שיר לִבֵּנוּ כַּחֶרֶס יָבַשׁ

[@Simcha]

שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִין
נִקְטְפוּ בְּאִבָּם

אַיֵּה אֲבֵלוּת וְתוּגִין
צִפִּיָּה לְשׁוּבָם


מִשְׁתַּפְּכִים אָנוּ בְּקִינָה וְנֶהִי
מִירוֹן וָאֱהִי


מִסְּבִיבֵנוּ אָבְדוּ הַמִּטַּלְטְלִין
לַחֲמֵנוּ נִשְׁבַּר

סְפִינָתֵנוּ בְּעֹז מְטַלְטְלִין
מִי יִגְבַּר


מִשְׁתַּפְּכִים אָנוּ בְּקִינָה וְנֶהִי
מִירוֹן וָאֱהִי


שֻׁקְּעוּ אֲלָפִים בִּמְצוּלוֹת אֶרֶץ
נַפְשָׁם אָבְדָה

עוֹלָמֵנוּ נִרְעָשׁ גַּעַשׁ בְּמֶרֶץ
מִי הוֹדָה


מִשְׁתַּפְּכִים אָנוּ בְּקִינָה וְנֶהִי
מִירוֹן וָאֱהִי

 

[כנפיים]

מדהים!

 

[קופי 100]

נשמע ממש קינה עתיקה.
תוכל בבקשה להסביר את הכוונה במשפטים הללו?
מִירוֹן וָאֱהִי


מִי הוֹדָה

 

[@Simcha]

השיר בא לבטא ביקורת עדינה על תחושה העולה מכמה טקסטים אליהם נחשפתי במרחבי הרשת והתקשורת, מהם נראה כי עיקר טרגדיית התקופה, הינה חוסר יכולתנו לעלות למירון.
(כמובן שזכותו של כל אדם להצטער גם על כך ואין בדברים משום סתירה, השיר נכתב רק לעורר את תשומת הלב..)

מבנה השיר בנוי באופן כזה שהוא מציג טרגדיה אמיתית וכלל לאומית ועולמית
ולאחר מכן מתאר את תחושות המקוננים על אי יכולתם לעלות למירון

מִשְׁתַּפְּכִים אָנוּ בְּקִינָה וְנֶהִי
מִירוֹן וָאֱהִי

הקינה והנהי שלנו מתומצת לכך שאיננו יכולים להיות במירון (מירון ואהי)

עוֹלָמֵנוּ נִרְעָשׁ גַּעַשׁ בְּמֶרֶץ
מִי הוֹדָה


מִשְׁתַּפְּכִים אָנוּ בְּקִינָה וְנֶהִי
מִירוֹן וָאֱהִי

הכל כל כך משובש.
מי הודה בבעיה, בגורמים לסער הזה המתרגש עלינו? בצורך שלנו לעשות חשבון עם עצמנו?

אנחנו עוצמים עיניים וממשיכים לקונן על אי יכולתנו לעלות למירון..