד מאתגר.

לגבי הפרק הראשון-
יכול להיות שצריך קצת להעלות את רמת השיח של הרופאה.
כי בתחילה חשבתי שהיא מדברת עם בת שלוש...
לנערה בת 14 מתייחסים בצורה יותר בוגרת וגם השיח של הרופאה אמור להיות מכוון אליה, ופחות אל ההורים.
לגבי התגובות של תמר אצל הרופאה, הייתי מחכה שהיא תהיה קצת יותר עצבנית או מדחיקה.
מנסה אולי להתעניין אם בכל זאת זה יכול לעבור או שבכלל לא רוצה לשמוע שהיא מוגדרת כחולה.

הפרק השני מעולה ממש!
מכניס לאווירה ונותן פרטים נוספים על מי זאת בעצם תמי והתגובות שלה למחלה.
רק לא ממש הבנתי ממתי תולים משקפי שמש על הצואר, אבל מה זה משנה...
ייתכן ותגובות מוקצנות, תעשינה טוב יותר לסיפור. ככלות הכל תמי נמצאת בגיל העשרה...

בכללי כדאי אולי להוסיף קצת יותר תיאורים- לדמויות, למקומות, לחפצים, מה לעשות? ככה אנשים אוהבים...

וכמובן-
אני כבר ממש מחכה לפרק השלישי, אז תזדרזי בבקשה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תודה מנוחהלה!
רק לא ממש הבנתי ממתי תולים משקפי שמש על הצואר, אבל מה זה משנה...
כדי שלא יאבדו.
אבל אולי אני קצת מיושנת :).
בכללי כדאי אולי להוסיף קצת יותר תיאורים- לדמויות, למקומות, לחפצים, מה לעשות? ככה אנשים אוהבים...
יש לך דוגמא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
Optical-Children-Glasses-Frame-TR-90-Plastic-Titanium-Unisex-Glasses-Children-Flexible-Protective-Kids-Glasses-SC012.jpg_220x220q90.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
כדי שלא יאבדו.
אבל אולי אני קצת מיושנת :).
נראה לי שמשקפי שמש אפשר להעלות על הראש כשלא משתמשים בהם
ואם זה פחות מתאים בבית יעקב, אפשר אפילו לדחוף לתא בצידי הילקוט.
זה לא משהו שצריך בזמינות מידית, רק כשיוצאים לשמש, לא?

יש לך דוגמא?
בסוף היא הופיעה בפתח הבניין אבל לא לבד אלא ביחד עם המורה שושנה. הסגנית.
התלוותה אליה גבוה וקפדנית, המורה שושנה- הסגנית.

חני ממתינה כ"כ הרבה זמן בחצר בית הספר ולי, הקוראת אין שמץ של מושג איך היא נראית החצר...
כשאני קוראת סיפור, אני רוצה שיתארו לי איך כל דבר נראה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
פרק ג'
ברוך השם שיש כביסה .חושבת אתי תוך כדי מיון בגדים למכונה לבנה. עוד מטלה שלא נגמרת. כזו שמאפשרת לחשוב לבד ובשקט. כזו שיש בה פתרון לכל כתם.
כבר כמה ימים שהיא מנסה ללא הצלחה להגיע אליה. לתמי שלה. בכורתה הנהדרת. לשוחח, לדובב, לנסות להקל עליה ולו במעט.
אבל תמי- לא בבית.כמו שאומר הפתגם. הילדה הפקחית והעליזה שלה ברחה למבצר לא נודע. הקימה מצודה גבוהה ובלתי עבירה מסביבה. בנויה היטב מחומות של שתיקות משובצות במעט מילים.
נראה שלא קל לה במצבה החדש מול החברות והמורות ובעיקר מול השאלות חסרות הטקט מהסביבה כאלו שמעלות באתי גל של כעס שמפתיע אותה בעוצמתו.
אתי מחפשת ומוצאת פינה חמימה במרפסת, עומדת תחת אור השמש הנעימה של אחר הצהריים ומרססת את החולצות הלבנות. אגב שפשוף כתם עקשן שדבק לצווארון היא תרה במחשבתה בפעם המאה אחר מילים מתאימות לשיחה עם תמי . אבל איך? איך תצליח כשכל שאלה אפילו כזו שמבררת מה תרצה לאכול לארוחת הערב נענית בנימה העסקית הצוננת שאמצה הילדה לעצמה?!

"אמא! אפשר לעזור לך?" צצה חני משום מקום ואתי קופצת בבהלה ובטעות מרססת על ידה מסיר כתמים. "כן חומד. סליחה שקפצתי, פשוט נבהלתי" אתי משפשפת את הכתמים הלבנים והצורבים שהחומר יצר על ידה ומורחת על פניה חיוך משומש במצב טוב בשביל ילדת החמד הקטנה שלה.
"בואי מותק. תכניסי למכונה את הבגדים שריססתי וכשתסיימי תקראי לי. יש לי שיחת טלפון חשובה".
חני נענית בהתלהבות למשימה ואתי פונה לכיוון חדרה לבצע את השיחה שנקבעה מראש עם מרפאת העור הפרטית והיקרה להחריד בהרצליה. היא לא מוותרת על התקוה לריפוי למרות הספקות של ד"ר אדירי.

* * *
תמי:
עמדתי מול המראה . מתקרבת ומתרחקת. ממצמצת ופותחת עינים חליפות.
מנסה את המייק אפ החדש שאמא קנתה לי, לפי המלצתה של הרופאה הנחמדה ההיא.
האמת? לא רע. כמעט ולא מורגש. אולי אחרי כמה ימים אתרגל לשגרה הזו של הסוואה יומיומית אני מהרהרת בחמיצות.
אתמול נסענו אבא , אמא ואני למרפאה. כצפוי,הרופא לא נתן הרבה תקוות לריפוי. ועוד יותר כצפוי הוא ביקש לא להילחץ. "הלחץ" הוא אמר במבטא ארגנטינאי מתגלגל "הוא בדרך כלל הטריגר למחלה ולהתפשטות אז כדאי להיות רגועים גברת צעירה". מה יש לומר המלצה מרגיעה ביותר חשבתי לעצמי וגחכתי מבלי משים. למרות שזה לא מצחיק בכלל. הרופא כנראה פירש לא נכון את החיוך שלי ואמר שזו התחלה טובה.
כנראה שנגיע בשבוע הבא לסבב טיפולים ראשון. הכל תלוי בי והם מאחורי בכל החלטה אמר אבא ואמא הנהנה והביטה בי בחיוך קטן קטן. כנראה התעודדה מהגיחוך במרפאה. בכל מקרה, אני צריכה להחליט.
כשפניתי להחזיר את המייק אפ לקופסא הרחק מהישגן של ידיים קטנות, גיליתי את תג המחיר ונשימתי נעתקה. מחיר לגמרי מטורף. מולי חייכו שלש ספרות בשלווה חסרת בושה.
ולמה שתתביישנה, הבושה היא לגמרי שלי. אני חושבת והספרות מעט מטשטשות. אמא שלי הטובה. לא חוסכת במאומה. העיקר שארגיש בנוח. ואני גומלת לה בכלום. בכלום כועס וזועף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נראה שעשית תחקיר מעמיק.
את שולפת את המידע כאילו היה כספר פתוח לפניך.
דבר שנותן אמינות לסיפור.

הערה קטנה.
אם חני היא רק בכיתה א' זה לא מוזר שהאמא נותנת לה להתעסק במסיר כתמים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה